חז"ל ראו בחומרה רבה את חטאם של בני ישראל בפרשת המרגלים והעניקו לו עוצמה מעבר לזמן ולמקום שהתרחש.
אותו הלילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תענית כ"ט ע"א).
ואכן המשנה ייחסה לט' באב את היום בו חלה הגזירה המענישה את בני דור המדבר בעקבות חטא המרגלים, וקישרה ליום הזה אסונות נוספים מתולדות עם ישראל:
"חמישה דברים אירעו את אבותינו … בתשעה באב:
נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ
ונחרב הבית בראשונה
ובשניה
ונלכדה ביתר (המבצר האחרון של לוחמי בר כובכא)
ונחרשה העיר (ירושלים בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא)" (תענית ד' ו')
נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ
ונחרב הבית בראשונה
ובשניה
ונלכדה ביתר (המבצר האחרון של לוחמי בר כובכא)
ונחרשה העיר (ירושלים בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא)" (תענית ד' ו')
- מה הקשר בין האירועים השונים לחטא המרגלים?
- האם לדעתכם מדובר בעונשים מתמשכים על החטא? או אולי יש משמעות אחרת לקשר?