דוד ושאול – מי יהיה האיש?

חלק ראשון – פסוקים ד-יא, וכג-כז: איש מול איש – הזמנה לדו קרב:
נקרין את פסוקים ד-יא ונדגיש את המילה 'איש' שחוזרת בקטע שלוש פעמים. נשאל את התלמידים:

• מי נקרא איש בפסוקים? (גלית)
• מה גלית מציע? (הוא מציע שיבוא איש אחר כנגדו להילחם עמו בדו קרב, וכך תוכרע המערכה – איש מול איש)

נקרא את הכלל שרש"י נותן בפרשנותו לבמדבר פרק יג פסוק ג על הופעת המילה 'איש' במקרא.
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם השתמש המקרא במילה 'איש' בנוגע לגלית בפסוקים שלנו?
• למי לדעתכם התכוון גלית כשביקש שישלחו 'איש' להילחם בו? מי יכול להיות ה'איש' הזה? (שאול)

נקרא את דברי רש"י על פסוק ח העונה לשאלה האחרונה וכן נחזק את השערתנו ואת דברי רש"י בעיון בתיאורו של שאול בפרק ט פסוקים א-ב ששם שאול קרוי 'איש'.
נשאל את התלמידים:

• כיצד שאול מגיב לקריאת התיגר הזו? (הוא וכל ישראל יראים מאוד)

נדלג על הצגתו של דוד והגעתו למחנה, ונקרין את פסוקים כג-כז. נסמן את המילה המנחה 'איש' ונשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם חוזרת המילה איש פעמים רבות בפסוקים?
• מי האיש בכל אחת מהפעמים?
• איזה פרס שאול מציע למי שיתנדב ומדוע?
• כיצד מוצג גלית בתחילת הקטע וכיצד דוד מתייחס לגלית?

(ישראל עדיין מחפשים את האיש שיעז לצאת נגד האיש גלית. המלך, לפי מה שראינו למעלה, היה אמור לצאת לקרב מול גלית, ולכן הוא מעורב באופן אישי בחיפוש ואף מציע פרס לאותו האיש. בתחילת הקטע גלית מתואר בתארים רבים המעצימים את כוחו ואימתו, ואילו בסופו דוד מכנה אותו רק פלשתי ערל ומזלזל בעוצמתו)

חלק שני – פסוקים לא-לט: מי יהיה האיש? מפגש שאול ודוד:
נקרא את פסוקים לא-לט ואת פירוש מצודת דוד לפסוק לא ונשאל את השאלות שאחריו.
שאול שמע שדוד מבזה את הפלשתי שלא כהלך הרוח במחנה, ומכך שאול הסיק שדוד מעוניין להילחם בגלית. נראה שבאמת זו הייתה כוונת דוד שכן מיד לאחר מכן דוד מאשר זאת.
הצעה לכיתות שמתאים להן – עבודה יצירתית בזוגות: נחלק את הכיתה לזוגות. כל אחד מבני הזוג יבחר דמות – דוד או שאול ויכתוב קטע קצר המתאר את המצב הרגשי והנפשי שלה לפני הפגישה. התלמידים ישתפו את בני זוגם בקטעים שכתבו ויעבדו יחד על דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

כמה משמעויות יכולות להילוות להלבשת שאול את דוד בבגדיו:

• העברת תפקידים – בדומה לאהרן הכהן ואלעזר בנו ואליהו ואלישע.
• התחלת התגשמות נבואת שמואל בפרק טו פסוק כח: "קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" שלאחריה באופן סמלי קורע שאול את כנף מעילו של שמואל.

נבקש מכמה תלמידים לקרוא את מה שכתבו בעבודה היצירתית, נעבור על הנקודות העיקריות בדף העבודה ונשאל:

• מדוע הסיר דוד את בגדי המלך? (אפשרות ראשונה הכתובה בפסוקים: "כִּי לֹא נִסָּה" – כי לא היה מנוסה ומיומן בהם; אפשרות שנייה היא שדוד מאמין שהמלחמה בינו לבין גלית תסתיים בתבוסה לו יילחם בו פנים אל פנים, ועליו לשמור על חופש תנועה ולנקוט תכסיסי מלחמה; אפשרות שלישית – דוד אינו מעוניין ללבוש את בגדי המלך כדי לא להפנות את תשומת לב העם מהמלך אליו)
• לפי האפשרות השלישית, מה אפשר ללמוד מהתנהגותו של דוד על אישיותו? (אצילות נפש, הוא יודע כיצד העם יגיב אם ינצח את גלית לבוש בבגדיו של המלך)
  נסכם בהתנהלות של כל אחת מן הדמויות אל מול איומיו של גלית:
• איזו תכונות מגלה כל אחת מן הדמויות? (שאול: יראה ופחד, חיפוש חלופות באמצעות פרסים. דוד: אומץ, אמונה באלוהים, אינו נבהל מלוחמה הפסיכולוגית של גלית, אצילות נפש)

שאול בוחר בדוד:
אפשר להשוות בין תגובתו של שאול בפרקנו לבין תגובתו למלך עמון במלחמה הראשונה בפרק יא (ראו בממערך השיעור).
במלחמת עמון שאול מגיב בזעם לחרפה של נחש העמוני, כועס מאוד ויוצא לקרב; ואילו בסיפורנו שאול חרד, והעם אתו. בין שתי המלחמות סרה רוח ה' מעם שאול ועברה לדוד ולכן התגובה שונה (ראו פרק טז פסוקים יג-יד).
ההנגדה בין תגובתו של שאול בשני האירועים ממחישה את החידלון שבו שאול שרוי. שאול מזהה את הרוח של דוד שאינו מפחד ואינו מוכן לאפשר לתופעה כזו לקרות. בדיוק כמו ששאול לא הסכים לקבל את החרפה שהציעו לתושבי יבש גלעד. כלומר, שאול מכיר היטב את תחושת האומץ יוצא הדופן לשנות את המציאות אף שהכול מפחדים. כך שאול נהג במלחמת עמון, וכך בדיוק דוד ינהג בקרב עם גלית הפלשתי. כששאול מזהה זאת הוא סומך את ידיו על דוד שיצא להילחם בגלית.

נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב מחייהם שבו היו 'אנשים' אף שהסביבה נהגה באופן אחר.

תוכן: למדנו על הקריאה של גלית לאיש שיבוא להילחם נגדו, וכיצד שאול מפחד ואינו נענה לקריאה ומציע פרס למי שייגש להילחם. עקבנו אחר דוד הבא למחנה ומשכנע את שאול שהוא יכול להיות האיש שיילחם בגלית, אך נמנע מללבוש את מדיו.
מיומנויות: פרשנות, אינטר-טקסטואליות, מילה מנחה, בגד כסמל.
מתודות: עבודה יצירתית, פתגם, השלמת איור, דף עבודה.