"שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי" – משל הכרם ופתרונו

פסוק א – זיהוי המתודה:
נקרא את הסיפור ונבאר אותו במילים שלנו. אפשר לחלק לתלמידים חזקים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ובסיום קריאת הפרשנות לבקש מהם לנסח את הפסוק במילים שלהם (למשל: אשיר בבקשה במקום חברי על הכרם שלו. כרם היה לחבר שלי על קרקע טובה מאוד).

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם הנביא מספר סיפור על ידיד וכרם?

פסוקים ב-ד – משפטו של הכרם:
נבקש מהתלמידים לכתוב את הפסוקים במחברתם ולסמן את כל הפעלים המתארים את עשייתו של ידידו של הנביא בפסוק ב (יש שישה כאלו, "וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים" זוהי פעולתו של הכרם). נזהה את ריבוי הפעלים ונפרש אותם יחד אחד אחד (אפשר להסתייע בפירוש הרב שטיינזלץ באתר).

• כיצד ריבוי הפעלים משרת את המסר שהנביא רוצה להעביר על השקעתו של ידידו בכרם? (ריבוי הפעלים מראה על התייחסות חמה, קשר של השקעה עמוקה. הוא לא סתם מטפל בכרם, הוא משקיע בו את כולו)

נסביר את המילה "בְּאֻשִׁים".

• כיצד גמל הכרם לבעליו על כל ההשקעה והטיפוח?
• כיצד מרגיש עכשיו הידיד שבשמו ישעיהו מדבר? (הכרם העלה ענבים גרועים שטעמם רע ואינם ראויים להכנת יין ובכך גמל רעה תחת טובה לידיד. והידיד מרגיש מרומה ומאוכזב)

נקרא יחד את פסוקים ג-ד ונסביר: הנביא פונה לשומעיו ומזמינם לשפוט בין הידיד לכרם. הוא שואל שתי שאלות רטוריות כדי להדגיש את תסכולו. נבקש מהתלמידים לזהות את השאלות האלה ולאחר מכן להיענות להזמנת הנביא ולשפוט בינו לבין הכרם – לכתוב המלצה לפעולה: מה לדעתם נכון לעשות בכרם סורר כזה. בתום זמן העבודה נבקש שישתפו בכמה מהצעותיהם.

פסוקים ה-ו – גזר דינו של הכרם:
ניתן לתלמידים זמן קצר לעיין באופן עצמאי בפסוקים ה-ו ולנסות לדלות מתוכם ביטויים העשויים ללמד על עונשו של הכרם. לאחר מכן נאסוף את הביטויים שזוהו ונסביר את הפסוקים, בהסבר נתייחס לביטויים.

בפסוק ה הנביא מודיע בשם הידיד שבכוונתו להסיר את הגדרות המגנים על הכרם, כך שחיות יוכלו לרמוס אותו ולהשחיתו באכילה. בפסוק ו הוא מודיע על כוונתו להזניח את הכרם ולהפסיק לעבוד בו עד שיהפוך לשממה ויעלו בו עשבים שוטים וקוצים, הידיד אפילו יקלל אותו שלא ירד גשם להשקותו.
נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על גזר הדין?
• האם הוא אכזרי או הגיוני?
• האם יש היגיון בהענשת גפן שלא הוציאה פירות כמצופה, או שמא זו תוצאה טבעית כדי לנצל בעתיד את הקרקע לגידולים טובים יותר?

למורה: האנשה של הגפן הסוררת מעצימה את ההבנה של הביקורת כלפי עם ישראל, שהרי שלא כלעולם הצומח, לעם יש תבונה ובחירה חופשית להחליט, ובכל זאת הם לא נענו לכל ההשקעה סביבם.

פסוק ז – הנמשל:
נקרא יחד את הפסוק ונפענח מילים קשות (בקבוצות חזקות נגדיר את המונח 'לשון נופל על לשון' – מילים הדומות בצלילן ושונות במשמעותן. ונאתר שני צמדי מילים ונדבר על המשחק בין הדמיון בצליל לפער במשמעות – משפט: משפח, צדקה: צעקה). נזהה שיש לנו כאן משל ונמשל ונשאל:

• מהו המסר של המשל שלפנינו?
• במה מאשים אלוהים את עם ישראל?

נשלח את התלמידים למלא באופן עצמאי את הטבלה שבדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נעבור אתם על התא האחרון בטבלה שבו הם מתבקשים לנסות להבין מתוך עונשו של הכרם מה יהיה עונש העם.

נשאל:

• מדוע לדעתכם בחר הנביא בכרם לייצג את עם ישראל?
• מה הדמיון בין הציפייה של החקלאי מהכרם שלו לציפייה של אלוהים מישראל? (בשניהם יש פוטנציאל לברכה – מהענבים מצפים שיהפכו ליין, ומהעם מצפים שיביא טוב ומוסר לעולם)

• מדוע בוחר ישעיהו להעביר את המסר הקשה הזה בסיפור על ידיד וכרם?
• מדוע לא פשוט למסור ישירות את כעסו של אלוהים ואת החלטתו להעניש? (בדרך עקיפה, בסיפור, קל יותר לשמוע את המסר מכשהוא נאמר ישירות)
• מה אנחנו לומדים מכך לעצמנו?
• אם יש לנו ביקורת קשה, טענה רצינית, מה הדרך הנכונה להעביר אותה?
• מה חשוב יותר כשאני מעביר ביקורת – להוציא תסכול או להגיד את המסר כך שיישמע ויופנם?
• איך אנחנו יכולים לעשות זאת?

תוכן: למדנו את משל הכרם ואת הנמשל שלו, דיברנו על בחירתו של ישעיהו להעביר את המסר שלו בצורת משל ולא ישירות ועל הלימוד שאנו יכולים להפיק מכך לעצמנו.
מיומנויות: איתור וסימון מילים רלוונטיות בקטע, השוואה, איתור 'לשון נופל על לשון'.
מתודות: אפשרות התמודדות פרשנית עם פסוק א, זיהוי ריבוי הפעלים, כתיבת המלצה לגזר דין, זיהוי ביטויים מובנים כפרקטיקה להבנת העונש, השוואת המשל והנמשל בטבלה, איתור 'לשון נופל על לשון'.