סגור תצוגת כיתה
הפרק

דוד וגליית

שמואל א יז

מבט מלמעלה

נעיין בסיפור הקרב בעמק האלה. נבחן את המפגש בין דוד לשאול, נעקוב אחר צמיחתו של דוד עד שהוא נענה לקריאת התיגר של גלית ונדון כיצד בסופו של דבר ניצח הנער הצעיר את הלוחם המנוסה.

מידע כללי
  • ספר שמואל א
  • יחידת הפרקים פרק יז
  • קבוצת גיל כיתה י
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
כעסו של אליאב
כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.מניין לנו? מאליאב. שנאמר:...
כעסו של אליאב
"וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ."
(פסוק כח)

איור: shutterstock.com

כל מי שכועס, אפילו פסקו (קבעו) עליו גְדֻלָה מן השמיים, מורידים אותו.
מניין לנו? מאליאב. שנאמר: "וַיִחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".
להמשך המדרש

וכאשר שמואל הלך למשוחַ את בְּנֵי ישי, על כולם כתוב: לא בזה בחר ה׳, ורק על אליאב כתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ". מכאן, שהיה אוהב אותו עד עכשיו ואחר כך נמאס עליו, שאילו לא היה כעסן היה ראוי לגדולה.

(מעובד. על פי: תלמוד בבלי,מסכת פסחים, דף סו עמוד ב. ביאור על פי הרב עדין שטיינזלץ)

  • האם תגובתו של אליאב, ובמיוחד בחירת המילים שלו, מידתית למעשיו של דוד?
  • על פי המדרש, מה היה המחיר של מעשהו זה?
בגדי המלך
חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת...
בגדי המלך
"וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן." (פסוק לח)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת שאיש אינו מוכן לקחת על עצמו. האם נעלה בדעתנו שהמפקד יסיר את מדיו ואת קסדתו וילביש בהם את הטירון היומרני? סביר להניח שלא. אך זה בדיוק מה שעשה שאול.

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

לכאורה – גַדְלוּת נפש. שאול המלך האמין ביכולתו של דוד, הנער האדמוני האלמוני, והיה מוכן להניח את האגו שלו בצד לטובת המלחמה בפלשתים. אך המדרש מעניק את גדלות הנפש לדוד דווקא.

וכן אתה מוצא בדוד המלך, כיון שהלך להילחם עם גָּלְיָת אמר לו שאול אתה לא תוכל ללכת אל הפלשתי הלז להילחם כי נער אתה… אמר לו שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו, מיד השיבו דוד: ה' אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה (שם לז). מיד: וילבש שאול את דוד מדיו (שם לח). וכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם (שמואל א ט, ב). כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו (=מתאימים לו) מיד נכנס בו עין רעה. כשראה דוד שהלבין פני שאול, אמר לו: לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסירם דוד מעליו (שם יז, לט). הא למדת שאפילו יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך. (ויקרא רבה כו, ט). גילה וכמן, "נכנס לנעליו הגדולות של המלך", אתר מיזם 929
  • רגע לפני הקרב הגדול נוצרת קִרבה בין המלך שאול לנער דוד. איזו תכונה של דוד עולה מהמדרש ואיזו תכונה של שאול?
  • בספר שמואל, הבגד מסמל פעמים רבות את התפקיד. מה הסמליות שמביע הסיפור המקראי? 
בחרב ובחנית ובכידון
בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד...
בחרב ובחנית ובכידון
"אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל…" (פסוק מה)

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד משיב בנחישות ובאמונה בניצחונו שיוכיח "כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל… כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה…" (פסוקים מו-מז).

להמשך קריאה

וכך היה. בלי חרב ובלי חנית, רק עם אבן קֶלַע שפוגעת "בּוּל בפוני", מפיל דוד את הענק הפלשתי. והעם רודף אחר הפלשתים ומכה בהם מכה ניצחת.

מתוך מיזם 929

  • דוד קובע באמירתו זו כי כלי הנשק המתקדמים לא יביאו תועלת לפלשתים במלחמתם בישראל. מה לדעתכם המקור לביטחון הגבוה של דוד?
אִישׁ הַבֵּנַיִם
אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם"...
אִישׁ הַבֵּנַיִם
"וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגָּת..." (פסוק ד)

אדם נלחם בצללית. frankie's/shutterstock.com

אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם" – כדי לנהל דו קרב עם לוחם מן הצד שכנגד; המנצח בדו קרב מנחיל את הניצחון לעמו ללא קרב נוסף.

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

להמשך קריאה

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

  • אפשר לראות ב"איש הביניים" נוהל מפתיע של המרת שפיכות דמים גדולה בעת מלחמה, בקרב בין שניים בלבד. מה הדבר יכול ללמד על מלחמות בעת העתיקה?
לא לבעלי לב חלש
האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב...
לא לבעלי לב חלש
"וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ." (פסוק נז)

קאראווג'ו, דוד עם ראש גוליית, 1610 בערך. מאוסף גלריה בורגזה, רומא. מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב ביד אחת ואת ראשו של גָּלְיָת ביד האחרת. הבעת פניו של דוד אינה ברורה לחלוטין, אך לא משתקפת בה שמחת ניצחון אלא חמלה ואפילו צער.

להמשך קריאה

לימים תיאר יהודה עמיחי באופן דומה את תחושת אי-הנוחות של דוד: "וְלֹא יָדַע פִּתְאֹם הֵיכָן יָנַח אֶת רֹאשׁ גָּלְיָת שֶׁמִּשּׁוּם מָה שָׁכַח וְעוֹד הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּתַלְתָּלָיו" (דוד הצעיר / יהודה עמיחי). קארווג'יו נחשב לאבי סגנון הבארוק – סגנון באומנות שהתאפיין בהדגשת ניגודים, במורכבות רעיונית, בתנועה וביצירת דרמה בעזרת שימוש באור וצל. קארווג'יו בחר בקפידה מה להבליט במשחקי האור והצל ביצירותיו, ואפשר לראות זאת גם ביצירה זו. הבעת פניו החומלת של דוד, גופו הנערי, מובלטים באור ועומדים בניגוד לראשו העצום של גָּלְיָת, שמובלט גם הוא.

קראו פסוקים נא-נז והביטו ביצירה.

  • של מי החרב שנושא דוד?
  • איזה פסוק מתארת היצירה? הסבירו בחירתכם.
בול בפוני
בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את...
בול בפוני
"...וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה." (פסוק מט)

בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את הסיפור התנ"כי על דוד וגָּלְיָת. השיר נבחר ל"שיר השנה" באותה שנה.

למילות השיר

גוליית / כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון

זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כָּאוּב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים –
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מִפִּיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בַּגַנוֹן אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לְחַיוֹת,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקווה שלא ידרוך עליי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה הָמוֹן סוֹאֵן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וּגְדִי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אליי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הָרוּגַטְקָה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מַלְכֵּנוּ,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו…

מקווה שלא ידרוך עליי
מקווה שלא יקפוץ עליי
הנה בא אלינו גוליית

© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.

  • השיר מציע פרשנות הומוריסטית אך גם מדרשית, לפעמים הוא נאמן לסיפור ולפעמים, כמו המדרש, מוסיף או משנה פרטים. היכן יוצרי השיר נצמדו לסיפור, והיכן אִפשרו לעצמם לשנות?

קרדיט: כוורת -גוליית / מוזיקה ישראלית, 2011

עמק האלה
הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה. עמק האלה הפורה ורחב הידיים...
עמק האלה
"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שׂוֹכֹה… וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים." (פסוקים א-ב)

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה.

להמשך קריאה

עמק האלה הפורה ורחב הידיים היה אזור מעבר חשוב בין אזור ההר (תחום התיישבותו של עם ישראל) לבין השפלה ומישור החוף (תחום מושבם של הפלשתים והכנענים), ועל כן מאבק השליטה על העמק ועל הדרכים המובילות אליו היה בלתי נמנע.

מתוך: גליה דורון, "מראה מקום: דוד וגולית בעמק האלה", אתר מקראנט, מטח

התבוננו במפה והתבססו על הקטע המצורף, וענו:

  • היכן נמצא עמק האלה? מדוע התרחש הקרב בין ישראל לפלשתים דווקא שם?
  • מוצאו של דוד מבית לחם, האם נתון זה שופך אור על רצונו להשתתף במלחמה?
מה עושה פה ירושלים?
ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק...
מה עושה פה ירושלים?
"וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ." (פסוק נד)

ירושלים. babayuka/shutterstock.com

ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק הוא אָנַכְרוֹנִיזְם (הזכרת פרט ביצירה, המאוחר לזמן כתיבת היצירה).

להמשך קריאה

הרי לא ייתכן שדוד הביא את ראשו של גָּלְיָת לעיר ירושלים, שבאותה העת הייתה תחת שלטון יבוסי. יש הסבורים שזו הוכחה לכך שהסיפור נכתב זמן רב לאחר מכן, ועל כן הטעות. לעומתם, יש הסבורים שאִזכורה של ירושלים מבטא הבטה קדימה, כלומר שדוד עתיד להביא את ראשו של גָּלְיָת לירושלים אחרי שיכבוש אותה.

  • האם שמתם לב לאִזכור המפתיע של ירושלים? איזו משתי הגישות המוצגות המסבירות את האזכור אתם נוטים לקבל?
כלי התקפה
דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל...
כלי התקפה
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

קלע. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל ביד אחת וקֶלַע בשנייה.

להמשך קריאה

לילקוטו הוא מלקט חמש אבנים חלקות מהנחל – להישמר מפני הארי והדוב. והקלע בהיכון – כלי נשק מעץ, המשמש ליידוי אבנים במהירות. סיבוב הקלע בתנופה הרצויה משחרר את האבן אל המטרה.

  • פירוט כליו הפשוטים של דוד עומד אל מול הפירוט הארוך של הציוד המשוכלל שנושא גָּלְיָת הפלשתי (פסוקים ה-ז). למי מהשניים עומד היתרון בשדה הקרב? נמקו דבריכם.
כלי הגנה - מגן וצינה
  מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם...
כלי הגנה - מגן וצינה
"וְכוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ... וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו. וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו." (פסוקים ה-ז)

שימו לב לצורת המגנים העגולים בתיאור המלחמה בין עמי הים לרעמסס ה-3 ב"מקדש המתים" של רעמסס השלישי. במדינת הבו, מצרים.

שימו לב לצורת המגנים העגולים של לוחמי רעמסס השני בתבליט ממקדש השמש של אבו סימבל.

 

מגן וצינה הם כלי הגנה העשויים מעור (שנמשח בשמן) או ממתכת או מעץ, שהלוחם אוחז בידו כדי לשמור על גופו מפגיעת חיצים, אבנים או חרבות.

להמשך קריאה

המגן הוא קל, עגול בדרך כלל, ונישא ביד שמאל. הלוחם מכניס את אמתו באחת משתי רצועות עור הקשורות בחלק הפנימי של המגן, ומחזיק בידו את הרצועה השנייה. המגן אינו מספק הגנה לכל הגוף, והוא מתאים ללוחם הלובש שריון. מגן שנעשה מעץ כוסה בעור ובכפתורי מתכת. המגן נזכר בשירת דבורה (שופטים ה' 8), בקינת דוד (שמואל ב, א' 21) ועוד. הצינה (מלכים א, י' 16) היא מגן ארוך המספק הגנה לכל הגוף ונשען על הארץ. מקובל היה שאת הצינה של הלוחם נשא לפניו חייל אחר שנקרא "נושא הצינה" (שמואל א, י"ז 7). © מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה

  • גָּלְיָת היה מכוסה באמצעי הגנה מכף רגל ועד ראש, ואף היה אדם שנשא צינה עבורו. לעומתו, דוד ויתר על אמצעי ההגנה ששאול הציע לו בשל משקלם הכבד. למי מהשניים היה יתרון בשדה הקרב? נמקו את דבריכם.
דוד וגָּלְיָת - אז והיום
בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם...
דוד וגָּלְיָת - אז והיום
"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי." (פסוק מ)

  • בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם רומזים על הקשר של הסיפור לימינו. הציגו את עמדתו של אחד הדוברים, האם אתם מסכימים איתו?
גבורה, טקטיקה ואמונה
גבורה, טקטיקה ואמונה
"וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים."
(פסוק ב)

  • בסרטון מוצגות הגבורה, הטקטיקה והאמונה כחוזקות של דוד, שבזכותן ניצח את גָּלְיָת. לאיזו מהן היה תפקיד מרכזי יותר? נמקו את עמדתכם.

קרדיט: דוד וגוליית/מכון מגלי"ם, 2018