סגור תצוגת כיתה
הפרק

המלך הזה הוא אני

פרק יא

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

השיעור יעסוק במנהיגותו של שאול. נלווה את שאול ברגעים המכוננים שבהם הוא הופך למלך בפועל. ננסה להבין את טיב האיום העמוני, נלמד שתי פרשנויות לשאלה מדוע נשאר שאול בשדה, ונעמוד על המבנה הכיאסטי המעניין של הפרק וכיצד הוא מדגיש את נוכחות ה'. נסיים בהשוואה בין שלוש ההמלכות וכיצד מבטאת ההמלכה השלישית את הפיכתו של שאול לנבחר העם כולו ולא רק נבחרו של אלוהים ונביאו.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון בשאלת המנהיגות:
נדון עם התלמידים:

  • האם לדעתכם מנהיגות היא תכונה מולדת או נלמדת?

מחד גיסא, מוסדות שונים מפתחים תוכניות להכשרת מנהיגי העתיד, ומאידך גיסא, יש אנשים שלא יצליחו להוביל ציבור אף אם ירכשו את כלי המנהיגות כולם.

  • אילו תכונות מנהיג צריך שיהיו לו מלידה?
  • אילו תכונות מנהיג יכול לרכוש?

אפשרות שנייה – קטע מעגנון:
נקרין על הלוח את קטע מתוך 'שירה' של ש"י עגנון.

  • מה הבעיה שעגנון מעלה בקטע זה? (החכמים נמנעים מהנהגה בגלל צניעות ובאים הטיפשים והרשעים, נטולי הענווה, לתפוס את מקומם)
  • האם נתקלתם במצב שבו ההנהגה החיובית סובלת מצניעות יתר שבגללה קל יותר להנהגה השלילית לתפוס את מקומה?

נספר שבלימוד נראה מצב שבו המנהיג החיובי – שאול – חשש לתפוס מקום, וכשבא מנהיג רע ואכזר לאיים על העם (מלך בני עמון), היעדרו במלחמה החליש את העם.

הזמנה לקריאה

נפתח בקריאת פסוקים א-ה והסברם. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם נחש העמוני רוצה לנקר את עיני אנשי יבש?
  • מדוע עונים אנשי יבש כך?

נציע שתי תשובות פרשניות שישפכו אור על המתרחש:

  • "כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ" – ניסוח הופיע כבר בסיפור יהושע והגבעונים (יהושע פרק ט פסוק ה). המילה "לנו" ולא אתנו או עמנו מעידה על ברית בין חזק (נחש) לחלש (יבש גלעד).
  • "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה" – ניקור עיניים נחשב ביטוי להשפלה פיזית (הטלת מום) ונפשית (יצירת תלות) ואף פוגעת ביכולת הלחימה בחץ וקשת.

(לעיון נוסף בהצעות אלה, ראו במאמרו של אמנון בזק)
נשאל את התלמידים:

  • על מה מעיד הבכי בגבעת שאול? (העם חסר ביטחון, מיואש ואינו מאמין שיש כתובת למצוקתו)

נעיין בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק ה.

  • כיצד מבין אבן עזרא את התנהגותו של שאול?
  • האם יש לדעתכם אפשרות נוספת?

נציע פרשנות נוספת מאת אלחנן סמט (למאמר המלא).
לפי אלחנן סמט, המניע להימנעות הוא פנימי: שאול בעצמו אינו מרגיש מלך, בלי קשר לבני הבלייעל שעל פי הפסוקים היו מעטים ולא בהכרח השפיעו עליו.

המלך כבר לא בשדה:
נמשיך ונקרא את פסוקים ה-י. נחלק את התלמידים לזוגות וננחה אותם למלא את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציג את המבנה הכיאסטי של הפרק. נסביר בקצרה על מבנה כיאסטיתקבולת מוצלבת, שיוצרת הקבלה בין חלקי הפרק. המבנה מאפשר לזהות את הדינמיקה בפרק ואת המרכז שלו. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם מעוצב הסיפור באופן זה?

המבנה המהופך מדגיש שני עניינים: מרכזיות מעורבותו של ה' בסיפור הניצחון בפסוק שחוצה את הפרק לשניים, והמהפך בהנהגה שהביא שאול על ישראל – מעם שבטי בלי מושיע לעם מלוכד בידי מושיעו. הסיפור בנוי כבעיה ופתרון, לשון הפסוקים מדגישה איך מעשיו של שאול פותרים את בעיית בני עמון. בניגוד לרצון של בני עמון להכריע את העם, שאול והעם מכים את עמון; נחש מצפה ליציאת אנשי יבש להיכנע, ואילו הם משתמשים ביציאה אליו כדי להטעות אותו; המלאכים שמספרים על מצב אנשי יבש לשאול מקבילים למלאכים שחוזרים אליהם.

שיר של אחרי מלחמה – מנצחים וממליכים:
נקרא את פסוקים יא-טו – בהנהגת שאול העם זוכה בניצחון מוחץ על העמונים.

  • לפי פסוק יב, מה הדבר הראשון שהעם רוצה לעשות לאחר הניצחון? (להרוג את המתנגדים הקודמים לשאול)
  • מדוע לדעתכם העם פונה לשמואל?
  • כיצד שאול מגיב? (פסוק יג: "לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה" – שאול מבסס את מנהיגותו ומבקש להימנע מסכסוכים פנימיים בתוך העם ומחילול שעת הניצחון המזהיר)
  • למה לדעתכם יזם שמואל את ההמלכה השלישית? (ברגע ששאול העמיד את עצמו במקום סמכותי והיה רגיש למצוקה העולה מהעם הרגיש שמואל שהעם בשל לקבל את המלכות לא רק כהוראה מלמעלה אלא גם מתוך אמון מלמטה)

מבט לחיים

לעיתים אין די בנשיאה באחריות, צריך לדעת לקחת אותה. שאול המשוח למלך נחבא אל הכלים עד שבא רגע שבו היה עליו להכיר בתפקידו. נבקש מן התלמידים לחשוב על רגע חשוב מחייהם שבו היה עליהם מכורח הנסיבות להיות בוגרים ואחראים משהיו ולשתף את הכיתה.
נשאל את התלמידים:

  • כיצד הרגשתם ברגע האמת?
  • מה אפשר לכם לעמוד באחריות החדשה?
  • האם קיבלתם יחס שונה מהסובבים אתכם לאחר מכן? נשמע את הסיפורים בכיתה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הרגעים הראשונים שבהם באה לידי ביטוי בפועל מלכות שאול, וכיצד שאול הופך מנחבא אל הכלים למנהיג סמכותי המוביל את עמו לניצחון סוחף.
מיומנויות: למדנו פרשנות לפסוק, מילאנו דף עבודה.

אפשר עוד...

מאמרים להרחבה:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עגנון
החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על...
עגנון

החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך קופצים הטיפשים והרעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם. היאך נותנים החכמים לעולם שיאבד ע"י השוטים והרשעים?

(שמואל יוסף עגנון, מתוך 'שירה', הוצאת שוקן 1971)

אבן עזרא לפסוק ה
על כי ראה שביזוהו, לא נהג גם הוא עדיין בעצמו כבוד מלוכה, והלך אחרי הבקר...
אבן עזרא לפסוק ה

על כי ראה שביזוהו, לא נהג גם הוא עדיין בעצמו כבוד מלוכה, והלך אחרי הבקר להנהיגם כדרך ההדיוט.

פרשנות - אלחנן סמט
בעניין אי תפיסת שאול כמלך נראה להסביר כי ההתעלמות מהמלכתו של שאול הייתה דו-צדדית: שאול...
פרשנות - אלחנן סמט

בעניין אי תפיסת שאול כמלך נראה להסביר כי ההתעלמות מהמלכתו של שאול הייתה דו-צדדית: שאול מצידו לא התנהג כמלך, והעם מצידם לא התלהבו מהאדם שנבחר למלך שיתרונו היחיד הוא גובהו ויופיו. בנוסף, כאשר שאול חוזר מהרמה לביתו, הוא לא מספר לאף אחד על דבר המלוכה, למרות האירועים שעברו עליו ברמה והאותות שהתרחשו בדרך, מכיוון שהוא עצמו אינו רואה את עצמו כמלך.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
מבנה כיאסטי בפרק
מבנה כיאסטי בפרק

עונש מיידי
אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו. שנאמר: (שמואל...
עונש מיידי
"וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ." (י, כז)

איור: מיכל בן חמו. מתוך אתר 929

אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש שאול? מפני שמחל על כבודו. שנאמר: (שמואל א י, כז) ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש וכתיב (שמואל א יא, א) ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו'… תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כב עמוד ב
  • מה כוונת המדרש ב"מחל על כבודו"? על פי המדרש, מה המחיר המיידי על מעשיו של שאול?
כאיש אחד
אחרי תקופת השופטים השבטית, בני ישראל כולם מתאחדים בכוח ההנהגה של שאול. צרתם של אנשי...
כאיש אחד
"וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ, וַיִּפֹּל פַּחַד ה' עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד." (יא, ז)

IhorZigor / Shutterstock. com

אחרי תקופת השופטים השבטית, בני ישראל כולם מתאחדים בכוח ההנהגה של שאול.

להמשך קריאה

צרתם של אנשי יבש גלעד, ובמיוחד איומו של שאול: "אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ", מצליחים לרתום את העם ליציאה למלחמה בעמון. צבא חזק של 330,000 איש מצליח להכות בעמונים מכה מוחצת. הפעולה המהירה של שאול ואנשיו מכניעה ומפלגת את העמונים: "וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד" (פסוק יא).

  • הביאו דוגמה משלכם לביטוי "כאיש אחד". שלבו את הביטוי במשפט.
וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם
הסיפור מתחיל הרחק מכאן, ביבש גלעד בעבר הירדן המזרחי. נחש מלך עמון מאיים עליה במלחמה,...
וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם
"וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם." (יא, י)

Olga_Angelloz / Shutterstock.com

מיקום העיר יבש גלעד. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

הסיפור מתחיל הרחק מכאן, ביבש גלעד בעבר הירדן המזרחי.

להמשך קריאה

נחש מלך עמון מאיים עליה במלחמה, ואנשי יבש גלעד מבקשים להמיר את החורבן הצפוי בשעבוד. אבל לנחש יש תנאים: "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין" (פסוק ב). הנהגת יבש גלעד מבקשת פסק זמן של שבעה ימים כדי לחפש מושיע, "וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ" (פסוק ג). אנשי יבש גלעד, שהתבשרו על העזרה שבדרך, מנסים למשוך עוד זמן, ויש בפסוק גם משחק מילים קטן: "וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם". הומור מקראי שכזה. מתוך אתר מיזם 929

  • התבוננו במפה. היכן ממוקמת יבש גלעד ביחס לשאר שבטי ישראל?
  • מה מנסים יושבי יבש גלעד להרוויח בפנייתם לבני עמון: "מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם"?
שאול מושיע את אנשי יבש גלעד
  באיור הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר, אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מתואר הקרב...
שאול מושיע את אנשי יבש גלעד
"...וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם, וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד." (יא, יא)

שאול מושיע את אנשי יבש גלעד, מתוך תנ"ך מורגן (מייקובסקי) המאוייר (ידוע גם כ"התנ"ך הצלבני"), 1250 בערך. The Morgan Library & Museum, Purchased by J. P. Morgan, Jr., 1916 MS M.638 (fol. 23v

 

באיור הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר, אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מתואר הקרב של שאול נגד נחש העמוני להצלת אנשי יבש גלעד.

להמשך קריאה

בחלק העליון של האיור נראה שאול המלך דוקר בחרבו את נחש העמוני, וזה האחרון מנסה לברוח משדה הקרב. ברקע חיילי עמון ואנשי שאול נלחמים זה בזה. בצד ימין למעלה נראים אנשי יבש גלעד בשער העיר, ממתינים לתוצאות הקרב. בחלקו התחתון הימני של האיור נראית המשיחה של שאול המלך לאחר הניצחון בקרב, ובחלק התחתון השמאלי נראה שאול מקריב מנחה לאל.

שימו לב לפרטי האיור: ללבוש, לכלי המלחמה ולתיאור העיר.

  • אילו פרטים שלא מופיעים בפרק מופיעים באיור?
  • כיצד תקופת ימי הביניים, שבה נעשה האיור, משתקפת באיור?
יבש גלעד
העיר יבש גלעד שכנה בעבר הירדן המזרחי, מול בית שאן, והייתה ממוקמת כנראה באזור ואדי...
יבש גלעד
"וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵישׁ גִּלְעָד..." (יא, א)

מפה של מלחמת יבש גלעד. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

העיר יבש גלעד שכנה בעבר הירדן המזרחי, מול בית שאן, והייתה ממוקמת כנראה באזור ואדי יַבַּאס של ימינו, ששמו מעיד על קשר לשם המקראי "יבש".

להמשך קריאה

יבש גלעד ידועה מִפָּרָשַׁת פילגש בגבעה. לפי שופטים כא, ח-יד, לא הצטרפו בני עיר זו אל שאר שבטי ישראל למלחמתם בבני בנימין, ולכן נענשו יושביה בעונש חמור – בית ישראל היכו אותם לפי חרב, וארבע מאות בתולות מקרבם ניתנו לבני בנימין. הסיפור הזה ומקורות נוספים מעידים שתושבי יבש היו קרובים קרבת דם למשפחות בנימין. כפי שמסופר בשמואל א יא, שליחיהם של זקני יבש גלעד באו לגבעת שאול וביקשו משאול לחוש לעזרת עירם ולהצילה מידי נחש העמוני, ששם עליה מצור. שאול נענה לבקשתם. מסתבר שצרתם של אנשי יבש נגעה לליבם של שאול ובני בנימין. שאול אסף במהירות חַיִל רב, וספר את העם במקום ששמו בזק, שנמצא בקרבת מעברות הירדן. במשך הלילה עבר עם צבאו לגלעד, ובאשמורת הבוקר הפתיע את מחנה בני עמון שצרו על יבש ועד צהרי היום היכה אותם מכה ניצחת. כשנפלו שאול ובניו במלחמתם בפלשתים בהר הגלבוע, עשו עימהם אנשי יבש גלעד חסד אחרון והביאו אותם לקבורה ( שמואל א לא, יא-יג). על פי: בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו – ג: חבב – יתת, 1965, עמ' 459. © כל הזכויות שמורות למוסד ביאליק, ירושלים.

  • מה מוסיף קטע הטקסט על הקשר בין שאול לבין תושבי יבש גלעד?
גבעת שאול
  עיר זו היתה מרכז ליישובי שבט בנימין וחרבה במלחמת שבטי ישראל בשבט בנימין, בעקבות...
גבעת שאול
"וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל… וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה..." (יא, ד-ה)

Lane-Poole, Stanley, "הגבעה" (תאלל אל פול), 1880. איור מתוך: Picturesque Palestine, Sinai and Egypt, D. Appleton New York 1883. מתוך ויקשיתוף

 

עיר זו היתה מרכז ליישובי שבט בנימין וחרבה במלחמת שבטי ישראל בשבט בנימין, בעקבות ההתעללות של אנשי הגבעה בפילגש האורח (שופטים יט-כ).

להמשך קריאה

גבעה היא גבעת שאול, העיר המרכזית בין ערי בנימין ומקום מושבו של שאול המלך, מצויה על פי הזיהוי המקובל היום בתל אל פול – גבעה נישאה בצד הדרך הראשית המובילה מירושלים לשכם, כשישה ק"מ צפונית לירושלים.

משה גרסיאל ושמואל אברמסקי (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל א, 1996-1993, עמ' 110. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור.

  • במקום הקרוי גבעה / גבעת שאול, התרחשו שני אירועים דרמטיים בקורות שבט בנימין. על אחד מהם קראנו בפרק, מהו האירוע השני? ובאיזו תקופה התרחש?
ברית
  במקרא ברית היא התחייבות בשבועה בין שני צדדים, ולה שני ביטויים מרכזיים: ברית בין...
ברית
"וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ." (יא, א)

מלך ישראל משתחווה בפני המלך שלמנאסר השלישי מאשור, האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי מנמרוד (בסביבות שנת 827 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הבריטי (לונדון). צילום: Steven G. Johnson, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

במקרא ברית היא התחייבות בשבועה בין שני צדדים, ולה שני ביטויים מרכזיים: ברית בין בני אדם, ובכלל זה בין שליטים ובין עמים המתחייבים לחיות בשלום זה לצד זה ולהגן זה על זה, וברית בין האל לאדם, ובמיוחד בין האל לבין עמו ישראל.

להמשך קריאה

במקרא מתוארות גם בריתות בין בני אדם יחידים, שבטים או עמים, כאשר שני צדדים אינם במעמד שווה, והברית מבוססת על הַכְפָּפָתוֹ של הצד החלש, הנשלט, לצד החזק, השליט. כך, לדוגמה, ביקשו אנשי יבש גלעד לכרות ברית עם נחש מלך עמון (שמואל א יא, א).

מעובד על פי: טריה פיליפ ומתיה קם, "ברית (במקרא)", לקסיקון לתרבות ישראל. © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

  • מה אפשר ללמוד על מצבם של אנשי יבש גלעד מניסיונם לכרות ברית עם מלך עמון?
  • יש הטוענים כי תשובתו של נחש העמוני: "בְּזֹאת אֶכְרוֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין", נגועה בסרקזם*. הסבירו טענה זו.

*סרקזם – לעג מר, צחוק ארסי ועוקצני. (הגדרה – מילון רב-מילים של חברת מלינגו). © כל הזכויות שמורות למלינגו.

הסיפור בדימויים
נחש העמוני מוצג בסרטון באמצעות דימוי של נחש החונק את יבש גלעד. איזה דימוי משמש...
הסיפור בדימויים
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל." (יא, יג)

נחש העמוני מוצג בסרטון באמצעות דימוי של נחש החונק את יבש גלעד.

  • איזה דימוי משמש להצגת שאול?
  • אילו כישורים/יכולות מפגין שאול בפרק? בססו את דבריכם מהכתוב.

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו / 929 תנ"ך ביחד

חדשות התנ"ך: המלך הראשון
צפו החל מדקה 6:57 וענו על השאלה: האם הסרטון מסכם בצורה נכונה את דמותו של...
חדשות התנ"ך: המלך הראשון
"כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה כְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ." (יא, ט)

צפו החל מדקה 6:57 וענו על השאלה:

  • האם הסרטון מסכם בצורה נכונה את דמותו של שאול? אם לא, מה חסר בו כדי להציג את דמותו בצורה מלאה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: המלך הראשון / חינוכית ראשונים בעולם