לְאַחַר שֶׁאַבְרָם נִיצֵחַ בַּמִלְחָמָה הוּא הִגִיעַ לְעֵמֶק הַמֶלֶךְ, לַשֶׁטַח שֶׁל מַלְכִּי צֶדֶק, הוּא מֶלֶךְ שָׁלֵם. מַלְכִּי צֶדֶק הָיָה גַם כּוֹהֵן גָדוֹל. הוּא קִיבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל אַבְרָם בַּלֶחֶם וְיַיִן.
לחם ויין
"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ." (יד, יח-יט)
להמשך קריאה
לֶחֶם וְיַיִן הַם מַאֲכָלִים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת, מַאֲכָלִים בְּסִיסִיִים הַקְשׁוּרִים לַאֲדָמָה. אֶת הַלֶחֶם מְכִינִים מֵחִיטָה וְאֶת הַיַיִן מֵעֲנָבִים. בָּעוֹלָם הָעַתִיק הַלֶחֶם וְהַיַיִן הָיוּ קְשׁוּרִים לִכְרִיתַת בְּרִית. בַּמַהֲלָךְ הַשָׁנִים נִשְׁמְרָה הַמַשְׁמָעוּת הַמְיוּחֶדֶת שֶׁל הַלֶחֶם וְהַיַיִן. בַּתַרְבּוּת הַיְהוּדִית הַלֶחֶם וְהַיַיִן הַם הַדְבָרִים הַבְּסִיסִיִים שֶׁעֲלֵיהֶם מְבָרְכִים בַּסְעוּדָה וּבַקִידוּשׁ. בַּנַצְרוּת הַלֶחֶם וְהַיַיִן מְסַמְלִים אֶת יֵשׁוּ, הַדְמוּת הַמֶרְכָּזִית בַּנַצְרוּת.
-
לְאַחֵר הַקְרָב הִגִיעַ אַבְרָם לְאֵזוֹר עֵמֶק הַמֶלֶךְ. כֵּיצַד יָכוֹל הָיָה לָדַעַת שֶׁלְמַלְכִּי צֶדֶק, מֶלֶךְ שָׁלֵם, יֵשׁ כַּוָונוֹת טוֹבוֹת?