שִׁילֹה – עיר קדומה ששכנה כ-30 ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל לשכם. שילה הייתה עיר מקדש, מרכז ברית השבטים מימי ההתנחלות: שם הציבו את אוהל מועד, שם הפילו גורל על חלוקת הנחלות בארץ, שם התאספו למלחמה נגד יושבי עבר הירדן המזרחי שהקימו לעצמם מזבח משלהם.
שילה
"וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה."
(פסוק יט)
(פסוק יט)
להמשך קריאה
שילה חרבה כנראה בידי הפלשתים לאחר קרב אבן העֵזֶר, במאה ה-11 לפני הספירה, ושכבת חורבן (שכבת אֵפֶר שריפה, מפולת מבנים או כלי נשק, שמעידה על חורבן אלים של המקום) בחפירות העיר מאשרת זאת. חורבנה של שילה נחשב לעונש מאת ה'.
- התבוננו במפה. מדוע הפכה שילה לעיר מרכזית וחשובה כל כך בעת העתיקה?