במקרא מתואר הירדן כגבולה המזרחי של הארץ. עמי כנען חיו במסגרת ערים-מדינות שבראשן עמדו מלכים. הערים היו מבוצרות היטב, והתרבות החומרית הייתה מפותחת בתחומי הקַדָרוּת, הבנייה, חרושת המתכות, החקלאות והמסחר. הכנענים דיברו ניבים שונים שהיו קרובים מאוד לעברית המקראית. בדת הכנענית היו אלים רבים, ועלילותיהם ומנהגי הפולחן שלהם מוכרים לנו מחפירות העיר אוגרית בסוריה.
עמי כנען חיו במשך מאות שנים תחת שלטון מצרי, לפני שבני ישראל כבשו את הארץ. מצב זה גרם לסִינְקְרֶטִיזְם דתי ותרבותי בין מצרים לכנען. הכיבוש של בני ישראל, ואחרי כן הפלישוֹת של גויי הים וההתיישבות הפְּלִשְׁתִית, דחקו את הכנענים צפונה. בתקופה מאוחרת יותר, התפשטות הארמים הגבילה את תחום היישוב הכנעני לערי החוף, ומאז נקראו הכנענים במקרא 'צידונים'.

עיבוד. מבוסס על: "כנענים", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.