סליחה, ומה הבעיה בנשות כנען?
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן." (פסוק א)

איורי אנשים מלאומים שונים ברקע כדור הארץ. robuart/shutterstock.com

מדרש:

"וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי, ויקחה לו לאישה על אשתו. (…) ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו, ויקם וישב ארצה כנען. ויושב עשו את שתי נשיו חברונה, בית אביו. ותהיינה נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק ואת רבקה במעשיהם, כי לא הלכו בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן אשר לימדום אביהן. וירשיעו מאוד מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע ויזבחו ויקטרו לבעלים, ויקוצו מפניהם יצחק ורבקה."

(ספר הישר, בראשית, תולדות ח)

להמשך קריאה

על פי המדרש, הבעיה אינה עם הנשים עצמן, אלא עם זהותן הדתית. החשש שעולה כאן הוא מפני נישואין מחוץ לקהילה, מחוץ לתרבות של המשפחה, חשש מפני השפעה של אמונה אחרת. חז"ל מתייחסים לדברי רבקה: "וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (בראשית כז, מו), ומראים כי לא היו רק תירוץ, אלא שלמעשה רבקה הייתה למודת ניסיון ממעשי הנשים הכנעניות שנשא עֵשָׂו. על פי המדרש הן המשיכו בעבודת האלוהים שלהן גם בביתם של יצחק ושרה, למורת רוחם.

  • מדוע ראו חז"ל צורך להוסיף על דברי רבקה את הסיפור על נשות עֵשָׂו?