סגור תצוגת כיתה
הפרק

הכנות והגבלות

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

נעסוק בהיערכות לקראת מעמד הר סיני. בני ישראל נדרשים לערוך את ההכנות האלה: ‏היטהרות והתקדשות של העם, וסימון גבולות סביב הר סיני כדי שאיש לא ייגע בו במהלך ‏המעמד עצמו. נבחן את המשמעות של סימון הגבולות ונשאל אם ההגבלות הכרחיות במעמד ‏כזה.‏

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה: התכוננות לאירוע
נבקש מהתלמידים לספר על הכנות שהם או בני משפחותיהם ערכו לקראת אירוע חשוב ‏‏(לדוגמה בר מצווה, חתונה). נשאל את התלמידים:‏

  • למה ההכנות האלה חשובות?‏
  • האם יש משמעות להכנות?‏

הצעה שנייה: התכוננות למשלחת
נספר לתלמידים שמחר מגיעה משלחת חשובה לבית ספר וצריך להתכונן להגעתה. נשאל את ‏התלמידים:‏

  • מה הפעולות שצריך לעשות? (לסדר את הכיתות, להרים את הזבל ולנקות, לוודא שכל ‏התלמידים מסודרים, לדאוגלמורים או לתלמידים שילוו את האורחים וכו')‏
  • למה ההכנות האלה חשובות?‏

הצעה שלישית: גבולות
נשאל את התלמידים:‏

  • האם חשוב שיהיה גבול בין מורים לתלמידים, מדוע?‏
  • האם חשוב שיהיו גבולות בין מנהל לעובדים שלו בעת חתימת הסכם עבודה? מדוע?‏

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים ט-יז ונסביר אותם בקצרה.‏
לאחר מכן, נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים ט-יז ונבקש מהם לסמן את הפסוקים הקשורים ‏להכנות של בני ישראל לקראת מעמד הר סיני: דברי משה; הציוויים של אלוהים; ותיאור ‏הפעולות שבני ישראל עושים (ראו דף עבודה: פסוקים ט-יז לסימון).‏

נחזור למליאת הכיתה ונשאל:‏

  • איך העם מתכונן למפגש עם אלוהים? (מתקדש, מתנקה, מכבס את בגדיו ומסמן את ‏התחום הקדוש)‏
  • מה לדעתכם החשיבות של כל ההכנות האלה?‏
  • למה העם התבקש להתכונן? (ההכנות של בני ישראל מכינות אותם להתגלות של ה' ‏בהר סיני. הדרישות המיוחדות של משה וה' גורמות לבני ישראל להבין שמדובר ‏באירוע מיוחד ורב ערך)‏

אפשר לחלק את ההכנות לשתי קבוצות: היטהרות גופנית וסימון גבולות. ‏
נשאל את התלמידים:‏

  • מדוע לדעתכם צריך היטהרות גופנית?‏
  • מה המשמעות של זה?‏
  • מדוע לדעתכם צריך לסמן את הגבולות? ‏
  • מה המשמעות של זה?‏

אפשר לקרוא עם התלמידים קטעים מתוך מאמרו של חיים סבתו – ההכנות למעמד הר סיני ‏או לחלופין לחלק את הקטעים כדף עבודה (ראו דף עבודה: למה צריך גבול כדי להתקרב?). ‏

התלמידים ישתפו בתשובותיהם לשאלה למה צריך גבול כדי להתקרב?‏

(גישה אחת אומרת שיש צורך בגבולות כדי לאפשר קשר של יראה ואהבה בין העם ‏לאלוהים;וגישה אחרת גורסת שהגבולות שם כדי לבחון אם ישראל יפרצו אותם למרות כל ‏האזהרות)‏

נדון בכיתה:‏

  • מה מטרת ההגבלות הרבות על העם בהכנות להר סיני, לפי דברי סבתו? (ליצור יראה של עם ‏ישראל מאלוהים)‏
  • מה הן נועדו להשיג ביחסים בין עם ישראל לאלוהים? (קרבה שנוצרת מתוך יראה)‏

נעיין בשמות פרק כ פסוקים יד-טז ונשאל:‏

  • מהי מטרת הקולות, הלפידים, השופר והעשן על פי פסוק טז?("כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא ‏הָאֱלֹהִים, וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ")‏
  • האם מטרתם זהה? (כן, הם מכוונים לאותה מטרה- ליצור יראה של עם ישראל מאלוהים)‏

נסכם ונאמר כי הריחוק הנדרש מעם ישראל בהכנות שלו למעמד הר סיני הוא ריחוק לצורך קרבה, כלומר ‏קבלת הגבלות וסייגים שמעוררים יראה אך בה בעת גם את הרצון בהתקרבות ואת האהבה.‏

מבט לחיים

אפשרות ראשונה: גבולות בין אלוהים לאדם
נשאל את התלמידים:‏

  • האם לדעתכם הצבת גבולות ושמירת מרחק בין אלוהים לבין העם היא חשובה במעמד זה? ‏מדוע? ‏
  • האם היה אפשר אחרת?‏

אפשר לקרוא עם התלמידים קטעים מתוךרשימתה של חגית ברטוב 'מתכון להצלחה: דיסטנס' (ראו דף ‏עבודה: מתכון להצלחה: דיסטנס).‏
נשאל את התלמידים:‏

  • מה לדעתכם היה קורה לולא היה גבול ברור? ‏
  • האם יש צורך לסמן את הגבול בין התחום של אלוהים לתחום של האדם? מדוע?‏

אפשרות שנייה: גבולות בחיי התלמידים
נשאל את התלמידים:‏

  • באילו מקומות בחייכם אתם נתקלים בנושא הגבולות?‏

נבקש מהם לשתף ונשאל:‏

  • מה המטרה של הגבול?‏
  • מה מאפשרים לכם הגבולות? ‏
  • האם יש גבולות שמצליחים ליצור קרבה? כיצד?‏

סיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על ההיערכות הנדרשות מצד בני ישראל לקראת מעמד הר סיני. בחנו את ‏המשמעות של סימון הגבולות ובדקנו אם הגבולות הכרחיים במעמד כזה.‏
מתודה: פרשנות מודרנית.‏
מיומנויות: דף עבודה, דיון.‏

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
באיזה יום?
התיאור הפותח את הפרק אינו רגיל: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה...
באיזה יום?
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי."
(יט, א)

איור: shutterstock.com

התיאור הפותח את הפרק אינו רגיל: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (א). התורה מציינת את התאריך כמו בפרקים רבים אבל מוסיפה 'ביום הזה'.
המדרש רואה בביטוי זה משמעות לדורות:
"ביום הזה באו מדבר סיני". וכי ביום הזה באו?
אלא כשתהא למד דברי לא יהו בעיניך ישנים, אלא כאילו היום ניתנה תורה,
ביום ההוא אין כתוב כן, אלא "ביום הזה".

(פסיקתא דרב כהנא פיסקא יב)

להמשך קריאה

המדרש תוהה על הביטוי – והרי התורה נלמדת ללא תלות ביום מסוים. והאם כל אדם שיקרא את המקרא יחשוב שהאירוע המתואר (מתן תורה) קרה ביום שהוא נמצא בו – ביום הזה? הרי ברור לכול שהאירוע קרה ביום מסוים בשנה מסוימת. לדעתו התיאור המיוחד נאמר על מנת לתת לכל לומד את ההרגשה שהתורה ניתנה בימיו ולא עוד, אלא שהתורה, שניתנה לפני כמה אלפי שנים, עודנה חדשה.

מתוך מתן תורה, זה קרה היום, זה יקרה גם מחר, יכין אפשטיין במיזם 929

  • מה היא המילה שעליה מתעכב המדרש?
  • מה המסקנה העולה מהמדרש?
מכל המקומות בעולם
"וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יט, ב) – ניתנה תורה דימוס (במקום חופשי), פרהסיא (במקום ציבורי), במקום...
מכל המקומות בעולם
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר."
(יט, ב)

צילום: shutterstock.com

"וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יט, ב) –
ניתנה תורה דימוס (במקום חופשי), פרהסיא (במקום ציבורי), במקום הפקר (שאינו שייך לאף אדם). שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים: "לאומות העולם, אין להן חלק בה". לפיכך ניתנה במדבר, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל – יבוא ויקבל.

(עיבוד. על פי: מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת יתרו, פרשה א)

  • מה העמדה שמציג המדרש על הקשר בין התורה לבין אומות העולם?
  • כיצד מוצג במדרש עם ישראל?
על כנפי נשרים
אלוהים מבקש ממשה, באמצעות דימוי, להזכיר לעם את מה שעשה למענו: אלוהים נשא את ישראל...
על כנפי נשרים
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי."
(יט, ד)

צילום: shutterstock.com

אלוהים מבקש ממשה, באמצעות דימוי, להזכיר לעם את מה שעשה למענו: אלוהים נשא את ישראל כמו נשר הנושא את גוזליו על כנפיו.
הפרשן רש"י הציע פירוש מעניין לביטוי זה: "כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי."

להמשך קריאה

לפי הפירוש, "על כנפי נשרים" הוא ביטוי נאצל ביותר של הענקת חסות, בדומה לאב המגן על בנו בכל מחיר.

היום משתמשים בביטוי "עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" לתיאור העברה של אנשים רבים ממקום למקום במהירות ובביטחון. כך כונה מבצע העלאת יהודי תימן לארץ בשנים 1950-1949.

  • לפי קטע הקריאה, מדוע נבחר דווקא הדימוי של נשר לתיאור העלאת בני ישראל ממצרים?
  • מדוע השתמשו בדימוי זה לתיאור העלאת יהודי תימן?
עם סגולה
"סגולה" – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר. הצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו ואת...
עם סגולה
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ."
(יט, ה)

"סגולה" – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר. הצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו ואת קדושתו של עם ישראל כעמו של ה', ומבטא את היותו העם הנבחר.
בחירת העם לתפקידו כעם הנבחר הייתה קשורה לכריתת ברית בינו לבין ה', ומותנית בכך שהעם יקיים את חלקו בברית, כלומר – ישמור את מצוות ה'.

"עם סגולה", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

  • מה הקושי הקיים בשימוש בביטוי "עם סגולה" לתיאור עם ישראל?
  • כיצד הדובר בסרטון מציע להתייחס לביטוי זה? ומה דעתכם בנושא?

קרדיט: הרב לורד יונתן זקס בהרצאה / מכון מנדל למנהיגות, 2013

משה / אחד העם
  …כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גיבּור...
משה / אחד העם
"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא ה' לְמשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה."
(יט, כ)

אחד העם בביקורו בארץ ישראל, 1911. צילום מתוך הספר: "כל כתבי אחד העם", הוצאת דביר, תשכ"ה, חלק ראשון, עמוד ב'. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

…כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גיבּור הגיבּורים, הניצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריה שלנו – מרחפת לפניי ומרוממת אותי ל"עולם העליון", – איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אומות העולם מונים אותנו בהם: אם באמת היה האיש משה במציאוּת, אם באמת חי ופעל באופן מתאים למַה שמקובל באומתנו, אם באמת היה הוא 'מושיעם של ישׂראל' ונותן התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו, וכדומה מן השאלות; אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה: זה משה האיש הקדמון, שאתם מבקשים לברר מציאוּתו ומהוּתו, אינו עניין אלא למלומדים שכמותכם, אבל אנו יש לנו משה אחר, משה שלנו, זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו הלאומיים לא פסקה מימי קדם ועד עתה. ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל בחקירותיהם. כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל, זה שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה'מִדְבָּרוֹת' שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה.

מדברי אחד העם

  • אחד העם – שם העֵט של אָשֵׁר צבי (הירש) גינצברג, מראשי הוגיה של הציונות.
    אחד העם כתב שמשה הוא דמות אמיתית, גם אם מעולם לא הייתה ולא נבראה. לכאורה – סתירה. למה הוא התכוון? הסבירו את טענתו.
ערפל / שולי רנד
החוויה המדהימה והחד-פעמית של מתן תורה נקטעת כאשר העם פוסע לאחור, מתרחק ודורש ממשה לעמוד...
ערפל / שולי רנד
"וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים."
(כ, יז)

החוויה המדהימה והחד-פעמית של מתן תורה נקטעת כאשר העם פוסע לאחור, מתרחק ודורש ממשה לעמוד בינו ובין האלוהים.
מה המרחק הנכון שבו צריך להתייצב המאמין לפני אלוהיו? הקִרְבה יוצרת חוויה עזה, מחממת את הקשר האינטימי בין האדם לאל, אך היא גם מסוכנת. הסכנה היא ספק פיזית – מוות מיידי, כפי שמתים נדב ואביהו ועוזה, וספק סכנת ההגשמה של האל, שעלולה לסחוף אותנו לאמונות זרות ואליליות.

הריחוק נראה אומנם בטוח, ללא סכנות, אך המרחק עלול לקרוע את הנימים הדקים שקושרים את המאמין לאלוהיו, והאדם נופל מחולן לריק.
גדלתי בסביבה יֶקִית, סביבי עדיין עולם מודרני (ולא פוסט-מודרני) שבו המדע הוא האלוהים. בחרתי את המקום המרוחק ומעט מנוכר, לא ידעתי להרגיש את אלוהים. כשבגרתי הופתעתי לראות דור חדש ואמיץ של צעירים, שמיישירים מבט אל הדתיות ומחפשים את קרבתו של האלוהים. שיר נפלא המבטא לבטים אלה הוא שירו של שולי רנד – "ערפל".

מבוסס על נח חיות, "פחד הקרבה לאלוהים", אתר מיזם 929

למילות השיר

ערפל

הסתכלתי לאחור
עִיֵי חֳרָבוֹת
משמאלי ומימיני
הכול עולה בלהבות
לעיניי נגלה שביל מתפתל
בליבו ענן מכוסה בערפל

כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
בעיניהם לִצְנִינִים
הייתי, וְלִשְׂחֹק
יהיה אשר יהיה,
לעצמי ממלמל,
זה הזמן לפסוע
אל תוך הערפל

כי שָׁמָּה כי שמה כי שמה
האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

לא לקחתי איתי,
רק צֵידָה ליום אחד
לנגדי שיוויתי
את השם המיוחד
בליבי קוצים אך בפי הַלֵּל
כגיבור עתיק פסעתי
אל תוך הערפל

קידמוני חצופים
בפחים ובמקלות
ואני לעומתם שר
בשבעים קולות
אהיה אשר אהיה,
הייתי מתפלל,
לכבודך נכנסתי
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה
האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

פְּצָעוּנִי השומרים מנעו אותי מלעלות
בימים שורפת אש והקרח בלילות
כמו שיכור הייתי קם ונופל
את קולך שמעתי
מתוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה
האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • שירו של שולי רנד נכתב בהשראת פרק כ. מצאו שתי נקודות דמיון בין שירו של רנד לבין הפסוקים.
קרדיט: שולי רנד – ערפל, 2018
לא ארחף בחלל / זלדה
המשוררת זלדה מישקובסקי לבית שניאורסון (1984-1914) נהגה לחתום על שיריה בשמה הפרטי – זלדה. היא...
לא ארחף בחלל / זלדה
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה."
(יט, טז)

המשוררת זלדה מישקובסקי לבית שניאורסון (1984-1914) נהגה לחתום על שיריה בשמה הפרטי – זלדה. היא הייתה בת יחידה למשפחה חסידית מיוחסת, משפחת שניאורסון, מצאצאי האדמו"רים של חסידי חב"ד. זלדה עסקה בהוראה בבתי ספר דתיים ובמקביל כתבה שירים (בעיקר למגירה). ספר שיריה הראשון, "פנאי", התפרסם בשנת 1967. זלדה זכתה בפרסים ספרותיים, בהם פרס ברנר ופרס ביאליק.

להמשך קריאה

לא ארחף בחלל / זלדה

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע

אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

שירי זלדה, תל אביב תשמ"ה, עמ' 215
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מה מעניקים למשוררת "הברקים והקולות"?
  • מה הדבר שמעניק לכם תחושה זהה?
הר סיני
הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.לפי המסופר בספר שמות, בני...
הר סיני
"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא ה' לְמשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה."
(יט, כ)

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.
לפי המסופר בספר שמות, בני ישראל חנו מול ההר במדבר סיני בחודש השלישי לצאתם ממצרים. במקרא לא מצוין מיקומו המדויק של ההר. לחוקרים היו הצעות והשערות רבות בנוגע לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר.
חלק מהחוקרים והפרשנים סברו כי הר סיני הוא גַ'אבֶּל (בערבית – הר) הילאל שבצפון סיני, ואחרים סברו שמדובר בג'אבל מוסה או בג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. השערה אחרת היא שמדובר בג'אבל סִירְבַּאל או בג'אבל סִין בִּישָׁר, ויש השערות נוספות, כמו הר כרכום שבנגב.

  • הציעו כמה שיותר רעיונות – מדוע ניתנה התורה דווקא על הר ודווקא במדבר? התייחסו בתשובתכם לאופי האזור המדברי ולמאפיינים של הרים.
איפה נמצא הר סיני?
אנשי דת, חוקרים וארכאולוגים מתווכחים אלפי שנים בנוגע למקום שבו נמצא הר סיני. על גבול...
איפה נמצא הר סיני?
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר."
(יט, ב)

אנשי דת, חוקרים וארכאולוגים מתווכחים אלפי שנים בנוגע למקום שבו נמצא הר סיני. על גבול מצרים, בשטח אש מבודד בנגב, נמצא אחד ההרים שמתמודדים על התואר – הר כרכום. לאחרונה גילו חוקרים כי פעם בשנה, בנקודת זמן מיוחדת, קורה שם משהו מוזר. האם מדובר בתופעת טבע יוצאת דופן או שמא בתגלית מדעית מרעישה?

  • בפסוקים קשה למצוא הכוונה למיקומו המדויק של ההר. הציעו הסבר לכך.
  • האם זיהוי ההר עם הר כרכום תורם לסיפור מעמד הר סיני או פוגם בו? הסבירו.

קרדיט: מתוך עמוד היוטיוב

עשרת הדברות במגילות מדבר יהודה
מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן או המגילות הגנוזות – אלו השמות שניתנו לממצא אולי הכי...
עשרת הדברות במגילות מדבר יהודה
"לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר."
(כ, יב)

מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן או המגילות הגנוזות – אלו השמות שניתנו לממצא אולי הכי מסעיר של המאה שעברה בתחום הארכאולוגיה בארץ ישראל. מדובר במגילות – חלק מהן כתובות על גבי יריעות עור וחלק מהן כתובות על גבי פפירוס – שנמצאו ב-11 מערות בסביבות אתר קומראן שליד ים המלח. המגילות מתוארכות לתקופה שבין המאה ה-3 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה, והן כתבי היד המוקדמים והעתיקים ביותר של המקרא שמוכרים לנו. מרבית המגילות כתובות בשפה העברית, חלק מהן כתובות בארמית ואחדות – ביוונית.

להמשך קריאה

מגילה אחת חרוטה על נחושת – מגילת הנחושת. מרבית המגילות הכתובות בעברית כתובות בצורת הכתב העברי הרווחת כיום (הכתב המרובע), אבל חלק מהן כתובות בכתב עברי קדום.
המגילות נחלקות לכמה סוגים ספרותיים: חיבורים כיתתיים, שאפיינו את הקבוצה שכתבה את המגילות (כמו "סרך היחד" או "מלחמת בני האור בבני החושך"), ספרים חיצוניים – חיבורים שלא מוכרים לנו מהתנ"ך ושהשתמרו בספרים החיצוניים (כמו "ספר היובלים" ו"ספר חנוך") ומגילות מקראיות – נוסחים שונים, ולעיתים זהים, של ספרי התנ"ך. יש עדויות לכך שבזמן שנכתבו המגילות לא היה קובץ אחד מחייב של יצירות דתיות. הקובץ המקראי הקנוני התגבש רק בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה.

  • איזה פסוק אתם מזהים בתמונה?
  • מה אפשר ללמוד מכך שנוסח עשרת הדברות נשמר זהה מאז ועד היום?
כל אחד והדיבר שלו
לצפייה בסרטון סרט הדוקו "כל אחד והדיבר שלו" מפגיש אותנו עם עשרה ישראלים, שכל אחד...
כל אחד והדיבר שלו
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר."
(כ, א)

לצפייה בסרטון

סרט הדוקו "כל אחד והדיבר שלו" מפגיש אותנו עם עשרה ישראלים, שכל אחד מהם מציג את הקשר האישי שלו לדיבר אחד מתוך עשרת הדיברות.

  • בדומה לרעיון העומד בבסיס הסדרה, בחרו גם אתם דיבר ושתפו את חבריכם לכיתה בהתמודדות שלכם איתו או באופן שבו אתם מפרשים אותו.
929 סיכום שבועי: שמות טז-כ
סרטון סיכום ללימוד שמות טז-כ.בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות...
929 סיכום שבועי: שמות טז-כ
"וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ."
(יט, ה)

סרטון סיכום ללימוד שמות טז-כ.
בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות – תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה בעמלק. ועם זאת – הקמת מערכת משפט, מעמד הר סיני ומתן עשרת הדיברות.

  • הסרטון מציע מבט-על, וקושר את הפרקים הקודמים למעמד הר סיני. אם יציאת מצרים מקבילה ללידה, לאיזה שלב בחיים מקביל מעמד הר סיני? הסבירו את תשובתכם.

קרדיט: שמות טז-כ / 929 תנך ביחד