צום גדליה – מלחמת אחים ורצח פוליטי
פרק כה, כב-כו
בכמה מילים
לא מבואר בכתובים מה היה המניע לרצח גדליה. מהציון של הפסוקים כי ישמעאל (הרוצח) הוא מזרע המלוכה ומחוסר הסכמתו לשלטון, אפשר להסיק שמדובר ברצח על רקע פוליטי (כך למשל מבאר המלבי"ם), אך אפשר גם לתלות את הרצח בשאפתנות בלבד וברצון לשליטה בלי רקע של ויכוח פוליטי (כרציחות אחרות שבאו במטרה להחליף את השלטון). הרצח הפוליטי הראשון מופיע מיד לאחר תיאור החורבן וגלות בבל. לזכר הרצח מצוין יום צום בג בתשרי. במהלך זה נעסוק בגבולות המחלוקת, הטוב והרע במחלוקת ובחוסר הסכמה וכיצד מעשים משפיעים על מהלך האירועים וההיסטוריה.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה- רצח פוליטי:
נכתוב על הלוח את ההגדרה:
רצח פוליטי = רצח של אדם, לרוב איש ציבור בגלל דעותיו או פעולותיו האידיאולוגיות או הפוליטיות.
נשאל את התלמידים:
- מה הסכנה ברצח פוליטי?
- במה שונה רצח פוליטי מרצח רגיל?
- מדוע היחס אליו אחר?
הצעה שנייה- עמידה ביחס למחלוקת:
מעמידים את התלמידים בציר אחד (אם אין מקום בכיתה, אפשר להעמיד אותם מחוץ לכיתה ובתום פעילות הפתיחה לשוב לכיתה לשיעור), מציבים כיסא בקצה השני של החדר ואומרים שהכיסא מסמל מחלוקת. מבקשים מהתלמידים לעמוד ביחס לכיסא כפי שהם עומדים ביחס למחלוקת.
- האם אתם נמנעים ממחלוקות?
- האם אתם מוצאים את עצמכם במחלוקות לעיתים קרובות?
לאחר מכן נבקש מהתלמידים לשתף דוגמאות למחלוקת חיובית שהם היו חלק ממנה, ודוגמאות למחלוקת שלילית שהם השתתפו בה. נשאל את התלמידים:
- מה היו ההבדלים בין המחלוקות?
הצעה שלישית- שאלת פתיחה:
נשאל את התלמידים:
- מדוע מציינים את ג בתשרי כחלק מצומות החורבן?
- החורבן היה חיצוני ואילו רצח גדליה הוא אירוע פנים-יהודי, האם יש לכך משמעות?
הזמנה לקריאה
דמותו של גדליה ומדיניותו – פסוקים כב-כד:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פרק כה פסוקים כב-כד ולענות על השאלות האלה:
- מי ממליך את גדליה?
- מהי מדיניותו של גדליה?
(גדליה מומלך בידי מלך בבל, כנראה מכיוון שהיה בעל מדיניות פרו-בבלית. גדליה מאמין שלא יהיה נכון למרוד בבבל, וכי טוב יותר לתמוך בבבלים כדי להבטיח עתיד טוב יותר לשארית הפליטה)
נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על המדיניות של גדליה?
כל תלמיד יכתוב טיעון בעד המדיניות של גדליה וטיעון נגדה (מומלץ להקפיד על טיעונים משני הצדדים כדי ללמד את התלמידים למצוא טיעונים לחיוב ולשלילה לכל סיטואציה, גם כשהדעה שלהם ברורה). נבקש מהתלמידים להציג את הטיעונים שלהם ולציין עם איזה מהם הם יותר מזדהים. אפשר לערוך הצבעה בסוף הדיון.
רצח גדליה ומניעיו:
נקרא יחד את פסוקים כה-כו. ישמעאל בן נתניה רוצח את גדליה ואת היהודים והכשדים שהיו אתו במצפה.
- מה הם המניעים לרצח?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כב-כו ולמצוא מה הם המניעים לרצח ולהביא הוכחות מהטקסט. (אפשר לטעון שהרצח מונע ממניע אישי ושאפתני ואפשר לראות בו רצח פוליטי. הוכחה שמדובר במניע אישי – פסוק כה – ישמעאל היה מזרע המלוכה, וציפה שבראש העם יעמוד מנהיג מבית דוד. הוכחה שמדובר במניע פוליטי – פסוק כד – יש הטוענים שישמעאל ואנשיו התנגדו למדיניות הכניעה של גדליה לבבל שמופיעה בפסוק זה)
השוואה בין מקורות מקראיים:
רצח גדליה מתואר בקצרה בפרקנו, אך האירוע מתואר גם בפירוט נרחב יותר בספר ירמיהו. נבקש מהתלמידים לקרוא את פרק מ בירמיהו פסוקים ז-מא, ולענות על השאלות שלהלן:
- מיהו יוחנן בן קרח? (ככל הנראה מהדמויות הבולטות משארית הפליטה, בפועל הוא שמזהיר את גדליה מפני הרצח בידי ישמעאל בן נתניה)
- מה מציע יוחנן לגדליהו בן אחיקם, ומה עונה לו גדליהו? (יוחנן מציע להרוג את ישמעאל בן נתניה כדי שלא יפגע בגדליהו, אך גדליהו מסרב ואינו מאמין לדבריו של יוחנן על רצונו של ישמעאל)
- כיצד מסתיים הסיפור? לאן הולכים פליטי יהודה? (ישמעאל רוצח את גדליה ואת כל היהודים והבבלים שהיו אתו במצפה בחודש השביעי – תשרי, בעקבות זאת כמעט מתחילה מלחמת אחים, אך ישמעאל בורח לעמון עם שמונה אנשים. מתוך חשש מהתגובה הבבלית על הרג נציגיהם ביהודה מתחילה גלות מרצון למצרים)
- האם התיאור בספר ירמיהו עוזר לנו להבין אם הרצח על רקע אישי או על רקע פוליטי? (ספק, אך ברור שהרצח היה מתוכנן, וזהירות נוספת אולי הייתה מונעת אותו)
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם נקבע יום צום לזכר אירוע זה?
- ומדוע צום זה הוא חלק מצומות החורבן אף שהאירוע התרחש לאחר החורבן?
ההשלכות של הרצח:
- מה ההשלכות של אירוע כזה?
נחלק את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה תקבל שם של מנהיג שנרצח ומידע עליו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), והתלמידים יצטרכו לענות על השאלות האלה:
- מי היה המנהיג?
- מתי הוא פעל?
- מי רצח אותו?
- מה הייתה ההשלכה של הרצח?
הרצח נחשב מעשה חמור בהיסטוריה היהודית, כיוון שלאחריו חששה שארית הפליטה שהכשדים יראו בהם מורדים וינקמו בהם, ולכן הם ירדו למצרים ("גלות מרצון למצרים") וכך לא נותר עוד זכר לממלכת יהודה בארץ. הירידה למצרים סימלה את החורבן המלא וגנזה את התקווה להחיות את העם מחדש בארצו.
נחלק את הכיתה לזוגות או לקבוצות קטנות, כל קבוצה תקבל דף ללימוד מקורות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ותצטרך לענות על השאלות בדף.
מבט לחיים
נקרא עם התלמידים את הכתבה של הרב שרלו 'תמרור ושמו גדליה' (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים:
- מהו הלקח שאפשר ללמוד מצום גדליה?
"צומות לא נועדו לחפירה ארכיאולוגית בעבר ההיסטורי. הם נועדו כדי להרכיב את האירוע ההיסטורי על עינינו בשעה שאנו מתבוננים אל אתגרי ההווה. נורות האזעקה שהודלקו ברצח גדליה מהבהבות גם היום" (מתוך הכתבה)
- מה הם האתגרים בחוסר הסכמה?
- אילו החלטות אנחנו יכולים לקבל על עצמנו כדי לפעול בחוסר הסכמה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: דנו בנושא המחלוקת, מתי מחלוקת היא חיובית ומתי שלילית ומה ההשלכות של מחלוקות שעוברות את הגבול הלגיטימי. פגשנו את גדליה בן אחיקם ואת המדיניות שנקט והכרנו גם את מתנגדיו לשלטון וניסינו לזהות את המניעים לרצח. ערכנו השוואה עם מקור נוסף של הסיפור בספר ירמיה. לאחר מכן עסקנו בלקחים ובהשלכות של הרצח ומה המשמעויות שאנחנו יכולים לקחת אל חיינו.
מיומנויות: דיון בנושא מחלוקת, הבעת עמדה כלפי המדיניות של גדליה בן אחיקם, השוואה בין מקורות מקראיים ולמידה בחברותות של טקסטים ושל תמונה.
מתודות: דיון, השוואת מקורות מקראיים, ניתוח פרשנות כתובה, ניתוח פרשנות אומנותית.
מי אשם בחורבן?
- מנשה: מלכים ב פרק כא פסוקים יג-יד – החוטא הגדול. מעשיו החמורים הובילו את אלוהים להחליט על החורבן.
- יהויכין: מלכים ב פרק כד – עשה הרע בעיני אלוהים, ובכך הוסיף על חטאיהם של אבותיו.
- צדקיהו: מלכים ב פרק כד- המלך האחרון של ממלכת יהודה, מרד בנבוכדנצר וממלכת בבל וכך הביא למצור ולחורבן של ירושלים.
- העם: בדברי הימים, ירמיהו, יחזקאל ואיכה מתוארים חטאיהם הרבים של העם בתחומי המוסר והדת. ספר מלכים לעומתם דוגל בתפיסת גמול מצטבר לדורות, והעם אינו מוזכר כאשם אלא חטאי המלכים.
- אלוהים: כל המקורות המקראיים מסכימים שמי שאפשר את החורבן הוא אלוהים השולט בעולם ומכוון את ההיסטוריה. חלק מפרשני ימי הביניים מפרשים שהיעדר אזכורו של אלוהים בתיאור החורבן במלכים ב פרק כה מעיד על ביקורת של הסופר המקראי על אי מניעת אלוהים את החורבן.
הכרוניקה של שנתו השביעית של נבוכדנצר:
בכיתות שבהן יש רצון להעמיק את הלמידה אפשר להשוות גם בין התיאור במקרא לבין התיאור בכרוניקה השביעית של נבוכדנצר (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לקרוא את התיאור בפסוקים ח-כ, למצוא שני פרטים דומים בין המקורות ושני פרטים שנזכרים בספר מלכים ונעדרים מהכרוניקה הבבלית ולכתוב מה ההשוואה יכולה ללמד אותנו.
בדומה למתואר בספר מלכים, גם בכרוניקה הבבלית נאמר שמלך בבל הטיל מצור על העיר; נכתב שהוא לקח ממנה מס כבד לשלל וגם בכרוניקה הבבלית נכתב שמלך יהודה הוגלה ובמקומו מינה מלך בבל מלך אחר.
הפרטים שנזכרים בספר מלכים ונעדרים מהכרוניקה הבבלית הם: 1. פירוט בתיאור של האוכלוסייה שהוגלתה (פסוקים יד-טו); 2. פירוט מספר הגולים (פסוקים יד, טו); 3. פירוט השלל הרב שבזז מלך בבל (פסוק יג); 4. שינוי שמו של מלך יהודה בידי נבוכדנצר ממתניה לצדקיהו (פסוק יז).
מההרחבה במלכים אפשר ללמוד שהמחבר מבקש להציג את האירוע כטראומתי, חשוב ומכריע ביותר בתולדות ממלכת יהודה. בנוסף, יש כאן הבדל בין נקודת המבט של הכובש לנקודת המבט של הנכבש – אירוע שהוא כמעט סתמי לאימפריה שמנצחת ממלכות קטנות לארוחת בוקר, נראה טראומה איומה לממלכה הקטנה שמוצאת את עצמה הפעם תחת הכיבוש.
מאבל ליום טוב- מחשבות על תיקון והיפוך:
אם אפשר להחריב, אפשר גם לתקן – חורבן בית ראשון היה אירוע טראומתי בהיסטוריה של העם ועד ימינו אנו מציינים את האירוע בימי צום. היו כמה שלבים בחורבן, זה היה תהליך ולא אירוע שקרה ברגע. תמיד עולה השאלה "מה היה קורה אם… ?", לו בנקודה מסוימת היינו בוחרים לפעול אחרת, אולי היינו מונעים מהמצב להידרדר למקום שאנחנו לא מעוניינים בו.
לאורך החיים יש נקודות רבות שמאפשרות לנו לבחור מה יהיה סוף הסיפור. גם כאשר מגיע אירוע קשה – חורבן – תמיד אפשר לתקן כדי שהעתיד יהיה טוב יותר. כך גם בחורבן אנו שואפים שלא נצטרך להתעסק עוד בחורבן אלא בשמחה:
"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (תמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (אב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (תשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (טבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה פרק ח פסוק יט).