מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב
"זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב."
(א, ו)

shutterstock.com

בעולם העתיק לא היו כנראה מכנסיים ומן הסתם גם לא כיסי מכנסיים. אנשים החזיקו את כספם בצרור – נרתיק עשוי בד שהיה קשור אל הבגד. הביטוי "השתכר אל צרור נקוב" מתאר מצב שבו אדם מכניס את הכסף שהרוויח לתוך צרור מחורר, לכן הכסף נופל ואובד וההשתכרות הופכת לחסרת משמעות.
גם היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר אדם שמתקשה להתפרנס ואינו רואה ברכה בעמלו.

  • בפסוק יש עוד תיאורים הממחישים את המחסור שבו חי קהל שומעיו של חגי. מצאו אותם בפסוק והסבירו אותם.