ירמיהו, נביא החורבן הזועם שהצליח לעורר כעס ועוינות כלפיו על כל צעד ושעל, מראה בפרק זה שהוא יודע לנבא גם נבואות מנחמות ואופטימיות (גם אם אינו מרבה לעשות זאת). בפרק ירמיהו מציג תמונת גאולה מפורטת ונוגעת ללב: גולי ישראל ויהודה ישובו לארץ, יפריחו אותה ויתיישבו בה לנצח, תחושות הסבל והיגון יהפכו לקריאות שמחה, עם ישראל יהיה מאוחד וחזק. בתמונת אחרית הימים של ירמיהו יכרות אלוהים ברית חדשה עם עמו, ובכך יפתח שלב חדש ביחסי הקרבה והאהבה בין ה' לבין עם ישראל.
(פסוק ג)
"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" אמר הנביא ירמיהו, וחז"ל שאלו – מדוע יש ייתור בפסוק?
הרי מספיק היה לומר – "עוֹד אֶבְנֵךְ".
ודרשו חז"ל: הייתור הוא לשם הדגשת ההבדל בין בית המקדש הראשון והשני, לבין בית המקדש השלישי. שני מקדשים שנבנו על ידי אדם – נחרבו. ומקדש נוסף, שלישי, שייבנה על ידי האל עצמו לאחרית הימים, לא ייחרב לעולם.
פירש רש"י: שני בניינים היו לך על ידי אדם, לכך חרבו. "עוד אבנך" – אני בעצמי בניין שלישי, ונבנית לעולם.
(מקראות גדולות ירמיהו, פרק ל"א, ג)
- בפרק ל"א יש פסוקים שמדברים על הפעולות של העם בחזון התחייה, ויש פסוקים שמדברים על הפעולות של ה' בחזון התחייה.
אתרו את הפסוקים והגדירו – מה הפעולות שנדרשות מהעם בתחייה ומה התרומה של האל בתחייה הלאומית?
(פסוק ח)
פרק ל"א בספר ירמיהו הוא חזון התחייה הגדול של עם ישראל בארצו.
חז"ל הבחינו שגם בחזון התחייה המשמח יש בכי, ועל כך דרשו:
כְּשֶׁיִּגְאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ בִּכְיָה הוּא גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא."
(מדרש תנחומא, פרשת ויגש, ה, טו)
- מדוע חזון התחייה בפרק ל"א מלא בבכי ובתחנונים?
- האם מדובר בבכי של כאב ועצבות או בבכי של שמחה?
(פסוק א)
משמעות הצירוף "עַם שְׂרִידֵי חָרֶב" – עם המורכב משרידים שנותרו לאחר תלאות רבות ומלחמות רבות. המילה "חרב" מייצגת את כל הצרות, הייסורים, המלחמות והאסונות שעבר העם.
גם הדור שלנו מכיר, למרבה הצער, את משמעות הביטוי – לאחר השואה והחורבן שאירעו לפני כ-80 שנה, ולאחר ששליש מהעם נרצח, כולנו צאצאים של מי ששרדו, של שרידי החרב.
- מצאו עוד ביטויים בשפה העברית שהמילה "חרב" מופיעה בהם.
(פסוק ג)
מקימי העיר תל אביב היו מודעים בכל ליבם ונפשם לחזון התחייה של הנביאים.
הם ראו את עצמם כמממשי חזון התחייה הנבואי – מחורבן לשגשוג ולצמיחה.
הם בחרו לשלב בסמל העיר את פסוק ג מירמיהו ל"א, כדי לחבר בין ימים עברו לבין הזמן הזה: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית".
- אילו פסוקים בפרק ל"א מתאימים לדעתכם לתאר את תחיית ישראל במאה ה-20?
- אילו מהפסוקים אכן התממשו, ומה לא התממש עדיין?
- האם יש פסוקים בפרק שעדיף שלא יתממשו?
(פסוק יט)
בפרק ל"א ירמיהו מזכיר את שבט אפרים, שהוא סמל לממלכת ישראל שיצאה לגלות אשור כ-120 שנה לפני חורבן יהודה.
פסוק זה מופיע גם בתפילת ראש השנה פעמיים: הוא נמנה עם פסוקי הזכרונות וגם מופיע כפסוק האחרון של הפטרת היום השני של ראש השנה.
הלחן של שאול מלבסקי והביצוע של להקת הנחל הופכים את המשמעות המקורית של הפסוק ומשנים את אופן ההבנה של הפסוק.
הבן יקיר לי, יקיר לי, אפרים
אם ילד אם ילד שעשועים.
שעשועים, שעשועים, שעשועים.
הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפריים,
אם ילד אם ילד שעשועים.
כי מדי דברי בו
כי מדי דברי בו
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים
אם ילד אם ילד אם ילד
אם ילד שעשועים.
כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
על כן המו מעי לו,
על כן המו מעי לו,
רחם ארחמנו, נאום נאום ה'.
הבן יקיר לי, הבן יקיר לי,
הבן הבן יקיר לי, יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד שעשועים.
כי מדי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד אזכרנו עוד.
הבן יקיר לי אפרים,
אם ילד אם ילד,
אם ילד אם ילד שעשועים.
כי מדברי דברי בו,
כי מדי דברי בו,
זכור אזכרנו עוד, אזכרנו עוד.
רחם ארחמנו, נאום ה'.
הנביא ירמיהו מדבר על מערכת יחסים משפחתית בין עם ישראל לאלוהי ישראל.
הפסוק מתייחס לשבט אפרים ולמערכת היחסים בינו לבין האל.
- מה המשמעות של הפסוק בהקשרו בפרק?
- איזו משמעות עולה מהשיר בביצוע של להקת הנחל?
קרדיט: להקת הנח"ל / הבן יקיר לי
(פסוק טו)
הנביא פונה לאם ישראל, רחל אימנו, ומבקש שלא תבכה עוד על בניה כיוון שהם שוב ישובו. הנביא מרפרר לסיפור אחר מוכר – סיפורם של יוסף ובנימין, בני רחל.
עידן רייכל שיבץ את המילים העתיקות של ירמיהו בשיר מודרני עם משמעויות אקטואליות, המדבר על כאב וגעגוע.
מילים ולחן: עידן רייכל
כי בלילות שנתך נודדת
וכל חלום הוא למורא
הטי אז את אוזנך לשקט
קול חסד רחמים עוד יעלה
הנה הוא בא
כי בשבילו נפשך נשמרת
הרי קרבה היא השעה
עד ששדוד בזרועותייך
ייפול בסוף הדרך כשישובו לגבולם
רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם
עד אל נחלי המים
דרך שארית כוחך
אם ישיבנו אז נשובה
מנעי קולך מבכי
יש תקווה לאחריתך
רק מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
כי השער יפתח לו
יבוא בו בסערה כשישובו לגבולם.
עידן רייכל כתב את השיר לאחר חטיפת החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל במלחמת לבנון השנייה.
- אילו פסוקים מתוך הפרק שיבץ רייכל בשיר, וכיצד הם מביעים את המסר שהוא ביקש להעביר?
(תוכלו להיעזר במנוע חיפוש dicta, באפשרות של אזכורים תנ"כיים. הדביקו בקישור את מילות השיר ומצאו את האזכורים המשובצים בו.)
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, והיא השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ ליפו, עוד לפני הקמת העיר תל אביב. מקימיה שאפו לייסד שכונה יהודית שתמלא את צורכי היהודים שעלו לארץ בעלייה הראשונה, עקב קשיים שהערימו הערבים על היהודים תושבי יפו.
הקמתה של נווה צדק הייתה במידה רבה זָרָז להקמת העיר העברית הראשונה, שהוקמה כ-22 שנה לאחר הקמת נווה צדק, בשנת 1909 – העיר תל אביב.
- מה הייתה כוונת הנביא באומרו – נווה צדק?
- האם משמעות הצירוף "נווה צדק" במקרא תואמת את נווה צדק כשכונה העברית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו?
- מדוע, לדעתכם, כינו מקימי השכונה את המקום שייסדו דווקא בשם זה?
(פסוק ד)
שומרון הייתה עיר הבירה בממלכת ישראל הקדומה מאז הקמתה ועד המאה ה-8 לפני הספירה.
האתר הארכאולוגי של העיר הקדומה שומרון נמצא סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה, והביקור בו אפשרי היום רק בתיאום צבאי.
שומרון הייתה עיר חשובה, ועל כן ירמיהו הזכיר אותה בנבואתו כעיר שעתידה לחדש את גידולי הכרמים – סימן לחיים ולשגשוג.
- פסוק ד מתייחס לא רק לנטיעה של הכרמים אלא לחילול שלהם – "נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ". המילה "חיללו" היא מלשון התחלה, כלומר – הם יזכו לאכול מבכורות הגפן.
מדוע טרח הנביא לציין שלא רק נטיעה תתרחש, אלא גם אכילה מהפרי?
(פסוק כ)
בנבואת שיבת ציון ירמיהו מבקש מהגולים לעשות כמה פעולות, כדי שיחזרו אל עריהם בציר לכתם, בדרך שבה עזבו:
- הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים.
- שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים.
- שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.
המסילה היא דרך שנכבשה ברגלי ההולכים או ברגלי בהמות המשא, או דרך סלולה ובנויה.
לאורך דרכים קדומות וכן לאורך דרכים מודרניות, הוצבו ציוני דרך ותמרורים באופן בולט לעין כך שההולכים יראו אותם.
- מדוע ירמיהו חוזר כמה פעמים על הרעיון שבני ישראל צריכים לסמן לעצמם סימנים בדרך?
(פסוק ג)
כלי הנגינה עתיקים לפחות כמו השפה והדיבור, והם חלק בלתי נפרד מן התרבות האנושית.
בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים, למשל גיתית, חליל, כינור, וכן התוף. המילה "תוף", המופיעה במקרא בתורה, בנביאים ובכתובים, מתייחסת לכלי נגינה שמכים בו, עשוי מסגרת שעליה מתוח עור של בעל חיים.
בחפירות ארכאולוגיות בקברים מתקופת הברזל בארץ ישראל, נמצאו צלמיות אוחזות חפץ עגול שלדעת הארכאולוגים הוא תוף.
פרק ל"א מדבר על חגיגות באמצעות תיפוף בתופים ויציאה במחולות, בשל התגשמות חזון התחייה.
- התבוננו בממצאים הארכאולוגיים – אילו כלי נגינה אתה מזהים נוסף על התוף? כיצד השימוש בכלי נגינה תורם לאווירה המתוארת בפרק?
(פסוק כז)
ירמיהו הוא הנביא שניבא את חורבן יהודה, "זכה" לראות בהגשמת נבואתו וסבל מאוד מידי העם והממסד על דבריו הנוקבים. פרקים ל-לג בספר ירמיהו הם יוצאי דופן, כי הם עוסקים בנחמה שעתידה לבוא.
בפרק ל"א מתוארת תקופה קשה ומפחידה של שעבוד ואובדן הארץ, אולם בעקבותיה ישוב העם לארצו, ועל אויביו תבוא נקמה. שיבת העם אל ארץ האבות תלווה בהודיה ובשמחה.
- כיצד הסרטון ממחיש את אופי הספר?
(התייחסו גם לזמן המסך המוקדש בסרטון לנושאים השונים).
קרדיט: תחנות בחייו של הנביא ירמיהו – 929 מסכמים את הספר / תנך ביחד, 2016