נזם – תכשיט שעונדים על האוזניים או על האף. כתכשיט לאוזניים, ענדו אותו נשים וגם גברים (בפסוק ב נתבקש העם להביא את נזמי הזהב שבאוזני הנשים, הבנים והבנות).
נזמי זהב נזכרים גם בזיקה לעבודת אלילים, וגם בתרומות להכנת המשכן הביאו את הנזמים יחד עם תכשיטים אחרים.
עגילי זהב מתקופת הברונזה המאוחרת ב ומתקופות מאוחרות לה, שנמצאו בחפירות, משלימים לנו את התמונה על תכשיטים בתקופת המקרא. מהתיאור המקראי אנו למדים כי עגילים מסוימים שימשו כנראה גם כנזמים.
במטמון שנתגלה בתל אל עג'ול, שנחשב עד היום אחד המטמונים העשירים והיפים שנתגלו בארץ ישראל, נמצאו עגילים ותליונים לצד פיסות זהב לא מעובדות. התכשיטים עוצבו בידי בעלי מלאכה כנענים ויש בהם גם השפעות מעמי האזור האחרים.
