סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמר דידקטי ברית בין הבתרים

שיעור שלישי מתוך שלושה

מעמד ברית בין הבתרים – מדוע אלוהים נגלה אל אברהם ב"מחזה", ממה ירא אברם, מה ‏המשמעות של ההבטחה לרשת את הארץ בעוד 400 שנה, מה הם גבולות הארץ המובטחת ועוד ‏המאמר מציג שאלות גדולות ופוריות הפותחות ומעמיקות את לימוד הפרק.

למאמר הדידקטי המלא

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
למה נענשו בניו של אברם?
במדרש נדונה השאלה – מדוע גזר ה' על בני אברם שנים קשות כל כך? לשאלה...
למה נענשו בניו של אברם?
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." (פסוק יג)

bilha golan/shutterstock.com

במדרש נדונה השאלה – מדוע גזר ה' על בני אברם שנים קשות כל כך? לשאלה זו ניתנות שלוש תשובות, שבכל אחת מהן יש ניסיון למצוא פגם בהתנהגותו של אברם שמצדיק את העונש הכבד שבניו עתידים לקבל.

לקריאת המדרש

"אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים?
מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים (הפך תלמידי חכמים ללוחמים כשיצא למלחמה, וגרם בכך לביטול תורה), שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו.
ושמואל אמר: מפני שהפריז על מִדותיו של הקב"ה (תהה על הבטחתו של ה' ושאל כיצד יֵדַע שהבטחותיו על הזרע ועל הארץ יתקיימו), שנאמר: במה אדע כי אירשנה?
ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהִכנס תחת כנפי השכינה (עצר את תהליך הצטרפותם של שבויי סדום לעם ישראל), שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך".

(עיבוד לתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף לב עמוד א)

  • חז"ל מבקשים למצוא תשובה לקושי העולה מגזרת השִׁעבוד בברית בין הבתרים. איזה קושי מעוררת גזרת השִׁעבוד לארבע מאות שנה?
ברית בין הבתרים וארבע המלכויות
המסורת היהודית רואה בברית בין הבתרים אירוע שמנבא את העתיד הצפוי לעם ישראל במשך הדורות....
ברית בין הבתרים וארבע המלכויות
"וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל." (פסוק יד)

תבליט בשער טיטוס (רומא) המתעד את ניצחון טיטוס ואת הגולים היהודים המובסים, צילום: Dnalor 01, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

המסורת היהודית רואה בברית בין הבתרים אירוע שמנבא את העתיד הצפוי לעם ישראל במשך הדורות. במדרש תוכלו למצוא את אחד הרמזים לכך שעם ישראל לא יהיה משועבד רק למצרים אלא גם לעמים נוספים, ל"ארבע המלכויות" – הבבלים, הפרסים, היוונים והרומאים – שהגלו את עם ישראל ב"ארבע הגלויות"

לקריאת המדרש

"וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי"
היה לומר גם, מאי וגם?
אלא גם הוא מצרים, וגם לרבות ארבעה גליות, אשר יעבודו דן אנכי.

(בראשית רבה, פרשה מד, יט)

  • כיצד תמונת הגולים מיהודה על שער טיטוס מתקשרת לברית בין הבתרים, לאור המדרש?
הולך ערירי
אברם מביע חשש מכך שהבטחתו הכפולה של אלוהים על הארץ ועל הזרע לא תתממש, כיוון...
הולך ערירי
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אלוהים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר." (פסוק ב)

pimchawee/shutterstock.com

אברם מביע חשש מכך שהבטחתו הכפולה של אלוהים על הארץ ועל הזרע לא תתממש, כיוון שהוא "הוֹלֵךְ עֲרִירִי", כלומר הוא אדם שאין לו צאצאים. כיום משתמשים במילה "ערירי" כדי לתאר אדם חסר משפחה וקרובים, אדם בודד.

  • חפשו באינטרנט ידיעות שמופיעה בהן המילה "ערירי".
בְּשֵׂיבָה טוֹבָה
שֵׂיבָה היא השיער הלבן שמאפיין את הזקנה. במסגרת ההבטחה האלוהית לאברם, אומר לו ה' כי...
בְּשֵׂיבָה טוֹבָה
"וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה." (פסוק טו)

Olga Tropinina/shutterstock.com

שֵׂיבָה היא השיער הלבן שמאפיין את הזקנה. במסגרת ההבטחה האלוהית לאברם, אומר לו ה' כי הוא ימות "בשיבה טובה", כלומר אברם ימות לאחר שיזכה לאריכות ימים.
גם היום מקובל לומר על אדם שנפטר בגיל מבוגר מאוד, שהוא נפטר "בשיבה טובה".

  • מה מטרת ההבטחה האלוהית לאברם: "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" מייד לאחר תיאור קורות ישראל ושִׁעבודם?
  • ציירו את הביטוי "בשיבה טובה".
ברית בין הבתרים בהגדה
אחד השירים המפורסמים מתוך ההגדה של פסח הוא: "והיא שעמדה". בטקסט שקודם לקטע "והיא שעמדה"...
ברית בין הבתרים בהגדה
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל."
(פסוקים יג-יד)

אחד השירים המפורסמים מתוך ההגדה של פסח הוא: "והיא שעמדה".

להמשך קריאה

בטקסט שקודם לקטע "והיא שעמדה" מוזכרת ברית בין הבתרים: "… הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם."
כלומר: ההבטחה של אלוהים בברית בין הבתרים, הנוגעת לעתידו של עם ישראל, התקיימה ועמדה.

  • כיצד מתוארת ההיסטוריה היהודית בטקסט שהולחן "והיא שעמדה", והאם אתם מסכימים לאופן שבו היא מוצגת?

קרדיט: יונתן רזאל – והיא שעמדה / מוזיקה ישראלית, 2013

הילד אברם
השיר "על הילד אברם" פורסם לראשונה ב-26 באפריל 1946 בעיתון "דבר", בטורו הקבוע של נתן...
הילד אברם
"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר, אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד." (פסוק א)

צילום: משה מילנר, לע"מ

השיר "על הילד אברם" פורסם לראשונה ב-26 באפריל 1946 בעיתון "דבר", בטורו הקבוע של נתן אלתרמן "הטור השביעי".

להמשך קריאה

השיר נכתב בהשראת ידיעה בעיתון על ילד יתום בשם אברהם, שנמצא ישן על מדרגות ביתו, משום שחשש לישון במיטתו פן ירצחו אותו הנאצים כפי שרצחו את בני משפחתו כשישנו במיטותיהם. על פי השיר, בזמן שישן הילד נגלה אליו אלוהים, כפי שנגלה לאברם בברית בין הבתרים, והבטיח לו את ירושת הארץ. בשנה שבה נכתב השיר ביקשו יהודים רבים לעלות לארץ ישראל, ואומות העולם ראו בגל עלייה זה "בעיית פליטים". עמדתו של אלתרמן בנוגע לעלייה זו מובעת בשיר, והיא שגל העלייה היהודית לארץ מוצדק ומוּנָע על ידי צו אלוהי קדום.
למילות השיר:
עַל הַיֶּלֶד אַבְרָם / נתן אלתרמן

בִּהְיוֹתוֹ יָשֵׁן עַל מַדְרֵגוֹת בֵּיתוֹ בְּפּוֹלִין,
כְּתֹם הַמִּלְחָמָה, מִפַּחַד לִשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ.

עִיר פּוֹלנִית.
יָרֵחַ רָם.
וּכְתָמִיד – עֲנָנִים בְּשַיִט.
בְּבוֹא־לַיְלָה שׁוֹכֵב זֶה הַיֶּלֶד אַבְרָם
עַל אַבְנֵי מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת.

מִתְיַצֶּבֶת אִמּוֹ לְפָנָיו מִקָּרוֹב
וּבְרַגְלֶיהָ בָּאָרֶץ אֵינֶנָּה נוֹגַעַת.
וְאוֹמֶרֶת: אַבְרָם, קַר הַלַּיִל וְרָטֹב.
בַּיְתָה בּוֹא, לַמִּטָּה הַמֻּצַּעַת.

וְעוֹנֶה לָהּ אַבְרָם:
אִמִּי, אּמִּי,
לֹא אִישָן בַּמִּטָּה כְכָל יֶלֶד.
כִּי אוֹתָךְ בָּה רָאִיתִי,
אִמִּי, אּמִּי,
יְשֵׁנָּה וּבְלִבֵּךְ מַאֳכֶלֶת.

מִתְיֵּצב אָז אָבִיו וּמוֹשִׁיט אֵלָיו יָד
וְגוֹעֵר בּוֹ, שָׁקוּף וְגָבוֹהָּ.
וְאוֹמֵר לוֹ: אַבְרָם, בּוֹא הַבַּיְתָה מִיָּד
בְּנִי אַבְרָם, חִישׁ הַבַּיְתָה בּוֹאָה.

וְעוֹנֶה לוֹ אַבְרָם:
אָבִי, אָבִי,
שָׁם אֶפְחַד לַעֲצֹם הָעֵינַיִם.
כִּי אוֹתְךָ שָׁם רָאִיתִי,
אָבִי, אָבִי,
דֹּם יָשֵׁן בְּלִי רֹאשְׁךָ עַל כְּתֵפַיִם.

אָז נִצֶּבֶת מוּלוֹ אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה
וְקוֹרֵאת לוֹ הַבַּיתה בְּבֶכִי.
אַךְ עוֹנֶה לָהּ אַבְרָם: שָׁם אַתְּ יְשֵׁנָה
עִם דִּמְעַת הַמֵּתִים עַל לֶחִי.

לְפָנָיו מִתְיַצְּבוָת אָז שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת
וְאוֹמְרוֹת:
הִנְּנוּ עָלֶיךָ!
בְּשִׁבְעִים פְּקֻדּות־חֹק וְשִׁבְעִים קַרְדֻּמּוֹת
אֶל הַבַּיִת הַזֶּה נְשִׁיבֶךָ!

וְאוֹתְךָ בַמִּטָּה הַמֻּצַּעַת נַנִּיחָה
וְיָשַׁנְתָּ בָּה דֹּם כְּאָבִיךָ!

וְאַבְרָם בַּחֲלוֹם
צוֹעֵק "אָבִי"!
וְקוֹרֵא שֵׁם אִמּוֹ וְעוֹנָה הִיא:
בְּנִי, אַשְׁרַי… כִּי לוּלֵא הַשַׂכִּין בִּלִבָבִי,
לְבָבִי בִּי נִשְׁבֶּר לִשְׁנָיִם.

אָז בַּלַּיִל הָשְׁלַךְ הַס
וְיָרֵחַ הוּעַם,
וּמוּל בְּרַק פִּגְיוֹנוֹת שׁוֹחֲרִים לַצַּיִד,
הָיָה דְבַר אֲדֹנַי אֶל אַבְרָם. אֶל אַבְרָם
הַיָּשֵׁן בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּית.

לֵאמֹר: אַל תִּירָא,
אַל תִּירָא, אַבְרָם,
כִּי גָּדוֹל וְעָצוּם אֲשִׂימֶךָ,
לֶךְ־לְךָ, דֶּרֶך לֵיל מַאֲכֶלֶת וָדָם,
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ.

לֶךְ־לְךָ דֶּרֶך לֵיל מַאֲכֶלֶת וָדָם.
כְּחַיָּה, כַּתּוֹלָע, כַּצִּפּוֹר.
מְבָרְכֶיךָ אֲנִי אֲבָרֵךְ, אַבְרָהָם,
וּמְקַלְּלֶיךָ אָאֹר.
*
— כָּךְ. לַפֶּרֶק הַזֶּה בְּקוֹרוֹת־הָעִתִּים
שֵׁם קֹרָא בַּעוֹלָם: בְּעָיַת הַפְּלִיטִים!
אַךְ לֹא זוֹ הַבְּעָיָה,
לַבְלָרִים בְּנֵי חַיִל…
וְלֹא הִיא הַקוֹרַעַת תִּיקִים וָתַיִל!

וְלֹא הִיא הַמּוֹלִיכָה הַסְּפִינוֹת אֱלֵי יָם!
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן רַעַם עַתִּיק וְגַבוֹהַּ,
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן צַו לֵדוֹתָיו שֶׁל הָעָם,
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן דְּבַר אֲדֹנַי אֶל אַבְרָם.
*
– וַיֶּחֱרַד אַבְרָהָם וַיִפֹּל עַל פָּנָיו
וַיֵּצֵא מִנִּי בַּיִת וָשַׁעַר.
כִּי הַצַּו שֶׁרָעַם עַל אַבְרָם הָאָב
רוֹעֵם עַל אַבְרָם הַנַּעַר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מדוע לדעתכם שילב נתן אלתרמן בשיר "על הילד אברם" פסוקים וסיפורים מספר בראשית?
היכן התקיימה ברית בין הבתרים?
נהוג לזהות את הר הבתרים עם אחת מפסגות החרמון – השם "הר הבתרים" ניתן לאחת...
היכן התקיימה ברית בין הבתרים?
"וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ, וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר." (פסוק י)

נהוג לזהות את הר הבתרים עם אחת מפסגות החרמון – השם "הר הבתרים" ניתן לאחת מפסגות הר דוב, שברכס החרמון ליד גבול לבנון.

להמשך קריאה

על פי המסופר, אברם עבר ליד הר החרמון כשהוא חזר לארץ לאחר מלחמתו במלכים המתוארת בפרק יד. נוסף על כך, במקום זה יש תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ, ולכן הוא מתאים להיות המקום שבו ניתנה ההבטחה על הארץ.
בקוראן מתואר אירוע דומה לברית בין הבתרים, שבו הקריב אברהם טווס, נשר, עורב ותרנגול והקים אותם לתחייה במקום זה.
במקרא לא מצוין היכן בדיוק התרחשה הברית בין ה' לאברם, ויש הטוענים כי ברית בין הבתרים התקיימה דווקא באזור אחר.

  • מדוע, לדעתכם, לא מציין הכתוב היכן נערכה ברית בין הבתרים?

קרדיט: הקסם של פסגת הר ברית בין הבתרים/ עמיר בלבן | שש, חדשות 2 | 2013, באדיבות עמיר בלבן

הארץ המובטחת
"הארץ המובטחת" – המרחב הגאוגרפי שנמצא בין "נהר מצרים" (הנילוס) לבין נהר הפרת שנמצא במסופוטמיה,...
הארץ המובטחת
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת." (פסוק יח)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

"הארץ המובטחת" – המרחב הגאוגרפי שנמצא בין "נהר מצרים" (הנילוס) לבין נהר הפרת שנמצא במסופוטמיה, אשר הובטח לאברם בברית בין הבתרים, ובהמשך לצאצאיו יצחק ויעקב.

להמשך קריאה

מרחב זה מעולם לא נכבש במלואו על ידי עם ישראל, והוא נחשב לאידיאל שלא מומש.
לעומת זאת, שטחה של הארץ שהובטחה לעם ישראל בימי משה והשטח של הארץ שנכבשה בימי יהושע, היה מצומצם בהרבה וכלל רק את ארץ כנען, ולא את מצרים ואת מסופוטמיה.

  • שטחה של ארץ ישראל השתנה במהלך ההיסטוריה. מצאו מפות שונות המציגות את הגבולות המשתנים של הארץ.
חוזה אסרחדון
  ברית היא התחייבות בין שני צדדים. במקרא, בניגוד לבריתות שנמצאו במזרח הקדום שנכרתו בין...
חוזה אסרחדון
"וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ, וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם." (פסוקים י-יא)

חוזה אֵסַרְחַדוֹן – שבועת אֱמוּנִים של המלכים הכפופים למלך ממדי לשמור אמונים לאשור ולמלכהּ לרגל חילופי מלכים בשלטון, בשנת 672 לפנה"ס. The Trustees of the British Museum © , CC BY-SA 4.0,

 

ברית היא התחייבות בין שני צדדים. במקרא, בניגוד לבריתות שנמצאו במזרח הקדום שנכרתו בין בני אדם, אנו מוצאים ברית בין אדם לאל.

להמשך קריאה

אך מתברר כי המבנה של הבריתות המופיעות במקרא דומה למבנה של בריתות שנכרתו בעולם העתיק בין מלכים ועמים. נוסף על כך, ממצאים מן המזרח הקדום מעידים כי טקס כריתת הברית כלל ביתור של חיות ומעבר בין בתרי החיות. המשמעות הסמלית של מעשה זה היא התחייבות לברית שהפָרה שלה תגרום לעונש – ביתור גופו של הַמֵפֵר. אנו מוצאים במקרא אזכור של טקס הדומה לברית בין הבתרים, בירמיה פרק לד.

  • קראו את ירמיה פרק לד. במה דומה טקס כריתת הברית המתואר בירמיה לטקס שנערך בברית בין הבתרים? ובמה הוא שונה?
חוקי ירושה מנוזי
  אברם מביע חשש שההבטחה האלוהית שיהיה לו צאצא ביולוגי לא תתממש, והוא ימות ערירי...
חוקי ירושה מנוזי
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אלוהים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי." (פסוקים ב-ג)

לוח בשפה האכדית המתעד הליכים משפטיים עם מעטפת חתומה, ממלכת מיטני, 1450-1350 לפני הספירה, מוזיאון המכון המזרחי, אוניברסיטת שיקאגו, מתוך ויקישיתוף, צילום: Daderot

 

אברם מביע חשש שההבטחה האלוהית שיהיה לו צאצא ביולוגי לא תתממש, והוא ימות ערירי וללא צאצאים ואז יירש אותו עבדו.

להמשך קריאה

נוהג זה ידוע לנו מן המזרח הקדום, בעיקר מתעודות חוקי נוזי. נוזי היא עיר השוכנת במעלה נהר החידקל שבעיראק.
במאות 15-14 לפני הספירה הייתה נוזי עיר ממשל חשובה בממלכת מיתני (ממלכה שהשתרעה על מרבית שטח טורקיה). בנוזי התגלו ארכיונים ובהם אלפי תעודות השופכות אור על אורח החיים, הסדרים החברתיים וסדרי הממשל של החורים.
על פי אחת התעודות שנמצאה בנוזי, אדם ערירי מוריש את נכסיו לעבד שאותו הוא מאמץ לבן, בתנאי שהעבד ידאג לו עד מותו ולאחר מכן יקיים את חובותיו הפולחניות כלפי נשמתו.

  • האם, לדעתכם, חששו של אברם היה מוצדק, או שהיה עליו לבטוח בה' שההבטחה תתקיים?
מה חשב בן-גוריון על ברית בין הבתרים?
רבים רואים בברית בין הבתרים את ההצדקה לישיבת עם ישראל על אדמתו. בסרטון תוכלו להתרשם...
מה חשב בן-גוריון על ברית בין הבתרים?
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת." (פסוק יח)

רבים רואים בברית בין הבתרים את ההצדקה לישיבת עם ישראל על אדמתו. בסרטון תוכלו להתרשם מתפיסתו של דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בנוגע לזכותו של עם ישראל על הארץ.

  • מהו התוקף לישיבת עם ישראל בארצו, לדעת בן-גוריון?

קרדיט: דוד בן גוריון – על הגלויות של ישראל והשיבה לארץ / מתוך שידורי הערוץ הראשון

מבחן האמונה של אברם
הסרטון מתייחס למצבו הפיזי והנפשי של אברם בברית בין הבתרים, ומסביר כיצד הברית היא מענה...
מבחן האמונה של אברם
"וַיֹּאמַר, ה' אלוהים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה." (פסוק ח)

הסרטון מתייחס למצבו הפיזי והנפשי של אברם בברית בין הבתרים, ומסביר כיצד הברית היא מענה למצב זה.

  • כיצד ברית בין הבתרים היא מענה למצבו של אברם?

קרדיט: 929- סיכום שבועי – בראשית יא- טו/ תנך ביחד 929, 2015