סגור תצוגת כיתה
הפרק

יוסף במצרים

בראשית לט, מ

מבט מלמעלה

בפרק לט מסופר על הגעתו של יוסף למצרים לאחר שאחיו מכרו אותו לעבדות. בעיוננו בפרק נעמוד על השינויים שעבר יוסף מאז נמכר לעבדות והגיע לבית פוטיפר במצרים ועד שפוטיפר אסר אותו בבית האסורים, ונדבר על יכולת העמידה המרשימה של יוסף אל מול מגוון הפיתויים סביבו. בשני מהלכי ההוראה נלמד את כל הפרק מכמה נקודות מבט. אפשר לבחור במהלך אחד מתוך השניים.

מידע כללי
  • ספר בראשית
  • יחידת הפרקים פרק לט,פרק מ
  • קבוצת גיל כיתה יא
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מקורות הכוח של יוסף
"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר…" (בראשית לט, יב) באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון,...
מקורות הכוח של יוסף
"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."
(לט, יב)

סיפורי יוסף, יוסף ואשת פוטיפר, שמן על זכוכית, המאה ה-17, באדיבות מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם

"וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר…" (בראשית לט, יב)
באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שייכָּתבו על אבני אפוד, ואתה ביניהם. רצונך שיימָחה שמך מביניהם?

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לו עמוד ב).

  • יוסף מצוי ב"כלוב של זהב", רחוק ממשפחתו ומתרבותו.
    לפי המדרש, מה מונע ממנו להתפתות לאשת פוטיפר?
  • לפי הפרק, מה ההסבר הכפול שנותן יוסף למעשיו (פסוק ט)?
איזהו גיבור?
  המדרש מרחיק לכת בתיאור יופיו של יוסף: פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִיּוֹת וּבָאוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ...
איזהו גיבור?
"וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל, וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה."
(לט, ו)

נשים מצרית מתפלאת מיופיו של יוסף, סיפורי הנביאים של אישק נישבורי , מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף

 

המדרש מרחיק לכת בתיאור יופיו של יוסף:

פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִיּוֹת וּבָאוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף. מֶה עָשְׂתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר? נָטְלָה אֶתְרוֹגִים וְנָתְנָה לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְנָתְנָה סַכִּין לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְקָרְאָה לְיוֹסֵף וְהֶעֱמִידַתּוּ לִפְנֵיהֶן. כֵּוָן שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ חוֹתְכוֹת אֶת יְדֵיהֶן. אָמְרָה לָהֶן: וּמָה אַתֶּן בְּשָׁעָה אַחַת כָּךְ, אֲנִי שֶׁבְּכָל שָׁעָה רוֹאָה אוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, וְהוּא עָמַד בְּיִצְרוֹ.

(מדרש תנחומא, חומש בראשית, פרשת וישב, סימן ה)

מעניין לראות כי בקוראן נמצא סיפור דומה למדי על יופיו יוסף:
"ותאמרנה נשי העיר אשה אל אחותה: אשת האיש הנכבד נשאה את עינה על עבדה ותחשק נפשה בו; מה גדולה אִוַלְתָה! ויהי בשמעה את לעגי שפתיהן, ותשלם ותקרא להן לאכול לחם אתה, ותשם לפני כל אחת מהן סכין, ותאמר אל יוסף: הראה להן! ויהי בראותן אותו ותהללנה אותו על יפיו ותחתכנה את ידיהן‏ ותאמרנה: הוי אלהים! אין זה בן אדם כי אם מלאך נוצץ" (סורה 12, 31-30, תרגום רקנדורף).

ולא חשך ממני מאומה
המילה "חָשַׂךְ" פירושה – נמנע מלתת, והיא מקבילה לאחת המשמעויות של המילה "חָסַךְ".המילה "מאומה" חוזרת...
ולא חשך ממני מאומה
"אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים."
(לט, ט)

גווידו רני, יוסף ואשת פוטיפר, 1631, שמן על קנבס, מתוך ויקישיתוף

המילה "חָשַׂךְ" פירושה – נמנע מלתת, והיא מקבילה לאחת המשמעויות של המילה "חָסַךְ".
המילה "מאומה" חוזרת ארבע פעמים בפרקים לט-מ, ומשמעה – דבר.
פוטיפר העריך את יוסף עד כדי כך שאפילו לא בדק אחריו דבר – מאומה. וכך גם הסביר יוסף את סירובו לאשת פוטיפר באומרו כי בעלה לא חסך ממנו דבר, לא מנע ממנו דבר, אלא אותה.

  • שלבו את הצירוף "לא חָשַׂך ממנו מאומה" במשפט מתאים.
יום הולדת חגיגה נחמדת?
המלכים בעולם העתיק נהגו לחגוג את ימי ההולדת שלהם במשתאות ובחגיגות מפוארות. ההיסטוריון היווני הרודוטוס...
יום הולדת חגיגה נחמדת?
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו."
(מ, כ)

איור: shutterstock.com

המלכים בעולם העתיק נהגו לחגוג את ימי ההולדת שלהם במשתאות ובחגיגות מפוארות. ההיסטוריון היווני הרודוטוס סיפר כי המלכים הפרסיים נהגו לערוך בימי הולדתם סעודות פאר ולחלק מתנות לעם. בתקופה התלמיית במצרים (332–30 לפנה"ס) נערך ביום הולדתו של המלך משתה, והוענקה חנינה כפי שמופיע בבראשית פרק מ. אולם לעיתים יום ההולדת היה גם יום של סגירת חשבונות.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 221, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • חגיגת יום הולדת נזכרת פעם אחת בתורה, בהקשר של פרעה. מה הייתה מטרתו של האירוע אז? ומה מטרתו היום?
סמלים, סמליות ומגמות בסיפור יוסף
אינפוגרפיקה – הצגה חזותית של מידע כמותי ואיכותני בצורה ברורה וקלה להבנה, על ידי הדמיית...
סמלים, סמליות ומגמות בסיפור יוסף
"וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר."
(לט, כ)

אינפוגרפיקה "טיפוס חולמני" קריאות ישראליות בתנך- מהדורת חשין. עיצוב: סטודיו

אינפוגרפיקה – הצגה חזותית של מידע כמותי ואיכותני בצורה ברורה וקלה להבנה, על ידי הדמיית נתונים לצורות חזותיות מופשטות. מערכת התפיסה החזותית האנושית מסוגלת להבחין במהירות ובקלות יחסית בתבניות ובמגמות. אינפוגרפיקה עושה שימוש ביכולת זו כדי לשפר את התפיסה ואת ההבנה של המידע.

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

  • התבוננו באינפוגרפיקה ורשמו לעצמכם שלוש תובנות או שאלות על עלילות יוסף. התייחסו לסמלים שמופיעים באינפוגרפיקה ובמגמת הגרף.
האדונית והרוכל / ש"י עגנון
עלילת סיפורו הקצר של עגנון מתרחשת בגולה. רוכל יהודי בשם יוסף נודד בין בתים וכפרים...
האדונית והרוכל / ש"י עגנון
"וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה."
(לט, א)

כריכת הספר: ש"י עגנון, האדונית והרוכל, 1988. © באדיבות הוצאת שוקן

עלילת סיפורו הקצר של עגנון מתרחשת בגולה. רוכל יהודי בשם יוסף נודד בין בתים וכפרים ומוכר את מרכולתו. יום אחד הוא מזדמן לבית בודד באזור מרוחק שבו חיה לבדה אדונית. סיפורו של עגנון בוחן, בדומה לפרק לט, את הסכנה שאורבת ליהודי הנקלע לטריטוריה זרה, שבה מתפתחת מערכת יחסים אינטימית עם המארחים. יש הרואים ביוסף המקראי אב טיפוס ליהודי הנודד, החי בארץ זרה ותלוי בחסדי אחרים.

מבוסס על שולה קשת, אמרי-נא אחותי את: גלגולו של סיפור חוזר בתרבות ישראל, 2003, עמ' 95. © הוצאת הקיבוץ המאוחד.

  • אתם מוזמנים להאזין לתסכית הסיפור "האדונית והרוכל" (כדאי לכם!)
    שערו כיצד הסיפור על יוסף ואשת פוטיפר היה השראה לסיפור "האדונית והרוכל" של עגנון.
אשת פוטיפר / אבל פן
אשת פוטיפר מוצגת כאשה חושנית, חשופת גוף, עטוית תכשיטים, שרועה על מיטה שעליה מצעים רכים....
אשת פוטיפר / אבל פן
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף..."
(לט, ז)

מציורי התנ"ך של אבל פן, אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף, פסטל. 1945. באדיבות המשפחה

אשת פוטיפר מוצגת כאשה חושנית, חשופת גוף, עטוית תכשיטים, שרועה על מיטה שעליה מצעים רכים. הרקע האדום מייצג גם הוא חושניות. אופן הצגתה בציור מזכיר את תיאורן של נשות ההרמון, נושא שריתק אומנים מערביים רבים.

מבוסס על הספרייה הווירטואלית של מטח מתוך קטלוג אבל פן.

  • האם אשת פוטיפר מוצגת בציור זה באופן דומה לאופן שבו היא מתוארת בפרק?
ארץ העברים
באמצעות הביטוי "ארץ העברים" מבחין המספר בין אבות ישראל לבין עמים אחרים, לרבות המצרים. כאשר...
ארץ העברים
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר."
(מ, טו)

אליהו אריק בוקובזה, מפת יציאת מצרים – כריכה להגדת אליהו. © באדיבות האומן

באמצעות הביטוי "ארץ העברים" מבחין המספר בין אבות ישראל לבין עמים אחרים, לרבות המצרים. כאשר יוסף מגלה לשני השרים את ארץ מוצאו, הוא רוצה להבהיר כי בא מארץ כנען שבה, כפי שיודעים המצרים, יושבים העברים. רוב החוקרים סבורים שמדובר באנכרוניזם, כלומר טעות בזמנים או בסדר הכרונולוגי, שכן הביטוי רומז למציאות ההיסטורית שלאחר התנחלות ישראל בארץ.

מבוסס על משה ויינפלד (עורך), עולם התנ"ך – בראשית, 2002, עמ' 221, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • יוסף מכונה בפרק לט "איש עברי". באיור להגדת מצרים יצר האומן אליהו אריק בוקובזה זיקה בין תוואי השטח לבין הגדרות אתניות. מה מייחד את ארץ העברים לפי המפה? ובפרק – מה מייחד את יוסף בתור עברי במצרים?
בית הסוהר
  בֵּית הַסֹּהַר – המקום שבו אסור יוסף בפרק הזה ובפרק הבא. הצירוף "בית הסוהר"...
בית הסוהר
"וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר."
(לט, כ)

בור מים חצוב בסלַע, ירושלים. הירידה לבור, ממחישה את סיפור כליאת הנביא ירמיהו. "ויקחו את-ירמיהו וישלכו אותו אל-הבור…אשר בחצר המטרה… ובבור אין-מים כי אם-טיט ויטבע ירמיהו בטיט" (ירמיהו לח ו). בורות ששימשו ככלא, בדומה לסיפור יוסף. באדיבות ארכיון עיר דוד, צילום: אליהו ינאי

 

בֵּית הַסֹּהַר – המקום שבו אסור יוסף בפרק הזה ובפרק הבא. הצירוף "בית הסוהר" מופיע במקרא רק בפרקים לט-מ בספר בראשית. יש בית כלא, יש בור, אבל בית סוהר – רק כאן.
יוסף מושלך על ידי אדונו ללא משפט למקום "אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" בו, כלומר בית סוהר של אסירים פוליטיים מכובדים, ולא של פושעים פליליים. גם שם יוסף מתבלט ועולה לגדולה.

  • בפרק מ בפסוק טו יוסף משתמש דווקא במילה "בור" ולא בצירוף "בית סוהר". הציעו הסבר מדוע – כיצד המילה מגדירה את המרחב שבו הוא שוהה?
הירוגליף מצרי בחלומות השרים
האם ידעו שר המשקים ושר האופים על הנוהג הפרעוני לסגור חשבונות ביום ההולדת של המלך?...
הירוגליף מצרי בחלומות השרים
"וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר, וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה, וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי."
(מ, טז-יז)

האם ידעו שר המשקים ושר האופים על הנוהג הפרעוני לסגור חשבונות ביום ההולדת של המלך? האם עלו בהם חששות לקראת אותו היום?
חלומותיהם מגלים כי שר המשקים קיווה לטוב ושר האופים חשש. שר המשקים חלם להיות קרוב שוב לאדוניו ולמִשְׂרתו, ואילו שר האופים ראה בחלומו עוף האוכל מאפה מעל ראשו.

להמשך קריאה

בתמונה – חלק מהמילה "מוות" בכתב הירוגליפים מצרי. המילה נכתבה מצירוף של כמה סימנים: אדם שכוב על הארץ ולידו סמל של עוף מעל כיכר לחם. העוף מעל כיכר הלחם מסמל את נפשו של המת. אם כן, שר האופים חלם למעשה שהוא מת, בעוד שר המשקים חלם על שיבתו למִשְׂרתו. יוסף, שככל הנראה הכיר את הכתב המצרי, הבין היטב את פשר המראֶה.

מבוסס על חגי משגב, "בהירוגליפית זה נשמע יותר טוב", אתר מיזם 929

  • כתב ההירוגליפים המצרי (כתב חרטומים) – צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה ומבוססת על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) ושל סימנים אלפאבתיים.
    מה מוסיף ההירוגליף המצרי שבתמונה על הכתוב בפרק?
חצר המלך פרעה
  המלך פרעה היה מוקף במשך כל יומו בשרים ובבעלי תפקידים שהיו אחראים לניהול כל...
חצר המלך פרעה
"וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים."
(מ, ב)

איור מספר המתים המצרי, המאה ה-14 לפנה"ס. המלכה יושבת על כיסא מלכות, סימן למעמדה הרם. הנתינים והשרים המשרתים אותה קטנים ממנה פיזית. מאוסף מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

 

המלך פרעה היה מוקף במשך כל יומו בשרים ובבעלי תפקידים שהיו אחראים לניהול כל ענייני הממלכה, מגביית מיסים ברמה המדינית ועד ניהול חצרו וביתו.
בין בעלי התפקידים שהקיפו את פרעה היו שר המשקים ושר האופים, שהיו אחראים לטעימת המזונות והמשקאות שהוגשו למלך (מחשש שיורעל).

להמשך קריאה

מינוי שר הטבחים לשמור על שר המשקים ועל שר האופים הוא עדות לתפקידים הרבים שמלך מצרים הפקיד בידי משרתיו האישיים.
העובדה שהשרים הממונים על המזון נמצאים בבית הסוהר היא רמז מקדים לבצורת שתבוא על מצרים.

  • הציגו את ההיררכיה בחצר המלך באמצעות איור או תרשים, תוך התייחסות למעמדו של יוסף עם הגיעו למצרים.
סימנים - בראשית לט-מ
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרקים לט-מ.
סימנים - בראשית לט-מ
"וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי."
(לט, יז)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרקים לט-מ.

  • ליאת רגב קושרת ומשווה בין אירועי פרק לט לבין מאורעות אקטואליים היום.
    מה היא נקודת ההשוואה? חִשבו על נקודת השוואה אחרת בין הפרקים לבין החיים בימינו.

קרדיטים:
קרדיט: 'סימנים' – בראשית פרק לט / 929 תנך ביחד, 2015
קרדיט: 'סימנים' – בראשית פרק מ / 929 תנך ביחד, 2015

929 אנימציה
יוסף, הבן האהוב והאח השנוא, מושלך לבור ונמכר להיות עבד. במצרים הוא מגיע למעמד בכיר...
929 אנימציה
"אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ, וַאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ."
(לט, כג)

יוסף, הבן האהוב והאח השנוא, מושלך לבור ונמכר להיות עבד. במצרים הוא מגיע למעמד בכיר בבית פוטיפר, אבל מושלך לכלא בשל עלילת שווא. גם בכלא הוא מצליח לא רע, ואפילו פותר את החלומות של שר האופים ושר המשקים. סרטון סיכום לבראשית לו-מ.

  • לפי הפרקים ולפי הסרטון – מבחינת תפקידו של יוסף, מה משותף לבית פוטיפר ולבית הסוהר?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – בראשית פרקים לו-מ / 929 תנך ביחד, 2015