אסתר, ג-ה

פול לירוי, מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן, 1884, מאוסף מוזיאון אודסה, מתוך ויקישיתוף

ציווה המלך להיות כל עַם וְעַם כורעים ומשתחווים להמן. ומה עשה המן? עשה לו צֶלֶם* רקום על בגדו ועל ליבו, וכל מי שהיה משתחווה להמן, השתחווה בעצם לעבודה זרה. ראה זאת מרדכי, ולא קיבל עליו את ציווי המלך.

(עיבוד. על פי: פרקי דרבי אליעזר, פרק מט)

*צֶלֶם – דמות של אליל.

נוסח הקרדיט: מבוסס על: מישאל ציון, מגילת אסתר, 2019, עמ' 88. © הוצאת משכל.

איור: shutterstock.com

המלך אחשוורוש מבטיח לאסתר "עד חצי המלכות". הוא לא באמת מתכוון להבטיח לה חלוקה שוויונית של הכוח בין המלך למלכה, אלא מבטא באמצעות ביטוי זה את חיבתו הגדולה אליה. משמעות הביטוי היא – כמעט כל מה שתרצי, תקבלי.
אסתר, שמבינה היטב שמדובר בדיבור לא מחייב, מפתיעה את המלך ואת הקוראים כשהיא מבקשת בצניעות ובחוכמה בקשה אחרת לגמרי מהמצופה.

נוסח הקרדיט: מבוסס על: מישאל ציון, מגילת אסתר, 2019, עמ' 126. © הוצאת משכל.

כריכת הספר: מאיר שלו, תנ”ך עכשיו
הוצאת שוקן, ‏2016 . © כל הזכויות שמורות

בספרו, מאיר שלֵו מעלה תפיסה חילונית, המסירה מגיבורי המקרא את קדושתם ומציגה אותם כאנשים בשר ודם. הוא עוסק בהיבטים האקטואליים של המקרא – באינטריגות הפוליטיות, בשחיתותה של הכהונה, בעסקנות המפלגתית, במִמסד השלטוני וגם בסיפורי האהבה של הימים ההם.

לקוח מהוצאת שוקן

ההימור של מרדכי
אם כך, מדוע לא השתחווה מרדכי לפני המן? התשובה לכך ברורה ופשוטה. זה היה צעדו הראשון בדרכו אל כהונת השרים. לפנינו מאבק פוליטי נוקשה מהזוג המקובל גם כיום, ההיסטוריון היווני הרודוטוס יודע לספר על המנהגים בפקידות הפרסית של הימים ההם. כאשר נפגשו שני פקידים פרסיים שווי-דרגה, חיֵב אותם הנימוס לנשק זה את זה. כאשר נפגשו פקידים שדרגתם שונה, היה על הזוטר להשתחוות לבכיר. גם במגילה נאמר שהשרים והעבדים השתחוו להמן, כי היתה זאת "מצוות המלך". התעלמותו של מרדכי ממנהג זה היא קריאת תיגר ברורה והשלכת כפפה להמן. ברור היה למרדכי שהמן לא יוכל לעבור לסדר היום על הפגיעה המכוונת והפומבית במעמדו ובפקודת המלך, וברור היה לכל שהתגובה תהיה חריפה.
אבל מרדכי היה קרובהּ ואיש סודהּ של המלכה, ואת זאת לא ידע איש, גם לא המלך, וגם לא המן, שעתיד היה ללמוד זאת בדרך הקשה.
מאיר שלו, תנ"ך עכשיו, 2016, עמ' 96, הוצאת שוקן.

מישאל ציון, מגילת אסתר, 2019, עמ' 55. © הוצאת משכל.

המגילה מרבה לתאר את מערכת שליחת הדואר באימפריה הפרסית, ויש לכך סיבה טובה. אחת ההמצאות החשובות של האימפריה הפרסית הייתה דרך להעברת מידע באופן מהיר, לראשונה בעולם: דרך המלך, שייסד המלך דריווש הראשון, אפשרה תנועה רציפה מיוון ועד שושן, מהלך תשעים יום, יכול היה דואר השליחים הרכוב להעביר דואר תוך שבעה ימים בלבד.

מבוסס על: מישאל ציון, מגילת אסתר, 2019. © הוצאת משכל.

מגילת אסתר – 929, 2018

המגילה קרויה על שם אסתר, משום שאסתר היא דמות המפתח בסיפור. היא עמדה בפני בחירה קשה ביותר – להציל את חייה או להסתכן ולנסות להציל את בני עמה. אסתר בחרה לנסות להציל את בני עמה, פעלה בתבונה והצליחה. ומאז היא ה-מלכה לדורות.