יחידות לימוד לכיתה ה

ספר ויקרא: מצוות

ספר במדבר: המסע במדבר

ספר דברים

ככה (כן) בונים חברה

ויקרא יט

מבט מלמעלה

היחידה שלפניכם מציעה לבחון את התמונה הכוללת שעולה מהפרק. נעסוק תחילה במהותו של "תקנון חברתי", בחיינו כיום ובמקרא. דרך התבוננות בתוכן החוקים. נתהה מה הן הנורמות החברתיות הרצויות, ונראה שפסוקי הפרק מספקים כמה עצות לגבי מפגשים שונים בחיי האדם.

היחידה מציעה להתמקד תחילה במכלול התקנות בראיה רחבה ולאחר מכן להתמקד בתקנות נבחרות.
פסוקי המקרא בפרק שוזרים יחד מצוות דתיות ומצוות חברתיות זו לצד זו. פעמים רבות הפסוקים אף מנמקים את הציווי המוסרי במקור האלוהי היחידה אינה מתייחסת לכפל המישורים אלא מאירה את המֵמד המוסרי והחברתי.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר ויקרא
יחידת הפרקים פרק יט
קבוצת גיל כיתה ה
נושאים מרכזיים ביחידה קדושה חוקים גר יתום ואלמנה אחריות חברתית היחס לחלש בחברה
מספר שיעורים מומלץ 2
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש ספטמבר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

ואהבת לרעך כמוך

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי...

מדרשים ואהבת לרעך כמוך

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'." (פסוק יח)

Marjan Veljanoski/shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א) זה כלל גדול מזה.

(ספרא, קדושים פרק ד, יב)

להמשך קריאה

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" – כך אומרים הפסוקים, ועל פסוק זה אומר ר' עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה, "זה כלל גדול בתורה". חברו, בן עזאי, מגיב לדבריו ואומר "זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה". בעיני ר' עקיבא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", יסוד של כל ההתייחסות של אדם לחברו. בן עזאי מזכיר פסוק נוסף המופיע בספר בראשית, שיכול להסביר מדוע על האדם לנהוג בכל כך הרבה אכפתיות כלפי חברו. הפסוק הוא "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה, א). אולי לכך התכוון בן עזאי – האדם עשוי בדמותו של אלוהים. על כן בכל פעם שאתה רואה את חברך, בכל פעם שאתה רואה אדם כלשהו, אתה רואה 'קצת אלוהים'. ראוי לנהוג בו בכבוד.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"

איך אפשר לגרום לחבר להרגיש שאתה אוהב אותו כמוך?
מדוע לדעתכם בסוף הציווי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" מופיעות המילים "אֲנִי ה'"?

אני אראה לו מה זה!

איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה? נקימה: אמר לו: "השאילני מגלך" אמר לו: "לאו"! למחר...

מדרשים אני אראה לו מה זה!

"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ…" (פסוק יח)

איפוק

מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך...

מדרשים איפוק

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל." (פסוק כג)

קרדיט: shutterstock.com

מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך ממתינים לערלה שלוש שנים!
(עיבוד. על פי: מדרש ויקרא רבה, פרשה כה, פסקה ב)

המדרש מציב פזיזות ותאווה מול שליטה עצמית ודחיית סיפוקים. אפשר לזהות רעיון זה במצוות נוספות המופיעות בפרק. הביאו דוגמה לכך.

לא תשנא בלבבך

הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון: לא...

מדרשים לא תשנא בלבבך

"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא."(פרק יט, פסוק יז)

קרדיט: shutterstock.com

הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.
המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון:

לא תשנא את אחיך בלבבך. למוד מהשבטים, אחיו של יוסף, שלפחות לא דיברו אחת בפה ואחת בלב. שנאמר: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד), רצה לומר כי שונאים את יוסף היו, ולא היו יכולים לדבר עִמוֹ בפה לשלום מאחר שהלב שונא. והזהירה אותך התורה שלא תשמור את השנאה בלבבך ואתה מדבר בפה רכות, אלא העבר את השנאה, וֶהֱוִי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום.

(מעובד. על פי: מדרש אגדה, ויקרא יט, יז:א)

על פי המדרש, מה הסכנה של "שנאה שבלב"?
על פי פסוק יז, כיצד יש להתמודד עם תחושה של שנאה כלפי אדם אחר?

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...

ניבים וביטויים מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

לפני עור לא תתן מכשל

הציווי לא לשים מכשול בפני אדם שלא רואה בעיניו הפך להנחיה לא להכשיל אדם באופן...

ניבים וביטויים לפני עור לא תתן מכשל

"לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל…" (פסוק יד)

הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס

המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת. מעמד...

תרבות ואומנות הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס

" כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק לד)

עדי נס, רות ונעמי מלקטות, 2006. מתוך סדרת סיפורי התנ"ך של עדי נס

המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת.

להמשך קריאה

מעמד הגרים בתקופת המקרא היה מעמד נחות: אסור היה להם להיות בעלי קרקע, ולכן חיו על אדמות של בעלי הקרקע הישראלים ונזקקו לחסותם. הם השתייכו לשכבת החלשים והנזקקים, ומשום כך דאגה התורה להגן עליהם ולמנוע את השפלתם או ניצולם: חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגר או לרמות אותו; חוקים אלה מחייבים את בעלי הקרקע הישראלים להעניק לגר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול – וגם לדאוג לו למשפט צדק.

כל החובות האלה כלפי הגר מנומקות בתנ"ך על רקע ניסיון העבר של בני ישראל, שהיו פעם גרים במצרים וסבלו שם עינויים ושעבוד "כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב פס' כ). ועוד קובעת התורה, כי מאחר שבני ישראל חוו על בשרם את התנאים המשפילים של חיי הגר – עליהם להבין לנפשו ולהזדהות עמו.

התבוננו בתמונה והסבירו כיצד הצלם מעביר את המסר שמדובר בנשים המשתייכות למעמד מוחלש?
מה הן מלקטות? במה זה דומה ובמה זו שונה מהחוק המקראי?
מה לדעתכם המסר שרוצה האמן להעביר לצופים בעזרת היצירה?

אבני משקל

המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה. חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות...

ריאליה מקראית אבני משקל

"לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם..." (פסוקים לה- לו)

אבני משקל מסדרת ה'שקל', ממלכת יהודה, המאה ה 7- לפני הספירה, אבן גיר
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה.

להמשך קריאה

חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות בעלי ערך נקוב (כמו המטבעות שאנחנו משתמשים בהם כיום) לא היו בשימוש עד תקופה מאוחרת יותר, ומכאן הצורך לשקול את המתכות היקרות ששימשו במסחר ואת הסחורות עצמן. לצורך השקילה נעשה שימוש באבני משקל בעלות משקל נקוב כמו האבניים בתמונה לפניכם. בפסוקנו מופיע הציווי להשתמש במאזני צדק ובאבני צדק.

שאלה למחשבה- האם לאור האיסור תוכלו לשער כיצד התבצע עוול במסחר בעת העתיקה? ואיך הוא מתבצע היום?

קציר ובציר

בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה)...

ריאליה מקראית קציר ובציר

"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃ וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוקים ט-י)

חריש מודרני. צילום: ntrief / pixabay.com

קציר עם חרמשים, עין החורש, 1940-1930. ארכיון עין החורש, מתוך אתר פיקיויקי

בציר מסורתי

בציר מודרני

בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה) בעת עבודתו החקלאית.

התבוננו בתמונות המודרניות של הפעולות החקלאיות: הקציר והבציר ובתמונות המתארות כיצד העבודות התבצעו בעבר (לפני עידן התיעוש) והסבירו מה הפסוק מבקש מהחקלאי לעשות עבור העני והגר.

עבודה זרה

בפרק יט נאסר על עבודה זרה, צפו בסרטון הבא והסבירו מהי עבודה זרה ומדוע נאסר על...

ריאליה מקראית עבודה זרה

"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ד)

החלש בחברה

הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום. לפני הצפייה...

ריאליה מקראית החלש בחברה

"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם..." (פסוקים ט-י)

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...

ניבים וביטויים מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

קדושים תהיו

כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל. בדרך...

סרטונים קדושים תהיו

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ב)

כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל.

להמשך קריאה

בדרך כלל אנו מדמים את הקדושים כמופרשים ונבדלים מעולם של עשייה ומחוברים אל מחוזות רוחניים ואלוהיים. אולם הפרק מפרט את יישום התביעה של "קדושים תהיו" בהיפוך גמור לזה. להיות "קדוש" על פי התורה מחייב להיות מחובר לסביבה האנושית ולהתנהל בדרך הישר והטוב.