שפה, עור וגידים
"וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'." (פסוק ו)

גוסטב דורה, יחזקאל בעמק העצמות היבשות, מאה 19. מתוך ויקיפדיה העברית

בפסוק מתואר תהליך שבו העצמות מתעטפות בגידים, בבשר ובעור – תהליך של הֲפָחַת חיים חדשים.

להמשך קריאה

למעשה, במשל מופלא זה הנביא יחזקאל מתאר תחייה מחודשת של עם ישראל, העצמות היבשות הקורמות עור וגידים הן ביטוי לתקומתו של עם ישראל הגוֹלֶה וחזרתו אל ארץ ישראל שאליה נכסף.
הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" משמש בעברית של ימינו במשמעות של דבר מה המתממש ומתהווה בהדרגה.

  • האם לדעתכם ביטויים מן המקרא אשר נשתמרו גם בעברית של ימינו, מעידים על חשיבותו של הטקסט המקראי שממנו נלקחו?
  • פסוק ח מוסיף מֵמַד נוסף לתהליך ההתהוות – מהו? ומדוע הוא נחוץ?