מָסוֹרוֹת קְדוּמוֹת מְזַהוֹת אֶת הַמָקוֹם כַּאֲתָר שֶׁבּוֹ נִקְבְּרָה רָחֵל, וּמִשׁוּם כָּךְ הוּא נֶחֱשָׁב לְמָקוֹם מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי הַיְהוּדִים, הַנוֹצְרִים וְהַמוּסְלְמִים. בְּמֶשֶׁךְ הַדוֹרוֹת עָבְרוּ הַמַצֵבָה שֶׁבַּמָקוֹם וְהַמִבְנֶה שֶׁמֵעָלֶיהָ שִׁינוּיִים רַבִּים, שֶׁתוֹעֲדוּ בַּסִפְרוּת עַל יְדֵי הַנוֹסְעִים שֶׁבִּיקְרוּ בַּמָקוֹם. מִבְנֵה הַקֶבֶר הָיָה אַחַד הַסְמָלִים הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הוֹפִיעַ עַל חֶפְצֵי אָמָנוּת יְהוּדִיִים, עַל בּוּלִים וּבְסִפְרֵי קוֹדֶשׁ. כָּאן בַּתְמוּנָה: תְמוּנַת קֶבֶר רָחֵל בִּגְלוּיָה בְּהוֹצָאַת הָאַחִים אֵלִיָהוּ מֵרֵאשִׁית הַמֵאָה הָ־20.