סגור תצוגת כיתה
הפרק

המים המרים במרה ואיסוף המן

שמות טו (כב- כז), טז

מבט מלמעלה

ניסיון ראשון במהלך הנדודים – לעם אין מים, הם מתלוננים מבקשים ומקבלים מאלוהים נס שבו מים מרים הופכים למתוקים, המקום נקרא מרה. 

בניסיון הבא העם רעב ונזכר בסיר הבשר במצרים. אלוהים ממטיר מן מהשמיים בצירוף הוראות מפורטות בנוגע לליקוטו – מתי ללקוט וכמה. 

מידע כללי
  • ספר שמות
  • יחידת הפרקים פרק טו,פרק טז
  • קבוצת גיל כיתה ד
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מי מרה
"כי מרים הם" – אמר ר' לוי: למה 'כי מרים הם', הדור היה מר במעשיו....
מי מרה
"כִּי מָרִים הֵם". (טו, כג)

מדבר חול בעת זריחה. צילום: Galyna Andrushko/shutterstock.com

"כי מרים הם" – אמר ר' לוי: למה 'כי מרים הם', הדור היה מר במעשיו.

(תנחומא ויקהל)

לביאור המדרש

המדרש אומר כי המים לא היו מרים אלא העם שהגיע אל המים היה מר בהתנהגותו.
לפי המדרש, עם ישראל שזה עתה יצא ממצרים היה רגיל לשפע של מים. פתאום הם נחשפים למדבר הצחיח, האיום הכי גדול פתאום הוא היעדר המים החיים. עַם שיצא ממקום שבו זרַם הנילוס ומים לא היו בכלל מקור לדאגה, פתאום מגיע למקום חסר מים. הם רואים את מעט המים שנגלים אליהם במי מרה וצועקים "למה? האם זה מה שנשתה?" המרירות שלהם נובעת מהפחד העמוק שלהם. ועל זה אומר המדרש: "הדור היה מר במעשיו".

  • הציעו שתי אפשרויות לענות על השאלה – מי מר?
כל הטעמים
כל הטעמים השכם בבקר התעוררו ילדי ישראל באהליהם ובטנם ריקה. יצאו ועמדו על פתחי האהלים...
כל הטעמים
"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ". (טז, יד)

דבש. צילום: COLOA Studio/shutterstock.com

כל הטעמים

השכם בבקר התעוררו ילדי ישראל באהליהם ובטנם ריקה.
יצאו ועמדו על פתחי האהלים ונשאו עיניהם סביב.
מי יתן אכל אל פיהם היום, והלחם אזל?
– מה זאת?! – קרא אחד הילדים
והראה בידו על המדבר, סביב למחנה.
הביטו כלם והנה כסוי דק ולבן, דק ככפור על המדבר.
מהרו הילדים ורצו אל השדה,
התנפלו על הדק הלבן ההוא,
הכניסו אל תוך פיהם, לעסו ובלעו.
אורו עיניהם.

להמשך המדרש

 – טעם שמן, טעם חמאה! קראו הילדים,
מלאו ידיהם ורצו בשמחה אל האהלים.
טעמו גם הבחורים, אחיהם הגדולים, לעסו ובלעו.
אורו עיניהם ואמרו: טעם לחם טעמו!
לא טעמנו לחם טוב כמוהו מאז יצאנו ממצרים.
רצו הבחורים אל השדה, לקטו גם הם מן הדק הלבן,
מלאו ידיהם והביאו לזקנים שבאהל.
לעסו הזקנים את האכל לאטם, עצמו עיניהם ואמרו:
טוב הוא, מתוק הוא, טעם דבש טעמו.
אמרה אם הילדים: פלא פלאים!
התינוקות טועמים בו טעם שמן.
הבחורים טועמים בו טעם לחם.
זקנים טועמים בו טעם דבש!
מה הוא? מן הוא?
קראו שמו: מן.

רבקה אליצור, על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל. © כל הזכויות שמורות להסתדרות הציונית העולמית, ספריית אלינר.

  • מהי התכונה המיוחדת של המן לפי המדרש?

סיר הבשר
בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה...
סיר הבשר
"מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע". (טז, ג)

אייקון סיר. צילום: Janis Abolins/shutterstock.com

בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה להם אוכל בשפע.

להמשך קריאה

הדימוי שמתאר את הגעגוע של בני ישראל למזון בשפע הוא סיר הבשר שמתאר את חיי הרווחה במצרים. כיום משתמשים בביטוי הזה באופן דומה כשרוצים לתאר חיי שפע ונוחות, לדוגמה "תמיד היו יהודים שהעדיפו לשבת על סיר הבשר בחוץ לארץ".

  • כיצד ייתכן שבני ישראל, שהיו עבדים במצרים, מתארים את החיים במצרים כחיי שפע ושובע בעת צעידתם במדבר?
  • לצד "סיר הבשר" איזה עוד אוכל הם מציינים שהם אכלו במצרים?
כצפיחית הדבש
אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה...
כצפיחית הדבש
"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ". (טז, לא)

עוגיות ודבש. צילום: Barbara Dudzinska/shutterstock.com

אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה לזרע גד, שהוא עגול ולבן, וטעמו מתואר כטעם של מאכל מתוק.

להמשך קריאה

גם היום משתמשים בדימוי "כצפיחית בדבש" כדי לתאר מאכל שטעמו ערב לחך, בדרך כלל מאכל מתוק. אפשר להרחיב את השימוש לא רק למאכלים: לדוגמה, דבריו היו באוזנינו כצפיחית בדבש.

  • כתבו דוגמה משלכם לשימוש בביטוי "כצפיחית הדבש". אתם יכולים גם לחפש באינטרנט או בעיתונים ולהביא משם דוגמה.
ויסעו ויחנו
  וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ מילים: תלמה אליגון-רוז בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם אָרְזוּ אֶת הַכֹּל וְיָצְאוּ בְּעַם כָּבֵד...
ויסעו ויחנו
"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין". (טז, א)

 

למילות השיר

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
מילים: תלמה אליגון-רוז

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵם אָרְזוּ אֶת הַכֹּל
וְיָצְאוּ בְּעַם כָּבֵד לְמַסָּע לֵילִי גָּדוֹל
הַבָּצֵק עוֹד לֹא נֶחְמַץ
וְהַצֹּאן בְּשׁוֹט הוּאַץ
אֶל לֹעוֹ שֶׁל הַמִּדְבָּר
וְאֶל הַחוֹל.

אָז שָׁלַח פַּרְעֹה אֶת כָּל רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו
יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל צָעַק: מַה יִּקְרֶה לָנוּ עַכְשָׁו?
הָעַמּוּד הָיָה מַחְסוֹם
וְהַיָּם יָבַשׁ פִּתְאוֹם
וְהָלְכוּ כְּמוֹ מְלָכִים בַּיַּבָּשָׁה.

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
וְעַמּוּד עָשָׁן בַּיּוֹם
וְעַמּוּד שֶׁל אֵשׁ בַּלֵּיל
אֶת הַדֶּרֶךְ סִמְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל.

אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, וְהַיּוֹם כֹּה קָצָר
וְנָחִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ תָּמָר
הֵם הֵלִינוּ בְּסִינַי
לֹא יָכְלוּ יוֹתֵר וְדַי
לֹא פָּשׁוּט לִחְיוֹת בַּחֹם בְּלִי סִיר בָּשָׂר.

אָז הוֹרִיד הָאֵל מִשָּׁמַיִם מָן צָחוֹר
וּבָעֶרֶב בָּא הַשְּׂלָו, שֶׁבְּשָׂרוֹ טָהוֹר טָהוֹר
הֵם הִגִּיעוּ לִרְפִידִים
אַךְ אֵין מַיִם לַיְּהוּדִים
וּמשֶׁה שֶׁלָּנוּ אָז הִכָּה בַּצּוּר.

וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ…

לִרְפִידִים הִגִּיעַ עֲמָלֵק הַמְּאַיֵּם
בְּחֻצְפָּה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ הוּא רָצָה לְהִלָּחֵם
אָז הֵרִים משֶׁה יָדָיו
עֲמָלֵק פָּשׁוּט נִגַּף
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל תַּכְסִיס הָיָה לָהֶם.

אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ
אַרְבָּעִים שָׁנָה מִדְבָּר, זֶה בִּכְלָל לֹא תַּעֲנוּג
כְּשֶׁלִּכְנַעַן הֵם עָלוּ
כֹּה שָׂמְחוּ וְצָהֲלוּ
וְהוֹרִישׁוּ לָנוּ אֶת הַצִּיּוֹנוּת.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אילו שורות בשיר מספרות לנו את המתרחש בפרקים טו–טז?
  • אתם יכולים להוסיף ליד כל שורה בשיר את הפרק המתאים מספר שמות?
איסוף המן
בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה...
איסוף המן
"וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא". (טז, טו)

ג'ימס טיסו, איסוף המן, גואש על לוח, 1896–1902. מאוסף המוזאון היהודי, ניו יורק. מתוך ויקישיתוף.

בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה פועלות הדמויות.

להמשך קריאה

האישה הלבושה בכחול לבן במרכז היצירה עומדת אנכית זקופה יציבה ורגועה ומדגישה עוד יותר את הפעלתנות של שאר הדמויות.
נראה שהאוספים מפחדים שאולי הנס הזה לא יתחדש, הם חוששים משובו של הרעב. אולי המן לא יספיק לכולם ועליהם למהר ולאסוף אותו?

  • הוסיפו בועית מחשבה לאחת הדמויות ותארו לנו מה עובר בראשה.
מדבר סין
לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל...
מדבר סין
"וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". (טז, א)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל שמצפון מזרח למפרץ סואץ. בני ישראל הגיעו לשם מאילים חודש אחרי צאתם ממצרים.

  • התבוננו במסלולים האפשריים למסע בני ישראל ונסו לשער מה הייתה הדרך שבה הלכו בני ישראל.
אֵילים
אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים...
אֵילים
"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם". (טו, כז)

עין עירנדל, נווה מדבר בחצי האי סיני ואחד ממקומות הזיהוי האפשריים לאיילים. כל התמונות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים את אילים עם עין ע'רנדל, נווה מדבר הסמוך לשפך ואדי ע'רנדל על שפת מפרץ סואץ, כ־80 ק"מ דרומית מזרחית לעיר סואץ. זהו נווה מדבר עשיר במים.

מתוך עולם התנ"ך- ספר שמות

  • התבוננו בתמונה של עין ע'רנדל.
  • חוץ מהמים, מה עוד נזכר בפסוק וקיים גם במקום?
מן
  זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים...
מן
"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ". (טז, לא)

שק של ביצים המכסה את נקבת הכנימה על ענף של עץ האשל. מן על חמדת השיח | צלם: אבינועם דנין – www.botanic.co.il www.flora.org.il

 

זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים האחרונות. במקרא תואר המן כטל שירד על פני האדמה.

להמשך קריאה

ה"מן" שעל האשלים מקורו בהפרשות של כנימות. הכנימות מוצצות את הסוכרים שבמוהל הצמח לצורכי קיומן. את עודפי המוהל המתוק, שאינן מנצלות לבניין גופן, הן מפרישות כטיפות שקופות, המתגבשות באוויר היבש לגבישי סוכר לבנים.
גרגרים אלה, שטעמם כטעם דבש וגודלם זעיר, משמשים למאכל אדם.
הערבים מכנים אותם בשם: "מן" או "מן מן סמא" (מן מן השמיים).

מתוך מקראנט

  • יש עוד הסברים המנסים לתאר את אותו מן שאכלו בני ישראל ביציאה ממצרים.
  • הציעו הסבר משלכם – מהו המן שהזין את בני ישראל בדרכם במדבר.
שליו
השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני....
שליו
"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה". (טז, יג)

שליו, By: patrickkavanagh at flickr, CC BY 2.0

השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני. כאשר הם מגיעים לחוף הים התיכון הם כבר עייפים וצונחים לקרקע. ייתכן שזה ההסבר לתופעה המתוארת בפסוקים.

  • מה ההסבר הניתן בפסוקים לכך שבני ישראל ניזונו מהשליו?
  • מי נתן להם אותו?
תלונות
הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו...
תלונות
"וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". (טז, ב)

הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו במדבר וקשיי הקיום במהלך המסע.

  • חפשו בפרקים טו וטז פסוקים המתארים את עם ישראל כתינוק.
    לפי התיאור של עם ישראל כתינוק, מה זה אומר על המנהיג של העם ועל המשימות שעומדות בפניו?

קרדיט:  929/ סיכום שבועי: שמות טז–כ תנך ביחד