מות מרים, מי מריבה ומות אהרון

מיד לאחר מותה של מרים אזלו המים לבני ישראל. העם התלונן בפני משה ואהרון, ואלה פנו אל אלוהים. אלוהים הנחה את משה לדבר אל הסלע, אך משה לא דיבר אלא הִכָּה בסלע בכעס.

דרך המלך / שייקה פייקוב

בוקר טללים הירווני ולפני דרך מלך
נבל וכתר חיברוני לשיר מעלות
עוד הגיגי הומים בי ולטיפת קרן שמש
חוט שרעפי גדע באחת
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה
נבל המלך הוא שירתי
דרך המלך היא לי חלום, היא לי חידה
נבל המלך, אהבתי היחידה

יום שנולד עם שחר, כמו מחזור שבטבע
בא וצומח ולפתע גווע בלאט
ובתוכי נוצרת שירת זהב נהדרת
אל היקום אשא אז תפילה
אני מביט, סוסי יפה, הוא על גבו אותי נושא
אל דרך המלך

דרך המלך היא לי דרכי היחידה…

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

על האירוע הזה כתב יעקב דוד קמזון – משורר וסופר עברי שנולד ברוסיה ועלה לארץ וחי באשקלון בתחילת המאה ה-20 – את השיר "הַפְלֵא וָפֶלֶא". עוד שיר מפורסם שלו, שאתם בוודאי מכירים, הוא "אל המעיין".
ידידה אדמון, מלחין עברי יליד רוסיה שעלה לארץ, הוא שהלחין את השיר "הפלא ופלא". הוא הלחין שירים שאתם ודאי מכירים, כמו "סלינו על כתפינו", "שמחה רבה" ו"שושנת יעקב צהלה ושמחה".
את השיר "הפלא ופלא" שרה שושנה דמארי – זמרת ושחקנית ישראלית, ילידת תימן שעלתה לארץ בגיל שנתיים. כלת פרס ישראל לשנת 1988. שיריה וקולה ליוו את תקופת הקמת המדינה ואת ראשית התרבות הישראלית.

השם המקורי של הצייר היה יאקופו קומין, אבל אבא שלו היה במקצועו צַבָּע בדים, וכך קיבל יאקופו, הבן הבכור מבין 21 אחים, את הכינוי שלו "טינטורטו", שמשמעותו צַבָּע קטן. בהמשך חייו הוא הפך להיות הצייר הרשמי של הרפובליקה הוונציאנית, והיה מפורסם מאוד בציורים הדרמטיים שלו – מבחינת הצבע והקומפוזיציה (הארגון החָזוּתִי של היצירה).

יש כמה השערות בנוגע למיקומו:

• ג'בל הרון – הר בירדן, סמוך לאתר הסלע האדום.
• הר צין – הר באזור הנגב הדרומי, שבחלקו העליון מזדקרת רצועת סלע בולטת.
• הר גבוה ליד מעיין קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

הוועדה למתן שמות עבריים לנגב, שפעלה בשנים 1950-1949, קבעה את השם "הֹר הָהָר" להר המתנשא לגובה 286 מטר ונמצא כעשרה קילומטרים מדרום-מערב למַעֲלֶה עקרבים. כיום קוראים למקום "הר צין" ולשמורת הטבע כולה "הֹר הָהָר".

דרך המלך – כך כונתה הדרך עתיקה שחיברה בין צפון לדרום. תחילתה במצרים וסופה בארם נהריים. כינוי נוסף לדרך זו הוא "המסילה".

כאשר יורד גשם, המים לא רק מחליקים על פני הסלעים, אלא גם מחלחלים לתוכם דרך שכבת הסלע החיצונית. בדרך כלל שכבה זו מורכבת מסלע גיר רך. המים מחלחלים, וזה יכול לקחת מאות ואלפי שנים, עד ש… המים נתקלים בשכבה אטומה ובלתי חדירה. בסופו של דבר המים מוצאים דרך לצאת החוצה, דרך אותה שכבה חדירה שממנה נכנסו או כל סדק אחר. מובן שגם שינויים ותזוזות של האדמה יאפשרו התפרצות של המים החוצה.
להתפרצות כזאת, ולהִקָווּת כזאת של מים, אנחנו קוראים מעיין (ואם לדייק – מעיין שִׁכְבָה – כי הוא נוצר בעקבות חשיפת שכבות הסלע). אם המים יוצאים מסלע שנמצא במקום גבוה, יכול להיווצר מַפָּל.
מרבית המעיינות בארץ הם מעיינות שכבה.