סגור תצוגת כיתה
הפרק

על הדיבור ומהותו

פרק א

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'יְהִי…' וַיְהִי…", כך מתאר פרק א את הדיבור הבורא: מילה והתגשמותה, דיבור והפיכתו למציאות. מהו סוג הדיבור המתואר בסיפור הבריאה? כיצד הוא מצליח לברוא את העולם? מהו מקומו של הדיבור בחיינו, ואיזה סוגי דיבור יש לכל אחד מאתנו? מתוך פסוקי הבריאה, נבחן עם התלמידים את מקומו של הדיבור בסיפור בריאת העולם, ובסיפור עולמם.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – ציטוטים:
בפתיחה לנושא זה נפזר בכיתה אוסף ציטוטים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) או נחלק לתלמידים דפים ובהם ציטוטים על הדיבור העוסקים במילים ושתיקה, בדיבור בונה ודיבור הורס ובכוחו של הדיבור וחולשותיו. ננחה את התלמידים לבחור ציטוט שמדבר אליהם, שנכון בעיניהם או שהם חולקים עליו. נזמין את התלמידים לשתף בציטוט שהם בחרו (במליאה או בזוגות), נבין יחד את הציטוטים ונבחן את יחס התלמידים אל אמירותיהם.

אפשרות שנייה – ספוקן וורד:
נזמין את התלמידים להאזין למופע של פואטרי סלאם או ספוקן וורד, או להעלות את הידוע להם על תנועות אלו (ראו קישורים למופעים גם בממערך השיעור). מה מקומו של הדיבור במופעים כאלו? במה נעוץ כוחו של המופע?

אפשרות שלישית – קטע מריאיון עם ויקטוריה חנה:
נקרא לתלמידים ציטוט של ויקטוריה חנה, אומנית העוסקת באופן מעניין בנושא הדיבור (ראו ציטוט גם בממערך השיעור):
"בשירים שלי יש אלמנט שהוא סוג של דיבור. לאחרונה יצא אלבום הבכורה שלי והוא מחולק לשני חלקים: חלק אחד מוקדש לדיבור והשני לקול… התרבות שלנו, העברית, היא מאוד אוראלית. יש כוח גדול מאוד לפה, לדיבור, לצליל… אני מתייחסת לשפה כאל מוזיקה. כל עיצור ותנועה הם כלי נגינה."
(מתוך ריאיון עם ויקטוריה חנה)

לאחר הפתיחה נדון בשיח משותף:

  • מהו הדיבור בעיניכם?

נציין סוגים שונים של דיבור: דורש, מצווה ומבקש; משפיע או חולף; עוזר או מקלקל.

  • מה יוצר סוגים שונים של דיבור – המדבר או המאזין, תוכן הדיבור או דרך אמירתו, המילה או מנגינתה?
  • מהן תחושותיכם כלפי הדיבור, ומה מקומו בחייכם?

"עיקר הדיבור הוא הנפש", אמר ר' נחמן מברסלב, ננסה לחשוב יחד:

  • מה מיוחד ביכולת התקשורת של בני האדם?
  • מדוע יש לאדם ייחודיות על פני עולם החי והצומח בתחום זה?

הזמנה לקריאה

מכיוון שזה שיעור העשרה והרחבה המציע לשוב ולהעמיק בפסוקי הבריאה שנלמדו אפשר להנחות את התלמידים לקריאה אישית דמומה או קריאה בקבוצות. נזמין את התלמידים לאתר סוגי דיבור שונים בתיאור הבריאה בפרק א. לאחר הקריאה נתכנס לחשיבה משותפת במליאה ונבדיל בין סוגי דיבור שונים המתוארים בפסוקים: מילים אשר בוראות מציאות; קריאת שמות לדברים הנבראים; ברכות אלוהים ודיבוריו אל הנבראים.

  • מדוע לדעתכם נברא העולם בדיבור?
  • מה המשמעות של תפיסת הדיבור כבורא ויוצר?
  • מה מאפיין כל אחד מסוגי הדיבור שנמצאו בפסוקים?
  • לאחר הדיבור הבורא כתוב שאלוהים עשה ויצר, אז מה בעצם קרה שם? מה הוסיף הדיבור?

נבחן עם התלמידים את הפער בין תיאורי הבריאה במאמר בפרק א, לבין היעדר הבריאה באמירה בפרק ב.

אפשר לקרוא עם התלמידים את המשנה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):
"בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם… וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת?! אֶלָּא…" (מסכת אבות פרק ה משנה א)

המשנה באבות שואלת מדוע העולם נברא בעשרה מאמרות ולא בדיבור אחד. נקרין את הפסוקים על הלוח וננחה את התלמידים לספור אילו מאמרות מופיעים בתיאור הבריאה. נשים לב שהנוסחה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים" טרם בריאת דבר חדש מופיעה תשע פעמים.

מן הפסוקים נשוב לחיי התלמידים ונזמין אותם לעבודה אישית בעקבות הדיבור. לאחר העבודה האישית נאסוף את הכיתה לשיתוף במליאה ונכתוב על הלוח את הפסוק מתהילים:

"בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (תהילים פרק לג פסוק ו)

בתיאור הבריאה בפרק א מצטייר מעגל חוזר ונשנה ובו דיבור והגשמה.

  • האם גם לדיבור של בני אדם יש אפשרות ליצור או לברוא דברים? אילו דברים?

דיבורו של אלוהים יכול לברוא עולם. כמובן איננו בוראים עולם יש מאין, אך בדיבורנו אנו יוצרים ובוראים התרחשויות, רגשות ומצבים.

  • מה בחייכם אפשר לברוא בדיבור?
  • האם הדיבור הוא כלי בנייה בחייכם ומתי?
  • מתי הדיבור דווקא הורס ואינו בונה?
  • אילו מבין סוגי הדיבור נוכחים בחייכם?
  • איזה סוג דיבור הייתם רוצים להוסיף לחייכם?

נסגור מעגל לפתיחת השיעור ונזמין את התלמידים לבחור מבין אוסף הציטוטים על הדיבור את הציטוט המתאים ביותר לפרק לדעתם, או להפך – לאתר ציטוט אשר אמירתו סותרת את הנאמר בפרק. נורה לתלמידים להעתיק או להדביק את הציטוט במחברת, ולנמק את בחירתם.

מבט לחיים

נזמין את התלמידים לשתף בשיח או בכתיבה:

  • מה קורה היום לדיבור בעידן של תקשורת מקוונת?
  • האם לתחושתכם יש כיום יותר תקשורת או פחות?
  • אילו סוגי דיבור מאפיינים את התקשורת המקוונת, ואיך אתם מרגישים בערוצים השונים של הרשתות החברתיות?
  • כיצד הדיבור יכול לברוא בעבורכם עולמות?
  • האם לתחושתכם הדיבור שלכם עוזר או מקלקל?
  • מה האיזון בין דיבור לשתיקה בחייכם ומה היחס שהייתם רוצים ביניהם?
  • האם אתם מתחרטים לאחר שאתם מדברים? מדוע?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: מהלך ההוראה השלישי מעשיר את לימוד הבריאה בהתמקדות בסוגיית הדיבור והמילה. בפרק א נדמות מילות אלוהים כבוראות עולמות שלמים. השיעור עסק בסוגיית הדיבור, בסיפור הבריאה ובחיינו כיום.
מיומנויות: קריאה עצמית של פסוקים, איתור וניתוח היבט מסוים בהם; ניתוח מדרש חז"ל, ובחינת היחס בינו לבין הפסוקים.
מתודות: דיון פרשני ורגשי; כתיבה עיונית וכתיבת התבוננות אישית.

אפשר עוד...
  • קריאה בשם – אלוהים בורא ומיד מעניק לנבראים את שמותיהם. וגם האדם הנברא, כאלוהיו, קורא בשמות. בקישור זה אסופת מדרשים על כך.
  • קול אלוהים – בבראשית א דברי אלוהים בוראים את העולם, לאחר מכן דבריו מנחים את האדם, בגן עדן אדם וחוה שומעים את "קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן", ולאורך כל התנ"ך אלוהים מדבר אל האדם: מה מאפיין את השיח בין אלוהים לאדם? כיצד אלוהים פונה לאדם, וכיצד האדם לאלוהיו?
  • דיבור ופרסום – מהתנ"ך דרך סוקרטס ועד לשייקספיר יש מקום מיוחד לדיבור ולקול. כתבה מתחום הפרסום והצרכנות סוקרת מקורות ספרותיים מגוונים ודנה בהם.
  • מילה ומאגיה – האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות? אסופת מאמרים קצרים על פרקי מקרא שמעניין לנתח לאור שאלה זו.
  • רוח האדם היא מילותיו –הפסוק "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם… וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (פרק ב פסוק ז) מתורגם לארמית בתרגום אונקלוס כך: "…והות באדם לרוח ממללא". בתרגום זה מובעת התפיסה שעיקר נפשו, מהות חייו של האדם, היא יכולת דיבורו.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
פואטרי סלאם וספוקן וורד
האזינו למופע של פואטרי סלאם או ספוקן וורד מה מקומו של הדיבור במופעים כאלו? במה...
פואטרי סלאם וספוקן וורד

האזינו למופע של פואטרי סלאם או ספוקן וורד

  • מה מקומו של הדיבור במופעים כאלו?
  • במה נעוץ כוחו של המופע?
ריאיון עם ויקטוריה חנה
"בשירים שלי יש אלמנט שהוא סוג של דיבור. לאחרונה יצא אלבום הבכורה שלי והוא מחולק...
ריאיון עם ויקטוריה חנה

"בשירים שלי יש אלמנט שהוא סוג של דיבור. לאחרונה יצא אלבום הבכורה שלי והוא מחולק לשני חלקים: חלק אחד מוקדש לדיבור והשני לקול… התרבות שלנו, העברית, היא מאוד אוראלית. יש כוח גדול מאוד לפה, לדיבור, לצליל… אני מתייחסת לשפה כאל מוזיקה. כל עיצור ותנועה הם כלי נגינה."

(מתוך ריאיון עם ויקטוריה חנה)

  • מהו הדיבור בעיניכם?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
לפיכך נברא האדם יחידי
בשונה מהצומח ומהחי שנבראו בקבוצות, האדם נברא יחידי. המדרש מסיק מכך מסקנות מוסריות וחינוכיות. …לפיכך...
לפיכך נברא האדם יחידי
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם." (פסוק כז)

פרטים מציורי התקרה בקפלה הסיסטינית בוותיקן, 2016. צילום: Creative Lab / Shutterstock.com

בשונה מהצומח ומהחי שנבראו בקבוצות, האדם נברא יחידי. המדרש מסיק מכך מסקנות מוסריות וחינוכיות.

…לפיכך נברא האדם [הראשון] יחידי, ללמדך:
(א) שכל המאבד [הורג] נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים [המציל] נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים [הציל] עולם מלא.
(ב) ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך.
(ג) להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה; ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו.
לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

(עיבוד. על פי: משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה)

  • הציעו כותרת לכל סיבה שמציעה המשנה לכך שהאדם נברא יחידי.
  • לדעתכם, מה היא הסיבה החשובה ביותר?
למה נברא העולם בְּב'?
לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'? אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין...
למה נברא העולם בְּב'?
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ." (פסוק א)

איור: shutterstock.com

לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'? אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא

(מדרש בראשית רבה, א, י)

חוקרי ספרות סבורים כי בשיר הילדים התמים "נדנדה" התכתב חיים נחמן ביאליק עם מדרש זה:
נַדְנֵדָה / חיים נחמן ביאליק
נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.

לאתר פרויקט בן-יהודה

  • לדעתכם, מדוע המדרש אוסר על האדם לשאול שאלות מסוימות?
  • מצאו את המשפט בשירו של ביאליק שמתכתב כביכול עם המדרש, והסבירו את עמדתו של ביאליק בנושא זה, כפי שהיא עולה מן השיר.
אני הייתי קודם
אדם נברא בערב שבת, ומפני מה? שלא יהיו המינים אומרים – שותף היה לו להקדוש...
אני הייתי קודם
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ." (פסוק כו)

צילום: shutterstock.com

אדם נברא בערב שבת, ומפני מה?
שלא יהיו המינים אומרים – שותף היה לו להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
דבר אחר – שאם תזוח דעתו עליו, אומר לו – יתוש קדמך במעשה בראשית."
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף לח, עמוד א)
להמשך קריאה

חז"ל מזכירים לאדם שאסור לו לחוש עצמו חשוב מדי ושיזכור שאפשר להסתכל על הדברים אחרת – אולי העובדה שהיתוש נברא לפניו בבראשית א מצביעה על חשיבות היתוש? זו אמירה מדרשית שמערערת על ההיררכיה בין אדם וחיה, או לפחות מבקשת להאיר זרקור עליה.

  • על פי עמדת המדרש – האם סיפור הבריאה מקנה לאדם רשות להתנהג ביוהרה כלפי ברואים אחרים?
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
הביטוי "בצלם אלהים" מגדיר בלשון מיוחדת, ובניסוח יחיד מסוגו את הקשר שבין האדם לאל, את...
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". (א, כז)

מיכלאנג'לו, "בריאת האדם", פרסקו, 1511 בערך, הקפלה הסיסטינית, ותיקן, רומא. מתוך ויקישיתוף

הביטוי "בצלם אלהים" מגדיר בלשון מיוחדת, ובניסוח יחיד מסוגו את הקשר שבין האדם לאל, את הקרבה המהותית שבין הנברא ובין בוראו. הוא עורר פרשנויות רבות לאורך הדורות, בדתות ובתרבויות שונות בעולם.

להמשך קריאה

רמב"ם פירש את הביטוי "צלם אלוהים" כיכולתו השכלית של האדם, המייחדת אותו מכל שאר היצורים: "ומפני השכל האלוהי המודבק בו (=באדם)" נאמר עליו שנברא בצלם אלוהים ובדמותו.
ר' עובדיה ספורנו רואה בשכל האנושי את צלם האלוהים שבאדם, אך מוסיף לכך את הבחירה החופשית: "ובקצת ידמה האדם לאל יתברך, הפועל בבחירה."
הרב סולוביצ'יק מגדיר את צלם האלוהים שבאדם כ"כישרונו הכריזמטי של האדם היוצר. דמיונו של האדם לאלוהים מתבטא בשאיפתו וביכולתו של האדם להיות יוצר" (יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, איש האמונה, הוצאת מוסד הרב קוק, התשנ"ב־1992, עמ' 14).

בימינו מתכוונים לשאר הרוח שבאדם, לְמוֹתָר האדם על שאר היצורים, המאפשר לו לשמור על כבודו ועל ערכיו המוסריים גם במצבים קשים, משפילים ולעתים בלתי אנושיים.

  • מהי לדעת הפרשנים השונים מהותו של צלם האלוהים שבאדם?
  • ולדעתכם? מהו צלם אלוהים שבאדם?
תוֹהוּ וָבוֹהוּ
הַצֶמֶד הַשָׁלֵם "תוֹהוּ וָבוֹהוּ" בָּא בַּתָנָ"ךְ עוֹד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְהוּא מְצַיֵן חוּרְבָּן וַאֲבַדוֹן: "מִדּוֹר לָדוֹר...
תוֹהוּ וָבוֹהוּ
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". (א, ב)

Zakharchuk / Shutterstock.com

הַצֶמֶד הַשָׁלֵם "תוֹהוּ וָבוֹהוּ" בָּא בַּתָנָ"ךְ עוֹד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְהוּא מְצַיֵן חוּרְבָּן וַאֲבַדוֹן: "מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים… וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיה לד, י–יא), "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם" (ירמיה ד, כג).

להמשך קריאה

בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ הַמַשְׁמָעוּת הַיְסוֹדִית שֶׁל "תוֹהוּ" הִיא – שְׁמָמָה: "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן" (דברים לב, י). גַם בְּעַרְבִית הַמִילָה تِيه (תִיַה) – מִדְבָּר. גַם בְּסִפְרוּת חֲזַ"ל הַמִילָה "תוֹהוּ" מְצַיֶינֶת רִיק וְהֶבֶל, כְּגוֹן בָּצֵירוּף "מַעֲשֵׂה תוֹהוּ" – מַעֲשֵׂה שָׁוְוא וְהֶבֶל. לַמִילָה בּוֹהוּ יֵשׁ כַּנִרְאֶה מַשְׁמָעוּת זֵהָה אוֹ דוֹמָה (הַשׁוֹרֶשׁ הָעֲרָבִי בה"ו מְצַיֵין רֵיקָנוּת). מתוך: "פרשת בראשית – תוהו ובוהו", האקדמיה ללשון העברית, 13 באוקטובר 2015 © כל הזכויות שמורות לאקדמיה ללשון העברית.

  • נַחֲזוֹר אֶל פְּתִיחַת הַסִיפּוּר – מַדוּעַ נִבְרָא הָעוֹלָם מִתוֹהוּ וָבוֹהוּ?
  • "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ …" – מָה קָדַם לְמָה, בְּרִיאַת הַשָׁמַיִים וְהָאָרֶץ אוֹ הַתוֹהוּ וָבוֹהוּ? נַמְקוּ אֶת תְשׁוּבַתְכֶם
סיפור הבריאה בשירה העברית
בשיר 'בראשית' שני חלקים המתארים את מלאכת הבריאה, כשביניהם מפריד הבית: וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה...
סיפור הבריאה בשירה העברית

בשיר 'בראשית' שני חלקים המתארים את מלאכת הבריאה, כשביניהם מפריד הבית:

וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה
וְהָאָדָם חָרַשׁ בָּאֲדָמָה
וְהָאָדָם הִמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל
וְהָאָדָם הֵשִׁיט סְפִינוֹת עַל גַּל
וְהָאָדָם רִסֵּן אֶת הַקִּיטוֹר
וְהָאָדָם טָס מַעְלָה כַּצִּפּוֹר
וְהָאָדָם כָּבַשׁ כּוֹכְבֵי מָרוֹם
וְהָאָדָם בָּרָא אֶת הָאָטוֹם

למילות השיר

בראשית
תפוח זהב
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר
וַיְהִי אוֹר
וְהַבֹּקֶר בָּהִיר זָרַח בָּעוֹלָם וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה
שָׁחֹר
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ
הָרָקִיעַ הַנִּפְלָא וְהַכָּחֹל
הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ
וְנִפְרַשׂ מֵעָל גָּבוֹהַּ וְעָגֹל

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת
אֶת הָעֵמֶק אֶת הָהָר וְאֶת הַיָּם
וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא
שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת הָעַיִן בְּיָפְיָם
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָא וְיָרֵחַ עָלָה בַּלֵּילוֹת
רִבְבוֹת כּוֹכָבִים כָּל כּוֹכָב הוּא מַזָּל סוֹבְבוּ
וְעָבְרוּ בַּמְּסִלּוֹת
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר רְבִיעִי

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם
אֶת הַצְּדָפִים אֶת הַדָּגִים הַתַּנִּינִים
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם
הַנְּשָׁרִים הַסְּנוּנִיּוֹת וְהַיּוֹנִים

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא יָצַר חַיּוֹת בַּחֶלֶד
אֶת הַפִּילִים הָאַיָּלוֹת אֶת הַצְּבוֹעִים
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם
הוּא בָּרָא אָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שִׁשִּׁי

וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה
וְהָאָדָם חָרַשׁ בָּאֲדָמָה
וְהָאָדָם הִמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל
וְהָאָדָם הֵשִׁיט סְפִינוֹת עַל גַּל
וְהָאָדָם רִסֵּן אֶת הַקִּיטוֹר
וְהָאָדָם טָס מַעְלָה כַּצִּפּוֹר
וְהָאָדָם כָּבַשׁ כּוֹכְבֵי מָרוֹם
וְהָאָדָם בָּרָא אֶת הָאָטוֹם

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִבְדִּיל אֱלֹהִים בֵּין חֹשֶׁךְ לָאוֹר
וַיְהִי אוֹר
וְהַבֹּקֶר בָּהִיר זָרַח בָּעוֹלָם וְאַחֲרָיו בָּא הַלַּיְלָה
שָׁחֹר
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם אֶחָד

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יָצַר אֶת הָרָקִיעַ
הָרָקִיעַ שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְהִבְקִיעַ
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא יָצַר אֶת הַיַּבֶּשֶׁת
וְנָטַע הַרְבֵּה עֵצִים וְגַם שָׁתַל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי
וַיִּבְרָא אֶת הַמְּאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי הוּא יָצַר חַיִּים בַּמַּיִם
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּרְחוּ בְּנֵי הַכָּנָף אֶל הַשָּׁמַיִם
וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא רָאָה כִּי מַעֲשֵׂהוּ תָּם
וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ וְלֹא בָּרָא אֶת הָאָדָם
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • איזה סיפור בריאה היה מקור השראה לכל חלק בשיר?
  • מהו תפקידו של הבית המתחיל ב"וְהָאָדָם אִלֵּף כָּל בְּהֵמָה…"?
  • האם אתם מזהים דבר ביקורת בבית זה? אם כן – מהו?

קרדיט: "בראשית" – התרנגולים 1961 מילים: חיים חפר ז"ל

גן עדן של האסלם
  בספר הקוראן (הספר הקדוש למוסלמים) יש רמיזות לסיפורים ולאלמנטים מהתנ"ך. כך, גם שם מושם...
גן עדן של האסלם
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים". (פסוק י)
חצר בארמונות אלהמברה בגרנאדה, ספרד.

חצר בארמונות אלהמברה בגרנאדה, ספרד. הארמון נבנה בין השנים 1492-1238. צילום: חצר של הדסים. גרנאדה. Marques/ shutterstock.com

  בספר הקוראן (הספר הקדוש למוסלמים) יש רמיזות לסיפורים ולאלמנטים מהתנ"ך. כך, גם שם מושם דגש על המים המצויים בתוך גן עדן, אשר "מעיינות בו מפכים" (הקוראן, סורה 88, פסוק 12).

להמשך קריאה

במקום אחר בקוראן מוזכרים במפורש נהרות גן עדן: "המאמינים ועושי הטוב הם המובחרים שבברואים. יבואו על גמולם אצל ריבונם בגני עדן אשר נהרות זורמים למרגלותיהם." (סורה 98, פסוקים 8-7). בתרבות המוסלמית הגן הוא סמל לגן עדן השמיימי, ולכן נמצא בגן המוסלמי בדרך כלל ברֵכה או תעלות מים במקום מרכזי – כמו בארמון שלפניכם.

  • האם אתם מכירים עוד גנים בארץ ובעולם שהמים הם חלק מרכזי בהם?
  • מדוע, לדעתכם, המים הם חלק רב-משמעות בגן עדן?
איפה גן העדן?
  בעקבות התיאור המקראי הריאלי של גן העדן, ניסו פרשנים בכל הדורות לאתר את המקום...
איפה גן העדן?
"וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". (ב, ח)

תיאור גן עדן מתוך: האחים לימבורג, "ספר השעות של הדוכס ברי", 1411–1416. מאוסף Condé Museum. מתוך ויקישיתוף

מפה של גן עדן. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

 

בעקבות התיאור המקראי הריאלי של גן העדן, ניסו פרשנים בכל הדורות לאתר את המקום הקסום הזה.

להמשך קריאה

רש"י, פרשן יהודי־צרפתי, ימי הביניים: "פישון – הוא נילוס מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון. דבר אחר שהוא מגדל פשתן, שנאמר אצל מצרים 'ובושו עובדי פשתים'. גיחון – שהיה הולך והומה, והמייתו גדולה מאוד. חדקל – שמימיו חדין וקלין. פרת – שמימיו פרין ורבין, ומברין האדם".

יאירה אמית, חוקרת מקרא: "[…] לכן מטעים בעל הפתיחה לסיפור גן-עדן הן את מקומו האבוד של הגן, כפי שניתן ללמוד מהגיאוגרפיה הדמיונית של הנהרות, והן את העובדה שלא ניתן לחזור לגן-עדן […] ההדגשה והפירוט כי הגן נמצא ליד נהר הנפרד לארבעה נהרות בעלי שמות מוכרים (ב, י–יד) נועדו להטעים כי המדובר במצב השונה מהידוע בעולמנו […]."

מתוך: הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, הקרן לזכר סגן ישי רון; החברה לחקר המקרא בישראל; עם עובד, 1979, כרך ג

  • נתבקשתם להגיע לגן העדן… כתבתם בוויז "ן עדן", ולא עלתה אף תוצאה. הגיוני?
  • מי מבין הפרשנים או החוקרים סבור כי אפשר לעקוב אחר הגאוגרפיה הריאלית שבתיאור? ומהי הצעתו?
אקולוגיה במקרא
פרק ב מציג את האדם במרכז הבריאה (גישה אנתרופו־צנטרית), כלומר, הכול נברא לכבודו של האדם...
אקולוגיה במקרא
"וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה". (ב, כ)

Pixeljoy / Shuttrerstock.com

פרק ב מציג את האדם במרכז הבריאה (גישה אנתרופו־צנטרית), כלומר, הכול נברא לכבודו של האדם ובשביל צרכיו הקיומיים.

להמשך קריאה

א"ד גורדון כתב על הקשר בין האדם לטבע:
"ברור לכל, כי בהוציאך את הדג מן המים, אפילו אם תצק עליו מים די צורך נשימתו לא תועיל לו הרבה. כי לא רק את הנשימה הוא חסר. חסר הוא את הספירה של המים. חסר הוא את הלחיצה, שהם לוחצים על כל נקודה מנקודות גופו – אותה הלחיצה המקפת והמאחדת, המכריחה אותו להיות בריה בפני עצמה לחיות; חסר הוא את הקשר שבינו ובין המים, את היניקה הנעלמה, ההווית, העולמית שכל אחד מאטומיו יונק מהם ושכולו יונק מהם".

מכל האמור יוצא ברור, כי האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג. כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם. זקוק הוא לספירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת, שהטבע, שההוויה אין־הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות, להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו".
מתוך: א"ד גורדון מתוך חיבורו 'האדם והטבע' (1924): הפרק "ההכרה והבלתי מודע", פרויקט בן־יהודה

  • כיצד מתאר א"ד גורדון את הקשר בין האדם לטבע?
  • האם אתם מסכימים עם דבריו של גורדון?
  • מהי כוונתו באמירה "כי לא רק את הנשימה הוא חסר", לדעתכם?
בין המקרא למדע: המפץ הגדול והאתגר האמוני־דתי
כבר שנים רבות אנשים אינם מסתפקים בסיפורי הבריאה העתיקים כהסבר להיווצרות העולם, ומחפשים הסברים באמצעות...
בין המקרא למדע: המפץ הגדול והאתגר האמוני־דתי
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". (א, א)

כבר שנים רבות אנשים אינם מסתפקים בסיפורי הבריאה העתיקים כהסבר להיווצרות העולם, ומחפשים הסברים באמצעות כלים מדעיים.

להמשך קריאה

התאוריה המקובלת היום בעולם המדע, המסבירה את היווצרות העולם, היא תאוריית "המפץ הגדול". מהי תאוריה זו?

  • האם אפשר לשלב בין תאוריית המפץ הגדול ובין סיפורי הבריאה בבראשית א, או שהם סותרים זה את זה?
האור שלכם והאור שבכם
בכל אחת ואחד מאיתנו ישנו אור פנימי, ניצוץ, מעין מצפן אישי, המיוחד רק לנו, ואשר...
האור שלכם והאור שבכם
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר". (א, ג)

בכל אחת ואחד מאיתנו ישנו אור פנימי, ניצוץ, מעין מצפן אישי, המיוחד רק לנו, ואשר מוביל אותנו לאן שאנחנו חפצים.
האור בסיפור הבריאה מופיע לאחר התיאור "וחושך על פני תהום".

  • מדוע פותח ספר בראשית במציאות חשוכה וקודרת ולא פותח בתיאור האור?
  • כתבו או סַפּרו על אודות מקרה אישי שחוויתם, ובו מצאתם נקודת אור ששינתה את מהלך העניינים ואת קבלת ההחלטות שלכם.

קרדיט: "סימנים" – בראשית א. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

שני סיפורי בריאה
איך מוצגים שני סיפורי הבריאה השונים וההבדלים ביניהם בסרטון? קרדיט: 929 סיכום שבועי – בראשית...
שני סיפורי בריאה
"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". (ב, ד)

  • איך מוצגים שני סיפורי הבריאה השונים וההבדלים ביניהם בסרטון?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – בראשית פרקים א-ה. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

פסוק לחיים: "אשר ברא אלוהים לעשות" עם סטס מרדכייב
סטס מרדכייב, מנכ"ל מדור לדור מספר על מפגש מטלטל שהניע אותו להקמת העמותה. יש הקוראים...
פסוק לחיים: "אשר ברא אלוהים לעשות" עם סטס מרדכייב
"אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב', ג')

סטס מרדכייב, מנכ"ל מדור לדור מספר על מפגש מטלטל שהניע אותו להקמת העמותה.

  • יש הקוראים את הפסוק כתיאור סיום הבריאה ויש המוסיפים מקף קטן שמשנה את משמעות הפסוק ומזמן עשייה "אשר ברא אלוהים- לעשות" עם אילו מהקריאות אתם מסכימים
  • מה יכולים להיות המניעים של אדם לעשייה למען החברה?אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף – אז יש לו כפית. (עמוס עוז) האם אתם מסכימים עם קביעתו של עוז?

קרדיט: פסוק לחיים: "אשר ברא אלוהים לעשות" עם סטס מרדכייב / 929, 2021