סגור תצוגת כיתה
הפרק

פעם היינו

פסוקים א-ז

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פרק א מציג במלוא עוזם את רגשותיה של הרעיה ומעלה תהיה לגבי שאלת חיבורו של הספר ומשמעותו. אף שאין לכך רמז במגילה בחרו רוב הפרשנים המסורתיים לקרוא את המגילה בצורה אלגורית ולא כשירת אוהבים לשמה. במהלך זה נעמוד על שתיים מן האפשרויות ועל ההשפעה שלהן על הבנת תוכן הפרק והמגילה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מדברים בשקט:
נאזין לשיר 'מדברים בשקט' מתוך הפרויקט של עידן רייכל ונתמקד במילות הבית הראשון.
נדון בכיתה:

  • מי לדעתכם הדוברת בשיר?
  • אילו רגשות היא רוצה לבטא בשיר זה?
  • מה אפיין את המצב בין בני הזוג בעבר לפי המתואר בשיר ומה לדעתכם המצב בהווה?
  • מה לדעתכם עשוי לגרום לשינוי הזה?

אפשרות שנייה – נוסטלגיה:
נעיין בערך של המושג נוסטלגיה מתוך ויקיפדיה.
נשאל את התלמידים:

  • מתי נוסטלגיה עשויה להיות מחלה ומתי היא תופעה חיובית?
  • האם יש מצבים או תקופות בחייכם שהייתם רוצים לחזור אליהם?
  • האם זה אפשרי?
  • מתי רגשות נוסטלגיים עשויים לעכב התחדשות והתקדמות בחייכם ומתי הם מעוררים שיח פורה בין העבר להווה?

הזסמנה לקריאה

שלב ראשון – הדוברים בשיר:
נקרא את פסוקים ב-ד וניזכר במה שלמדנו בשיעור שעבר:

  • מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (ככל הנראה הרעיה אל הדוד, אך אולי הנמען הוא גורם שלישי – החברות או הקוראים)
  • מהם היחסים בינה לבין המלך לפי המתואר בפסוקים אלה? (יחסי אהבה ממומשת והדדית)
  • מהו הקושי התחבירי בתחילת דברי הרעיה בפסוק ב? נסו למצוא קושי זהה בדבריה בפסוק ד? ("יִשָּׁקֵנִי… דֹּדֶיךָ", "הֱבִיאַנִי… בָּךְ" – מעבר מגוף שלישי לגוף שני באמצע הפסוק)
  • כיצד עשויה זהותו של האהוב להסביר את המעבר מגוף שלישי לגוף שני בדברי הרעיה? (פניית כבוד למלך בגוף שלישי ומעבר לגוף שני של אהוב קרוב)
  • אילו נקודות דמיון מילולי נוספות תוכלו למצוא בין דברי הרעיה בפסוקים ב-ג לדבריה בפסוק ד? (חוזרת בהם העדפת "דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" והם מסתיימים במילה "אֲהֵבוּךָ")

נסכם על הלוח את המקבילות בין שני חלקי דבריה של הרעיה (ראו דף עבודה: השוואה בין פסוקים ב-ג לפסוק ד).

פסוקים ב-ג פסוק ד

יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ

כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ
עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ
נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן

מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.

נקודות הדמיון:

  • מעבר מגוף שלישי לגוף שני במשפט אחד.
  • העדפת "דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".
  • סיומת "אֲהֵבוּךָ".

נקרא את דברי הפרשנות של רש"י.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד רש"י מסביר את דברי הרעיה – מתי לדעתו נישק אותה המלך ומתי היא משוררת את שירה? (המלך נישק אותה בעבר. השיר נאמר בגלות – במרחק, היא מתגעגעת לנשיקות וחולמת שתנושק שוב)
  • כיצד דברי רש"י תורמים להבנת המעברים מגוף שלישי לגוף שני בדברי הרעיה? (מעבר מזיכרון להשתוקקות, מעבר מעבר להווה-עתיד. לפי פירושו של רש"י יש כאן אלגוריה. כלומר הפסוקים עוסקים ביחסי ישראל ואלוהים בשלב שעם ישראל בגלות. עם ישראל המשול לרעיה, מבקש לחזור ומתגעגע לקשר שהיה בעבר, לפני הגלות)

שלב שני – נוטרת הכרמים:
נקרא את פסוקים ה-ז ונבחן יחד:

  • באילו דימויים הרעיה משתמשת לתיאור צבע עורה? ("כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה")
  • האם לדעתכם התיאור "שְׁחוֹרָה" עומד בניגוד ל"נָאוָה" בפסוק? מדוע? (כן, היא מתנצלת שעורה הושחר כי הייתה בשמש)

נעיין בפירושו של ר' יוסף קרא לפסוק ה ונבקש מהתלמידים להסביר אותו בלשונם.

שלב שלישי – השוואה:
נבקש מהתלמידים להשוות בין הקטע הראשון בפרק – פסוקים א-ד ובין הקטע השני – פסוקים ה-ז בעזרת השאלות האלה:

  • אילו מקומות מוזכרים בכל קטע? (חדרי המלך בקטע הראשון לעומת כרמים, חוץ ושמש בקטע השני)
  • האם המלך והדוברת מצויים יחד? (בקטע הראשון – כן, בקטע השני – לא)
  • האם יש תנועה בקטע? (בקטע הראשון יש דינמיות רבה: "מָשְׁכֵנִי", "נָּרוּצָה", "הֱבִיאַנִי"; ואילו בקטע השני הרעיה סטטית – עומדת ושומרת: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה")
  • אילו רגשות אפשר לזהות בכל קטע? (בקטע הראשון – גילה ושמחה ואילו בקטע השני – בוז של החברות וצער שגורמים האחים)
  • מהו ההקשר שבו מוזכר שמו של שלמה? (בקטע הראשון שלמה מוזכר בכותרת הספר והפרק ואילו בקטע השני הוא מוזכר בדימוי – "כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" וברמז: "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה")

נסכם את הממצאים שלנו:
בקטע הראשון (פסוקים א-ד) מתוארים יחסים קרובים בין המלך לדוברת בחדרי המלך – יחסים שבהם תנועה רבה וביטויי שמחה ועונג. שמו של שלמה עומד בראש הפרק ככותרת.
בקטע השני (פסוקים ה-ז) מתואר ריחוק בין המלך לדוברת – היא עומדת סטטית בחוץ, בשמש ובצער. שמו של שלמה מוזכר במובלע באופן מרוחק או ברמז.
גם השוואה זו מדגישה את הפער הגדול בין מה שנראה כחלומה ותקוותה של הדוברת (קטע א) ובין המציאות שבה היא שרויה. בהמשך המהלך נציע הסבר אחר לפער הזה.

שלב רביעי – משמעות השיר:
נחזור אל דברי הפרשנים לגבי הדרך שבה ראוי לקרוא את שיר השירים: כשיר אוהבים (כפי שהוא מוצג בפשט) או כאלגוריה ליחסי ה' וישראל.

  • אם נראה בשיר זה שיר אהבה שהנערה כותבת לגבר שהיא אוהבת – מהי מטרת המשוררת, לדעתכם? מה היא מבקשת לבטא בשיר?
  • אם נראה בשיר זה אלגוריה לקשר של עם ישראל עם ה' בימי הגלות – מהי מטרת המשורר, לדעתכם? מהו הרעיון שהוא מבטא בשיר?

אפשר לומר בתמצית כי רש"י מתייחס לשיר השירים כאלגוריה ליחסי עם ישראל וה'. עם ישראל מצוי בגלות ומזכיר סיפורים מן העבר כמו יציאת מצרים, מתן תורה וכדומה, כפי שנראה להלן, כדי להוכיח שה' עוד ישוב לגאול אותו מן הגלות. נקרא עם התלמידים שתי דוגמאות מתוך פירושו של רש"י לפרק א.
נשאל את התלמידים:

  • מהם שני האירועים המקראיים שרש"י מזכיר בפירושו? מתי אירעו? (מתן תורה וחטא העגל, בימי המדבר לאחר יציאת מצרים)
  • מה עם ישראל אומרים לה', לפי פירוש רש"י? מדוע הם מזכירים את מתן תורה וחטא העגל? (מזכירים את ההתגלות של ה' במתן תורה ואת ההבטחה שישוב להתגלות כדי לפרש את התורה, מזכירים את הסליחה של ה' על חטא העגל – שני הזיכרונות מחזקים את עם ישראל בגלותו להאמין שה' ישוב לסלוח ולהתגלות)

נחדד את ההבנה של הפירוש הזה ונסביר לתלמידים: על פי רש"י שיר השירים הוא אלגוריה על יחסיהם של ישראל וה' בימי הגלות. עם ישראל הוא הרעיה וה' הוא הדוד. במקומות מסוימים במגילה מוזכרים גם השומרים שמסמלים את אומות העולם ששולטות בישראל במי הגלות.
בפרק א עם ישראל מתרפק על העבר – על ימי יציאת מצרים, מתן תורה ובניית המשכן ומייחל ליום שבו ישוב ה' ליחסים קרובים עמו כמו אז.
נעיין גם בדבריהם של הרמב"ם והמלבי"ם שמייצגים תפיסה אלגורית שונה משל רש"י.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד הרמב"ם תופס את שיר השירים?

נחדד שבעוד רש"י ראה בשיר השירים משל מדויק לקשר בין ישראל לה' המתייחס לאירועים היסטוריים. הרמב"ם מדבר על עיקרו של המשל – אמירה על הקשר הרגשי הרצוי שבין האדם לאל. לפי הרמב"ם האדם צריך להשתוקק לאל ולרצות קשר קרוב אליו כמו ביחסי האהבה בין האיש לאישה שמתוארים במשל בשיר השירים.
נשאל את התלמידים:

  • מה מייצגים הרעיה, הדוד והשומרים על פי המלב"ים?

המלבי"ם מציג את שיר השירים כשיח בין הנשמה לבין אלוהים כאשר הנשמה שוכנת בגוף החומרי. הדוד מייצג את אלוהים, הרעיה היא הנשמה והשומרים הם הכוחות החומריים השומרים וממסכים בין הנשמה לבין אלוהים. המלב"ים מציג את שיר השירים כקשר בין האדם לאלוהים וההתמודדות בין הרוח והחומר בעולם.
לסיכום נבחן בכיתה:

  • כיצד תורמים הפירושים להבנת הפרק? (כל פירוש מאיר את היחס בין הדוד לרעיה באופן אחר ומאפשר הסתכלות רחבה על הסיפור. רש"י רואה בשיר השירים אלגוריה ליחסי ישראל ואלוהים לאורך ההיסטוריה; הרמב"ם רואה בשיר השירים אלגוריה לקשר הרגשי הרצוי בין האדם לאלוהים והמלבי"ם מבין ששיר השירים הוא משל לקשר בין נשמת האדם לאלוהים)
  • אילו קשיים בהבנת הפרק עשויים להתבהר באמצעות הנמשל המדויק שמציע רש"י? (היחסים בין הדוד לרעיה מוסברים בעזרת ההיסטוריה המקראית של היחסים בין ה' לישראל)
  • כיצד אפשר להסביר את הפער בין הקטע הראשון (פסוקים א-ד) ובין הקטע השני (פסוקים ה-ז) על ידי פירושו של רש"י? (פער בין העבר להווה – הגלות)
  • חפשו ביטוי וכינוי בפרק שתומכים בפירוש רש"י ומקשרים בין הפרק לבין תקופת יציאת מצרים וימי המדבר. (המלך ככינוי לשלמה, "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה")
  • האם לדעתכם פרק א מתאר סיפור אהבה פשוט או אלגוריה כדברי הפרשנים? הסבירו.
  • מדוע לפי הפרשנים המגילה נכתבה כאלגוריה ולא פשוט כשיר אהבה?

מבט לחיים

משימת כתיבה:
חשבו על מצב בחברות או במערכת יחסים אחרת בחייכם שבו גיליתם שיש פער ניכר בין התפיסה שלכם את הקשר לבין המציאות. לחלופין חשבו על מצב שבו אדם שהיה קרוב אליכם בחר להתרחק.

  • מה היו התחושות שלכם באותו מצב?
  • כיצד הגבתם?
  • תארו בכתיבה את המצב ואת רגשותיכם בעזרת משל ושתפו בזוגות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: העמקנו בפסוקים א-ז – למדנו את שני חלקי הדברים של הדוברת וזיהינו כי השוני ביניהם הוא הפער בין חלום או תקווה וערגה לבין מציאות, אך הוא גם ההבדל בין העבר להווה, לפי הפרשנות האלגורית. מתוך כך דנו בפערים אלה בחיינו בכלל ובהקשר הרומנטי בפרט.
מיומנויות: ערכנו השוואה לשונית ותוכנית בין פסוקים ונעזרנו בפרשנות מסורתית כדי להעמיק בהבנת הפרק.
מתודות: פתחנו בשאלה המעוררת מבט אישי רפלקטיבי ודיון העולה משיח בחברותא, מקריאת ציטוט רלוונטי או מצפייה ביצירת אומנות. המשכנו בלימוד ועיון בפסוקים ובהשוואה בין חלקים בפרק וסיימנו בדיון רלוונטי לחיי התלמידים מתוך המתואר בפרק.

אפשר עוד...

מאמרים להעמקה:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מדברים בשקט
קרדיט: פורסם על ידי עידן רייכל ב-17 באוגוסט 2011.
מדברים בשקט

קרדיט: פורסם על ידי עידן רייכל ב-17 באוגוסט 2011.

נוסטלגיה
את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים...
נוסטלגיה

את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים שנשלחו אל שדה הקרב רחוק מביתם. המונח הורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס, שמשמעותה שיבה הביתה, ואלגוס, שפירושה כאב. הופר הגדיר נוסטלגיה כמחלה המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. במרוצת המאה ה-19 השתנתה משמעות המושג, וכיום אין מתייחסים עוד לנוסטלגיה כאל מחלה. יש הרואים בה תופעה חיובית המאפשרת דיאלוג בין העבר להווה.

מתוך ויקיפדיה

רש"י על פסוק ב
"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" – זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה, מי ייתן וישקני המלך שלמה...
רש"י על פסוק ב

"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" – זה השיר אומרת בפיה בגלותה ובאלמנותה, מי ייתן וישקני המלך שלמה מנשיקות פיהו כמו מאז.

פירוש ר' יוסף קרא לפסוק ה
"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" – אף על פי שאני שחורה – נאוה אנכי, שיכולה...
פירוש ר' יוסף קרא לפסוק ה

"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" – אף על פי שאני שחורה – נאוה אנכי, שיכולה אנכי להתקשט ולהתנאות.

פירוש רש"י פרק א
רש"י על פסוק ב: שנתן [ה'] להם [לישראל] תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים… ומובטחים...
פירוש רש"י פרק א

רש"י על פסוק ב:
שנתן [ה'] להם [לישראל] תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים… ומובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה ומחלים פניו לקיים דברו. וזהו "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ".

רש"י על פסוק טו:
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" – אני הייתי בושה בקלקוליי [בחטאיי], והוא חיזקני בדברי ריצויים לומר: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר פרק יד פסוק כ), והרי את יפה ויפה, כי "עֵינַיִךְ יוֹנִים".

רמב"ם
וכיצד היא האהבה הראויה, הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה, יתרה, עזה עד מאד, עד...
רמב"ם

וכיצד היא האהבה הראויה, הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה, יתרה, עזה עד מאד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו: שוגים בה תמיד, כמו שציוונו "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים פרק ו פסוק ה, קריאת שמע). והוא ששלמה אמר דרך משל "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים פרק ב פסוק ה), וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה.

(רמב"ם, הלכות תשובה י יג)

המלבי"ם
סיפר בשירתו כי המלך שלמה, רוצה לומר, היצר וכוח המתעורר של גוף שלמה, אהב רעיה...
המלבי"ם

סיפר בשירתו כי המלך שלמה, רוצה לומר, היצר וכוח המתעורר של גוף שלמה, אהב רעיה אחת בת שמים, היא נשמתו הרוחנית האלוהית אשר נסגרה בגווייתו, מקום מלכות היצר וממשלתו. וישם בנות ירושלים, הם כחות החומריות למיניהם, שומרים סביבה להשקיע אותה בחומר ולמשכה אל רצונו להיות לו לפילגש. אבל היא הייתה קשורה במוסרות אהבה אל דודה בשמים, הרועה צבאותיו אשר ברא. ויצאה חמשה פעמים מן הגווייה שהיא היכל היצר המולך שמה, והתחברה עם דודה אשר בערבות בשמי קדם…

(הקדמת המלבי"ם לשיר השירים)

שיר השירים - כן בבית ספרנו
אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל....
שיר השירים - כן בבית ספרנו
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

ARAVIND TEK/Ishutterstock.com

אמר רבי עקיבא: […] אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים – קודש, ושיר השירים – קודש קודשים.

(משנה, מסכת ידיים, פרק ג, משנה ה)

להמשך קריאה

שיר השירים הוא אוסף של שירי אהבה בין גבר לאישה. חז"ל עסקו במחלוקת שהתעוררה – האם ראוי היה להכניס את מגילת שיר השירים לתוך התנ"ך? במסגרת המחלוקת הוצגו דעות שונות. בין הדעות המוצגות הובאה עמדתו של רבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים בתקופת המשנה.

  • מה הם לדעתכם הנימוקים שלפיהם לא ראוי היה לכלול את שיר השירים בספרי התנ"ך? ומה הן הסיבות שבזכותן שיר השירים נכלל בתנ"ך בסופו של דבר?
מי המלך?
רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן: כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך...
מי המלך?
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

cammep/Ishutterstock.com

רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן:
כל מקום שנאמר במגילה זו במלך שלמה, במלך שלמה הכתוב מדבר.
ואם נאמר במלך סתם, בקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר.

(מדרש שיר השירים רבה, פרשה א פסקה א)

  • מצאו בפרק א פסוק המדבר על המלך שלמה ופסוק המדבר על ה', בהתאם להנחיה המופיעה במדרש.
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין...
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
"אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים."
(פסוק ח)

היפה בנשים / שפרה הורן, 1999. © כל הזכויות שמורות להוצאת קשת

הַיָּפָה בַּנָּשִׁים – צירוף שמשמעו האישה היפה ביותר. אך מי היא היפה ביותר? נראה שאין הגדרה אחידה, וכל תקופה ומקום התאפיינו באידאל יופי משלהם.
מודל היופי הנשי השתנה במשך ההיסטוריה:
30,000 שנה לפני ימינו, בתקופה הפלאוליתית, האישה האידאלית הייתה מלאה, עבת בשר, ואילו בתקופת יוון הקלאסית מודל הנשיות היה גוף חסון ובריא בעל אגן רחב, חזה קטן, בטן שטוחה ושיער גלי אסוף.

להמשך קריאה

בתקופת הרנאסנס, בין המאות 17-14, אידאל היופי הנשי חזר להיות מלא ומעודן. ובקפיצה לזמנים המודרניים – בשנות השבעים של המאה העשרים הגוף הנשי המושלם היה רזה, שרירי ושטוח, ומאז נראה שמודל היופי הנשי הרזה אינו יורד מהבמה. אבל ההיסטוריה מוכיחה שהאופנה תמיד משתנה…

  • קראו את פרק א ונסו לצייר את אידאל היופי הנשי המוצג בו – כיצד נראתה "היפה בנשים"?
שאהבה נפשי
הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני...
שאהבה נפשי
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

shuttetock.com

הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" משמעו מי שאנחנו אוהבים אהבה גדולה, שלמה וחזקה. הנפש היא החלק הרוחני של האדם, בניגוד לגוף שהוא החלק הגשמי. מכאן גם הביטוי "אהבת נפש" – אהבה עזה, שבה נפש נקשרת בנפש.

  • צרו משפט בעברית בת זמננו עם הצירוף "שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי".
משכני ונרוצה
  את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם...
משכני ונרוצה
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ד)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, הכנסת כלה, הוצאת שוקן, ‏1953. © כל הזכויות שמורות

 

את הסיפור "הכנסת כלה" כתב ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. בסיפור מוצג אדם פשוט ועני בשם ר' יודיל חסיד, שמבקש לחתן את בנותיו. הוא יוצא למסע כדי לגייס תרומות, על מנת למצוא שידוך הולם לבנותיו. למסעו מצטרף עגלון בשם נטע, שיש לו שני סוסים, ששמותיהם "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה".
העלילה מסתבכת כאשר מוצע לר' יודיל בטעות שידוך לאדם עשיר, משום ששמו הוא כשם אדם עשיר מאוד בקהילה אחרת. אולם בפועל מעמדו של ר' יודיל אינו מאפשר את השידוך.

  • מדוע לדעתכם כינה ש"י עגנון את הסוסים של נטע העגלון בשמות "מָשְׁכֵנִי" ו"נָּרוּצָה"? מה השיג בכך? האם השיג זאת בנוגע לכל קורא? הסבירו מדוע.
    רמז: חשבו על אמצעים אומנותיים-ספרותיים, למשל רִפְרוּר, יצירת הַקְבָּלָה (משלימה או ניגודית), הומור.
עמיר בניון שר שיר השירים
הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים,...
עמיר בניון שר שיר השירים
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

הביצוע של עמיר בניון הוא חלק מפרויקט בשם: "שרים שיר השירים". בפרויקט השתתפו אמנים נוספים, כמו שולי רנד, אמיר דדון וארז לב ארי.

  • מה מוסיף הלחן ששר עמיר בניון על הנאמר בפסוקים?

קרדיט: עמיר בניון פרק א / שיר השירים, 2014

עין גדי
עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור...
עין גדי
"אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי."
(פסוק יד)

By: Panegyrics of Granovetter at flickr, CC BY 2.0

עֵין גֶדִי – יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, הנזכר רבות בתנ"ך. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא היום במקום יש שרידי מקדש מהתקופה הכלקוליתית. כמו כן אותרו שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שנה של התיישבות יהודית באזור, החל מהמאה ה-7 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לספירה.

להמשך קריאה

יש הטוענים כי את מגילת שיר השירים כתב אדם שחי בעין גדי העתיקה, בשל הדמיון בין נופיה לבין הנופים המתוארים בשיר השירים.
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידולי אפרסמון לבשמים, לשמן ולתרופות. לא מדובר בפרי האפרסמון הכתום המוכר לנו כיום, אלא בשיח שהיה מפורסם בשל ריחניותו ומיצוי שמניו.

  • איזה נוף נשקף מעין גדי? מִצאו תיאורי נוף דומים בשיר השירים.
קדר
קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן,...
קדר
"שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה."
(פסוק ה)

מפת ממלכת קדר, Sémhur, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

קדר הוא אחד מן השבטים הערביים הנודדים, ממשפחת ישמעאל. בני קדר היו ידועים כרועי צאן, ואזור נדודיהם היה ממזרח לעבר הירדן ובצפון ערב. האוהלים שלהם היו עשויים כנראה מעורות עיזים, שנראו מרחוק כנקודות שחורות, בדומה לאוהלי הבדואים של ימינו.
במאה ה-5 לפני הספירה התפשטו שבטי קדר והגיעו לשיא פריסתם. הנביא מוחמד מתואר בקוראן כאחד מצאצאי קדר.

מבוסס על עולם המקרא

  • מדוע מדמה עצמה הרעיה בשיר השירים ל"אוהלי קדר"? חשבו על יותר מסיבה אחת.
איפור בעולם העתיק
עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים...
איפור בעולם העתיק
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים."
(פסוק טו)

פסל​ ​המלכה​ המצרית ​נפרטיטי, צילום: tkachuk/shutterstock.com

עיני הרעיה מדומות בפסוק ליונים. יש מי שהציעו כי העיניים מדומות ליונים בשל אורח החיים הזוגי ההרמוני של בעלי חיים אלה (מכאן גם הביטוי "כמו זוג יונים", שמשמש לתיאור זוג החיי באהבה ובהרמוניה). עם זאת, מהתבוננות בציורי קיר ובפסלים מצריים עתיקים, אפשר לראות כי איפור העיניים המקובל שיווה להן צורת יונים, ואולי דווקא זו הסיבה שהן מדומות ליונים.

להמשך קריאה

תכשירי האיפור והטיפוח בעולם העתיק כללו אבקות, משחות, בשמים ושמנים מבושמים, ושרידים מהם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות. תהליך הפקתם היה מורכב וארוך, ולכן מחירם היה גבוה והם שווקו בכמויות קטנות ובכלים קטנים.
לאיפור העיניים היו גם מטרות רפואיות: חומרי האיפור הרחיקו זבובונים שגרמו לדלקות עיניים, והגנו על העפעפיים מפני התייבשות ומפני קרינת השמש במדבר.

  • המציאו דימוי נוסף לעיני הרעיה.
  • חפשו באינטרנט עוד מידע על איפור בעת העתיקה, וספרו בכיתה באילו כלים השתמשו ולאילו מטרות. נסו לדמיין – כיצד נראה נרתיק איפור בעת העתיקה (אולי של הרעיה משיר השירים)?
בשמים בעולם העתיק
  בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו...
בשמים בעולם העתיק
"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ."
(פסוק ג)

פכית הרודיאנית ובה שרידי נוזל אורגני, מערה ליד קומראן, סוף המאה ה-1 לפני הספירה. חרס עטוף סיבי עץ תמר. גובה: 10.7 ס"מ, רוחב 7.3 ס"מ. קמ"ט ארכאולוגיה יהודה ושומרון. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

בפסוק משבחת הרעיה את אהובהּ, ומציינת ששמו מעורר בה את התחושה הנעימה שמעורר ניחוחו של שמן בושם משובח (ששמו "שֶׁמֶן תּוּרַק").
ככל הנראה, בעולם העתיק היה נהוג להימרח בשמן מבושם לאחר הרחצה. השימוש בבשמים ובמיני שמנים קוסמטיים היה שכיח, והם שימשו לצורך ייפוי העור ועידונו.

להמשך קריאה

בשיר השירים מוזכרים לא פעם שמנים קוסמטיים וכן צמחים ריחניים: מור, נרד, כרכום, קנה וקינמון.
תהליך ההפקה של הבשמים היה ארוך ויקר. עיקרו היה הוצאת השרף מן הצמח, ולאחר תהליך ארוך שכלל הרתחה, עיבוי וזיקוק, היה מתקבל המוצר המוגמר, שהיה מועט ויקר מאוד.

  • בפסוק ג מדמה הרעיה את אהובהּ לבושם.
    מדוע הרעיה משתמשת בדימוי זה?
כוחה של האהבה
בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין...
כוחה של האהבה
"הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ."
(פסוק ז)

בסרטון מתואר בקצרה סיפור האהבה הגלוי המופיע בשיר השירים, ונרמז על סיפור נוסף, המתחבא בין השורות.

  • הסבירו מה היא אלגוריה, וכיצד הסְבָרָה שמדובר באלגוריה מסבירה לנו מדוע נכנסה מגילת שיר השירים לתנ"ך.

קרדיט: 929 תנך ביחד

שלמה מספר על שלמה
בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.
שלמה מספר על שלמה
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה."
(פסוק א)

בסרטון מספר המוזיקאי שלמה גרוניך על הקשר שלו לשלמה המלך ולשיר השירים.

  • על פי הסרטון, מה אִפשר לשלמה המלך לכתוב יצירה כמו שיר השירים?

קרדיט: מטח