ברכת כוהנים

במדבר ו, כב-כז

מבט מלמעלה

הכוהנים, צאצאי אהרון הכהן, מצווים לברך את העם בברכת כוהנים. הכוהנים המברכים משמשים מעין צינור לברכת האל על העם – "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" (פסוק כז). הכהונה עוברת מאב לבן. ברכה זו מלאה הוד וקדושה והכוהנים בעת הברכה מתעטפים בטלית ופורשים את ידיהם באופן מיוחד. נלמד ביסודיות על ברכת הכוהנים ונשתמש באמצעי עזר מגוונים.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר במדבר
יחידת הפרקים פרק ו
קבוצת גיל כיתה ה
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 3
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש אוקטובר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

בין האצבעות

לפני הברכה, הכוהנים נוטלים ידיים וחולצים נעליים. בשעת הברכה הם עומדים מול ארון הקודש מכוסים...

מדרשים בין האצבעות

"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם." (פסוק כז)

קרדיט: shutterstock.com

לפני הברכה, הכוהנים נוטלים ידיים וחולצים נעליים. בשעת הברכה הם עומדים מול ארון הקודש מכוסים כל אחד בטליתו, פושטים את ידיהם קדימה ופורשים את אצבעותיהם בצורה מיוחדת, כשהם פונים אל הקהל וחוזרים על הברכה שאותה קורא בקול החזן (שליח הציבור).
המתפללים נוהגים שלא להסתכל על הכוהנים בשעת הברכה. סיבה לכך אפשר למצוא במדרש הזה:

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לַכֹּהֲנִים שֶׁיִּהְיוּ מְבָרְכִין אֶתְכֶם, עִמָּהֶם אֲנִי עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ אֶתְכֶם. לְפִיכָךְ הַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפֵּיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד אַחֲרֵינוּ, וּלְכָךְ הוּא אוֹמֵר: מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מִבֵּין כִּתְפוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים.

(עיבוד. על פי: מדרש במדבר רבה, דף יא עמוד ב)

קרדיט: מבוסס על מתיה קם, "ברכת כוהנים", אתר תרבות il. © מטח.

לפי המדרש, מי המברך את ישראל – ה' או הכוהנים?

לכל עם יש שם

כחלק מהברכה האלוהית, נאמר בפסוק כז שהאל "שם את שמו על העם". ננסה לברר מה...

ניבים וביטויים לכל עם יש שם

"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם." (פסוק כז)

תינוק שנולד ותגית שם על היד שלו ושל אמו.
ESB Professional/shutterstock.com

כחלק מהברכה האלוהית, נאמר בפסוק כז שהאל "שם את שמו על העם".
ננסה לברר מה כוונת המשפט, האם מדובר בפעולה גופנית או בדימוי שיש מאחוריו משמעות . תחילה נסו להיזכר אם בחרתם פעם שֵם למישהו או למשהו, ואיך הרגשתם כלפיו.

להמשך קריאה

אפשר להבין את האמירה בשתי דרכים שמתיישבות זו עם זו. אפשרות אחת היא שהאל כינה את העם בשם 'ישראל', שם שיש בתוכו את שמו של האל, "ישר-אל" (קוראים לזה שם תֵאופורי, תֵאו=אל).
אפשרות אחרת היא שאת הברכה נהגו בני ישראל בתקופת הבית הראשון לשאת על גופם ממש, בדומה לציווי על הנחת התפילין. חוקרים מציעים סברה כי את הלוחות שנמצאו בכתף הינום היו נושאים כמין קמע, וכך הברכה הנושאת את שם האלוהים נמצאת פיזית על האדם, מתוך האמונה שכך היא תשמור עליו.

כשאנחנו נותנים שֵם, איזה קשר אנחנו יוצרים עם מי או עם מה שנתנו לו שם, לדעתכם? (קשר של אחריות, של בעלות, גם וגם או בכלל משהו אחר)

ברכת הכוהנים על פי מסע בין כוכבים

בסדרה המצליחה "מסע בין כוכבים" אשר שודרה במשך עשרות שנים (בטח ההורים שלכם זוכרים...

ניבים וביטויים ברכת הכוהנים על פי מסע בין כוכבים

"יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם." (פסוק כו)

Chris Harvey/shutterstock.com

קטע מפסיפס בבית הכנסת באנסחדה הולנד ובו תנוחת ידיים טיפוסית של בברכת כהנים.

בסדרה המצליחה "מסע בין כוכבים" אשר שודרה במשך עשרות שנים (בטח ההורים שלכם זוכרים אותה היטב!) הופיעה גרסה של ברכת הכוהנים. מה הקשר בין ספינת חלל ובין כוהנים?

להמשך קריאה

קפטן ספוק, קצין המידע של ספינת החלל "אנטרפרייז" הגיע מכוכב הלכת "וולקן". לוולקנים ברכת שלום אופיינית להם, נוסח הברכה הוא "חיים ארוכים ופוריים!" (ובאנגלית: Live long and prosper.)
השחקן לנרד נימוי, ששיחק את דמותו של קפטן ספוק, סיפר שהוא חיפש מחוות יד שיצרף לברכה שמאפיינת את דמותו. נימוי היה יהודי, ובאחד מביקוריו בבית הכנסת הוא קיבל את הרעיון להצדעה הוולקנית מברכת הכוהנים, אשר מפשקים את אצבעות ידיהם מכוסות הטלית בזמן אמירת הברכה.

חשבו מדוע הכוהנים מלווים את הברכה המדוברת במחווה ידנית. מה מוסיפה המחווה הגופנית לאמירה בעל פה?

ברכת כהנים

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים מופיעה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת...

תרבות ואומנות ברכת כהנים

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם." (פסוקים כד–כז)

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים מופיעה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ולכן נקראת גם "ברכה משולשת".
ברכת הכוהנים מלווה תפילות יומיות וטקסים שונים בחיי העם היהודי, הברכה נאמרת על ידי הכהנים בנשיאת כפיים, כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים גם בהזדמנויות נוספות: בזמן הכנסת ספר תורה לבית כנסת, בבר מצווה, בפדיון הבן ובחופה.

הקשיבו בקשב לביצוע של ברכת הכוהנים. כיצד המבצעים מתאימים את רוח הברכה לימינו?

קרדיט: ברכת כהנים / נטע פרילינג, 2010

שתי כפות ידיים יכולות להכיל עולם ומלואו

שימו לב לצורה של הידיים, הפישוק בין האצבעות דומה למחוות הידיים בברכת הכוהנים. ההצעה המקובלת...

תרבות ואומנות שתי כפות ידיים יכולות להכיל עולם ומלואו

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" (פסוק כג)

מסורת שונות לברכת כוהנים

באתר הפיוט והתפילה מרוכזים כ 20 מסורות שונות לברכת כוהנים.אתר הפיוט הוא פרויקט ייחודי שמטרתו...

תרבות ואומנות מסורת שונות לברכת כוהנים

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. (פסוק כב)

הברכה ששודדי הקברים בירושלים פספסו

בראשית המאה ה־20 נמצאה בירושלים "עיר מתים". עיר מתים היא מערכת של מערות קבורה רבות...

ריאליה מקראית הברכה ששודדי הקברים בירושלים פספסו

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם." (פסוקים כד–כו)

כתף הינום, ברכת כהנים.

קבר מאספה מתקופת בית ראשון, כתף הינום, ירושלים

בראשית המאה ה־20 נמצאה בירושלים "עיר מתים". עיר מתים היא מערכת של מערות קבורה רבות החצובות בסלע. למערכת הקברים הזאת בירושלים ניתן השם "כתף הינום", וחוקרים טוענים שהם הוקמו בתקופת מלכי יהודה.

להמשך קריאה

רוב חדרי הקברים נמצאו ריקים, מכיוון שנבזזו על ידי שודדי קברים. אולם בשנות ה־80 הארכאולוג גבי בקראי ערך חפירה נוספת ב"כתף הינום" וחשף שם מערת קבורה אחת שלא נבזזה. בין השלדים, הכדים והתכשיטים השונים, נמצאו שתי לוחיות שחרוטה עליהן גרסה מקוצרת של ברכת הכוהנים בכתב האלפביתי העברי העתיק, ובה נאמר:
"יְבָרֶךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

מה מלמדת אותנו העובדה שיש נוסח קדום של הברכה מבמדבר פרק ו בכתף הינום בירושלים?

כוחה של מילה: קללות וברכות בתקופת המקרא

למילים יש כוח, זה לא חדש. מטקסטים שונים בתנ"ך אפשר ללמוד שבעת העתיקה ייחסו...

ריאליה מקראית כוחה של מילה: קללות וברכות בתקופת המקרא

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ." (פסוקים כד–כה)

ספרי קודש על חרסים
Naunakhte, Aechtungstext2,_Wikimedia Commons, CC BY 3.0

למילים יש כוח, זה לא חדש. מטקסטים שונים בתנ"ך אפשר ללמוד שבעת העתיקה ייחסו משמעות רבה לברכה או לקללה, וכך גם בתרבויות שונות במרחב המזרח הקדום. ברכות, כמו ברכת הכוהנים, יכולות לספק הגנה לאדם, וקללות יכולות לסכנו.

להמשך קריאה

בחפירות ארכאולוגיות בתל חצור מצאו "קערות כישוף" – שברי חרסים שעליהם חרוטים מארות (שם נרדף לקללות) בכתב מצרי קדום הנקרא כתב היראטי (כתב שהתפתח מכתב החרטומים המצרי – ההירוגליפים). מלכי מצרים במאות ה־18 וה־19 לפנה"ס נהגו לערוך טקס מאגי, שבמהלכו איחלו רעות לאויביהם לפני יציאתם למלחמה. בטקס זה היו חורטים את שמות האויבים על גבי חרסים או צלמיות (פסלים קטנים בצורת אדם), כותבים סביב קללות ולחשים שונים ואז מנפצים אותם בטקסיות. הסמליות היא שהאויב יישבר בידיהם כשם שהחרס נשבר.
מקערות המארות מתל חצור אנו למדים שני דברים מרתקים, האחד, שבין מצרים ובין ממלכת חצור הייתה מלחמה באותה התקופה. הדבר הנוסף, שהוא העיקרי לענייננו כאן, שלמילה – החיובית או השלילית – יש כוח רב.