המלך הזה הוא אני
פרק יא
בכמה מילים
השיעור יעסוק במנהיגותו של שאול. נלווה את שאול ברגעים המכוננים שבהם הוא הופך למלך בפועל. ננסה להבין את טיב האיום העמוני, נלמד שתי פרשנויות לשאלה מדוע נשאר שאול בשדה, ונעמוד על המבנה הכיאסטי המעניין של הפרק וכיצד הוא מדגיש את נוכחות ה'. נסיים בהשוואה בין שלוש ההמלכות וכיצד מבטאת ההמלכה השלישית את הפיכתו של שאול לנבחר העם כולו ולא רק נבחרו של אלוהים ונביאו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דיון בשאלת המנהיגות:
נדון עם התלמידים:
- האם לדעתכם מנהיגות היא תכונה מולדת או נלמדת?
מחד גיסא, מוסדות שונים מפתחים תוכניות להכשרת מנהיגי העתיד, ומאידך גיסא, יש אנשים שלא יצליחו להוביל ציבור אף אם ירכשו את כלי המנהיגות כולם.
- אילו תכונות מנהיג צריך שיהיו לו מלידה?
- אילו תכונות מנהיג יכול לרכוש?
אפשרות שנייה – קטע מעגנון:
נקרין על הלוח את קטע מתוך 'שירה' של ש"י עגנון.
- מה הבעיה שעגנון מעלה בקטע זה? (החכמים נמנעים מהנהגה בגלל צניעות ובאים הטיפשים והרשעים, נטולי הענווה, לתפוס את מקומם)
- האם נתקלתם במצב שבו ההנהגה החיובית סובלת מצניעות יתר שבגללה קל יותר להנהגה השלילית לתפוס את מקומה?
נספר שבלימוד נראה מצב שבו המנהיג החיובי – שאול – חשש לתפוס מקום, וכשבא מנהיג רע ואכזר לאיים על העם (מלך בני עמון), היעדרו במלחמה החליש את העם.
הזמנה לקריאה
נפתח בקריאת פסוקים א-ה והסברם. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם נחש העמוני רוצה לנקר את עיני אנשי יבש?
- מדוע עונים אנשי יבש כך?
נציע שתי תשובות פרשניות שישפכו אור על המתרחש:
- "כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ" – ניסוח הופיע כבר בסיפור יהושע והגבעונים (יהושע פרק ט פסוק ה). המילה "לנו" ולא אתנו או עמנו מעידה על ברית בין חזק (נחש) לחלש (יבש גלעד).
- "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה" – ניקור עיניים נחשב ביטוי להשפלה פיזית (הטלת מום) ונפשית (יצירת תלות) ואף פוגעת ביכולת הלחימה בחץ וקשת.
(לעיון נוסף בהצעות אלה, ראו במאמרו של אמנון בזק)
נשאל את התלמידים:
- על מה מעיד הבכי בגבעת שאול? (העם חסר ביטחון, מיואש ואינו מאמין שיש כתובת למצוקתו)
נעיין בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק ה.
- כיצד מבין אבן עזרא את התנהגותו של שאול?
- האם יש לדעתכם אפשרות נוספת?
נציע פרשנות נוספת מאת אלחנן סמט (למאמר המלא).
לפי אלחנן סמט, המניע להימנעות הוא פנימי: שאול בעצמו אינו מרגיש מלך, בלי קשר לבני הבלייעל שעל פי הפסוקים היו מעטים ולא בהכרח השפיעו עליו.
המלך כבר לא בשדה:
נמשיך ונקרא את פסוקים ה-י. נחלק את התלמידים לזוגות וננחה אותם למלא את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציג את המבנה הכיאסטי של הפרק. נסביר בקצרה על מבנה כיאסטי – תקבולת מוצלבת, שיוצרת הקבלה בין חלקי הפרק. המבנה מאפשר לזהות את הדינמיקה בפרק ואת המרכז שלו. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם מעוצב הסיפור באופן זה?
המבנה המהופך מדגיש שני עניינים: מרכזיות מעורבותו של ה' בסיפור הניצחון בפסוק שחוצה את הפרק לשניים, והמהפך בהנהגה שהביא שאול על ישראל – מעם שבטי בלי מושיע לעם מלוכד בידי מושיעו. הסיפור בנוי כבעיה ופתרון, לשון הפסוקים מדגישה איך מעשיו של שאול פותרים את בעיית בני עמון. בניגוד לרצון של בני עמון להכריע את העם, שאול והעם מכים את עמון; נחש מצפה ליציאת אנשי יבש להיכנע, ואילו הם משתמשים ביציאה אליו כדי להטעות אותו; המלאכים שמספרים על מצב אנשי יבש לשאול מקבילים למלאכים שחוזרים אליהם.
שיר של אחרי מלחמה – מנצחים וממליכים:
נקרא את פסוקים יא-טו – בהנהגת שאול העם זוכה בניצחון מוחץ על העמונים.
- לפי פסוק יב, מה הדבר הראשון שהעם רוצה לעשות לאחר הניצחון? (להרוג את המתנגדים הקודמים לשאול)
- מדוע לדעתכם העם פונה לשמואל?
- כיצד שאול מגיב? (פסוק יג: "לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה" – שאול מבסס את מנהיגותו ומבקש להימנע מסכסוכים פנימיים בתוך העם ומחילול שעת הניצחון המזהיר)
- למה לדעתכם יזם שמואל את ההמלכה השלישית? (ברגע ששאול העמיד את עצמו במקום סמכותי והיה רגיש למצוקה העולה מהעם הרגיש שמואל שהעם בשל לקבל את המלכות לא רק כהוראה מלמעלה אלא גם מתוך אמון מלמטה)
מבט לחיים
לעיתים אין די בנשיאה באחריות, צריך לדעת לקחת אותה. שאול המשוח למלך נחבא אל הכלים עד שבא רגע שבו היה עליו להכיר בתפקידו. נבקש מן התלמידים לחשוב על רגע חשוב מחייהם שבו היה עליהם מכורח הנסיבות להיות בוגרים ואחראים משהיו ולשתף את הכיתה.
נשאל את התלמידים:
- כיצד הרגשתם ברגע האמת?
- מה אפשר לכם לעמוד באחריות החדשה?
- האם קיבלתם יחס שונה מהסובבים אתכם לאחר מכן? נשמע את הסיפורים בכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הרגעים הראשונים שבהם באה לידי ביטוי בפועל מלכות שאול, וכיצד שאול הופך מנחבא אל הכלים למנהיג סמכותי המוביל את עמו לניצחון סוחף.
מיומנויות: למדנו פרשנות לפסוק, מילאנו דף עבודה.
מאמרים להרחבה:
- על גרסה נוספת לסדר הדברים – קודם האיום העמוני, אחר כך המלכת שאול – ראו מאמרה של רחל בורובסקי באתר 929.
- על היחסים המיוחדים בין בני בנימין לבין יושבי יבש גלעד ועבר הירדן ראו מאמרו של יהודה קיל באתר דעת.
- סקירה רחבה על מנהיגותו של שאול ראו מאמרו של אוריאל סימון באתר מקראנט.
