חט"ב

תכנית הלימודים בחינוך העל יסודי (כיתות ז'-י"ב)

מבוא ומטרות, חטיבת הביניים:

מבוא – חטיבת הביניים (ז'-ט'): בכיתות ז' ו-ח' ממשיך רצף הסיפור התנ"כי, ובכיתה ט' עוברים ללמוד פרקי נבואה. הלימוד בכיתות חטיבת הביניים נשען על הידע והמיומנויות שהצטברו מתוך הלמידה בכיתות היסוד. נוספת על כך הלמידה המשמעותית, שמכוונת את תהליך הלמידה גם בחטיבת גילאים זו. אופן הלימוד יביא לידיעת הסיפור והתרחשויותיו העיקריות. החידוש בשלב זה הוא בחלוקה הברורה בין לימוד לשם בקיאות, שבו נדרשים התלמידים ללמוד ולדעת את עיקרי הסיפור, לבין לימוד מעמיק יותר, שבו נדרשים התלמידים לעסוק בתכנים הערכיים העולים מסוגיות הלימוד, ובמיומנויות הרלוונטיות לשכבת הגיל שלהם. בכיתות ז' ו-ח' שובצו יחידות ללימוד עצמי, על מנת לאפשר לתלמידים למידה אישית, ולהעצים את אמונתם ביכולתם להתמודד עם לשון התנ"ך. בסיומה של חטיבת הביניים נלמדת סוגיית הנבואה. סוגיה חשובה ומרכזית זו בספר התנ"ך נוגעת בשאלות כגון: מיהו נביא, מהן משימותיו, מהן הדילמות המלוות את פעילותו אל מול השלטון ואל מול העם? העיקרון המנחה הוא, שהתלמידים ייחשפו לסוגות נבואיות מרכזיות בתנ"ך: סיפור נבואי, נבואת פורענות, נבואת נחמה ונבואות הגאולה. המורים והתלמידים יעסקו בערכי מוסר ובערכי מנהיגות, וידונו בזיקות ובמשמעות של אלו לחייהם האישיים ולחיינו כעם בין עמים אחרים. מטרות – חטיבת הביניים: לבד ממטרות ההוראה הכלליות, חשוב להדגיש את מטרות ההוראה הספציפיות לכיתות חטיבת הביניים: מטרות בתחום הידע:

  • הכרת תקופת השופטים וסיפורם של השופטים השונים, והמעבר לממשל של מלוכה
  • ידיעת סיפורי המלכים שאול, דוד ושלמה
  • ידיעת סיפורי התפלגות הממלכה והאירועים שהובילו לחורבן הבית
  • הכרת תופעת הנבואה: עולמו של הנביא ופעילותו. סוגי נבואה: פורענות, נחמה וגאולה
  • הכרת היבטים עיקריים מספרות הנבואה לגווניה. התוודעות למושג נבואה, לעולמו של הנביא ולאופן פעילותו

מטרות בתחום המיומנויות בחינוך העל יסודי (ז'-י"ב): מבוא: המיומנויות מהוות כלי הכרחי ללימוד המקצוע ולעיצובם של לומדים עצמאיים בתנ"ך. המיומנויות הן כלי עזר בידי התלמיד לצורך עמידה על המאפיינים הייחודיים של הספרות התנ"כית, לשונה, רעיונותיה, תפיסותיה, ערכיה ומשמעויותיה. המיומנויות אמורות להשתלב ולקבל ביטוי כחלק מובנה מתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. הכשרתו של לומד עצמאי נבנית בשלבים, מהקניית כלים להבנת הטקסט ועד להעמקה ושיח סביב משמעויות הנובעות מן הטקסט ומשליכות על הוויית חייו של הלומד. רשימת המיומנויות להוראה וללמידה, המסייעת בהכנת פעילויות למידה, כוללת מיומנויות חשיבה, מיומנויות תוך-אישיות ומיומנויות בין-אישיות. מיומנויות אלה תבואנה לידי ביטוי בדרכי ההערכה השונות אשר תיבחרנה על ידי המורה, ובהתאמה לשכבת הגיל. תהליך הפנמת המיומנויות והקנייתן הוא תהליך ספיראלי, שראשיתו בגיל בית הספר היסודי וסופו בחינוך העל יסודי. התהליך מעמיק ומתרחב ככל שמוסיפים ומשתמשים במיומנויות בהזדמנויות ובהקשרים שונים, וברמות קושי הולכות וגדלות. ההחלטה באיזו מיומנות להשתמש ובאיזה הקשר תלויה במטרות ההוראה, בגיל התלמידים, בהתפתחותם הקוגניטיבית, ביכולותיהם ובשיקול הדעת של המורים. אי לכך נוסחו המיומנויות באופן כולל ואחיד לכלל שכבות הגיל. בפרק המיומנויות ארבעה סעיפים: הסעיפים מסודרים על פי הגיון דידקטי, החל במיומנויות להבנה ולפירוש הכתוב המקראי, ברמת התוכן, דרך העיסוק במשמעויות הרעיוניות ובפן הספרותי של הכתובים, ועד למיומנויות הקשורות בפרשנות המופעלת על הכתובים על ידי פרשני המקרא לדורותיהם ובתחומי דעת נלווים. רשימת המיומנויות בתוך כל סעיף מייצגת מיומנויות עיקריות, אינה מסודרת בהכרח בסדר חשיבות עלה או יורד, וניתן להוסיף עליה.

  • מיומנויות להבנת הכתוב בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) – הלומדים יתמצאו במבנה ספר התנ"ך, יזהו הערות נוסח לפירוש הכתובים כגון: קרי וכתיב, הערות תיקון סופרים, יזהו את טעמי המקרא, כגון: סילוק, אתנח וזקף, ויצביעו על תפקידם בחלוקת הפסוק ובקריאתו, יתרגלו קריאה מדויקת ובהטעמה, בהתאם לניקוד ולטעמים המפסיקים, יפרשו פירושי מילים על פי ניתוח לשוני (שורש, זמני הפועל, ו"ו ההיפוך, מילות היחס, אותיות היחס, תחביר), יסבירו פירושים וצירופי מילים בהקשר של הטקסט המקראי, יאתרו מילים בעברית המקראית, ויסבירו את ההבדל בין משמען במקרא לבין משמען בעברית החדשה, יזהו מילים מנחות, ויסבירו את תפקידן בהבנת הרעיון בכתובים, יאתרו פירושי מילים באמצעות כתובים אחרים ובעזרת אמצעי עזר העוסקים בפירוש, יאתרו ויפרשו נתונים באמצעות כלי עזר, כגון: מאגרי מידע מתוקשבים, קונקורדנציה ואטלס ויבנו את ציר הזמן ויציגו עליו אירועים ותופעות.
  • מיומנויות להבנת המשמעות הרעיונית של הכתובים ולפיתוח יכולת השיח אודותם (מיומנויות חשיבה ומיומנויות תוך אישיות ובין אישיות) – הלומדים יציגו את המידע הנאסף וידעו לשחזרו בלשונם, להעריך אותו, לבקר אותו ולהסבירו לאחרים, יאתרו ערכים המיוצגים על ידי מצבים, דמויות והתרחשויות בטקסט המקראי, ידונו בערכים הללו, יערכו דיוני דילמה ויקיימו שיח ערכי ומכבד במהלך הלמידה, יחשפו עמדות, ערכים ורעיונות העולים מהכתוב, וישוו אותם לתפיסות אחרות, יביעו את עמדתם השקולה והמנומקת כלפי רעיונות וערכים בטקסט המקראי, יעלו טיעונים, השערות, מחשבות ורגשות לגבי מצבים, מעשים, התנהגויות, ואמירות העולות מהטקסט המקראי, ישתמשו במידע המופיע בטקסט המקראי לצורך בניית הסבר, נימוק וטיעון, יאתרו ויסבירו דמיון ושוני בין כתובים: ישוו התרחשויות ורעיונות, ויסיקו מסקנות מן ההשוואה, יזהו קושי, בעיה או דילמה העולים מהכתוב, ויציעו אפשרויות מגוונות לפתרונם. בכיתה ייערך דיון ושיח על העולה מן הדברים ויבחינו בין מסרים גלויים לבין מסרים סמויים בכתובים.
  • מיומנויות להבנת דרכי העיצוב הספרותי בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) – הלומדים יאתרו יחידה טקסטואלית בתנ"ך ויבחינו בגבולותיה על פי התוכן, נוסחאות פתיחה וסיום, פרשיות פתוחות וסגורות ועוד, יזהו את הזיקה הקיימת בין יחידה טקסטואלית ספרותית לבין הקשריה הקרובים והרחוקים, יבחינו בין הסוגות המרכזיות בספרות המקראית כגון: פרוזה (סיפורי-נרטיבי, נאום, רשימות, חוק, משל) ושירה (מזמורים, שירה נבואית, שירה חכמתית, קינות), יזהו קשר בין הסוגות הספרותיות השונות, על אפיונן ודרכי עיצובן, לבין רעיונות ומסרים המובעים בהם, יזהו מאפיינים ודרכי עיצוב המשמשים בספרות המקראית לסוגיה (כדוגמת תקבולות, דגמים, דרכי הסיפר, חזרות, דימויים, מטאפורות, אנאלוגיות, מילים מנחות ועוד) ויאתרו ויזהו תופעות ספרותיות בתנ"ך (כדוגמת דו-שיח, מילה מנחה, אירוניה, מונולוג, לשון נופל על לשון, פערי מידע, רמיזות ועוד)
  • מיומנויות למקצועות נלווים למקרא – הלומדים יכירו אתרים היסטוריים אותנטיים מתקופת התנ"ך, וידעו להבחין בינם לבין אתרים שהמסורת המאוחרת קישרה אותם עם המסופר בתנ"ך, יבחנו ממצאים ארכיאולוגיים התורמים להארת התיאור המקראי, ומסייעים להבנת מגמות הכתובים המקראיים, יידעו להשתמש במקורות גיאוגרפיים להבנת תקופת המקרא על אתריה, ויכירו אזורים, דרכים וגבולות של ממלכות ושבטים בארץ ישראל ובמזרח הקדום, יזהו את הקשר בין נופי הארץ לשפת התנ"ך, על דימוייה, ישתמשו במקורות היסטוריים ככלי להבנת התנ"ך, ישוו טקסטים ספרותיים מן המזרח הקדום (מיתוסים, חוקים, שירה, חכמה ונבואה) לכתובים מקראיים, יזהו במדרשים, בספרות היפה לדורותיה ובאמנויות לסוגיהן, התייחסות אל הכתובים המקראיים ועמדות שונות כלפיהם ויזהו ביטויי לשון ומונחים המהווים נכסי צאן ברזל של השפה עברית עד לימינו.

דרכי הערכה בחינוך העל יסודי (כיתות ז'-י"ב)

מבוא:

ארגון הלמידה, ההוראה וההערכה במסגרת הלמידה המשמעותית, מעלה את הצורך במתן דגש לשלושה היבטים מרכזיים: ערך לתלמיד ולחברה, מעורבותו בלמידה ויצירת רלוונטיות לחייו. מתוך כך, מוצע לעשות שימוש בדרכי הערכה מגוונות כדרך ליצירת עניין וסקרנות ביחס לכתוב. בתהליך הלמידה וההוראה, רצוי וחשוב להעריך בדרכים מגוונות, שבהן ייושמו עקרונות העמ"ר.

עקרונות מנחים לדרכי ההערכה: העקרונות להערכה נוסחו בצורה אחידה לכל שכבות הגיל בחינוך העל-יסודי. על המורה להתאימם וליישמם בהלימה לשכבת הגיל, לכישורים וליכולת של הלומדים. התוצר שיפיקו התלמידים ייתן ביטוי, בראש ובראשונה, לקריאה צמודה של הכתוב, ויהיה מבוסס על שיח המתקיים לאחר לימוד מעמיק בו. ההערכה תשקף תהליך של התקדמות ופיתוח הידע, של רכישת מיומנויות ושל חיבור הלומד לשיח ערכי ומשמעותי עם הטקסט. הקריטריונים להערכה, המופיעים להלן, יוצגו מראש בפני התלמיד, ועל פיהם תוערך עבודתו. יש להתאים את הקריטריונים לתלמידים בהתאם לשכבת הגיל, ליכולות ולכישורים שלהם.

ההערכה בחינוך העל-יסודי:

פרקי הלימוד והנושאים לכיתות ז'-ט'

כיתה פרקים ונושאים
ז' – פרקי חובה ובחירה שמואל א' – סיפורי שמואל, המלכת שאול וימי דוד

  • בית עלי: א', ב', ג', ד'
  • ימי שמואל והבקשה למלך: ה', ו', ז', ח'
  • מלכות שאול: ט', י', י"א, י"ב, ט"ו
  • בין שאול לדוד: ט"ז, י"ז

שמואל ב' –

  • מות שאול וקינת דוד: א'
  • מלכות דוד: ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב

יחידת בקיאות ולמידה עצמית לבחירה – נושא אחד מתוך שניים:

  • שמואל א': י"ח-כ"ה, יחידת בקיאות – סיפורי שאול דוד ויהונתן, מות שמואל; דוד ונבל הכרמלי
  • שמואל ב': י"ג-כ' – מרד אבשלום
ח' מלכים א' – מלכות שלמה

  • ביסוס מלכות שלמה: א'-ג', ה'
  • תפילת שלמה: ח', ט' (א-ט)
  • מלכת שבא: י' (א-יג)
  • הידרדרות שלמה וסיום מלכותו: י"א
  • התפלגות הממלכה: י"ב
  • אחאב ואליהו: ט"ז (כד-לד), י"ז, י"ח, י"ט, כ"א, כ"ב

מלכים ב'

  • סיפורי אלישע : ב', ד', ה', ח'
  • מגילת רות: א', ב', ג', ד'
  • יחידת בקיאות ולמידה עצמית: מגילת אסתר
ט' – פרקי חובה ובחירה יונה: א', ב', ג', ד' מלכים ב' –

  • גלות ישראל: י"ז
  • מסע סנחריב והצלת ירושלים: י"ח, י"ט (לה-לז)
  • מנשה: כ"א
  • גלויות יהודה: כ"ד (ח-כ), כ"ה

עזרא 

  • הצהרת כורש: א';

נבואה –

  • עמוס: ג' (א-י), ד' (א-ט), ז' (י-יז)
  • ישעיהו: א', ב' (א-ד), ה', מ' (א-יא)
  • ירמיהו: א', ז', ל"א

30% – ספר יונה ואחד מהנביאים: עמוס, ישעיהו או ירמיהו, לבחירת המורה

מבדקי מיומנויות לימוד

למורי כיתות חטיבת הביניים שלום וברכה,
מורים המלמדים בכיתות חט"ב הם בעלי תפקיד משמעותי בהצמחת תלמידים אוהבי תנ"ך. מצד אחד חשוב לנו בכל גיל – גם ביסודי וגם בחט"ב (וגם בחט"ע) להכיר את הסיפורים ולראות בהם תשתית תרבותית מכוננת, מצד שני בחט"ב מתחיל לימוד מעמיק יותר, המתייחס לצפון בין השורות, לשיח בין הכתובים ולהעלאת שאלות ותהיות על המסופר, על התנהגות הגיבורים, על דרך הסיפור. קשה מאד לחבב על תלמידינו ספר שהוא זר מנוכר ובלתי נגיש. לכן התפקיד של הקניית מיומנויות בסיסיות בצד חיבור הלומדים אל הסיפורים הוא תפקיד מרכזי ומכריע של מורי כיתות ז' – ט'. אנו מבקשים שהסיפור ידובב את התלמיד, יפעילו לחשוב ולראות נסיבות של חיינו ולברר אותן באמצעות הסיפור. קשה מאד לעשות זאת כשהתלמיד אינו מכיר גימטרייה או ו"ו היפוך; אם אין הוא יכול לקרוא ללא הכרת ניקוד, אתנחתא וסוף פסוק; יש חלקים בסיפור שלא ניתן להבין ללא מפה ככלי עזר; הקשב הרגיש לכתוב מעלה לעיתים חספוסים וסתירות המזמנים דיונים עשירים; אם נרצה להראות סיפור כפי שהוא מסופר במקום אחד ובתיאורו במקום אחר, אם נרצה ליצור שיח משמעותי בין הכתובים – תלמידינו יידרשו למיומנות החיפוש בתנ"ך, ההשוואה וכיו"ב. מבדקי המיומנויות נועדו להוות כלי בעבור המורים בכדי לבדוק האם התלמידים הגיעו מוכנים מביה"ס היסודי, לברר ולוודא האם תלמידינו מכירים את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לצורך לימוד תנ"ך. אין כוונת המבדק לעקוב אחרי המורים; אין כל מחויבות לדווח לפיקוח על תוצאות המבדק. המבדקים נועדו עבור המורים כדי שיוכלו לדעת על מה יוכלו להסתמך בהוראתם ובמה יש להשקיע תוך כדי הלימוד. אנו ממליצים לבחון את התלמידים בתחילת השנה בכדי למפות את רמת ידיעותיהם, ובסופה של השנה בכדי לבדוק מה למדו במהלך השנה ואילו מיומנויות כדאי לחזק בעתיד. המבדק יכול להיות ציון בונוס עבור התלמיד בתחילת השנה; וודאי לא ציון שהוא חלק מההישגים שהשיג על סמך הלימוד במהלך השנה. המבדק אינו אמור להלחיץ את הלומד, אלא רק להעמידו על המיומנויות שחשוב שירכוש בעזרת המורה במהלך השנה. אנו ממליצים שבכל מבחני התנ"ך בכיתות ז' – ט' ייבדקו מיומנויות שהמורה לימד בחודש וחצי שחלף. מבדק המיומנות המוצע בסוף השנה יכול להיות עם ציון, שכן הוא בודק את מה שנלמד בכיתה במהלך השנה. עיקרון חשוב הוא לא ללמד מיומנויות שונות "על ריק". לא לפתוח בתחילת שנה ב"חודש לימוד מיומנויות", אלא ללמדן "תוך כדי תנועה", קרי במהלך הלימוד. יש מיומנויות טכניות שקל מאד ללמדן כמשחק וכפעילות הפגתית בתוך שיעור או בשיעור מתיש בסוף יום, כשהתלמידים פחות מרוכזים ופנויים למשחק, פעילות, חידון או חידות. הצעות רבות להוראת המיומנויות קיימות באתר תנך ממלכתי ב"מיומנויות לימוד וכישורי חשיבה", ומומלץ להיעזר בהן. במחוון מצויים קישורים למאמרים הדידקטיים העוסקים במיומנויות הייחודיות עליהן שואל המבדק. המחוון גם מכוון את המורה ומסביר מה בוחנת השאלה, מה משמעות התשובות ומציע ניקוד ותשובות.

אנא זכרו – יש לשוב ו"לבחוש" במיומנויות במהלך השיעורים ולא להסתפק בלימוד חד פעמי. התמצאות בפסוקים לפי הגימטרייה, ו"ו היפוך וטעמים בסיסיים ניתן להזכיר וחזור אליהם בכל שיעור שלישי.
רק מיומנות שנעשה בה שימוש – היא מיומנות נרכשת.
נשמח לכל הצעה לשיפור ולפיתוח של הוראת מיומנויות הלימוד וכישורי החשיבה.

בהצלחה!!

מיומנויות לימוד וכישורי חשיבה

מורי חטיבת הביניים, בתכנית הלימודים לכיתות חטיבת הביניים, מופיעה גם הקניית מיומנויות לימוד. המיומנויות חיוניות ללימוד ספר הספרים. חשוב שכל בוגר חטיבת ביניים ישלוט במיומנויות אלה: ידיעת סימני הניקוד ושימוש בהם לקריאה רהוטה הכרת טעמי מקרא בסיסיים (זקף, אתנחתא וסוף פסוק) ושימוש בהם לקריאה רהוטה ידיעת גימטרייה הכרת סדר הספרים הבנת ו"ו ההיפוך הבנת ה' הכיוון הבנת הכינויים החבורים טיפוח יכולת השוואה טיפוח יכולת קריאת מפה הכרת הקונקורדנציה ואופן השימוש בה ככלי פרשני ומסייע; הכרת האמצעי הספרותי של מילה מנחה; הכרת חספוסים בכתוב ודרכי יישובם; הכרת תרגום השבעים, קומראן; זיהוי והכרת נוסחה חוזרת בכתוב ומגמתה; הכרת עמדות שונות במקרא; לפניכם חומרי הוראה שעשויים לסייע לכם לצורך הקניית המיומנויות.