על הדיבור ומהותו
פרק א
בכמה מילים
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'יְהִי…' וַיְהִי…", כך מתאר פרק א את הדיבור הבורא: מילה והתגשמותה, דיבור והפיכתו למציאות. מהו סוג הדיבור המתואר בסיפור הבריאה? כיצד הוא מצליח לברוא את העולם? מהו מקומו של הדיבור בחיינו, ואיזה סוגי דיבור יש לכל אחד מאתנו? מתוך פסוקי הבריאה, נבחן עם התלמידים את מקומו של הדיבור בסיפור בריאת העולם, ובסיפור עולמם.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – ציטוטים:
בפתיחה לנושא זה נפזר בכיתה אוסף ציטוטים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) או נחלק לתלמידים דפים ובהם ציטוטים על הדיבור העוסקים במילים ושתיקה, בדיבור בונה ודיבור הורס ובכוחו של הדיבור וחולשותיו. ננחה את התלמידים לבחור ציטוט שמדבר אליהם, שנכון בעיניהם או שהם חולקים עליו. נזמין את התלמידים לשתף בציטוט שהם בחרו (במליאה או בזוגות), נבין יחד את הציטוטים ונבחן את יחס התלמידים אל אמירותיהם.
אפשרות שנייה – ספוקן וורד:
נזמין את התלמידים להאזין למופע של פואטרי סלאם או ספוקן וורד, או להעלות את הידוע להם על תנועות אלו (ראו קישורים למופעים גם בממערך השיעור). מה מקומו של הדיבור במופעים כאלו? במה נעוץ כוחו של המופע?
אפשרות שלישית – קטע מריאיון עם ויקטוריה חנה:
נקרא לתלמידים ציטוט של ויקטוריה חנה, אומנית העוסקת באופן מעניין בנושא הדיבור (ראו ציטוט גם בממערך השיעור):
"בשירים שלי יש אלמנט שהוא סוג של דיבור. לאחרונה יצא אלבום הבכורה שלי והוא מחולק לשני חלקים: חלק אחד מוקדש לדיבור והשני לקול… התרבות שלנו, העברית, היא מאוד אוראלית. יש כוח גדול מאוד לפה, לדיבור, לצליל… אני מתייחסת לשפה כאל מוזיקה. כל עיצור ותנועה הם כלי נגינה."
(מתוך ריאיון עם ויקטוריה חנה)
לאחר הפתיחה נדון בשיח משותף:
- מהו הדיבור בעיניכם?
נציין סוגים שונים של דיבור: דורש, מצווה ומבקש; משפיע או חולף; עוזר או מקלקל.
- מה יוצר סוגים שונים של דיבור – המדבר או המאזין, תוכן הדיבור או דרך אמירתו, המילה או מנגינתה?
- מהן תחושותיכם כלפי הדיבור, ומה מקומו בחייכם?
"עיקר הדיבור הוא הנפש", אמר ר' נחמן מברסלב, ננסה לחשוב יחד:
- מה מיוחד ביכולת התקשורת של בני האדם?
- מדוע יש לאדם ייחודיות על פני עולם החי והצומח בתחום זה?
הזמנה לקריאה
מכיוון שזה שיעור העשרה והרחבה המציע לשוב ולהעמיק בפסוקי הבריאה שנלמדו אפשר להנחות את התלמידים לקריאה אישית דמומה או קריאה בקבוצות. נזמין את התלמידים לאתר סוגי דיבור שונים בתיאור הבריאה בפרק א. לאחר הקריאה נתכנס לחשיבה משותפת במליאה ונבדיל בין סוגי דיבור שונים המתוארים בפסוקים: מילים אשר בוראות מציאות; קריאת שמות לדברים הנבראים; ברכות אלוהים ודיבוריו אל הנבראים.
- מדוע לדעתכם נברא העולם בדיבור?
- מה המשמעות של תפיסת הדיבור כבורא ויוצר?
- מה מאפיין כל אחד מסוגי הדיבור שנמצאו בפסוקים?
- לאחר הדיבור הבורא כתוב שאלוהים עשה ויצר, אז מה בעצם קרה שם? מה הוסיף הדיבור?
נבחן עם התלמידים את הפער בין תיאורי הבריאה במאמר בפרק א, לבין היעדר הבריאה באמירה בפרק ב.
אפשר לקרוא עם התלמידים את המשנה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):
"בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם… וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת?! אֶלָּא…" (מסכת אבות פרק ה משנה א)
המשנה באבות שואלת מדוע העולם נברא בעשרה מאמרות ולא בדיבור אחד. נקרין את הפסוקים על הלוח וננחה את התלמידים לספור אילו מאמרות מופיעים בתיאור הבריאה. נשים לב שהנוסחה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים" טרם בריאת דבר חדש מופיעה תשע פעמים.
מן הפסוקים נשוב לחיי התלמידים ונזמין אותם לעבודה אישית בעקבות הדיבור. לאחר העבודה האישית נאסוף את הכיתה לשיתוף במליאה ונכתוב על הלוח את הפסוק מתהילים:
"בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (תהילים פרק לג פסוק ו)
בתיאור הבריאה בפרק א מצטייר מעגל חוזר ונשנה ובו דיבור והגשמה.
- האם גם לדיבור של בני אדם יש אפשרות ליצור או לברוא דברים? אילו דברים?
דיבורו של אלוהים יכול לברוא עולם. כמובן איננו בוראים עולם יש מאין, אך בדיבורנו אנו יוצרים ובוראים התרחשויות, רגשות ומצבים.
- מה בחייכם אפשר לברוא בדיבור?
- האם הדיבור הוא כלי בנייה בחייכם ומתי?
- מתי הדיבור דווקא הורס ואינו בונה?
- אילו מבין סוגי הדיבור נוכחים בחייכם?
- איזה סוג דיבור הייתם רוצים להוסיף לחייכם?
נסגור מעגל לפתיחת השיעור ונזמין את התלמידים לבחור מבין אוסף הציטוטים על הדיבור את הציטוט המתאים ביותר לפרק לדעתם, או להפך – לאתר ציטוט אשר אמירתו סותרת את הנאמר בפרק. נורה לתלמידים להעתיק או להדביק את הציטוט במחברת, ולנמק את בחירתם.
מבט לחיים
נזמין את התלמידים לשתף בשיח או בכתיבה:
- מה קורה היום לדיבור בעידן של תקשורת מקוונת?
- האם לתחושתכם יש כיום יותר תקשורת או פחות?
- אילו סוגי דיבור מאפיינים את התקשורת המקוונת, ואיך אתם מרגישים בערוצים השונים של הרשתות החברתיות?
- כיצד הדיבור יכול לברוא בעבורכם עולמות?
- האם לתחושתכם הדיבור שלכם עוזר או מקלקל?
- מה האיזון בין דיבור לשתיקה בחייכם ומה היחס שהייתם רוצים ביניהם?
- האם אתם מתחרטים לאחר שאתם מדברים? מדוע?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: מהלך ההוראה השלישי מעשיר את לימוד הבריאה בהתמקדות בסוגיית הדיבור והמילה. בפרק א נדמות מילות אלוהים כבוראות עולמות שלמים. השיעור עסק בסוגיית הדיבור, בסיפור הבריאה ובחיינו כיום.
מיומנויות: קריאה עצמית של פסוקים, איתור וניתוח היבט מסוים בהם; ניתוח מדרש חז"ל, ובחינת היחס בינו לבין הפסוקים.
מתודות: דיון פרשני ורגשי; כתיבה עיונית וכתיבת התבוננות אישית.
- קריאה בשם – אלוהים בורא ומיד מעניק לנבראים את שמותיהם. וגם האדם הנברא, כאלוהיו, קורא בשמות. בקישור זה אסופת מדרשים על כך.
- קול אלוהים – בבראשית א דברי אלוהים בוראים את העולם, לאחר מכן דבריו מנחים את האדם, בגן עדן אדם וחוה שומעים את "קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן", ולאורך כל התנ"ך אלוהים מדבר אל האדם: מה מאפיין את השיח בין אלוהים לאדם? כיצד אלוהים פונה לאדם, וכיצד האדם לאלוהיו?
- דיבור ופרסום – מהתנ"ך דרך סוקרטס ועד לשייקספיר יש מקום מיוחד לדיבור ולקול. כתבה מתחום הפרסום והצרכנות סוקרת מקורות ספרותיים מגוונים ודנה בהם.
- מילה ומאגיה – האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות? אסופת מאמרים קצרים על פרקי מקרא שמעניין לנתח לאור שאלה זו.
- רוח האדם היא מילותיו –הפסוק "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם… וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (פרק ב פסוק ז) מתורגם לארמית בתרגום אונקלוס כך: "…והות באדם לרוח ממללא". בתרגום זה מובעת התפיסה שעיקר נפשו, מהות חייו של האדם, היא יכולת דיבורו.
