סגור תצוגת כיתה
הפרק

קדושת החיים

בראשית ט, ו; שמות כ, יג; במדבר לה, ט-לד; דברים כא, א-ט; דברים כא, כב-כג

מבט מלמעלה

נעסוק במושג צלם אלוהים שבאדם, נלמד על איסור רצח ועל החובה לשמור על כבוד המת הנגזרים מרעיון צלם אלוהים. נמשיך בלימוד על העונש לרוצח בשגגה – ערי המקלט, ונדון אם תפקידן הוא רק להגן על הרוצח או גם לשמש מנגנון חברתי, וכיצד מנגנון זה נועד להתמודד עם מנהג גאולת הדם שהיה מקובל בתקופת המזרח הקדום.

מידע כללי
  • ספר בראשית
  • יחידת הפרקים פרק ט
  • קבוצת גיל כיתה יב
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
בשביל צָרֵי העין
המדרש מרחיב את גבולות האחריות במקרה של שפיכות דמים ומראה את הקשר בין ההרוג לבין...
בשביל צָרֵי העין
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז).

איור: shutterstock.com

המדרש מרחיב את גבולות האחריות במקרה של שפיכות דמים ומראה את הקשר בין ההרוג לבין זקני העיר.

אמר רבי יהושע בן לוי: אין עֶגְלָה עֲרוּפָה באה אלא בשביל (בגלל) צָרֵי
העין, שנאמר: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה".
וכי על ליבנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם?
אלא [הם אומרים כביכול:] לא בא לידינו וּפְטַרְנוּהוּ בלא מזונות (אוכל), לא רְאִינוּהוּ וְהִנַחְנוּהוּ בלא לוויה (ליווי).

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לח עמוד ב, מהדורת שטיינזלץ)

  • על פי המדרש, ברור שזקני העיר לא פגעו פיזית בקורבן.
    אם כן, מדוע הם מרגישים צורך להסביר את המעשה?
ערך חיי האדם
בריאת האדם בצלמו של אלוהים מעניקה ערך מוחלט לחיי האדם, כל אדם. מכך נובע כי...
ערך חיי האדם
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ט, ו)

בריאת האדם בצלמו של אלוהים מעניקה ערך מוחלט לחיי האדם, כל אדם. מכך נובע כי פגיעה בחיי אדם כמוה כפגיעה בדמות האל עצמו. כך גם במדרש:

רבי עקיבא אומר: כל השופך דמים, הרי זה כאילו ביטל צלם אלוהים, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ".

(מבוסס על תוספתא, מסכת יבמות, פרק ח הלכה ד)

  • לפי הקטע, האם שפיכות דמים היא עבירה שבין אדם לחברו או עבירה שבין אדם למקום (לאלוהים)? הסבירו.
ידינו לא שפכו את הדם
בטקס עֶגְלָה ערופה, הנהגת העיר הקרובה למקום הרצח יורדת לִמְקוֹם נחל איתן (נחל שזורמים בו...
ידינו לא שפכו את הדם
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז)

איור: shutterstock.com

בטקס עֶגְלָה ערופה, הנהגת העיר הקרובה למקום הרצח יורדת לִמְקוֹם נחל איתן (נחל שזורמים בו מים). הם רוחצים את ידיהם ומצהירים קֳבָל עַם וְעֵדָה: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ".
לפי חוקי המשפט המודרניים, אי זיהויו של הרוצח מבטל את היכולת להטיל אשמה על אדם מסוים, ולכן התיק הפלילי ייגנז.

להמשך קריאה

בשיח היהודי המצפוני של אחריות, המאורע הקשה איננו יכול להתפוגג מאליו, כאילו לא התרחש, רק משום קשיי החקירה. משהתרחש רצח – נדרשת תגובה חברתית, וגם אם עקב הנסיבות לא תוטל אשמה על איש, עדיין קיימת אחריות כללית של הקהילה הרלוונטית.
הביטוי "ידינו לא שפכו את הדם הזה" מוגדר כווידוי שלילי, מפני שהוא מציין מה לא נעשה. מצד אחד יש בו משום הסרת אשמה. אבל מצד אחר יש בו משום קבלת אחריות. מנהיגי העיר אינם מתעלמים מכך שדם נשפך ואדם מת בתחום אחריותם. הם מקבלים אחריות גם אם אין סיכוי למצוא את האשם – ומקיימים טקס חלופי המבטא זאת.
היום נוהגים להשתמש בביטוי "ידיי לא שפכו את הדם הזה" במשמעות הפוכה, כהתנערות מאחריות. הביטוי משמש כמין טענה שהדובר אינו קשור לטרגדיה שקרתה.

מבוסס על: אבי שגיא וידידיה צ' שטרן, מולדת יחפה: מחשבות ישראליות, 2011, עמ' 195. © עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה. ועל עולם התנ"ך – דברים, 2002, עמ' 160, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • איזו תופעה בחברה הישראלית הייתם מתארים בביטוי זה? הסבירו.
צלם אלוהים
הביטוי "צֶלֶם אֱלֹהִים" מופיע בסיפור הבריאה, בתיאור בריאת האדם: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם...
צלם אלוהים
כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ט, ו)

איור: shutterstock.com

הביטוי "צֶלֶם אֱלֹהִים" מופיע בסיפור הבריאה, בתיאור בריאת האדם: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, כז). הפסוק מגדיר בלשון מיוחדת וחגיגית, ובניסוח יחידי מסוגו, את הקשר שבין האדם לאל, את הקרבה המהותית שבין הנברא לבורא.

להמשך קריאה

הפסוק אינו מתכוון לקבוצה אנושית מסוימת, ואין בו התניה כלשהי. הוא קובע את מעמדו של האדם באשר הוא אדם, בכל הזמנים, בכל הנסיבות, ומגדיר את הערך המוחלט של האדם – של כל אדם ואדם.
עובדה זו היא הבסיס לאיסור המוחלט על רצח: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
בלשון ימינו משתמשים בביטוי זה כדי לבטא את שאר הרוח של האדם, את "מוֹתַר האדם" משאר היצורים, עובדה המאפשרת לו לשמור על כבודו ועל ערכיו המוסריים גם במצבים קשים, משפילים ולעיתים בלתי אנושיים.

מבוסס על: פיליפ טריה ומתיה קם, "צלם אלוהים", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • פרשנים לדורותיהם התלבטו בהגדרת מהותו של צלם האלוהים שבאדם.
    כיצד אתם מבינים רעיון זה?
עיר מקלט / אהוד בנאי
הרעיון המקראי של עיר מקלט היה פתרון נחוץ לזמנו ונועד להגן על מי שהרג בשגגה....
עיר מקלט / אהוד בנאי
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט (במדבר לה, יא-יב)

הרעיון המקראי של עיר מקלט היה פתרון נחוץ לזמנו ונועד להגן על מי שהרג בשגגה. עיר המקלט הייתה מרחב שהשוהים בו היו באותו הזמן גם מוגנים מרודפיהם וגם אסורים בתוך אותו מרחב.
בשנת 1987 הוציא אהוד בנאי את האלבום הראשון שלו "אהוד בנאי והפליטים". שירי האלבום עסקו בעיקר במסעות, בגעגוע ובמחאה.
השיר "עיר מקלט" מתחיל בסימון סכנה הולכת וגוברת: "לפני שהטפטוף ייהפך למבול, הוא צריך למצוא שער לא נעול".
מה שמסקרן את השומע – הוא הסיבה שבגללה חייב בנאי להימלט ולמצוא לעצמו עיר מקלט.

להמשך קריאה

עיר מקלט
מילים ולחן: אהוד בנאי

לפני שהטפטוף ייהפך למבול
אני חייב למצוא שער לא נעול
כי שוב חזר אליי הבלוז
חייב לצאת, חייב לזוז
על הכביש המתפתל בין עכו לצפת
בטבריה על המזח, יורד עד לאילת
נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט
נפלט, נמלט, מבקש – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

באופק נוצצים האורות הרחוקים
לשם אני אגיע בכוחותיי האחרונים
וְאַתְ חַכִּי בפתח והדליקי את האור בן אדם חוזר אלייך מן הכפור קחי אותי אל המזבח, לפני שאשב רועד שהאמת תצא אני בך אסתתר כי את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

כן עד שהאמת תצא אני בך אסתתר
עד שהסופה תחלוף והקרח יישבר
עד שמעיין יבש ייפתח ויפכה
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט, עיר מקלט, עיר מקלט

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

מבוסס על: דויד פרץ, "שוב חזר אליי הבלוז", אתר מיזם 929

  • בשיר "עיר מקלט" אהוד בנאי מבקש הגנה.
    אילו מילים בשיר מבטאות את הכמיהה שלו להגנה?
בין ימי מלחמה לשלום / גלעד קריב
הבוקר, שישי, שמעתי ברדיו דבר תורה מפיו של הרב ישראל לאו, שמפאת חשיבותו בעיניי, אני...
בין ימי מלחמה לשלום / גלעד קריב
וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה (שָׁפְכוּ) אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ (דברים כא, ו-ז)

צילום: shutterstock.com

הבוקר, שישי, שמעתי ברדיו דבר תורה מפיו של הרב ישראל לאו, שמפאת חשיבותו בעיניי, אני מעלה אותו על הכתב. פרשת שופטים נחתמת במצוות "עגלה ערופה" – אותו טקס קדום ורב רושם שנערך עקב מציאת גופת אדם שאין יודע מי הֲרָגוֹ. זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה יוצאים מחוץ לעיר לערוץ נחל. הם רוחצים את ידיהם במים לנוכח דמה הניגר של עֶגְלָה (יסלחו לי הצמחונים, שגם אני נמנה עימם) ומצהירים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כא, ז).

להמשך קריאה

פרשנים הסבו את תשומת הלב לעובדה שמצוות עגלה ערופה מופיעה בתוך מסכת המצוות הנוגעות לזמן מלחמה, שמתחילות בפרשת "שופטים" וממשיכות אל חלקה הראשון של פרשת השבוע הבא – "כי תצא".

מה מקומה של מצוות עגלה ערופה, שאין לה קשר לדיני המלחמה ונוהגת גם ובעיקר בזמן של שלום, לדיני המלחמה? הציע הרב לאו שמצוות עגלה ערופה עומדת כנגד האדישות לחייו של האדם, גם כזה שאין איש מכירו. מציאות מתמשכת של מלחמה ומאבק עלולה לטעת בלב היחיד והציבור אדישות מסוג זה. בעיצומם של דיני המלחמה – עוצרת התורה לרגע ומזכירה את החלל שנופל לא בשדה הקרב אלא בשדותיה של עיר היושבת לבטח.

דווקא חברה למודת אובדן וחללים צריכה להיזהר שבעתיים מלאבד את הרגישות לחייו של אדם – כל אדם.

  • לפי הקטע, מדוע מוקמה מצוות עגלה ערופה בין דיני המלחמה?
עיר מקלט
ערי המקלט היו מקובלות גם בישראל. מפסוקים כד-כה ניתן ללמוד על שני סוגים של שהייה...
עיר מקלט
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה (במדבר לה, יג-יד)

מפת ערי המקלט Oriaaaass, מפת ערי המקלט, CC BY 3.0

ערי המקלט היו מקובלות גם בישראל. מפסוקים כד-כה ניתן ללמוד על שני סוגים של שהייה במקלט: האחת – בטרם התקיים המשפט, והשנייה – אחרי שהמשפט התקיים בפני העדה או בפני זקני העיר (דברים יט, יב).

אם מתברר שהרצח נעשה בזדון, מוציאים את הרוצח מעיר המקלט ומוסרים אותו לגואל הדם (דברים יט, יב). אם מתברר שהרצח נעשה בשגגה, משיבים אותו לעיר המקלט (במדבר לה, כה).
הקפדה זו על הבחנה בין רוצח בשגגה לרוצח בזדון בקשר למתן זכות מקלט – מיוחדת לישראל בלבד, ואין היא ידועה אצל עמי הסביבה.

מבוסס על יצחק אבישור ויעקב מילגרום, עולם התנ"ך – במדבר, 1997, עמ' 204, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה הקשר בין מנהג גאולת הדם, שהיה מקובל באותם ימים, לבין ערי המקלט?
נחל איתן
"נַחַל אֵיתָן" – מקובל לפרש כמשמעו בעברית מודרנית: נחל שמימיו זורמים תמיד, להבדיל מנחל אכזב...
נחל איתן
וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ (דברים כא, ד)

איור: מיכל בן חמו

"נַחַל אֵיתָן" – מקובל לפרש כמשמעו בעברית מודרנית: נחל שמימיו זורמים תמיד, להבדיל מנחל אכזב (ואדי), שמימיו זורמים רק בעונת הגשמים. ואולם משמעות זו כלל אינה ודאית. יתרה מזאת, אין נחלי איתן רבים בארץ ישראל. מספרם ממערב לירדן הוא 18 בקירוב, וגם הם, בחלקם הגדול, מלאים מים רק במהלך כמה קילומטרים, סמוך לשפך אל הים, ורובם נמצאים סמוך לגבול או מחוץ לנחלת בני ישראל (כגון מקורות הירדן בגליל העליון ונחלי מישור החוף).

להמשך קריאה

ביהודה ובשומרון כמעט אין נחלי איתן. על פי פירוש זה לביטוי "נחל איתן", היה קשה לקיים את הטקס ולהסיר את אשמת הדם ברוב חלקי הארץ.
הפרשנים הקדומים מפרשים "איתן" במשמעות חזק, קשה. אם המשמעות היא נחל קשה, הכוונה היא למקום קשה לעיבוד חקלאי, כדרישת הכתוב: "אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". אך לא ברור במה עדיף אתר כזה על מקום שומם ומרוחק אחר.

מבוסס על יעקב חיים טיגאי, שמואל אחיטוב (עורך), מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל : דברים – כרך שני טז, יח – לד, יב, 2016 עמ' 523. © הוצאת ספרים עם עובד.

  • בטקס עֶגְלָה ערופה היו יורדים לִמְקוֹם נחל איתן.
    איזה פירוש משכנע אתכם יותר:
    נחל איתן כמקור מים זורמים או נחל איתן כמקום קשה לעיבוד? הסבירו מדוע.
ערי מקלט במזרח הקדום
במזרח הקדום היו קיימים מקומות בעלי אופי מקודש, שהעניקו חסות וחסינות לכל מי שנקלע לתוכם....
ערי מקלט במזרח הקדום
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (במדבר לה, טו)

שרידי מקדש בעיר ניפור, העיר שהייתה מקודשת לאל אנליל. צילום: Jasmine N. Walthall, U.S. Army, מתוך ויקישיתוף

במזרח הקדום היו קיימים מקומות בעלי אופי מקודש, שהעניקו חסות וחסינות לכל מי שנקלע לתוכם.
במסופוטמיה היו ערים שהעניקו ערבויות להגנת תושבי העיר מפני פגיעה בביטחונם האישי: "הנכנס לתוכה זכות […] מובטחת לו, ואף כלב שנכנס לתוכה לא ייהרג".
במקום אחר נאמר כי אסור לשפוך את דמו של תושב העיר ניפור הקדושה, בהיותו מקודש לאל אנליל.

להמשך קריאה

במצרים לא ידוע על ערים המעניקות מקלט, אלא על מתחם מקודש המקנה זכות זו. מתחם זה שימש מקלט לא רק לרוצחים ולמורדים, אלא גם לבעלי חוב ולנרדפים אחרים. הממונה על רשות המקלט היה הכוהן הראשי, ועם מותו של הכוהן השתחרר מי שחסה באותו מקלט.
נוהג זה עשוי לשפוך אור על דין עיר המקלט בישראל, שלפיו עם מות הכוהן הגדול, הרוצח בשגגה משתחרר מעיר המקלט.

מבוסס על: יצחק אבישור ויעקב מילגרום (עורכים), עולם התנ"ך – במדבר, 1997, עמ' 205-204, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • ציינו נקודת דמיון ונקודת הבדל בין ערי המקלט בישראל וערי המקלט במזרח הקדום.
חוק אפודיקטי וחוק קָזוּאִיסְטִי
חוק אפודיקטי הוא חוק המנוסח כצַו מוחלט – "עֲשֵׂה" או "לא תעשה" – בסגנון נמרץ...
חוק אפודיקטי וחוק קָזוּאִיסְטִי
"לֹא תִּרְצָח" (שמות כ, יג)

לוח מקובץ חוקי אשנונה, שנוסחו במאות 19-20 לפנה"ס. החוקים מנוסחים בסגנון החוק הקאזויסטי. צילום: Defense Imagery Management Operations Center (DIMOC)

חוק אפודיקטי הוא חוק המנוסח כצַו מוחלט – "עֲשֵׂה" או "לא תעשה" – בסגנון נמרץ וקצר. הניסוח ההחלטי והתמציתי, ללא פירוט, נועד להדגיש את חוֹבת העשייה או את חוּמרת האיסור. דוגמאות: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", "לֹא תִנְאָף", "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה".
בדרך כלל זהו צו עקרוני, מקרה-על, אזהרה. וכדי שאפשר יהיה לבצע את הציווי מבחינה משפטית – הפירוט מופיע לעיתים במקומות אחרים. דוגמאות: פירוט איסורי ניאוף שונים (בהקשר לצו "לא תנאף"). הצו מנוסח על פי רוב כִּפְנייה ישירה – בגוף שני יחיד או רבים.

להמשך קריאה

בחוקי המזרח הקדום נדיר למדי הניסוח האפודיקטי, וְרוֹוֵחַ יותר הניסוח הקזואיסטי.
דוגמה לחוק בקובץ חוקי אשנונה, המנוסח בסגנון קזואיסטי:
אם אדם ישך באפו של אדם אחר ובתקו, הוא ישלם מנה אחת (60 שקל) כסף. אם בעינו – מנה אחת (60 שקל) כסף. אם שן – חצי מנה (30 שקל). אם אוזן – חצי מנה (30 שקל). סטירת לחי ישלם עשרה שקל כסף.
להעמקה

  • "לא תרצח": כיצד החוק מנוסח (קזואיסטי או אפודיקטי)?
  • ממה נובעת העוצמה של הדיבר "לא תרצח"?
סימנים - דברים פרק כא
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כא.
סימנים - דברים פרק כא
"כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה" (דברים כא, א)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על דברים פרק כא.

  • לפי הסרטון, מה הרלוונטיות של פרשת עֶגְלָה ערופה לימינו?

קרדיט: סימנים דברים פרק כא/ 929 תנך ביחד

סימנים - במדבר פרק לה
הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על במדבר פרק לה.
סימנים - במדבר פרק לה
"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (במדבר לה, טו)

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על במדבר פרק לה.

  • ערי המקלט קשורות לנורמות שהיו מקובלות באותה תקופה.
    באילו נורמות מדובר?

קרדיט: סימנים במדבר פרק לה / 929 תנך ביחד

ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל...
ירון לונדון והרב אברהם חזן ז"ל - הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר, על רוצח בשגגה ומשמעותן של ערי המקלט
(בראשית פרק ט פסוק ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃
(במדבר פרק לה) יא וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ יב וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶֽעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָֽרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃

תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

  • מה הם התנאים שבהם צריכים לעמוד ערי המקלט ומדוע?
  • איך צריכות להיראות הדרכים לערי המקלט ומדוע?
  • כיצד תפקידן של ערי המקלט מבטאים את היחס לרוצח בשגגה כמי שאינו נקי לחלוטין מחטא אף שלא הייתה כוונה במעשיו
  • כיצד ערי המקלט מתמודדות באופן משפטי מתוך אחריות חברתית עם מנהג גאולת הדם שהיה מקובל בעמי האזור?

שבעים פנים – פרשות מטות-מסע, 2013, כאן חינוכית