תמר ויהודה – הוראס ורנה
"וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי". (פסוק טז)

הוראס ורנה, תמר כלת יהודה, 1840, אוסף וולאס, מתוך ויקישיתוף

הוראס ורנה, דיוקן עצמי, 1835, אוסף ארמיטאג', מתוך ויקישיתוף

בַּצִיוּר תָמָר וִיהוּדָה נִיצָבִים בַּמֶרְכָּז. יְהוּדָה בִּלְבוּשׁ מְהוּדָר מְדַבֵּר עִם תָמָר, רְעוּלַת פָּנִים וּלְבוּשָׁה בִּלְבוּשׁ שֶׁמְגַלֶה חֲלָקִים מִגוּפָהּ. בְּעוֹד יְהוּדָה רוֹכֵן קָדִימָה תָמָר נִרְתַעַת לְאָחוֹר. יָדָהּ שֶׁל תָמָר פְּתוּחָה וּמְבַקֶשֶׁת דָבָר.

להמשך קריאה
אֵמִיל זָ'אן הוֹרַאס וֶרְנֶה הָיָה צַיָיר צָרְפָתִי שֶׁפָּעַל בְּאֵירוֹפָּה בַּמֵאָה הַ־19. צַיָירִים אֵירוֹפֵּאִים בְּנֵי תְקוּפָתוֹ תֵיאֲרוּ אֶת הַדְמוּיוֹת בַּתָנָ"ךְ וּבַמִזְרָח הַקָדוּם מִנְקוּדַת מַבָּט מַעֲרָבִית. הֵם רָאוּ אוֹתָן כַּהֲפוּכוֹת לָהֶם בַּתַרְבּוּת וּבַמִנְהָגִים וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מְשׁוּחְרָרוֹת.

 
  • הַצַיָיר הַצָרְפָתִי הוֹרַאס וֶרְנֶה דִמְיֵין אֶת הַמְצִיאוּת שֶׁל הַחַיִים בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא. כֵּיצַד הוּא חָשַׁב שֶׁנִרְאוּ חַיֵי הַיוֹם יוֹם? בְּאֵיזֶה לְבוּשׁ לְבוּשׁוֹת הַדְמוּיוֹת? כֵּיצַד נִרְאֶה הַנוֹף? שִׂימוּ לֵב לַפְּרָטִים בַּצִיוּר.
  • הִתְבּוֹנְנוּ בַּצִיוּר. כֵּיצַד תָמָר דוֹאֶגֶת שֶׁיְהוּדָה לֹא יְזַהֶה אוֹתָהּ?