פעם היינו

שלב ראשון – הדוברים בשיר:
נקרא את פסוקים ב-ד וניזכר במה שלמדנו בשיעור שעבר:

• מי הדובר בפסוקים אלה? מי הנמען? (ככל הנראה הרעיה אל הדוד, אך אולי הנמען הוא גורם שלישי – החברות או הקוראים)
• מהם היחסים בינה לבין המלך לפי המתואר בפסוקים אלה? (יחסי אהבה ממומשת והדדית)
• מהו הקושי התחבירי בתחילת דברי הרעיה בפסוק ב? נסו למצוא קושי זהה בדבריה בפסוק ד? ("יִשָּׁקֵנִי… דֹּדֶיךָ", "הֱבִיאַנִי… בָּךְ" – מעבר מגוף שלישי לגוף שני באמצע הפסוק)
• כיצד עשויה זהותו של האהוב להסביר את המעבר מגוף שלישי לגוף שני בדברי הרעיה? (פניית כבוד למלך בגוף שלישי ומעבר לגוף שני של אהוב קרוב)
• אילו נקודות דמיון מילולי נוספות תוכלו למצוא בין דברי הרעיה בפסוקים ב-ג לדבריה בפסוק ד? (חוזרת בהם העדפת "דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" והם מסתיימים במילה "אֲהֵבוּךָ")

נסכם על הלוח את המקבילות בין שני חלקי דבריה של הרעיה (ראו דף עבודה: השוואה בין פסוקים ב-ג לפסוק ד).

נקודות הדמיון:

• מעבר מגוף שלישי לגוף שני במשפט אחד.
• העדפת "דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".
• סיומת "אֲהֵבוּךָ".

נקרא את דברי הפרשנות של רש"י.
נשאל את התלמידים:

• כיצד רש"י מסביר את דברי הרעיה – מתי לדעתו נישק אותה המלך ומתי היא משוררת את שירה? (המלך נישק אותה בעבר. השיר נאמר בגלות – במרחק, היא מתגעגעת לנשיקות וחולמת שתנושק שוב)
• כיצד דברי רש"י תורמים להבנת המעברים מגוף שלישי לגוף שני בדברי הרעיה? (מעבר מזיכרון להשתוקקות, מעבר מעבר להווה-עתיד. לפי פירושו של רש"י יש כאן אלגוריה. כלומר הפסוקים עוסקים ביחסי ישראל ואלוהים בשלב שעם ישראל בגלות. עם ישראל המשול לרעיה, מבקש לחזור ומתגעגע לקשר שהיה בעבר, לפני הגלות)

שלב שני – נוטרת הכרמים:
נקרא את פסוקים ה-ז ונבחן יחד:

• באילו דימויים הרעיה משתמשת לתיאור צבע עורה? ("כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה")
• האם לדעתכם התיאור "שְׁחוֹרָה" עומד בניגוד ל"נָאוָה" בפסוק? מדוע? (כן, היא מתנצלת שעורה הושחר כי הייתה בשמש)

נעיין בפירושו של ר' יוסף קרא לפסוק ה ונבקש מהתלמידים להסביר אותו בלשונם.

שלב שלישי – השוואה:
נבקש מהתלמידים להשוות בין הקטע הראשון בפרק – פסוקים א-ד ובין הקטע השני – פסוקים ה-ז בעזרת השאלות האלה:

• אילו מקומות מוזכרים בכל קטע? (חדרי המלך בקטע הראשון לעומת כרמים, חוץ ושמש בקטע השני)
• האם המלך והדוברת מצויים יחד? (בקטע הראשון – כן, בקטע השני – לא)
• האם יש תנועה בקטע? (בקטע הראשון יש דינמיות רבה: "מָשְׁכֵנִי", "נָּרוּצָה", "הֱבִיאַנִי"; ואילו בקטע השני הרעיה סטטית – עומדת ושומרת: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה")
• אילו רגשות אפשר לזהות בכל קטע? (בקטע הראשון – גילה ושמחה ואילו בקטע השני – בוז של החברות וצער שגורמים האחים)
• מהו ההקשר שבו מוזכר שמו של שלמה? (בקטע הראשון שלמה מוזכר בכותרת הספר והפרק ואילו בקטע השני הוא מוזכר בדימוי – "כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" וברמז: "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה")

נסכם את הממצאים שלנו:
בקטע הראשון (פסוקים א-ד) מתוארים יחסים קרובים בין המלך לדוברת בחדרי המלך – יחסים שבהם תנועה רבה וביטויי שמחה ועונג. שמו של שלמה עומד בראש הפרק ככותרת.
בקטע השני (פסוקים ה-ז) מתואר ריחוק בין המלך לדוברת – היא עומדת סטטית בחוץ, בשמש ובצער. שמו של שלמה מוזכר במובלע באופן מרוחק או ברמז.
גם השוואה זו מדגישה את הפער הגדול בין מה שנראה כחלומה ותקוותה של הדוברת (קטע א) ובין המציאות שבה היא שרויה. בהמשך המהלך נציע הסבר אחר לפער הזה.

שלב רביעי – משמעות השיר:
נחזור אל דברי הפרשנים לגבי הדרך שבה ראוי לקרוא את שיר השירים: כשיר אוהבים (כפי שהוא מוצג בפשט) או כאלגוריה ליחסי ה' וישראל.

• אם נראה בשיר זה שיר אהבה שהנערה כותבת לגבר שהיא אוהבת – מהי מטרת המשוררת, לדעתכם? מה היא מבקשת לבטא בשיר?
• אם נראה בשיר זה אלגוריה לקשר של עם ישראל עם ה' בימי הגלות – מהי מטרת המשורר, לדעתכם? מהו הרעיון שהוא מבטא בשיר?

אפשר לומר בתמצית כי רש"י מתייחס לשיר השירים כאלגוריה ליחסי עם ישראל וה'. עם ישראל מצוי בגלות ומזכיר סיפורים מן העבר כמו יציאת מצרים, מתן תורה וכדומה, כפי שנראה להלן, כדי להוכיח שה' עוד ישוב לגאול אותו מן הגלות. נקרא עם התלמידים שתי דוגמאות מתוך פירושו של רש"י לפרק א.
נשאל את התלמידים:

• מהם שני האירועים המקראיים שרש"י מזכיר בפירושו? מתי אירעו? (מתן תורה וחטא העגל, בימי המדבר לאחר יציאת מצרים)
• מה עם ישראל אומרים לה', לפי פירוש רש"י? מדוע הם מזכירים את מתן תורה וחטא העגל? (מזכירים את ההתגלות של ה' במתן תורה ואת ההבטחה שישוב להתגלות כדי לפרש את התורה, מזכירים את הסליחה של ה' על חטא העגל – שני הזיכרונות מחזקים את עם ישראל בגלותו להאמין שה' ישוב לסלוח ולהתגלות)

נחדד את ההבנה של הפירוש הזה ונסביר לתלמידים: על פי רש"י שיר השירים הוא אלגוריה על יחסיהם של ישראל וה' בימי הגלות. עם ישראל הוא הרעיה וה' הוא הדוד. במקומות מסוימים במגילה מוזכרים גם השומרים שמסמלים את אומות העולם ששולטות בישראל במי הגלות.
בפרק א עם ישראל מתרפק על העבר – על ימי יציאת מצרים, מתן תורה ובניית המשכן ומייחל ליום שבו ישוב ה' ליחסים קרובים עמו כמו אז.
נעיין גם בדבריהם של הרמב"ם והמלבי"ם שמייצגים תפיסה אלגורית שונה משל רש"י.
נשאל את התלמידים:

• כיצד הרמב"ם תופס את שיר השירים?

נחדד שבעוד רש"י ראה בשיר השירים משל מדויק לקשר בין ישראל לה' המתייחס לאירועים היסטוריים. הרמב"ם מדבר על עיקרו של המשל – אמירה על הקשר הרגשי הרצוי שבין האדם לאל. לפי הרמב"ם האדם צריך להשתוקק לאל ולרצות קשר קרוב אליו כמו ביחסי האהבה בין האיש לאישה שמתוארים במשל בשיר השירים.
נשאל את התלמידים:

• מה מייצגים הרעיה, הדוד והשומרים על פי המלב"ים?

המלבי"ם מציג את שיר השירים כשיח בין הנשמה לבין אלוהים כאשר הנשמה שוכנת בגוף החומרי. הדוד מייצג את אלוהים, הרעיה היא הנשמה והשומרים הם הכוחות החומריים השומרים וממסכים בין הנשמה לבין אלוהים. המלב"ים מציג את שיר השירים כקשר בין האדם לאלוהים וההתמודדות בין הרוח והחומר בעולם.
לסיכום נבחן בכיתה:

• כיצד תורמים הפירושים להבנת הפרק? (כל פירוש מאיר את היחס בין הדוד לרעיה באופן אחר ומאפשר הסתכלות רחבה על הסיפור. רש"י רואה בשיר השירים אלגוריה ליחסי ישראל ואלוהים לאורך ההיסטוריה; הרמב"ם רואה בשיר השירים אלגוריה לקשר הרגשי הרצוי בין האדם לאלוהים והמלבי"ם מבין ששיר השירים הוא משל לקשר בין נשמת האדם לאלוהים)
• אילו קשיים בהבנת הפרק עשויים להתבהר באמצעות הנמשל המדויק שמציע רש"י? (היחסים בין הדוד לרעיה מוסברים בעזרת ההיסטוריה המקראית של היחסים בין ה' לישראל)
• כיצד אפשר להסביר את הפער בין הקטע הראשון (פסוקים א-ד) ובין הקטע השני (פסוקים ה-ז) על ידי פירושו של רש"י? (פער בין העבר להווה – הגלות)
• חפשו ביטוי וכינוי בפרק שתומכים בפירוש רש"י ומקשרים בין הפרק לבין תקופת יציאת מצרים וימי המדבר. (המלך ככינוי לשלמה, "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה")
• האם לדעתכם פרק א מתאר סיפור אהבה פשוט או אלגוריה כדברי הפרשנים? הסבירו.
• מדוע לפי הפרשנים המגילה נכתבה כאלגוריה ולא פשוט כשיר אהבה?

משימת כתיבה:
חשבו על מצב בחברות או במערכת יחסים אחרת בחייכם שבו גיליתם שיש פער ניכר בין התפיסה שלכם את הקשר לבין המציאות. לחלופין חשבו על מצב שבו אדם שהיה קרוב אליכם בחר להתרחק.

• מה היו התחושות שלכם באותו מצב?
• כיצד הגבתם?
• תארו בכתיבה את המצב ואת רגשותיכם בעזרת משל ושתפו בזוגות.

תוכן: העמקנו בפסוקים א-ז – למדנו את שני חלקי הדברים של הדוברת וזיהינו כי השוני ביניהם הוא הפער בין חלום או תקווה וערגה לבין מציאות, אך הוא גם ההבדל בין העבר להווה, לפי הפרשנות האלגורית. מתוך כך דנו בפערים אלה בחיינו בכלל ובהקשר הרומנטי בפרט.
מיומנויות: ערכנו השוואה לשונית ותוכנית בין פסוקים ונעזרנו בפרשנות מסורתית כדי להעמיק בהבנת הפרק.
מתודות: פתחנו בשאלה המעוררת מבט אישי רפלקטיבי ודיון העולה משיח בחברותא, מקריאת ציטוט רלוונטי או מצפייה ביצירת אומנות. המשכנו בלימוד ועיון בפסוקים ובהשוואה בין חלקים בפרק וסיימנו בדיון רלוונטי לחיי התלמידים מתוך המתואר בפרק.