סגור תצוגת כיתה
הפרק

האהבה שלי היא לא האהבה שלו

פרק א

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעמוד על עושר הדימויים והמטפורות בפרק א ומתוכם נלמד על אהבתה העזה של הרעיה לדוד ועל כמיהתו של הדוד אליה, אך גם על המציאות המורכבת ועל יחס הסביבה לקשר שנרקם ביניהם. נוסף על כך, נבחן את השפעת החברה על יחסים זוגיים בפרט ועל קשרים בין פרטים בכלל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – גריז:
נצפה בשיר 'לילות הקיץ' מתוך הסרט גריז.
נדון בכיתה:

  • כיצד מגיבות קבוצת הבנים וקבוצת הבנות לקשר הרומנטי שנוצר בין שני הגיבורים?
  • האם הם תומכים בקשר או מתנגדים?
  • מה מעניין אותם לדעת?
  • האם החברים והחברות שלכם משפיעים על הקשרים הרומנטיים שלכם?
  • האם דעתם חשובה לכם?
  • מתי לדעתכם השפעת החברה על קשר זוגי היא חיובית, ומתי היא עשויה להיות שלילית?

אפשרות שנייה – הדדיות באהבה:
נצפה בקטע מהרצאת טד על אהבה – מומלץ לצפות עד דקה 1:25.
לאחר הצפייה נחזור על השאלה שהוגדרה בהרצאה כבעיה הנצחית של אהבה: "איך להיות נחשק?" (אפשר לכתוב אותה על הלוח).

  • מדוע זו בעיה לפי הדובר בהרצאה?
  • אילו קשיים עשויה לגרום האהבה בחיים של אדם? (תסכול, אהבה נכזבת, חוסר ביטחון וכו')
  • האם לדעתכם אפשר להימנע מהקשיים האלה? כיצד?
  • האם אתם מסכימים שבכל אהבה קיימת הבעיה הזאת? מדוע?

הזמנה לקריאה

נחלק את התלמידים בכיתה לקבוצות ונזמין כל קבוצה לחפש אחר מילים בפרק בחלוקה לפי הקטגוריות שלהלן (בהתאם לגודל הכיתה נבחר אם לחלק לעשר קבוצות – ולכל קבוצה קטגוריה אחת, או לחמש קבוצות – ולכל קבוצה שתי קטגוריות):

  • מאכלים או משקאות: יין, שמן.
  • בעלי חיים: צאן, גדיות, סוסים, יונים.
  • תכשיטים: תורים, חרוזים.
  • צמחי בושם: נרד, מור, כופר.
  • חלקי גוף: פה, לחיים, צוואר, שדיים, עיניים.
  • בדים (משמשים למגורים): אוהלים, יריעות.
  • עצים (משמשים למגורים): ארזים, ברותים (ברושים).
  • צבעים: שחור, זהב, כסף.
  • מקומות: כרמים, חדרי המלך, ירושלים, משכנות הרועים, עין גדי.
  • דמויות: המלך, הרעיה, בנות ירושלים, אחים, רועים, פרעה, שלמה.

נסכם את ממצאי הקבוצות על הלוח (אפשר להשתמש בדף העבודה. ראו גם בממערך השיעור).

נעמוד על ההבדל בין מילים אינפורמטיביות, מטפורות ודימויים (כ…) וננסה לזהות דוגמאות בפרק.
נקרא את הפרק במלואו ונסביר הסבר מילולי בעת הקריאה. נבקש מכל קבוצה לנסות לזהות את ההקשר של המילים שסימנה. לפני כן נסביר מילים וצירופים קשים להבנה בפרק:

  • "שֶׁמֶן תּוּרַק" – שמן תמרוקים – לעידון הגוף ולבישום.
  • דודים – אהבה.
  • "מֵישָׁרִים" – לא בכדי או בפיכחון.
  • "תַּרְבִּיץ" – היכן תיתן לצאן לרבוץ (לשון רביצה).
  • "שַׁלָּמָה" – למה.
  • "כְּעֹטְיָה" – נטפלת.
  • "סֻסָתִי" – קבוצת סוסים.
  • "בִּמְסִבּוֹ" – בהסבתו, במסיבתו (עיסוקיו).
  • "צְרוֹר הַמֹּר" – שרשרת ולה תליון שבו צמח המור, מעין תכשיט שמשמש גם לבישום.
  • ערש – מיטה.

למורה: חשוב להתעכב ולוודא שהתלמידים מבינים את הפרק מבחינה מילולית לפני שעוברים לשלב הבא. במידת הצורך אפשר להיעזר בפירוש שבאתר.
לאחר הקריאה וההסברים נשאל בכיתה:

  • על מה מדבר הפרק?
  • מהי האווירה שיוצרים בדמיונכם עושר הדימויים והפנייה למגוון חושים בפרק?

עתה נעבור ללמוד את הפרק שלב אחר שלב. נקרא את פסוק א ונזכיר שכפי שראינו בשיעור הקודם אפשר להבין את משמעות הביטוי 'שיר השירים' כשיר שבו שירים רבים, או שיר מעולה יותר משאר השירים.
נשאל את התלמידים:

  • את פרק א אפשר לחלק לכמה שיחות. מהן? (חלק ראשון: פסוקים ב-ד – נשיקות בחדרי המלך; חלק שני: פסוקים ה-ו – שחורה ונאווה; חלק שלישי: פסוקים ז-טז – דו שיח בין אוהבים)
  • מי הדובר בכל שיחה? (1+2: הרעיה, 3: הרעיה והדוד)

אפשר להקרין את חלוקת הפרק לשיחות ולדוברים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

חלק ראשון – נשיקות בחדרי המלך:
נקרא את פסוקים ב-ד ונבחן יחד:

  • מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (הרעיה אל עצמה)
  • כיצד מתארת הרעיה את אהבתה? מהי לדעתכם הנימה המתלווה לדבריה? (אהבה שלמה וממומשת, הדברים נאמרים בסיפוק או בכמיהה, אולי בהתרסה בהתחשב בהמשך הפרק)

חלק שני – שחורה ונאווה:
נקרא את פסוקים ה-ו ונשאל את התלמידים:

  • מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (הרעיה אל בנות ירושלים)
  • אילו דמויות קיבוציות (קבוצות אנשים שמוצגת כדמות אחת) מופיעות בפסוקים אלה? מהו היחס של דמויות אלה לרעיה? (בנות ירושלים מזלזלות בה ובני אמה מתאכזרים אליה)
  • כיצד תורמות דמויות אלה להבנת דברי הרעיה? (נראה שהיא אינה זוכה לתמיכה – לא מאחיה ולא מחברותיה, אולי זו הסיבה שהיא נכספת כל כך אל אהובה)
  • מדוע לדעתכם מציינת הרעיה את צבע עורה? מה גרם לה להיות שחורה לדבריה? (היא מסבירה שהיא יפה אך הזמן שבילתה בשמירה על כרמים בשמש הכהה את גון עורה. מדובר על שחרות הנגרמת משיזוף. כנראה מה שנתפס היום יפה, נתפס בעבר פחות יפה)
  • מה פירוש המילים "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה"? (שחורה אבל נאווה)
  • כיצד תומכים דברי הרעיה בפסוק ו בפירוש זה? (הרעיה מבקשת מבנות ירושלים לא להתייחס לצבעה – כלומר הצבע השחור בוודאי איננו סימן ליופי כמו שהוא משמש למשל בפרק ה פסוק יא: "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת")

חלק שלישי – דו-שיח בין האוהבים:
נקרא את פסוקים ז-טז כדו-שיח במשחק תפקידים. אפשר לאתגר את הקוראים לזהות בעצמם את חילופי הדוברים בקטע או להקל עליהם בעזרת החלוקה לפי צבעים המסומנת בדף ההעשרה (ראו גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לכתוב את הדו-שיח כהודעות וואטסאפ ששולחים הרעיה והדוד זה לזה ולהוסיף לפסוקים רגשונים וסמלילים לפי ראות עיניהם של התלמידים. ננחה את התלמידים לנסות להדגיש את הרגשות והאווירה בפרק וכן את ההבדלים בין רוח דברי הדוד לרוח דברי הרעיה. אם יש צורך אפשר להיעזר בפירושו של הרב שטיינזלץ מתוך האתר. ליצירת תגובות וואטסאפ אפשר להשתמש במחוללי הודעות מדומות ברשת כמו למשל באתר 'whatsapp fake chat'.
נזמין את התלמידים להשלים את המשימה הזאת בזוגות או בקבוצות:
לפניכם רשימה של דימויים בקטע:

  • סוסה של מלך מצרי שראויה לתכשיטים.
  • כבשה או גדיה שמבקשת להצטרף למרעה ולמנוחה עם העדר של המלך-הרועה ולא להסתפח לעדרים אחרים.
  • בתים עשויים ארזים ורהיטים מברושים.
  • בושם שמונח על חזה הרעיה.
  • יונים.

 

  • הסבירו מה ההקשר בפסוקים של כל אחד מהדימויים ומה המשמעות שלהם. (1. המלך מהלל את יופייה ועוצמתה של הרעיה ומבטיח לה מתנות; 2. הרעיה מעידה על עצמה שהיא רוצה את חסותו של המלך-הרועה ואינה מעוניינת באחרים; 3. הרעיה מייחלת לבית קבע חזק ויציב לזוג; 4. הרעיה מעידה על ריחו הטוב של המלך ועל רצונה לשמור אותו קרוב אליה – הריח עשוי להיות גם מטפורה למעלותיו ולשמו הטוב של המלך; 5. המלך מהלל את יפי עיניה של הרעיה)

נסכם את הדברים בכיתה:

  • מה מבטאים דבריה של הרעיה? (מחפשת קשר חזק ויציב: חסות, בית, קרבה תמידית)
  • מה מבטאים דבריו של המלך-הרועה? (מהלל את יופייה)
  • כיצד עשוים מעמדותיהם של האוהבים להסביר את הפער בין דבריהם וכוונותיהם? (הוא מלך בעל מעמד, והיא שומרת כרמים. ולכן היא מחפשת חסות ויציבות, והוא מתמקד ביופי)
  • מה עשויה להיות לדעתך השפעת הסביבה על רגשותיהם של בני הזוג ועל דבריהם זה לזה? (החברה אינה רואה בעין יפה את הקשר, וייתכן ששניהם חוששים מדברי החברה הסובבת, אך מגיבים אחרת: היא מעוניינת למסד את היחסים, והוא נמנע מעט – לפי הפירוש שהדוד הוא שלמה המלך אפשר להבין שלא מתאים ששומרת הכרמים ורועת הצאן תתאהב בו)

כדי לוודא הבנה של הפרק נקרין את הפרק על הלוח ובעזרת התלמידים נסמן בצבעים שונים את הפסוקים שבהם דוברת הרעיה בפרק את הפסוקים שבהם דובר הדוד. נסכם שבפרק מתואר דו-שיח בין אוהבים הרוויי בתיאורים ודימויים מעולם הטבע שמשמשים לתיאורי יופי ולתיאור היחסים בין האוהבים. נפנה את תשומת ליבם של התלמידים לאופי הייחודי של קשר זוגי בתחילת דרכו:

  • מי מדבר יותר בפרק ומי פחות? (הרעיה מדברת יותר)
  • באילו פסוקים הרעיה דוברת ובאילו פסוקים הדוד הוא הדובר? (הרעיה: פסוקים ב-ז, יב-יד, טז-יז; הדוד: פסוקים ח-יא, טו)
  • מי מהדוברים שואל שאלות? (הרעיה)
  • מהן השאלות? (היכן הדוד רועה ואיפה הוא עוצר למנוחת צוהריים?)
  • האם השאלות נענות? מדוע לדעתכם? (השאלות אינן זוכות למענה, רק לרמז)
  • היעזרו בתכתובות הוואטסאפ שיצרתם ונסו לזהות הבדלים נוספים בין רוח דבריה של הרעיה לרוח דבריו של הדוד.
  • על מה יכול להעיד הפער הגדול בין הדוברים? האם יש לכך ראיה נוספת בפסוקים? (הרעיה אקטיבית יותר. היא בטוחה באהבתה ומנסה לשכנע את הדוד למסד את היחסים: "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ", הדוד אוהב אותה אך לא מעוניין להתחייב מדי: " צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן…", "הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ")

נסכם את התשובות על הלוח ונעבור למשימת הסיכום – כתיבת בלוג:
לרעיה יש בלוג ברשת שבו היא מספרת על מערכת היחסים שלה עם הדוד, בבלוג היא מתארת גם את מחשבותיו, כפי שהיא תופסת אותן.
כתבו מה הרעיה מספרת בבלוג לאחר אירועי פרק א: מה היא מרגישה? מה אמרה לדוד? מה היא חושבת שהוא מרגיש? מה הוא אמר לה? מה התקוות שלה לעתיד?

להלן תמצית הדברים בבלוג לשימוש המורה:
הרעיה: אף שאני ממעמד פשוט אני ראויה לדוד ואהובה עליו. אני מייחלת שהוא יפרוש עליי את חסותו דרך קבע ושאמצא בו בית.
הדוד: את יפה ועדינה וראויה בעיניי. את מוזמנת לבוא בעקבותיי, להמשיך לחפש אחרי, אך פעמים שאני קצת חמקמק.

מבט לחיים

הפרק מתאר מערכת יחסים של זוג אוהבים בראשית דרכם על ההססנות, ההתרגשות וגם על חוסר הביטחון שבה.
נפתח בכיתה דיון סביב הנושא:

  • מה מאפיין מערכת יחסים זוגית בתחילת דרכה?
  • מהם הרגשות המלווים אותה?
  • איך לדעתכם בונים מערכת זוגית בריאה וחיובית?

המלצה דידקטית: הנחו את התלמידים לכתוב תשובות באופן אישי ואחר כך לחלוק את תשובותיהם ולדון בנושא. אפשר להצביע על הבדלים בתשובות בין בנים לבנות, אם ישנם, ולשאול אם זה מאפיין או מקרה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את פרק א, עמדנו על רגשותיהם של הרעיה והמלך-הרועה ועל שאיפותיהם ועל יחסם המנוכר והשיפוטי של הדמויות הקיבוציות כלפי בני הזוג. מתוך כך דנו בהשפעה של החברה על קשר זוגי וחברי.
מיומנויות: זיהינו בפרק מטפורות ודימויים.
מתודות: פתחנו בצפייה בקטע מהרצאה או בקליפ מתוך סרט ועוררנו דיון רלוונטי וחשוב, למדנו בעיון את חלקי הפרק, ומתוך הלימוד עברנו לדיון עכשווי בסוגיות רגשיות, אישיות וחברתיות.

אפשר עוד...

החושים בשיר השירים:
נעיין במאמר 'לריח שמניך טובים' של הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי מתוך אתר בית מורשה ונדון בכיתה:

  • מהי ייחודיותו של חוש הריח על פני חושים אחרים, לפי המאמר?
  • מה מקומו של חוש הריח במגילת שיר השירים?
  • במה הוא תורם להבנה של המגילה?

נזמין תלמידים לשתף:

  • אילו ריחות מעוררים בכם רגשות או זיכרונות ומדוע?

הטבע בשיר השירים:
נעיין במאמר: 'הטבע בשיר השירים' של יהודה פליקס.

  • מה מקומם של דימויי הטבע בשיר השירים?
  • כיצד הם מסייעים להבנת המגילה כיחידה סיפורית עקיבה ומתמשכת?
  • מה מסמל הדימוי של צבאים ואיילות על פי המאמר?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לילות הקיץ
קרדיט: גרסא אנגלית מקורית. פורסם על ידי Lennie72 ב-3 בספטמבר 2013.  קרדיט: גרסא עברית. פורסם...
לילות הקיץ

קרדיט: גרסא אנגלית מקורית. פורסם על ידי Lennie72 ב-3 בספטמבר 2013. 

קרדיט: גרסא עברית. פורסם על ידי נועה סבח ב-20 במרץ 2015.

הרצאה של יאן דה לג'יאלו
  נצפה עד דקה 1:25. קרדיט: אתר טד, TEDxParis 2012 | October 2012
הרצאה של יאן דה לג'יאלו

 

נצפה עד דקה 1:25.

קרדיט: אתר טד, TEDxParis 2012 | October 2012

דפי עבודה והעשרה לשיעור
שיר השירים - כן בבית ספרנו
אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל....
שיר השירים - כן בבית ספרנו
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

ARAVIND TEK/Ishutterstock.com

אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים – קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.

(משנה, מסכת ידיים, פרק ג, משנה ה)

להמשך קריאה

שיר השירים הוא אוסף של שירי אהבה בין גבר לאישה. חז"ל עסקו במחלוקת שהתעוררה – האם ראוי היה להכניס את מגילת שיר השירים לתוך התנ"ך? במסגרת המחלוקת הוצגו דעות שונות. בין הדעות המוצגות הובאה עמדתו של רבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים בתקופת המשנה.

  • מה הם לדעתכם הנימוקים שלפיהם לא ראוי היה לכלול את שיר השירים בספרי התנ"ך? ומה הן הסיבות שבזכותן שיר השירים נכלל בתנ"ך בסופו של דבר?
מי המלך?
רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן: כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך...
מי המלך?
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

cammep/Ishutterstock.com

רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן:
כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך שלמה הכתוב מדבר.
ואם נאמר במלך סתם, בקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר.

(מדרש שיר השירים רבה, פרשה א פסקה א)

  • מצאו בפרק א פסוק המדבר על המלך שלמה ופסוק המדבר על ה', בהתאם להנחיה המופיעה במדרש.
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין...
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
"אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים."
(פסוק ח)

היפה בנשים / שפרה הורן, 1999. © כל הזכויות שמורות להוצאת קשת

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין הגדרה אחידה, וכל תקופה ומקום התאפיינו באידאל יופי משלהם.
מודל היופי הנשי השתנה במשך ההיסטוריה:
30,000 שנה לפני ימינו, בתקופה הפלאוליתית, האישה האידאלית הייתה מלאה, עבת בשר, ואילו בתקופת יוון הקלאסית מודל הנשיות היה גוף חסון ובריא בעל אגן רחב, חזה קטן, בטן שטוחה ושיער גלי אסוף.

להמשך קריאה

בתקופת הרנאסנס, בין המאות 17-14, אידאל היופי הנשי חזר להיות מלא ומעודן. ובקפיצה לזמנים המודרניים – בשנות השבעים של המאה העשרים הגוף הנשי המושלם היה רזה, שרירי ושטוח, ומאז נראה שמודל היופי הנשי הרזה אינו יורד מהבמה. אבל ההיסטוריה מוכיחה שהאופנה תמיד משתנה…

  • קראו את פרק א ונסו לצייר את אידאל היופי הנשי המוצג בו – כיצד נראתה "היפה בנשים"?
שאהבה נפשי
הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני...
שאהבה נפשי
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

shuttetock.com

הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני של האדם, בניגוד לגוף שהוא החלק הגשמי. מכאן גם הביטוי "אהבת נפש" – אהבה עזה, שבה נפש נקשרת בנפש.

  • צרו משפט בעברית בת זמננו עם הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי".
עמיר בניון שר שיר השירים
הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים,...
עמיר בניון שר שיר השירים
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים, כמו שולי רנד, אמיר דדון וארז לב ארי.

  • מה מוסיף הלחן ששר עמיר בניון על הנאמר בפסוקים?

קרדיט: עמיר בניון פרק א / שיר השירים, 2014

משכני ונרוצה
  את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם...
משכני ונרוצה
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, הכנסת כלה, הוצאת שוקן, ‏1953. © כל הזכויות שמורות

 

את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם פשוט ועני בשם ר' יודיל חסיד, שמבקש לחתן את בנותיו. הוא יוצא למסע כדי לגייס תרומות, על מנת למצוא שידוך הולם לבנותיו. למסעו מצטרף עגלון בשם נטע, שיש לו שני סוסים, ששמותיהם "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה".
העלילה מסתבכת כאשר מוצע לר' יודיל בטעות שידוך לאדם עשיר, משום ששמו הוא כשם אדם עשיר מאוד בקהילה אחרת. אולם בפועל מעמדו של ר' יודיל אינו מאפשר את השידוך.

  • מדוע לדעתכם כינה ש"י עגנון את הסוסים של נטע העגלון בשמות "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה"? מה השיג בכך? האם השיג זאת בנוגע לכל קורא? הסבירו מדוע.
    רמז: חשבו על אמצעים אומנותיים-ספרותיים, למשל רִפְרוּר, יצירת הַקְבָּלָה (משלימה או ניגודית), הומור.
עין גדי
עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור...
עין גדי
"אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי."
(פסוק יד)

By: Panegyrics of Granovetter at flickr, CC BY 2.0

עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא היום במקום יש שרידי מקדש מהתקופה הכלקוליתית. כמו כן אותרו שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לספירה.

להמשך קריאה

יש הטוענים כי את מגילת שיר השירים כתב אדם שחי בעין גדי העתיקה, בשל הדמיון בין נופיה לבין הנופים המתוארים בשיר השירים.
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידולי אפרסמון לבשמים, לשמן ולתרופות. לא מדובר בפרי האפרסמון הכתום המוכר לנו כיום, אלא בשיח שהיה מפורסם בשל ריחניותו ומיצוי שמניו.

  • איזה נוף נשקף מעין גדי? מִצאו תיאורי נוף דומים בשיר השירים.
קדר
קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן,...
קדר
"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה."
(פסוק ה)

מפת ממלכת קדר, Sémhur, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן, ואזור נדודיהם היה ממזרח לעבר הירדן ובצפון ערב. האוהלים שלהם היו עשויים כנראה מעורות עיזים, שנראו מרחוק כנקודות שחורות, בדומה לאוהלי הבדואים של ימינו.
במאה ה-5 לפני הספירה התפשטו שבטי קדר והגיעו לשיא פריסתם. הנביא מוחמד מתואר בקוראן כאחד מצאצאי קדר.

מבוסס על עולם המקרא

  • מדוע מדמה עצמה הרעיה בשיר השירים ל"אוהלי קדר"? חשבו על יותר מסיבה אחת.
בשמים בעולם העתיק
  בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו...
בשמים בעולם העתיק
"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ג)

פכית הרודיאנית ובה שרידי נוזל אורגני, מערה ליד קומראן, סוף המאה ה-1 לפני הספירה. חרס עטוף סיבי עץ תמר. גובה: 10.7 ס"מ, רוחב 7.3 ס"מ. קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו של שמן בושם משובח (ששמו "שֶׁמֶן תּוּרַק").
ככל הנראה, בעולם העתיק היה נהוג להימרח בשמן מבושם לאחר הרחצה. השימוש בבשמים ובמיני שמנים קוסמטיים היה שכיח, והם שימשו לצורך ייפוי העור ועידונו.

להמשך קריאה

בשיר השירים מוזכרים לא פעם שמנים קוסמטיים וכן צמחים ריחניים: מור, נרד, כרכום, קנה וקינמון.
תהליך ההפקה של הבשמים היה ארוך ויקר. עיקרו היה הוצאת השרף מן הצמח, ולאחר תהליך ארוך שכלל הרתחה, עיבוי וזיקוק, היה מתקבל המוצר המוגמר, שהיה מועט ויקר מאוד.

  • בפסוק ג מדמה הרעיה את אהובהּ לבושם.
    מדוע הרעיה משתמשת בדימוי זה?
איפור בעולם העתיק
עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים...
איפור בעולם העתיק
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים."
(פסוק טו)

פסל​ ​המלכה​ המצרית ​נפרטיטי, צילום: tkachuk/shutterstock.com

עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים הזוגי ההרמוני של בעלי חיים אלה (מכאן גם הביטוי "כמו זוג יונים", שמשמש לתיאור זוג החיי באהבה ובהרמוניה). עם זאת, מהתבוננות בציורי קיר ובפסלים מצריים עתיקים, אפשר לראות כי איפור העיניים המקובל שיווה להן צורת יונים, ואולי דווקא זו הסיבה שהן מדומות ליונים.

להמשך קריאה

תכשירי האיפור והטיפוח בעולם העתיק כללו אבקות, משחות, בשמים ושמנים מבושמים, ושרידים מהם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות. תהליך הפקתם היה מורכב וארוך, ולכן מחירם היה גבוה והם שווקו בכמויות קטנות ובכלים קטנים.
לאיפור העיניים היו גם מטרות רפואיות: חומרי האיפור הרחיקו זבובונים שגרמו לדלקות עיניים, והגנו על העפעפיים מפני התייבשות ומפני קרינת השמש במדבר.

  • המציאו דימוי נוסף לעיני הרעיה.
  • חפשו באינטרנט עוד מידע על איפור בעת העתיקה, וספרו בכיתה באילו כלים השתמשו ולאילו מטרות. נסו לדמיין – כיצד נראה נרתיק איפור בעת העתיקה (אולי של הרעיה משיר השירים)?
כוחה של האהבה
בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין...
כוחה של האהבה
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין השורות.

  • הסבירו מה היא אלגוריה, וכיצד הסְבָרָה שמדובר באלגוריה מסבירה לנו מדוע נכנסה מגילת שיר השירים לתנ"ך.

קרדיט: 929 תנך ביחד

שלמה מספר על שלמה
בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.
שלמה מספר על שלמה
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.

  • על פי הסרטון, מה אִפשר לשלמה המלך לכתוב יצירה כמו שיר השירים?

קרדיט: מטח