הסופרת יוכי ברנדס מתייחסת לפרק ב בספר שמות ויוצרת עליו מדרש מודרני.
מרים יודעת שהנסיכה יודעת – ומה יקרה עכשיו?
הסופרת יוכי ברנדס מתייחסת לפרק ב בספר שמות ויוצרת עליו מדרש מודרני.
בת פרעה נוטלת את התינוק בזרועותיה. נשימתה של מרים נעתקת. האם היא מתכוונת להטביע אותו? האם היא תעשה את זה במו ידיה? האם המשרתות תבצענה את העבודה המלוכלכת במקומה? ואולי היא תקרא לשוטרים?
התינוק טרוף הרעב מסובב את פיו מצד לצד ויונק את האוויר. מרים בוחנת את פניה של הנסיכה. הן אינן נראות כמו פנים של רוצחת, אבל מראה העיניים עלול להטעות. בכל זאת, היא בתו של השטן.
אם מרים תתגלה לפני הנסיכה ותחשוף את זהותו של התינוק – חייו בסכנה, ואם היא תמשיך להתחבא – הוא עלול להילקח לארמון והיא לא תזכה לראות אותו. מה לעשות? להישאר במחבוא או לצאת החוצה? לחזור הביתה בידיים ריקות, או לנסות להביא איתה את אחיה?
מרים צריכה להחליט מהר. להחליט נכון. אסור לה להתמהמה. אסור לה לטעות. חייו של אחיה וגורלם של בני משפחתה תלויים בה.
אני חושבת שזה הרגע שבו מרים הופכת לנביאה. אין לה ברירה. היא חייבת לפענח את סתרי לבה של בת פרעה.היא חייבת לבחון כליות ולב ולראות לנפש פנימה. כמו אלוהים.
מרים יוצאת ממקום מחבואה וניגשת אל הנסיכה.
הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת-הַיָּלֶד?יוכי ברנדס (מתוך הספר שבע אמהות)