ערי מקלט והיחס לרוצח בשגגה

נקרא בבמדבר פרק לה פסוקים ט-לד. נציין שלפנינו פסוקים העוסקים בתפקיד ערי המקלט וייחודן. נסביר את המילה "בִּצְדִיָּה" שפירושה בכוונה.
נשאל את התלמידים:

• בין אילו שני סוגי רצח מבחינים הפסוקים הללו? (בזדון ובשגגה)

נבקש מן התלמידים לעבור על פסוקים טז-כד ולסמן באדום מילים שמבטאות כוונה תחילה לרצח בזדון ובירוק מילים שמצביעות על טעות אנוש (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבקש מן התלמידים למצוא בפסוקים מה דינו של כל אחד מן הרוצחים, ומי יבצע את גזר הדין בכל מקרה.
נכתוב על הלוח:

• דין רוצח בזדון – גואל הדם יהרוג את הרוצח. (פסוקים טז-כ)
• דין רוצח בשגגה – העדה תשפוט אותו, והוא יוגלה לעיר המקלט עד מות הכהן הגדול (פסוקים כד-כה)

נסביר כי הכוונה במילה 'עדה' היא לדיינים. כלומר, הרוצח בשגגה יעמוד למשפט צדק לפני בית דין שיקבע את גזר דינו.
נשאל את התלמידים:

• אם אכן הכריעה העדה שמדובר ברצח בשגגה – מה גזר דינו של הרוצח? (לשוב אל עיר המקלט ולשהות שם עד מות הכוהן הגדול)

כעת נדון בהבדל המהותי בין רוצח בכוונה תחילה לבין ההורג בטעות, הגם שהתוצאה הסופית זהה.

• מה יכול לקרות לרוצח אם יצא מעיר המקלט? (לגואל הדם מותר לרצוח אותו)

נקרא יחד את פסוקים טז-כד ונבקש מן התלמידים לערוך במחברת טבלה מסודרת של כל סוגי הרצח המופיעים בחלק זה. נמלא יחד את הטבלה על הלוח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• בשיעור הקודם למדנו על העיקרון שממנו נגזרת התגובה לרצח בזדון – האם אתם זוכרים מהו? ("שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" – בראשית פרק ט פסוק ו)
• האם בין בראשית פרק ט לפרשת ערי המקלט בבמדבר פרק לה, כבר ניתן חוק מפורש על רצח? (כן, "לֹא תִרְצָח" – עשרת הדיברות, שמות פרק כ)
• באיזה סוג של רצח עוסק "לֹא תִרְצָח"? (רצח בזדון)

נקרין על הלוח את סוגי הרצח, את העונשים שהמקרא מטיל על הרוצח ואת הסיבה לכל תגובה.
נסכם: העיקרון שלפיו מי שרוצח נפש צריך להיענש במוות וגם האיסור המפורש לרצוח רלוונטיים רק כאשר הרצח בכוונה תחילה. כאשר מדובר ברצח בשוגג, מכיוון שהרוצח לא התכוון לעבור על איסור שפיכת דם ולא התכוון לפגוע בצלם אלוהים שבאדם, מופעל עליו מנגנון תגובה אחר – עיר מקלט.
מתוך הפסוקים עולה שרוצח בשגגה, אף שלא התכוון לרצוח, עדיין צריך לשאת באחריות לתוצאה הנוראה שנתגלגלה לידו. אומנם אין הוא מתחייב בעונש מוות כמי שרצח במזיד, אך עדיין נגזר עליו לגלות לעיר אחרת, הרחק ממשפחתו ומחייו הקודמים, לזמן קצוב – עד מותו של הכוהן הגדול.
נקרין על הלוח את פסוקים ו-ז מפרק לה ונשאל את התלמידים:

• מה מספרים לנו פסוקים אלו על ערי המקלט? (הן מערי הלוויים. כלומר, יש שש ערי לוויים שהן גם ערי מקלט)
• במה שונה עיר המקלט מבית כלא? (הרוצח חי בין אנשים נורמטיביים, הוא לא היה מוקף רק בפושעים והיה יכול לחיות אורח חיים יחסית רגיל ועצמאי. לא היו לו סוהרים שקבעו בשבילו את סדר היום. המחיר העיקרי ששילם הרוצח בשגגה הוא המעבר מגורים מביתו לתחום מוגדר ונתון)

נוכל לערוך דיון קצר בשאלות אלה:

• מה לדעתכם עדיף, עיר מקלט או בית כלא?
• האם עיר המקלט היא עונש ראוי למי שרצח בשגגה?
• האם היא עונש קל מדי?
• האם צריך בכלל להעניש רוצח בטעות?
• האם נהג שדרס ילד בטעות צריך לשלם על חטאו?
• האם עיר מקלט הוא פתרון נכון לדורס בשוגג?

נקמת הדם השפוך:
נקרא את פסוקים לג-לד ונסביר שלהחניף פירושו לטמא. נשאל את התלמידים:

• אילו שני עקרונות הקשורים לכפרה על הרצח מנוסחים בפסוקים האלו?

נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
נשאל את התלמידים:

• אם רצח פירושו פגיעה בצלם אלוהים, מדוע ניתנת האפשרות לכפר עליו בלי לשפוך את דם הרוצח בהימלטות לעיר מקלט?

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מנגנון ערי המקלט בא להראות לנו שגם לפי החוק המקראי יש דרגות לרצח, ויש מקרים שבהם הריגת הרוצח אינה בהכרח המעשה הצודק ביותר. האחריות החברתית חלה לא רק כלפי הנרצח אלא גם כלפי הרוצח, ויש לוודא שהוא לא יומת אם לא התכוון להרוג. יש לצמצם ככל האפשר מעשי שפיכות דמים ולאפשר אותם רק כאשר יש בהם מידה כנגד מידה.
נסכם את עקרונות דיני הרצח במקרא ואת ההבחנה בין סוגים שונים של שפיכות דמים:

• העיקרון המרכזי והחשוב ביותר הוא האיסור הנחרץ והמקיף: "לֹא תִרְצָח".
• עיקרון הענישה על רצח מושתת על הציווי בבראשית: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" שמבחין בין דם האדם לדם החיה בגלל צלם אלוהים שבאדם.
• רוצח במזיד – דינו מוות, לאחר שנידון בבית משפט ואשמתו הוכחה (עדים, סדרי דין).
• רוצח בשוגג (ללא כוונה להזיק) דינו להימלט אל עיר מקלט כדי להצילו מגאולת דם וכדי לרצות עונש על טעות חמורה ושפיכות דם שנגרמה על ידו בלי כוונה.

מנגנון ערי המקלט מנסה ליצור הלימה בין סוג החטא ובין חומרת העונש. הניסיון ליצור הלימה בין סוג החטא לחומרת העונש היה רלוונטי לאורך ההיסטוריה והוא רלוונטי גם היום. נקרא יחד כתבה על נהג שדרס ילד למוות ונידון לשנת מאסר אחת (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נדגיש כי במקרה זה השופט קבע כי הנהג לא יכול היה לצפות את הפגיעה בילד ולכן אין להחמיר בעונשו.
נדון בשאלה:

• האם אדם שנוהג ברכב כראוי, אך פוגע באדם והורג אותו ראוי להיענש בכלל? מדוע?

נוכל לביים בכיתה דיבייט קצר בין משפחת הילד ובין הנהג: מהם הטיעונים בעד ענישה חמורה לנהג ונגדה?

תוכן: למדנו על עיר המקלט ועל תפקידה ודנו בשאלה כיצד מנגנון זה מתמודד עם מנהג גאולת הדם.
מיומנויות: קראנו פרשנויות לפסוקים ומתוכם הסקנו מסקנה בנוגע לטקסט.
מתודה: קראנו כתבה שרלוונטית לנושא השיעור וערכנו דיון סביבה.