שייכות וזרות (יחידת בחירה)

שייכות וזרות (יחידת בחירה)

  • רציונל ומטרות

ביחידה זו מרחב הלמידה ינוע בין תחושות שונות, הסותרות ומשלימות זו את זו. תחושות השייכות והזרות באות לידי ביטוי במעגלים שונים: המעגל האישי, המעגל המשפחתי, המעגל השבטי והמעגל הלאומי. התלמידים ייחשפו למורכבות השיח הזהותי היוצא מבין שורות הסיפורים. התלמידים יעמדו על המתח בין האינדיבידואלי ובין הגלובלי, בין האיחוד ובין הייחוד, בין הנאמנות לקול האישי ובין ההליכה לקראת, הפְּשרה, הוויתור, ההכלה והרחבת השורות. מתוך השיח הזה יתבררו שאלות העוסקות בזהות האישית והחברתית של כל תלמיד ותלמידה, ובזהות של החברה שלנו לגווניה ולהשתמעויותיה. סוגיות אלה רלוונטיות לאדם בפרט ולחברה הישראלית לשבטיה בכלל.

יחידה זו מתכתבת היטב עם פרקים מיחידות החובה: האבות, סיפורי יוסף ביחסיו עם אחיו, משה.

  •  מטרות אופרטיביות 
  1. התלמידים יזהו את המאפיינים הייחודיים והמשותפים של פרקי הלימוד ביחידה תוך התמודדות עם המתח שבין הרצון שייכות ותחושת הזרות.
  2. התלמידים יבינו שמושגי השייכות והזרות מצויים בעולם התנ"ך ומקרינים לעולמם שלהם.
  3. התלמידים יפתחו יכולת שיפוטית ערכית הנוגעת למעגלי השייכות והזרות תוך בחינה אמפטית וביקורתית שלהם.
  4. התלמידים יעמדו על מידת האחריות והמחיר הנדרשים לתחושת השייכות והזרות במעגלים השונים.
  5. התלמידים יזהו מורכבות בשיח הזהותי, בין הפרטיקולארי והאוניברסלי, בין הנאמנות לעצמי והנאמנות לאחר ולחברה.
  6. התלמידים יכירו בערכה של פשרה וויתור לצד חשיבות העמידה על עקרונות וערכים מבלי להתפשר.
  7. התלמידים יכירו בערכה של תחושת השייכות לחברה לקהילה ללאום ולפרט.
  8. התלמידים יכירו בחשיבותה הייחודית של הזרות כמבטאת אמת ערכית התורמת לחברה דווקא על שום זרותה.
  •  מיומנויות

ראוי להדגיש את המיומנויות הבאות:

  1. התלמידים ירכשו כלים לחשיבה ביקורתית, ליכולת פתרון בעיות ולהצגת טיעונים לכאן ולכאן.
  2. התלמידים ירכשו מיומנויות להבנת פרשנות עכשווית לנושאים הנלמדים אם באמצעות קריאת מאמרים אקדמיים והפקת דעות ומסקנות לאורם או באמצעות קריאת פרשנות הגותית ומסורתית לסוגיה.

פרקי הלימוד –שייכות וזרות

שייכות וזרות-  החיפוש אחר זהות

  • רחב יהושע ב'
  • הגבעונים יהושע ט'
  • סיפורי שמשון שופטים י"ג-ט"ז
  • השומרונים מלכים ב' י"ז, א-ו, כד-הסוף; עזרא ד', עזרא ט'-י'
  • מבוא לאסתר, רקע לחורבן ולגלות: מלכים ב' כ"ד ח – כה.
    יש לחזור על תאריכי גלות יהויכין וגלות בבל.
  • מגילת אסתר ספר חיצוני למגילת אסתר פרקים ג-ד (תפילות מרדכי ואסתר)
  • מגילת רות
  • דניאל א', ג', ו' (היחידה מתכתבת גם עם סיפורי יוסף ואחיו ובמצרים וגם עם דמותו של משה.)

מאמרים

אבנרי אורית, עומדות על הסף, שייכות וזרות במגילת רות ואסתר: בין הכלה להדרה, מכון הרטמן, ירושלים 2015. עמ' 75-71; מעמ' 162, פסקה שנייה, עד עמ' 167, סוף פסקה ראשונה.

אמית יאירה, גלוי ונסתר במקרא: פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, ירושלים 2003, עמ' 90-88.

ברנר עתליה, "נשים זרות במקרא", בתוך: בית מקרא א (ק) ספטמבר-נובמבר 1984.

 

ספרים ומאמרים להרחבת המורה:

יפת שרה, "גירוש הנשים הנוכריות", בתוך: משה בר אשר, נח חכם, יוסף עופר (עורכים), תשורה לעמוס, אלון שבות, תבונות תשס"ז, עמ' 401-379 (הספר נמצא בכותר).

  • המאמר מאוד חשוב ומציג בצורה רחבה ומסודרת את הנושא.