סגור תצוגת כיתה
הפרק

פסל מיכה

שופטים יז-יח

מבט מלמעלה

יחידה זו מפגישה אותנו עם תהליכים חברתיים של הידרדרות מוסרית: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (פרק יז פסוק ו). מתברר שמה שישר בעיני קבוצת אנשים, נתפס מעשה לא ישר ולא מקובל מאוד אצל הרוב.
הסיפור פותח במיכיהו הגונב כסף מאימו ומתוודה. האם רוצה להקדיש לה' את הכסף שהושב ולכן יוצרת ממנו פסל מסכה ותרפים. בנה מיכה מעמיד את הפסל בביתו ושוכר נער משבט לוי שישרת ככוהן. בה בשעה חיפשו בני שבט דן מקום להתיישב בו. בדרכם להתיישב בליש הם גנבו את הפסל, האפוד והתרפים ולקחו גם את הלוי. בני דן כבשו את ליש, התיישבו בה והציבו שם את פסל מיכה, והוא נותר במקום "עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ".

מידע כללי
  • ספר שופטים
  • יחידת הפרקים פרק יז
  • קבוצת גיל כיתה ו
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
נקודת הזכות של מיכה
רבי נתן אומר: המרחק ממגרב – מקום מושבו של מיכה, לשילה – מקום המשכן, הוא...
נקודת הזכות של מיכה
"וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן."
(יז, ה)

עשן. shutterstock.com

רבי נתן אומר: המרחק ממגרב – מקום מושבו של מיכה, לשילה – מקום המשכן, הוא שלושה מילין (בערך שלושה ק"מ), והיה העשן מן המזבח בשילה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה.
בקשו מלאכי הַשָׁרֵת לדוחפו.
אמר להן הקדוש ברוך הוא: הניחו לו, שֶׁפִּתוֹ מצויה לעוברי דרכים.

על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קג עמ' ב

  • לפי התלמוד, מדוע מיכה לא נענש למרות שהיה עובד עבודה זרה?
הנכד של משה
על פי פרק יח פסוק ל, היה הכוהן יהונתן "בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה (משה)". הנו"ן...
הנכד של משה
"וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ."
(יח, ל)

משה. צילום: shutterstock.com

על פי פרק יח פסוק ל, היה הכוהן יהונתן "בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה (משה)". הנו"ן נראית כתוספת, וידוע שגרשום היה בנו של משה.
על פי המדרש, נכדו של משה התגלגל לעבודה זרה (עבודת אלילים) בגלל מצבו הכלכלי הירוד. יהונתן החזיק בחינוך שקיבל מסבו משה – שבמצב כזה עדיף לעבוד עבודה זרה ולא להיות תלוי באחרים.

לקריאת המדרש

וכך אומר התלמוד:

אמרו לו, ליהונתן: האם לא ממשפחתו של משה אתה?
ואיך ייתכן שתיעשה כהן לעבודה זרה?!
אמר להן: כך מקובלני מבית אבי: לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ואל יצטרך לבריות.

על פי: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי עמוד א

  • מדוע נכדו של משה נאלץ לשמש כוהן במקדש שבו עובדים עבודה זרה?
  • מה ניתן ללמוד מן העובדה שיהונתן הכוהן היה נכדו של משה ושימש כוהן במקדש שהיה מיועד לעבודה זרה?
ארץ רחבת ידיים
המרגלים שנשלחו לעיר לַיִשׁ כדי לבדוק אם אפשר לכבוש אותה בקלות, מתרשמים מן המקום. אחד...
ארץ רחבת ידיים
"כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ אֶל עַם בֹּטֵחַ וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם כִּי נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ."
(יח, י)

"ארץ רחבת ידיים" מבט מהרי הגליל לעמק החולה: shutterstock.com

המרגלים שנשלחו לעיר לַיִשׁ כדי לבדוק אם אפשר לכבוש אותה בקלות, מתרשמים מן המקום. אחד הרשמים החיוביים הוא שמדובר ב"ארץ רחבת ידיים", כלומר – ארץ גדולה בשטחה.

  • הצירוף "ארץ רחבת ידיים" מביע רעיון של שפע וגודל.
  • אילו תארים חיוביים נוספים ניתנים בסיפור לעיר לַיִשׁ?
אנשים מָרֵי נפש
במקרא, אנשים מרי נפש הם אנשים שמצבם קשה כל כך עד שאין להם מה להפסיד,...
אנשים מָרֵי נפש
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי דָן אַל תַּשְׁמַע קוֹלְךָ עִמָּנוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ."
(יח, כה)

צילום: shutterstock.com

במקרא, אנשים מרי נפש הם אנשים שמצבם קשה כל כך עד שאין להם מה להפסיד, ולכן הם מסוגלים לפרוע חוק מבלי לחשוש מהעונש הצפוי.
היום מקובל להשתמש בביטוי "אדם מר נפש" כדי לתאר אדם הנוטה מטבעו לדיכאון ולרוגז.

  • כתבו במילים שלכם את האיום של בני דן על מיכה.
מיכה מול בני דן
בתמונה מתוארת סְצֶנָה מתוך סיפור "פסל מיכה".
מיכה מול בני דן
"וַיֹּאמֶר אֶת אֱלֹהַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת הַכֹּהֵן וַתֵּלְכוּ וּמַה לִּי עוֹד, וּמַה זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי מַה לָּךְ."
(יח, כד)

ג'ון כריסטוף ווייגל, מיכה ובני דן, 1695, מתוך ויקישיתוף

בתמונה מתוארת סְצֶנָה מתוך סיפור "פסל מיכה".

  • אילו דמויות מן הסיפור אתם מזהים בתמונה, ומה יחסי הכוחות ביניהן?
בימים ההם אין מלך בישראל
השיר "בימים ההם אין מלך בישראל" נכתב כמחאה על המציאות החברתית הקשה בישראל, והוא חלק...
בימים ההם אין מלך בישראל
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(יז, ו)

השיר "בימים ההם אין מלך בישראל" נכתב כמחאה על המציאות החברתית הקשה בישראל, והוא חלק מפרויקט משותף של כמה אומנים, בהם אורי גוטליב, אמיר פייס, דני שטג ודניאלה וירצר.

למילות השיר

אין מלך
מילים ולחן: עידן זילברשטין

"וּבַיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה.

גִּשְׁמֵּי קַיִץ, הַקּוֹסֶמֶת הַזְּקֵנָה בָּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם
רְעֵבָה וּבְלִי בַּיִת מַחְלִיטָה שֶׁהִיא מוּכָנָה
לִהְיוֹת כְּנָפַיִם לַשְּׁתִיקָה שֶׁל הָרֹב הַדּוֹמֵם
הַקּוֹסֶמֶת הַזְּקֵנָה הוֹפֶכֶת אֶת עַצְמָהּ לְיוֹנָה לְבָנָה

מִמְּחִילוֹת הָאֲדִישׁוּת וְהַפַּחַד, שָׁם הוּא מְדַמֵּם
הָרֹב הַדּוֹמֵם יוֹצֵא אֶל אֲוִירָה מְשֻׁנָּה
הַגְּשָׁמִים שֶׁל הַקַּיִץ מְבִיאִים אוֹתוֹ לְהִתְרוֹמֵם
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי קְרִיאַת הַיּוֹנָה

וּבַיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
וּבַיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל.

הַיּוֹנָה פּוֹצַחַת בִּנְאוּם מְסַחְרֵר:
מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ, מִי שֶׁבּוֹחֵר לֹא לְדַבֵּר
מִי שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ לַמְּצוּקָה שֶׁל הָאַחֵר
סוֹפוֹ שֶׁיִּתְאַכְזֵר לַמִּשְׁפָּחָה
אֲנַחְנוּ בָּחַרְנוּ, לֹא כְּדֵי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ
תִּקְרָא לִי מְחָאָה אוֹ מַהְפֵּכָה
הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּנוּ הַמַּמְלָכָה

אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל הַמְתָּנָה
הָרֹב וְהַזְּקֵנָה
אֶל הָאַרְמוֹן חוֹמְקִים בְּסֵתֶר
אָז מִתְגַּלֶּה הַסּוֹד:
אֵין מֶלֶךְ, מִתַּחַת לַכֶּתֶר

וּבַיָּמִים הָהֵם…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. (אקו"ם תהיה מילה מקשרת לאתר אקו"ם.

  • לפי השיר, מה קורה במציאות שבה יש אווירה ש"אין מלך בישראל"?

קרדיט: אין מלך – אמנים למען צדק חברתי/פזית נוני, 2012

לַיִשׁ / תל דן
  העיר דן, נקראה "לַיִשׁ" לפני שנכבשה בידי שבט דן. היא נזכרת כבר בכתבים מצריים...
לַיִשׁ / תל דן
"וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם."
(יח, ז)

שיחזור המזבח באזור המקודש בעיר דן, המאה ה 10 לפני הספירה. צילום: תמר מרום,מתוך אתר פיקיוויקי

 

העיר דן, נקראה "לַיִשׁ" לפני שנכבשה בידי שבט דן. היא נזכרת כבר בכתבים מצריים קדומים ביותר. החפירות הארכיאולוגיות במקום חשפו עיר שהייתה גדולה ועשירה בתקופה הכנענית, מתאימה לרושם שיצרה אצל המרגלים שנשלחו אליה.

להמשך קריאה

במקום נמצאו גם ממצאים של התיישבות מתקופת התנחלות השבטים בארץ ומימי פילוג הממלכה המאוחדת. בהקשר זה ראוי לציין את "השער הישראלי" מהתקופה הישראלית (ימי ירבעם ואחאב) ואת הבמה המרוצפת המזכירה תיאורים מהמקרא, וכן את כתובת תל דן שבה מופיע הצירוף "בית דוד" לראשונה בכתב יד קדום מחוץ למקרא.

  • התבוננו במפה.
    מדוע העיר דן הייתה עיר מבוקשת בעת העתיקה? התייחסו למאפיינים הגיאוגרפים של האזור.
הר אפרים
  הר אפרים הוא ככל הנראה כינוי לרכס ההרים השוכנים בנחלת שבט אפרים, בגבול עם...
הר אפרים
"וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ."
(יז, א)

הר אפרים, אזור בית חורון. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington, matpc.22720

מפת אזור הר אפרים. Janz, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

הר אפרים הוא ככל הנראה כינוי לרכס ההרים השוכנים בנחלת שבט אפרים, בגבול עם נחלות אשר ויששכר. הר אפרים מוזכר במקרא כמה פעמים, בין השאר – בסיפור פילגש בגבעה, הסיפור הבא בספר שופטים. בשטח הר אפרים נמצאת העיר שכם, כיום העיר השנייה בגודלה ביותר ברשות הפלסטינית.

  • עיינו בפתיחה לסיפור פסל מיכה (יז, א-ו) ובפתיחה לסיפור פילגש בגבעה (יט, א).
    מצאו קו דמיון נוסף בין שני הסיפורים, מלבד העובדה שבשניהם מוזכר הר אפרים.
אפוד, תרפים, פסל ומסכה
  התרפים, הפסל והמסכה הם אביזרים פולחניים העשויים בידי אדם – שסוגדים להם ולכוח שהם...
אפוד, תרפים, פסל ומסכה
"וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ בָּאוּ שָׁמָּה לָקְחוּ אֶת הַפֶּסֶל וְאֶת הָאֵפוֹד וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַמַּסֵּכָה וְהַכֹּהֵן נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר וְשֵׁשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה."
(יח, יז)

פסל של אל, ראש הפנתיאון הכנעני, משנת 1400-1200 לפנה"ס, נמצא בחפירות במגידו. צילום: Daderot, מתוך ויקישיתוף

 

התרפים, הפסל והמסכה הם אביזרים פולחניים העשויים בידי אדם – שסוגדים להם ולכוח שהם מייצגים. הם ששימשו לעבודת האלילים ומוזכרים בהקשרים שלילים.
בסיפור פסל מיכה נראה שמיכה ביקש לעשות לעצמו מקדש באמצעות כלי הפולחן שהכיר: פסל, אפוד, תרפים ומסכה.
פסלים וצלמיות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ והם מלמדים אותנו על השימוש הרב בפסלים בפולחן. ייתכן והאפוד המוזכר כאן היה עשוי זהב ושימש גם כפסל שהיה אפשר להעמיד.

  • מדוע שימוש באפוד, תרפים, פסל ומסכה נחשבים לעבודה זרה?
לוויים
  בני שבט לוי, בניגוד לשאר שבטי ישראל, לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. בתורה נקבע...
לוויים
"וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ."
(יז, ח)

סמלי השבטים ושמותיהם. מתוך ויקישיתוף

סמל אבני החושן של שבט לוי. צילום: Chenspec, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

 

בני שבט לוי, בניגוד לשאר שבטי ישראל, לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. בתורה נקבע כי "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם", כלומר: מקומם בבית המקדש, ותפקידם לשרת בקודש.

להמשך קריאה

בעולם העתיק מעמדו החברתי-כלכלי של אדם היה תלוי בהיותו בעל קרקע, שהעניקה לו את האפשרות להתפרנס בכבוד. מכאן שבני שבט לוי, שהיו חסרי נחלה, היו בעלי מעמד חברתי נחות יחסית.
בתקופה שבה התרחש סיפורנו בית המקדש לא היה קיים, ובני שבט לוי נאלצו לנדוד ממקום למקום כדי למצוא עבודה במקדשים המקומיים שהיו פרוסים על פני הארץ.

  • מה היה מעמדם של הלוויים בחברה?
  • למי הייתם משווים את מעמדם היום?
האסון המתגלגל בישראל
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה, כיבוש העיר ליש בידי בני דן...
האסון המתגלגל בישראל
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(יז, ו)

פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה, כיבוש העיר ליש בידי בני דן וסיפור פילגש בגבעה – הם סיפורים המתארים הידרדרות בכל התחומים: מוסר, חברה, דת ומשפחה. בימים ההם אין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה.

  • מה הבעיה במציאות שבה "איש הישר בעיניו יעשה"?

קרדיט: שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה/929 תנך ביחד, 2015

"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל"
בסרטון מתוארים רצף האירועים בסיפור פסל מיכה.
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל"
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה."
(יח, א)

בסרטון מתוארים רצף האירועים בסיפור פסל מיכה.

  • לפי דעתכם, מהו האירוע החמור ביותר בסיפור פסל מיכה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה/כאן חינוכית, 2016