פרק ז מבשר על שינוי גדול מהפרקים הקודמים. לאחר כמה פרקים שבהם אין לעם ישראל מנהיגות ברורה, אין מרכז דתי והאנרכיה חוגגת, אנו עדים לתהליך תשובה ושיקום של העם בהנהגת שמואל. העם המפוזר – מבחינה דתית, לאומית ופיזית – מתקבץ בהוראת שמואל במצפה, שם מתרחש תהליך של טיהור מעבודה זרה, שיבה לאלוהים והתגבשות מחודשת בהובלת שמואל. העם המאוחד מביס את צבא הפלשתים המאיים (בסיוע אלוהים, כמובן) ולאחר מכן משתררת תקופה ארוכה של שקט, שבמהלכה שמואל שופט את העם.
מצד אחד נאמר לנו ששמואל היה סובב שנה בשנה ברחבי הארץ ושופט ביישובים שונים, ומצד אחר בפסוק זה נאמר כי ברמה נמצא ביתו ושם הוא שפט את כל הארץ. אז היכן היה בפועל?
רבי יוחנן מציע כך:
"מאי כי שם ביתו?
אמר ר' יוחנן: כל מקום שהלך שם, ביתו עמו"
(ילקוט שמעוני, שמואל א פרק ז, סימן קד)
- היכן ביתו של שמואל לפי המדרש? מה המדרש מוסיף להבנת מנהיגותו?
בספר תהילים מתארים את משה ושמואל כשני מנהיגים דגולים שהיו לעם ישראל. המדרש שלפניכם מסביר במה גדולתו של שמואל שווה לכל הפחות לגדולתו של משה רבנו.
- האם ההשוואה במדרש מחמיאה לשמואל או למשה? מדוע?
שמואל מציב תנאי לעם, אשר אם ימלאו אותו בכל לבבם, אלוהים יצילם מיד פלשתים. התנאי הוא מונותאיזם.
דתות של עמים אחרים השכנים לישראל מאפשרות לקיים פולחן לכמה אלים ולנהוג מנהגים של דתות אחרות במקביל. אך אמונת הייחוד הישראלית אוסרת זאת באיסור חמור. לפיכך, התנאי הוא חזרה למקורות ונטישת כל פולחן אחר.
באמירתו שמואל מרמז לציווי בספר דברים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).
כיום משתמשים בביטוי "מכל הלב" כדי לתאר החלטה שמתקבלת מתוך כוונה שלמה, ואף מתבצעת בפועל במלואה, ללא היסוסים או שלבי ביניים.
- מדוע בחר שמואל בלב כדי לבטא אמונה שלמה?
מדי שנה בשנה הולך שמואל מיישוב ליישוב, שופט ומנהיג את העם, וחוזר חלילה. שמואל אינו מחכה לעם שיבוא אליו, אלא הוא הולך אל העם.
כשם שהמחזוריות של הטבע משתקפת בלוח השנה ובמנהגי העם כך, מנהיג שמואל דפוס קבוע נוסף בחיי העם. לעומת השלטון הריכוזי שאפיין את השופטים שקדמו לו ואת המלכים שיבואו אחריו, שמואל מנהיג נוכחות קבועה ותמידית בכל הארץ. והארץ שקטה עשרים שנה.
- האם חזרתו שנה בשנה תורמת לדעתכם לתחושת הביטחון של העם?
- השתמשו בצירוף "מדי שנה בשנה" כדי לתאר פעולה שנעשית בשגרה ולאורך זמן.
בנצרות ניתן מקום של כבוד לשמואל הנביא הכוהן, מאחר שהמליך את דוד – אשר ישו הוא נצר לשושלתו.
בפסל ניכרים סממנים יהודים ונוצרים גם יחד. האופן שבו מועמד שמואל, אופייני לאומנות הנוצרית. ובמקביל הוא מתואר אוחז בשופר, כלי פולחן יהודי. באופן זה הפסל משקף היטב את דמותו הרב־גונית של שמואל, המקובלת על הן על היהודים והן על הנוצרים.
- כיצד האומנות הנוצרית ממחישה את רב־גוניותו של שמואל?
שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17 בציור זה קלוד ויניון מדגיש את יכולת הנבואה של שמואל ואולי אף את המחיר שדורשת יכולתו לתווך בין שמיים לארץ, בין אלוהים לאדם. השימוש שנעשה בצבעים דרמטיים כמו משקפים את הדרמה שמתוללת בתוכו, כשם שמתואר מבע פניו.
- מרגע היוולדו שמואל נועד לשרת אחרים – את עלי הכהן, את אלוהים, את העם. כיצד הציור מספק לנו הצצה לשמואל האדם הפרטי?
לאחר נדודי ארון הקודש מעיר פלשתית אחת לאחרת, מביאים אותו לגבעה בקריית יערים, שם ישהה תקופה ארוכה של 20 שנים.
קריית יערים מוזכרת כבר בספר יהושע כעיר שממנה הגיעו הגבעונים, אשר ביקשו לעשות שלום עם בני ישראל.
היישוב מוזכר בהמשך ספר יהושע בשם "קריית בעל" על שם האל בעל הכנעני. כנראה שבשלב מאוחר יותר הוסב לשם הניטרלי 'קריית יערים', על שם היערות המקיפים את האזור הזה, כדי לדחות את זיהויו עם פולחן הבעל.
בשנת 1946 החלו להקים את היישוב קריית יערים, היישוב העברי הראשון בקו תל אביב־ירושלים, במקום המזוהה עם קריית יערים המקראית, בסמיכות לכפר אבו־גוש. בכתבה המכריזה על הקמת היישוב מסופר כי לצד העצים העתיקים שבאתר, ניטעו עוד 40 אלף עצי אורן. כמו כן, מצוין כי התגלו באדמת המקום עתיקות.
- שערו – מדוע אנשי קריית יערים אינם נפגעים מנוכחות ארון הברית בשטח יישובם?
לשמואל אין תואר אחד, הוא שופט, נביא, מנהיג, כוהן, מצביא צבאי ומה לא. גם אין לו מרכז רוחני אחד – המשכן בשילה, ארון הקודש בקריית יערים, התפילה הציבורית התקיימה במצפה ושמואל נודד בין היישובים השונים בכל שנה וחוזר חלילה.
- מצאו את היישובים המתוארים בפרק זה במפה. איזה קשר נוצר ביניהם באמצעות ביקורי שמואל?
האל בעל והאלה עשתורת היו אלים מרכזיים בפולחן הכנעני, ושניהם נחשבו אחראים לפריון. בעל, בהיותו אל הסערה, הגשם, הרעם והברק נחשב לאל הפוריות הכנעני מאחר שפוריות הקרקע תלויה במִמְטָרִים.
באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המתאר את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
עשתורת (הפיניקים כינוה 'אשרה') נחשבת לרעייתו של בַּעַל, אל הסערה הכנעני. פולחן עשתורת היה נפוץ מאוד בארץ ישראל בייחוד בקרב נשים. צלמיות רבות של עשתורת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות באזור ארץ ישראל. אחד הסמלים לעשתורת הוא העץ, ועצים גדולים היו חלק מפולחנה.
- מה מבין אירועי הפרקים הקודמים הביא את עם ישראל לזנוח את העבודה הזרה?
צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח השנה היהודי שישה צומות, האחד הוא צום יום הכיפורים, שתכליתו לכפר אישית על האדם הצם.
ארבעת הצומות האחרים נקבעו לאחר חורבן בית המקדש על ידי חז"ל לזכרו, והשישי הוא צום תענית אסתר. מנהג הצום קיים בדתות ובתרבויות שונות, מסיבות מגוונות ולמטרות שונות: כביטוי לצער, כתוספת לתפילה (בעיקר בעת בקשת רחמים), לצורך טיהור הגוף והנפש, לשם התכנסות ועוד. בפרק שלנו שמואל מבקש מהעם לצום כקבוצה לפני שיתפלל בעבורם לאלוהים, במעמד טקסי שיסמל את חזרתם בתשובה, כלומר את השיבה שלהם לעבודת אלוהים בלבד. הצום במקרים רבים במקרא ובספר שמואל הוא התכנסות ציבורית שמטרתה היטהרות ויצירת קשר מחודש עם אלוהים.
- מה מטרת הצום בפרק ז? מדוע מורה שמואל לעם לצום? אילו עוד פעולות עליהם לעשות?
בסרטון מציגים את המשך האירועים שחלו בחיי העם ושמואל לאחר החזרת הארון לשילה.
- נדמה שסיפורו של ארון הברית משקף את סיפור חייו של שמואל, ולהפך. מה האמירה הזאת מלמדת על שמואל?
קרדיט: 929 שמואל פרקים א–ז. שמואל – מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד
נלי וצביקה מדברים על שמואל כוכב עליון – שהשיב את ארון הקודש ואת השקט והשלווה לממלכת ישראל.
- מה ההישג או ההישגים החשובים ששמואל עשה בעבור העם, אשר המנהיגים הקודמים נכשלו בהשגתם?
קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם