על זיכרון ובגידה
פרק ב, א-כח
בכמה מילים
בפרק ב פונה ירמיהו אל עם ישראל, ובייחוד אל ההנהגה, בדברי תוכחה על כפיות הטובה ועל חוסר הנאמנות של העם לה'. נעמוד על משמעותו של חסד הנעורים של העם בדור המדבר כרקע להבנת הדימויים הקשים של ירמיהו המשקפים את מעשי עם ישראל בדורו ובדורות הקודמים לו. נבחן את הביקורת של הנביא על הפנייה של ממלכת יהודה לעזרת מעצמות אזוריות ואת הרלוונטיות שלה למציאות הפוליטית של ימינו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – הכרת הטוב:
נזמין את התלמידים לחשוב על אדם שעשה למענם משהו או שעזר להם באופן שלא ישכחו לעולם.
- מיהו האדם?
- מה הוא עשה?
- מדוע המעשה הזה היה משמעותי כל כך בעיניכם?
- האם חשבתם אי פעם לגמול לו על מעשיו? אם כן – כיצד? אם לא – מדוע?
אפשרות שנייה – נורית:
נאזין לשיר 'דני גיבור' מאת מרים ילן שטקליס (ראו קישור גם בממערך השיעור). נעיין במילות השיר ונדון בהן לפי השאלות המובאות בעזר ההוראה.
אפשרות שלישית – רדיוס ללא קהל:
נציג בכיתה את הידיעה על עונש שניתן לקבוצת בית"ר ירושלים (ראו קישור גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה:
- מי יודע מהו משחק רדיוס ללא קהל? מתי משתמשים בעונש זה?
- במי פוגע העונש הזה? מי השמיע קריאות הגזעניות? (בקבוצה ובכלל האוהדים; מיעוט)
- האם זה עונש צודק ולגיטימי, לדעתכם? מדוע? (לא צודק, כי לא כולם השתתפו במעשה, או אולי צודק כי האחריות היא על כל האוהדים ועל הקבוצה)
- איזו בעיה מוסרית עשויה להיות כאן?
- נסו לחשוב על דוגמאות נוספות (מהתנ"ך, מבית הספר, מהחיים) לענישה קולקטיבית.
- האם היא לגיטימית? מתי כן מתי לא?
הזמנה לקריאה
שלב ראשון:
נקרא פסוקים א-ג ונשאל בכיתה:
- אל מי מופנית נבואת ירמיהו?
- איזו תקופה מקראית מוזכרת בנבואה בפסוק ב?
- מה מאפיין את היחסים בין ה' וישראל בתקופה הזאת לפי הנבואה? (ימי המדבר אחרי צאת ישראל ממצרים; נאמנות ואידיליה)
נפנה את התלמידים לעיין בדברי משה לבני ישראל בדברים פרק ט פסוקים כא-כד:
- בפסוקים כא-כג משה מזכיר חמישה אירועים מימי הנדודים במדבר. מה משותף לכולם?
- עד כמה תואם תיאור היחסים בין ה' וישראל בפסוק ב את תיאור קורות עם ישראל במדבר בתורה? איך לדעתכם אפשר להסביר את הפער? (בתורה מתוארים חטאים רבים של עם ישראל בימי המדבר. הפער נובע אולי מנוסטלגיה רומנטית שמייפה את המציאות, או שמלבד החטאים הספורים האלה התאפיינו ימי המדבר בנאמנות מלאה של עם ישראל לה')
- מדוע בפסוק ג מכונה עם ישראל בנבואת ירמיהו "ראשית תבואתו"? מדוע הוא נחשב לקודש? (הוא העם הראשון שהלך אחריו והוא יקר לו, הוא קודש במובן שאסור ל"אכלו" – כלומר לפגוע בו. ה' מגן עליו)
- מהי מערכת היחסים בין ה' לישראל לפי המטפורה הזאת? (ה' מגן על עם ישראל כמו על בנו בכורו, בלי תלות במעשי הבן)
לפני השלב הבא נעצור ונשאל בכיתה:
- נסו לשער, במה תעסוק הנבואה בהמשך? בהנחה שהפסוקים שקראנו הם הקדמה, מה עשוי להיות תוכן הנבואה?
שלב שני:
נזמין את התלמידים לקרוא בשקט את פסוקים ד-ח ולבחון את ההשערות שהעלו. נשאל:
- במה עוסק המשך הנבואה? מהו הקשר בין פתיחת הנבואה לתוכנה? (בגידה של עם ישראל בה', הפתיחה מדגישה את הניגוד בין ימי המדבר לבין דורו של ירמיהו ואת האכזבה של ה')
- מהו ה"הבל" שעם ישראל הלך אחריו? מדוע הוא מכונה הבל? (הבעל, מכונה כך מכיוון שהוא חסר קיום ומשמעות כמו הבל פה)
- מהו הביטוי החוזר בפסוקים ב וה? כיצד הוא מדגיש את הניגוד בין ימי המדבר לבין דורו של ירמיהו? (ללכת אחרי, פעם אחרי ה' ופעם אחרי ההבל)
נזמין תלמידים שונים לקרוא קריאות דרמטיות שונות של פסוקים: בכעס, בעצב, בפליאה, באכזבה ועוד.
נדון בכיתה:
- מהו לדעתכם הטון המתאים ביותר לקריאת פסוקים אלו? מדוע? מה הוא מבטא?
- האם תוכלו למצוא בסיס לתשובתכם בפסוקים? בדקו למשל את פסוק ב ופסוק יב.
למורה: הנבואה מכילה ביטויים קשים ונוקבים כלפי עם ישראל, אך בהתחשב בפסוקים הראשונים של הפרק (ב-ג), ייתכן מאוד שאינם נאמרים בניכור ובנוקשות אלא ברגשות מעורבים. ריבוי השאלות הרטוריות והביטוי "שומו שמיים" עשויים ללמד למשל על טון של פליאה. אפשר להסביר זאת בכיתה כמונולוג של הורה על ילדו, שוודאי מעורבות בו חיבה וקרבה.
– להרחבה נוספת בעניין ראו מאמרה של מירה רגב באתר 929.
שלב שלישי – המדבר:
- בפסוקים ה-ו שוב מוזכר המדבר. השוו בין פסוקים ה-ו לפסוק ב: מהו ההבדל בין שני האזכורים של המדבר? כיצד ה' מתייחס לתקופת המדבר וכיצד התייחסו אליה אבותיהם של בני דור ירמיהו? (ה' זוכר את התקופה היטב והאבות מתעלמים ממנה לחלוטין)
- מה עשה ה' למען עם ישראל על פי הנבואה? (פסוקים ו-ז) (העלה אותו ממצרים, הוליך אותו במדבר ובשממה והוביל אותו לארץ ישראל הפורייה)
- מה עשו מנהיגי העם ומה נמנעו מלעשות על פי הנבואה? (פסוקים ו, ח) (התעלמו מה' ומהחסדים הגדולים שעשה לעם ישראל בראשית דרכו, הלכו אחרי הבעל וחטאו)
- מהי הטענה המרכזית של ה' כלפי עם ישראל בקטע זה? (פסוקים ט-יב) (אף עם בהיסטוריה לא החליף את אלוהיו, ועוד מדובר באלוהי שווא. עם ישראל עזב את אלוהיו והלך אחרי אלוהי שווא)
- מדוע לדעתכם פנו ישראל אחרי אלים אחרים? מה קיוו לקבל מזה?
שלב רביעי:
נקרא פסוקים יג-כח ונבקש מהתלמידים להיעזר בפירוש שטיינזלץ על הפרק (להלן) כדי לאתר את המטאפורות בפסוקים ולעמוד על משמעותן (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נדון בכיתה:
- מהו חטאו העיקרי של עם ישראל כפי שהוא משתקף במטפורות אלה? (הבגידה בה', המתבטאת בכך שפנו לעזרת עמים אחרים ועבדו אלילים)
- מה עשוי היה להוביל את עם ישראל למעשים אלו, לדעתכם? (תשובה אפשרית: עם ישראל לוקה בחוסר ביטחון ואמונה ביכולת של עצמו לעמוד מול אויבים)
- האם גם בעיניים מודרניות המעשים שאליהם מתייחסת הנבואה נתפסים כחטא? מדוע? (לכאורה לא, כי התפיסה המדינית-צבאית איננה דתית ואיננה קשורה בנאמנות לאלוהים, אבל ייתכן שאפשר לראות בנבואה זו שאיפה לעצמאות מדינית-צבאית ונאמנות לזהות לאומית של עם ישראל, במקום להסתמך על הסכמי עזרה וחסות עם מעצמות)
נסכם – נבואת ירמיהו בפרק רצופה דברי תוכחה על חוסר הנאמנות וכפיות הטובה של עם ישראל ביחס לה', שמוצגים כאובדן דרך וחוסר כבוד עצמי. רעיון הנאמנות לאל הלאומי וההתנגדות לקבלת חסות של מעצמות על-אזוריות עשוי להיות מקביל לרעיון הזהות העצמית של מדינת ישראל המודרנית והעצמאות הצבאית והמהותית שלה.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – בגידה וכפיות טובה:
נדון בכיתה:
- מה נחשב לבגידה בין בני אדם?
- במה שונה בגידה מפגיעה אחרת של אדם באדם אחר?
- האם אפשר לסלוח על מעשה בגידה?
- מה נדרש לשם כך?
- האם נתקלתם פעם בהתנהגות כפוית טובה כלפיכם?
- מה גרם לזה?
- האם הרגשתם פעם נבגדים?
- מה גרם לזה?
- האם סלחתם על הבגידה? מדוע?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק א פסוקים א-כח. עמדנו על הביקורת הקשה שמטיחה הנבואה בעם ישראל ועל ההבטחה של ה' לא לעזבו למרות הכול.
מיומנויות: עמדנו על השימוש האומנותי במוטיב המדבר, זיהינו מטאפורות רבות בנבואה ועמדנו על משמעותן.
מתודות: פתחנו בדיון אקטואלי או בדיון אישי חופשי או על בסיס שיר ילדים, שעוסק בשאלות שעולות בפרק, השווינו בין חלקי הפרק ולמדנו לעומק את הפסוקים.
זיכרון העבר:
נעיין במאמרו של עדיאל זמרן 'תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה'' באתר מכללת הרצוג.
- מה הוביל את עם ישראל לשכוח את ה' ולפנות לאחרים לפי המאמר?
- מהם האירועים החשובים של עם ישראל שאותם חובה עלינו לזכור, לדעתכם?
תורת הגמול:
נרחיב את הבנת תורת הגמול המקראית בעזרת המאמר של אמנון בזק 'פרק י"ח: שני יסודות בתורת הגמול' מאתר ישיבת הר עציון.
- מהו הפתגם העומד בבסיסו של המאמר? כיצד מתמודדים איתו יחזקאל וירמיהו?
- מהו גמול לדורות במקרא? האם הוא מוסרי לדעתכם? מדוע?