בני ישראל עדיין נמצאים במדבר, ובנות צְלָפְחָד מדברות על ירושה של אדמה (נחלה) במקום שבכלל עוד לא הגיעו אליו. מה פתאום הן מדברות על ארץ כנען, על העתיד? גם חכמי חז"ל עסקו בסוגיה
לראות קדימה
"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ." (פסוקים ג-ד)
לקריאת המדרש
אמר להן משה: והלא כל ישראל מבקשין לחזור למצרים ואתנה מבקשות נחלה בארץ? אמרו: יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ.
(ספרי זוטא פיסקא כז)
- במה היו שונות בנות צְלָפְחָד משאר עם ישראל?
- מה הייתה הרוח החיובית שלהן?