סגור תצוגת כיתה
הפרק

חטא ועונש, מידה כנגד מידה

פסוקים א-ט

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

סיפור מגדל בבל מתאר רצון אנושי ותגובה אלוהית – מידה כנגד מידה. מבנה הסיפור, תוכנו ולשונו מדגישים את היחס בין מעשי האדם למעשה אלוהים. מה משמעותה של הדדיות זו בסיפור? האם וכיצד היא נוכחת בחיים? שאלות אלו ייבחנו לאור קריאת הפסוקים.

הזמנה ללימוד

בפתיחה ללימוד מגדל בבל נעסוק בעיקרון 'מידה כנגד מידה':

אפשרות ראשונה – שאלה קצרה:
נדון עם התלמידים בשאלה שלהלן:

  • האם לדעתכם עונשים צריכים להתאים בדיוק למעשה שהוביל אליהם, או שעדיף עונשים כלליים? מדוע?

אפשרות שנייה – סיטואציות:
נביא בפני התלמידים שלושה מקרים שיכולים להוביל לשתי תגובות: תגובה אחת מתכתבת עם המעשה שהוביל אליה, ואילו התגובה השנייה כללית ואינה קשורה לאותו מעשה ספציפי. כך לדוגמה:

  1. תלמידה מאחרת לשיעור.
    אפשרות א – המורה מסביר כי בעקבות האיחור בעשר דקות היא תיאלץ לחכות בסוף היום עשר דקות נוספות.
    אפשרות ב – המורה מטיל עליה עבודה נוספת לשיעורי בית.
  2. ילד רואה תוכנית שהוריו אסרו עליו.
    אפשרות א – ההורים מחרימים לו את המכשיר הנייד.
    אפשרות ב – ההורים אומרים לו כי עליו להכין ארוחה לכל המשפחה.
  3. מישהו לקח חפץ שאינו שלו בלי רשות.
    אפשרות א – מוטל עליו להשיב את החפץ לבעליו, ולהוסיף עליו משלו.
    אפשרות ב – הוא נענש בכניסה לכלא.

לאחר סיפור המקרים שלעיל, נזמין את התלמידים לספר מקרה נוסף המאופיין בהבדלים מעין אלו בין התגובות האפשריות. נדון עם התלמידים:

  • מה משותף לכל התגובות המופיעות באפשרות א לעיל?
  • מה שונה באפשרויות ב?
  • מה עדיף לדעתכם, עונש המתכתב עם המעשה או עונש כללי?
  • האם ומתי בחייכם התגובות מתאימות למעשיכם?
  • מה מסוכן ובעייתי ב'מידה כנגד מידה', ומה נכון ומועיל בכך?

אפשרות שלישית – כתבות:
נקרין כתבה המתארת מדיניות ענישה מפחידה בפקיסטן; ו/או כתבה אחרת המתארת את מדיניות הענישה באיראן ונדון עם התלמידים:

  • מה דעתכם על מדיניות הענישה המתוארת בכתבה?
  • מדוע יש משטרים הרוצים מדיניות כזו?
  • מה בעייתי בה?

נשוב מן הסיפור בכתבה לחיי התלמידים:

  • האם בתגובות המוכרת לכם (בבית, בבית הספר, בחברה ובמדינה) אתם מוצאים למצוא הלימה והתאמה בין המעשים לתגובות? במה ואיפה?
  • מה דעותיכם על ההתאמה בין המעשה לתגובה? הסבירו

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוקים א-ט בפרק יא. אפשר להסביר את המילים הקשות או לאתגר את התלמידים בניסיונות פרשנותן ("מִקֶּדֶם" – ממזרח; "שִׁנְעָר" – בבל; "דְבָרִים אֲחָדִים" – דיבורים אחידים).
לאחר קריאת הפסוקים נסביר יחד את רצף העלילה, ונבחן באופן ראשוני את משמעותה:

  • מה היה המצב בתחילת הסיפור? (כל הארץ, כל העולם, דוברים שפה אחת משותפת)
  • מה רצו האנשים, ומדוע? (לבנות עיר ומגדל, לעשות להם שם, פן יפוצו על פני כל הארץ)
  • כיצד הגיב אלוהים לרצונם? (ירד לראות את מעשיהם, בלל וערבב את שפתם ופיזרם לרוחב הארץ)
  • מה דעתכם על מעשיו של אלוהים?
  • במה הסיפור עוסק לדעתכם?
  • אילו מסרים טמונים בו?

ננחה את התלמידים לחלק את הפסוקים לשני חלקים עיקריים (אפשר לכוון אותם להבחין בין שני החלקים להלן: 1. התמקדות במעשי האדם. 2. התמקדות בתגובת אלוהים).
לאור החלוקה נבחן מהו היחס בין פעולות האדם לפעולות האל.
נורה לתלמידים לאתר בפסוקים זיקות לשוניות בין מעשי האדם למעשי האל (למשל: המילה "הָבָה" חוזרת בכל אחד משני החלקים). להלן תרשים מבנה הפסוקים מעוצבים באופן המדגיש את חלקיהם השונים, את הזיקות בין החלקים, ואת המבנה הנוצר בפסוקים.

נקרין את הפסוקים על הלוח, ונראה כי פעולות האדם מתוארות בפסוקים א-ד, ותגובת האל מתוארת בפסוקים ה-ח. בין שני החלקים נבחין בקשרים תוכניים ומילוליים: לדוגמה – האדם מנסה לעלות למעלה, והאלוהים יורד מטה לראותו; המילה "הָבָה" מופיעה הן בתיאור מעשה האדם (בפסוק ג) הן בתיאור מעשה האל (בפסוק ז); כך גם הביטוי "עִיר וּמִגְדָּל" מופיע הן בתיאור מעשה האדם (בפסוק ד) הן בתיאור מעשה האל (בפסוק ה). האנשים שואפים להתאחד ולטפס בציר הגובה, והאלוהים מפזר את אחדותם ומפזרם לרוחב הארץ.
מתוך חלוקת הפסוקים לשניים והדגשת הזיקות הלשוניות בולט כי שורה 7 היא אמצע הקטע, ונוצרת התאמה בין מעשי שני הצדדים בסיפור. נסביר כי המבנה הזה נקרא מבנה כיאסטי.
נדון עם התלמידים:

  • מה משמעות מבנה זה? (המבנה מדגיש את ההתאמה בין החלק הראשון לחלק השני, יוצר סגירת מעגל בסיפור ומבליט את מרכזו)

מבחינה זאת המבנה הספרותי כבר מייצר לנו תובנה של קשר בין מעשי האדם לתגובת האל.

  • מה המקרא רוצה להעביר בהדגשת ההתאמה בין מעשי האדם לתגובת האל?
    נקרא עם התלמידים את פירוש רש"י המתייחס לתופעה שעליה עמדנו בשיעור וננחה אותם לענות במחברות על השאלות שאחריו.

הבה – מידה כנגד מידה, הם אמרו "הבה נבנה", והוא כנגדם מדד ואמר "הבה נרדה".
(רש"י על דברים פרק יא פסוק ז)

  • איזו תופעה לשונית מדגיש רש"י בפירושו? (את השימוש בלשון 'הבה' אצל בוני העיר והמגדל, ותגובת אלוהים הנאמרת באותו הלשון)
  • מה לדעתכם אפשר ללמוד מתופעה זו?
  • איזו אמירה, מסר או משמעות טמונים בה?

לקראת סיום, נעזוב את העיסוק ב'מידה כנגד מידה' ונשוב לשאלה הפתוחה שעוררנו בהתחלת המהלך בקריאת הפסוקים – מהו מסר הסיפור לדעתם. נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיחה בזוגות ביניהם בנושא:
בסיפור מגדל בבל אפשר למצוא משמעויות סמליות מבעד לעלילת הסיפור עצמו. כגון: התאגדות לצורך "עשיית שם" וצבירת כוח, או למשל ניסיון לפרוץ את הגבולות האנושיים ולעלות מעלה.

  • תארו דוגמה מודרנית המתאימה, לדעתכם, לרעיון המובע בסיפור מגדל בבל והסבירו דבריכם. הדוגמה יכולה להיות מחיי בית הספר, חברת הנוער, עולם הטכנולוגיה והקדמה או כל תופעה אנושית.
  • האם לדעתכם הדוגמא שהבאתם מלמדת על התקדמות העולם, או שיש פעמים שהדבר נובע מהרצון 'לעשות שם'. (אפשר לכוון את התלמידים לחשוב על חברות השולטות על חלקים מרכזיים ממהלך החיים שלנו)

מבט לחיים

נקרין על הלוח את הציטוטים שמרחיבים את שאלת ה'מידה כנגד מידה' בעולמנו, וננחה את התלמידים לענות (בכתב או בעל פה; באופן אישי/בזוגות/בקבוצות) על השאלות בעקבותיהם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

בחרו אחד מן הציטוטים שלהלן וענו על השאלות בעקבותיו:

  1. "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל, כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע…"
    (שמות פרק כא פסוקים כד-כה)
  2.  "עַיִן תַּחַת עַיִן, וכל העולם נעשה עיוור…"
    (מהטמה גנדי)
  3.  "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים – כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"
    (משלי פרק כז פסוק יט)
  4. "כמו דרך המים – מראה את הפנים בדומה לפנים המסתכלים בה: אם שוחקות – שוחקות,
  5. כן לב האדם לאדם: אם לבו טוב על חברו – ייטיב גם לבו, ואם רעה – תרע גם היא"
    (פירוש "מצודת דוד" לפסוק במשלי)
  • מהי העצה הנאמרת בציטוט שבחרתם?
  • במה אתם מסכימים עם המסר הטמון בציטוט זה ומדוע; או מדוע אתם חולקים על המסר הטמון בציטוט זה ומדוע?
  • האם אתם מרגישים שהאנשים סביבכם משיבים לכם באופן שבו אתם פונים אליהם?
  • האם ומתי הייתם רוצים להרגיש תחושה הדדית יותר? הרחיבו דבריכם

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: מהלך ההוראה הראשון מציע לקרוא את סיפור מגדל בבל לאור סוגיית 'מידה כנגד מידה'. ניתוח הסיפור מתוך התמקדות בסוגיה זו מאפשר לבוחנו החל בהבנת המישור העלילתי וכלה בעיון בעומק תפיסת המידתיות בפסוקים ובחיים.
עסקנו בתפיסת המידתיות וההדדיות, ביארנו את עלילת מגדל בבל, ועיינו בפרשנות של רש"י שמתייחס לרעיון שמובלע במבנה של סיפור מגדל בבל.
מיומנויות: איתור מבנה בפסוקים, סימון זיקות לשוניות בין חלקיו; רכישת המושגים 'מבנה כיאסטי' ו'מידה כנגד מידה'; יכולת הפרדה בין נקודות מבט שונות הטמונות בטקסט אחד; וקישור בין ציטוטים שונים לבין הדיון בשיעור.
מתודות: הקרנת פסוקים על הלוח וסימונם; דיון פרשני ותפיסתי; כתיבה עיונית, ושיח או כתיבה בהתבוננות אישית.

אפשר עוד...
  • שפות, ניבים ולשונות – מעניין להדגיש את החיבור בין השדות הסמנטיים של איברי הפה והדיבור: שפה, לשון, ניב. מה מקומו של הדיבור בחיינו? אילו עוד שפות יש לי בחיי, מלבד המילולית, וכיצד אני מרגיש בדרכי הביטוי השונות?
  • מבנה ומשמעותו – מאמר באתר מקראנט המרחיב, מבהיר ומבאר את ניתוח המבנה הכיאסטי בסיפור מגדל בבל.
  • מקום ותפיסתו – הסיפור מתרחש בבבל, מסופוטמיה, ערש התרבות והציוויליזציה של ימי המקרא. כיצד המקרא מאפיין את מקום זה, ומה הוא לומר על התרבות הזאת, על כוחה וחולשותיה?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כתבה- צדק איראני
כתבה בשם 'צדק איראני: עין תחת עין', מתוך אתר YNET שפורסמה ב-28.6.2005 ומתמקדת בענישה בשיטת...
כתבה- צדק איראני

כתבה בשם 'צדק איראני: עין תחת עין', מתוך אתר YNET שפורסמה ב-28.6.2005 ומתמקדת בענישה בשיטת 'עין תחת עין' באיראן.

כתבה בשם 'עין תחת עין' מתוך אתר 'הארץ' שפורסמה ב-30.12.2009 ומתארת
מדיניות ענישה מפחידה בפקיסטן.

  • מה דעתכם על מדיניות הענישה המתוארת בכתבות?
  • מדוע יש משטרים הרוצים מדיניות כזו?
  • מה בעייתי בה?
תרשים הפסוקים
תרשים הפסוקים

  • מה משמעות מבנה זה?
  • מה המקרא רוצה להעביר בהדגשת ההתאמה בין מעשי האדם לתגובת האל?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פרשנות רש"י
הבה – מידה כנגד מידה, הם אמרו "הבה נבנה", והוא כנגדם מדד ואמר "הבה נרדה"....
פרשנות רש"י

הבה – מידה כנגד מידה, הם אמרו "הבה נבנה", והוא כנגדם מדד ואמר "הבה נרדה".
(רש"י על דברים פרק יא פסוק ז)

  • איזו תופעה לשונית מדגיש רש"י בפירושו?
  • מה לדעתכם אפשר ללמוד מתופעה זו?
  • איזו אמירה, מסר או משמעות טמונים בה?
מגדל בבל כסאטירה
בתיאור מעשיהם של בני האדם ובתגובה של אלוהים יש מעין מצב קומי. בני האדם לא...
מגדל בבל כסאטירה
"הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ." (פסוק ז)

בתיאור מעשיהם של בני האדם ובתגובה של אלוהים יש מעין מצב קומי. בני האדם לא זכו להגיע לשמיים, ולא זו בלבד אלא שחששם, "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", התגשם.

המדרש מתאר את הסיטואציה שנוצרה לאחר שאלוהים בלל את שפת בני האדם.
כשאמר אחד לחברו: "הבא לי מים" – הביא לו עפר; היכהו ופצע מוחו. "הבא לי קרדום" [גרזן] – הושיט לו מגרפה; היכהו ופצע מוחו.
(בראשית רבה, לח)

מבוסס על אבי ורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב, אילה פז,
עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2003, עמ' 132. © מטח.

  • על פי המדרש, לאן מוביל חוסר התקשורת בין האנשים?
  • מה המסר של המדרש?
זהירות, בונים
"שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם...
זהירות, בונים
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר." (פסוק ג)

"שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה."

(פרקי דרבי אליעזר כד)

  • המדרש מצביע על הסכנות הטמונות בקדמה. על פי המדרש, ישנו חשש שככל שיתקדמו בני האדם בבנייה, בטכנולוגיה ובמדע, הם יְיַחסו יותר חשיבות לחומרי מאשר לאנושי, עד כדי כך שידאגו מנפילת לבנה יותר מאשר נפילת אדם. מה בין מסקנת המדרש לסרטון?

קרדיט: האם מישהו מת כדי לבנות את הבית שלכם? ערוץ היוטיוב של כאן כלכלי

"נעשה לנו שם" – חטא הגאווה
  כיום משתמשים בביטוי "לעשות שם" בהקשר של פרסום, של אדם או של רעיון כלשהו....
"נעשה לנו שם" – חטא הגאווה
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ." (פסוק ד)

MIKHAIL GRACHIKOV / Shutterstock.com

יצורים מיתולוגיים, ציור של מתוך ספר תמונות לילדים מאת Friedrich Johann Justin Bertuch, 1806. מתוך ויקישיתוף

 

כיום משתמשים בביטוי "לעשות שם" בהקשר של פרסום, של אדם או של רעיון כלשהו. קשה להאמין שבני האדם רדפו אחר פרסום באותה התקופה, שכן הם היו היחידים על פני הארץ.

להמשך קריאה

בחפירות שנעשו באזור שבו שכנה ממלכת מסופוטמיה, נמצאו כתובות הקדשה של מלכים שונים, חלקן משוקעות בלבנים בבסיס הזיגוראתים. באחת הכתובות שנמצאו, מסופר על גודֶאַ, מלכה של העיר לֶגֶש (בתחילת האלף השני לפנה"ס), שהתקבל להיות אחד מן האלים, בשל השם שעשה לו בבניית המגדל.
אפשר שזה היה רצונם של בוני מגדל בבל, לחרוג מגבולם האנושי אל האלוהי. בניגוד למסורות הבבליות, מדגיש הסיפור המקראי שהניסיון להידמות לאל הוא חטא חמור מאוד.

  • מדוע מתבסס הסיפור המקראי על מנהג מסופוטמי? מה המסר לאדם בתרבות המקראית שמודגש על ידי ההשוואה?
'שפה אחת ודברים אחדים' – בעד ונגד
הביטוי "שפה אחת ודברים אחדים" מסיפור מגדל בבל מאותת לנו גם כיום מה המחיר שאנו...
'שפה אחת ודברים אחדים' – בעד ונגד

"זיגוראת מודרני" – הדמיה של ארמון הסובייטים. Ilya Ilusenko, ויקישיתוף

ישעיהו ליבוביץ, 1984. צילום: יעקב סער, לע"מ

הביטוי "שפה אחת ודברים אחדים" מסיפור מגדל בבל מאותת לנו גם כיום מה המחיר שאנו עלולים לשלם על אובדן המגוון, המייחד והמבדיל.

להמשך קריאה

ישעיהו ליבוביץ', מדען ופילוסוף מהמאה ה־20, טוען כי ביטוי זה מבטא חשש משלטון טוטליטרי, רודני. בחברה שבה מתקיים שלטון כזה, האדם היחיד נדרש ליישר קו עם עמדת הכלל. ליבוביץ' חושש מחברה כלל אנושית המבוססת על תרבות אחת, אשר בשם הקונפורמיזם ולמען ההסכמה הכללית, תדכא את הפרט ואת החשיבה העצמאית. על כן, לטענתו, אלוהים עשה חסד עם האנושות על ידי פיזורם שהביא ליצירת תרבויות שונות ובעיקר – לריבוי דעות.
(הערות לפרשיות השבוע / ישעיהו ליבוביץ ‬ירושלים : אקדמון, תשמ"ח 1988 )

  • מה דעתכם, האם הביטוי "דברים אחדים" מייצג מציאות טובה או רעה? האם אתם יכולים לחשוב על דוגמה מחייכם או מאירועי היום יום שמשקפת את עמדתכם על הביטוי?
מגדל
האומנית מאיה כהן לוי עסקה בדימוי המגדלים הן באמצעות צילומים מטופלים והן באמצעות ציור. ציור...
מגדל
"...הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם…" (פסוק ד)

מאיה כהן-לוי, "מגדלים 4", 2004, שמן על בד, 210X147 ס"מ. © מאיה כהן-לוי

האומנית מאיה כהן לוי עסקה בדימוי המגדלים הן באמצעות צילומים מטופלים והן באמצעות ציור. ציור שמן זה הוא אחת היצירות.

להמשך קריאה

בחלקו העליון של הציור כהן לוי משכפלת באופן מסודר ומדויק למדי את החלונות היוצרים דגם (אם כי פעולת היד האנושית מורגשת וברור שאין זה שכפול תעשייתי ומכני מהסוג שיצר את החלונות בבניינים עצמם). בחלק התחתון של הציור מפרקת כהן לוי את הדימוי הסטרילי והנקי של המגדלים: נדמה כי המבנה המסודר והישר מתחיל להתפרק ולקרוס, או שמא הוא מקבל אופי אורגני ופחות תעשייתי. ואולי הצבע השחור מצביע על גורם חיצוני ש"תוקף" את המבנה.
פירוקו של המגדל מזכיר את גורלו של מגדל בבל ואת גורלה של החברה שיצרה אותו, והדבר מעורר מחשבות על ערכיה של החברה שיצרה את מגדלי עזריאלי ועל הגורל הצפוי לה.
ענת בסר מתוך מגדלים באתר 929

  • יש הרואים את מגדלי עזריאלי בתל אביב ומגדלים אחרים שכמותם כמגדלי בבל עכשוויים. הסבירו מדוע.
מגדל בבל – דימוי וסמל
מדוע סיפור מגדל בבל ממשיך לסקרן ולשמש מקור להשראה? קרדיט: The Tower of Babel with British...
מגדל בבל – דימוי וסמל
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (פסוק ד)

  • מדוע סיפור מגדל בבל ממשיך לסקרן ולשמש מקור להשראה?

קרדיט: The Tower of Babel with British Museum curator Irving Finkel ערוץ היוטיוב של The British Museum

מגדל בבל וגשר זמנהוף
לקראת סוף המאה ה־19 רופא עיניים בשם אליעזר לודוויג זמנהוף שאף לבצע פעולה הפוכה מזו...
מגדל בבל וגשר זמנהוף
"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת…" (פסוק ו)

Amire80, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

לקראת סוף המאה ה־19 רופא עיניים בשם אליעזר לודוויג זמנהוף שאף לבצע פעולה הפוכה מזו של בלילת השפות.

להמשך קריאה

זמנהוף ראה כיצד היעדר שפה משותפת יוצר סכסוכים בין קבוצות אנושיות שונות. הוא סבר שיש צורך בשפה שתהיה משותפת לכל התרבויות והעמים, שפה שתקל על קשרי מסחר ודיפלומטיה, ואולי אף תקרב את הלבבות.

להמשך קריאה:
אומנם השפה האנגלית נחשבת כיום לשפה בין־לאומית, אך עמים רבים אינם שולטים בה, והיא גם לא הייתה השפה הבין־לאומית מאז ומתמיד. בימים קדומים הייתה זו האכדית, ולפני כמה מאות שנים בלבד הייתה זו הצרפתית. "לינגואה פרנקה" הוא המונח המתאר שפה שמשמשת לתקשורת בין דוברי שפות שונות, ובכל תקופה היסטורית היא אחרת על פי השפה של עם או של תרבות הדומיננטיים באותה עת.
לעומת ה"לינגואה פרנקה", שפת האספרנטו נועדה להיות שפה ניטרלית, שלא תשקף יחסי כוחות, אלא להפך, תאפשר קיום בשלום של כלל התרבויות. לאחר שנים של מחקר שפות, הרכיב זמנהוף "שפת גשר", בעלת דקדוק פשוט יחסית, לעומת הדקדוק והתחביר בשפות שנוצרו באופן אבולוציוני.
כיום ישנם כשני מיליון דוברי אספרנטו ברחבי העולם, אך עדיין אין היא השפה השנייה של כל אדם.
ועל זה אנו אומרים – Mojosa !
**(מוֹיוֹסַה) – "מגניב" באספרנטו

  • אם בוני מגדל בבל היו שולטים בשפת האספרנטו, האם הם היו מסיימים את הבנייה? במילים אחרות, האם המיזם הסתיים בשל חוסר בשפה משותפת או בשל קושי אנושי אחר?
מסופוטמיה
בָּבֶל היתה אחת מהתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק, באזור המכונה מסופוטמיה, כלומר "בין הנהרות", שֵם...
מסופוטמיה
"עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ". (פסוק ט)

כרטוגרפיה: סופר מיפוי. © מטח

Xerography / Shutterstock.com

בָּבֶל היתה אחת מהתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק, באזור המכונה מסופוטמיה, כלומר "בין הנהרות", שֵם המשקף את מיקומה בבקעה השוכנת בין הנהרות פְּרָת וחִידֶקֶל, ומכאן שמה.

להמשך קריאה

בשפה היוונית מֶסוֹס = אמצע, פַּאטְמוּס = נהר, וביחד: "ארץ בין הנהרות".
מסופוטמיה היא למעשה כינוי שמשמש חוקרים לתיאור תקופה כרונולוגית של שלטון אימפריות שמיות באזור זה, שבו צמחו התרבויות הקדומות בעולם – תרבויות שׁוּמֵר ואַכָּד, בָּבֶל ואַשוּר. על פי המחקר, באזור זה התפתחו לראשונה ערים וממלכות, דתות ומיתוסים, הכתב, ספרות וחוקים ועוד.

  • מה הסיפור רוצה לומר על התרבות הזאת, על כוחה ועל חולשותיה?
ארץ שנער
    המגדל נבנה בבקעה בארץ שִנער. חוקרים מניחים שהשם 'שנער' מכוון לאזור של דרום...
ארץ שנער
"וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצחק דנציגר, נמרוד, 1939, אבן-חול נובית, 95X33X33 ס"מ, מתנת ד"ר דויד ה' אורגלר, ציריך וירושלים.© עיזבון האמן. צילום: © מוזאון ישראל ע"י נחום סלפק.

מפה של מסופוטמיה. אוסף ADPC, הספרייה הלאומית

 

 

המגדל נבנה בבקעה בארץ שִנער. חוקרים מניחים שהשם 'שנער' מכוון לאזור של דרום מסופוטמיה ומרכזה, כלומר לאזור הידוע מצד אחד כשוּמר ואכד, ומצד אחר כתחומה של ממלכת בבל.

להמשך קריאה

השם שִנער מופיע במקרא בסיפורים המתארים את ראשית התרבות האנושית, בסיפורים על נמרוד ועל מגדל בבל, ובספרים מאוחרים, כגון דניאל וזכריה, מציינים את שנער כמקום הגלות לאחר כיבוש הארץ על ידי בבל.
להמשך קריאה:
נמרוד בן כוש בן חם בן נח היה מלך בממלכות השונות, וביניהן בבל, אשר בארץ שנער: "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר." (בראשית י, י)
מדרשים שונים רואים בנמרוד דמות שלילית המייצגת עבודת אלילים, ובין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה של בניית מגדל בבל כמרד באלוהים.

  • אילו קשרים מרומזים נמתחים בין סיפור מגדל בבל לגיבור המקראי נמרוד?
כיצד התפתחו השפות?
כשהחלו בני האדם לבנות את מגדל בבל הייתה להם שפה משותפת, כפי שנאמר "הֵן עַם...
כיצד התפתחו השפות?
"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ." (פסוקים ו–ז)

כשהחלו בני האדם לבנות את מגדל בבל הייתה להם שפה משותפת, כפי שנאמר "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם".

להמשך קריאה

אלוהים רצה למנוע את המשך המיזם האנושי הזה, ולשם כך החליט לבלול את שפתם. מרגע שאיבדו בני האדם את שפתם המשותפת, לא יכלו להמשיך במיזם יחדיו.
בין מסריו השונים, סיפור מגדל בבל נועד גם להסביר את מוצא השפות. הסיפור מציע הסבר אטיולוגי לריבוי השפות בעולם.
בסרטון המצורף תמצאו הסבר היסטורי־בלשני להתפתחות השפות.

  • האם מוצא השפות כולן הוא ממקור אחד? חוו דעתכם על סמך הסיפור המקראי ועל סמך הסרטון המצורף.

הקרדיט: How languages evolve – Alex Gendler. ערוץ היוטיוב של TED-Ed

חיבור בין שמיים לארץ
מקור השם זיגוראת הוא במילה האכדית ziqqurratum (שורש זק"ר) שפירושו "להיות גבוה, בולט" ובעברית: להזדקר....
חיבור בין שמיים לארץ
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם." (פסוק ד)

שרידי הזיגוראת צ'וגהא זנביל באתר הארכאולוגי ליד העיר שושן שבדרום־מערב איראן של היום. Matyas Rehak / Shutterstock.com

מקור השם זיגוראת הוא במילה האכדית ziqqurratum (שורש זק"ר) שפירושו "להיות גבוה, בולט" ובעברית: להזדקר.

להמשך קריאה

הזיגוראת, הוא בניין גבוה המזדקר מעלה, בעל כמה קומות, שבראשו, על פי השערות החוקרים, ניצב מקדש ששימש כמעונו של האל בעת ירידתו לארץ. העלייה אל המבנה הייתה באמצעות גרמי מדרגות חיצוניים ומרשימים והמבנה כולו נבנה מלבני בוץ מיובשות בשמש.
הזיגוראתים נבנו לפני 5,000 שנה בערך.
חפירות ארכאולוגיות שנערכו בערים שונות במסופוטמיה חשפו את המבנים האדירים. כתובות של מלכי מסופוטמיה ותיאורים של היסטוריונים יוונים כמו הרודוטוס מוסיפים מידע על המבנים. התיאורים של המבנה כמגדל המחבר בין השמיים ממעל לארץ מתחת – 'בית יסוד שמיים וארץ'. לעיתים קרובות הטביעו המלכים אשר בנו את הזיגוראתים את טביעת המלך על החומר של אחת מהלבנים שבכניסה למבנה לפני שהתייבש. כדי להנציח את שמם, לרומם ולפאר את עצמם, וייתכן שלכך התכוון הכתוב במילים וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם (פסוק ד).

  • מה עומד מאחורי הרצון האנושי (במקרא ומחוצה לו) לבנות מגדל שכמו מחבר בין שמיים לארץ?
אבן רוזטה – המילון הראשון
אבן הרוזטה היא לוח אבן גדול הכתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי...
אבן רוזטה – המילון הראשון
"...שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ." (פסוק ט)

photo: © Hans Hillewaert / CC BY-SA 4.0 (Wikimedia commons)

אבן הרוזטה היא לוח אבן גדול הכתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני עתיק.

להמשך קריאה

מאחר שחוקרים הכירו את השפה היוונית ואת הכתב הדמוטי, אבן הרוזטה למעשה סיפקה להם כלי לפענוח כתב ההירוגליפים המצרי.

אבן הרוזטה נתגלתה על ידי קצין צרפתי במצרים בשנת 1799, בתקופתו של נפוליאון, בזמן המלחמה של הצרפתים באנגלים. אף שלא ידע בדיוק מהי אותה אסטלה (מצבת זיכרון) הוא הבין כי לפניו ממצא ארכאולוגי רב־חשיבות. לבסוף חוקר צרפתי צעיר בשם שמבוליון הצליח לפענחה ולהכין קודקס (מילון) לכתב החרטומים המצרי.

  • איך כותבים 'מגדל' בכתב החרטומים?
  • אבן הרוזטה, על שלוש השפות החקוקות על פניה, משקפת צורך אנושי שכנראה עמד גם מאחורי בניית מגדל בבל. מהו אותו צורך?
מגדל בבל בדקותיים
מגדל בבל בדקותיים
"עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל…" (פסוק ט)

  • לסיכום הסרטון, מה דעתכם על מגדל בבל – מיזם אנושי חיובי או שלילי?

קרדיט: סימנים – פרק יא. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד