סגור תצוגת כיתה
הפרק

בחירה ואחריות

ל, יא-כ

שיעור רביעי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נכתוב על הלוח את הביטוי 'זה לא בשמיים'. נשאל את התלמידים:

  • מה פירוש הביטוי?
  • מתי אנחנו אומרים אותו? נבקש כמה דוגמאות.

נספר שהיום נקרא את מקור הביטוי הזה ונלמד על הדברים האחרונים שמשה מבקש להעביר לעם ישראל בנאום הברית עם אלוהים.

מבט ראשון

נקרין על הלוח את פסוקים יא-כ. נקרא את הטקסט כולו וננחה את התלמידים למצוא בפסוקים כמה שיותר צמדי מילים של הפכים ולכתוב אותם במחברת – הצמדים אינם חייבים להיות סמוכים זה לזה. נשמע מה כתבו התלמידים ונאסוף את הצמדים על הלוח:

  • קרוב – רחוק
  • טוב – רע
  • חיים – מוות
  • שמיים – ארץ
  • קללה – ברכה.

מבט שני

נקרין על הלוח שני קטעים חשובים מתוך פסוקים אלה:

  • כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא – לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. (מתוך פסוקים יא-יד)
  • רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע… הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. (מתוך פסוקים טו ויט)

נתמקד במילים: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא". נזכיר את שאלתנו מתחילת השיעור ונשאל:

  • מה הכוונה במילים אלה בהקשרן בפסוקים? (המצוות שאלוהים מצווה עליך לקיים אינן מעל ליכולותיך, אתה יכול לעשותן בעצמך, הן מיועדות לבני האדם ולכוחותיהם)

כעת נכתוב על הלוח את המילים: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" ונשאל את התלמידים:

  • מה מילים אלה אומרות לדעתכם?
  • מה אדם צריך לעשות כדי לבחור בחיים? (להתנהג יפה, להיות זהיר ולא להסתכן וכו')

נסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך שאלוהים מצוות את המילה 'חיים' למילה 'טוב' ואת המילה 'מוות' למילה 'רע'. כלומר, לבחור בחיים משמעותו לעשות טוב.

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • האם יש קשר לדעתכם בין המילים "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" לרעיון של "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים"?
  • מה הקשר ביניהם?

אלוהים נותן לאדם את אפשרות הבחירה בחייו – הוא מדגיש שהאדם יכול לקיים את המצוות בעצמו, ושהוא לא צריך אחר שיעשה אותן בשבילו. אם כך, כל האחריות מוטלת על האדם – מוטלות לפניו מגוון אפשרויות כיצד לנהל את חייו – לכל אפשרות יש מחיר. אלוהים מבקש מהאדם לבחור בחיים ונותן לו הוראות כיצד לחיות חיים של טוב, אבל אלוהים אינו יכול להחליט במקום האדם מה לעשות.
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם זוכרים כיצד התחיל נאום הברית בפרק הקודם?

נכתוב על הלוח את פסוק ג בפרק כט: "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזה".
נשאל את התלמידים:

  • מה השתנה מתחילת הנאום ועד סופו?

כעת אלוהים נותן לאדם לב, אוזניים ועיניים להסתכל על המציאות ולהחליט בעצמו.

  • למה פתאום החליט אלוהים לתת לעם את האפשרות לבחור ולשאת באחריות למעשיו?

בני ישראל עומדים לעבור עכשיו מהמדבר לארץ ישראל: תודעת המדבר והתלות מתחלפת בתודעת מי שיש לו ארץ משלו, והאחריות עוברת אליו.

מבט לחיים

נתמקד בביטוי: 'ובחרת בחיים' שנאמר פעמים רבות על בחירות אמיצות שעשו אנשים בחייהם. נלמד עם התלמידים את סיפורה של מרים פרץ, זוכת פרס ישראל 2018. נספר שמרים היא אם שכולה שאיבדה שני בנים בעת שירותם הצבאי והחליטה למרות אובדנה הנורא לבחור בחיים: מרים בחרה לנתב את כאבה לעשיית טוב בחברה הישראלית והיא עוסקת בחינוך ומרצה לחיילי צה"ל ולתלמידים.
נוכל להקרין לתלמידים קטע מתוך נאומה של מרים במעמד קבלת פרס ישראל. בקטע מרים מדברת על שברון הלב הנורא שחוותה ועל הבחירה בחיים ובטוב שנבעו מתוך תהומות הכאב.

אפשרות נוספת היא לקרוא עם התלמידים קטע מתוך הספדו של הסופר דוד גרוסמן, זוכה פרס ישראל גם הוא, לאורי בנו, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. את ההספד מסיים גרוסמן בבחירה בחיים.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את סיכום נאום הברית והעמקנו במושגים "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא" ו"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" המדגישים את יכולתו של האדם לקיים את המצוות בעצמו ולבחור בטוב גם אם קשה.
מיומנויות: השווינו בין תחילת הנאום לסופו וחשבנו מה משמעות ההבדל.
מתודות: צפינו בסרטון ולמדנו מתוכו כיצד אחד מרעיונות הפרק בא לידי ביטוי בימינו.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מרים פרץ
קרדיט: פורסם בערוץ כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי ב-19 באפריל 2018.
מרים פרץ

קרדיט: פורסם בערוץ כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי ב-19 באפריל 2018.

קטע מתוך הספדו של דוד גרוסמן על בנו אורי
"בלילה שבין שבת לראשון, בעשרים לשלוש בלילה, צלצלו בדלת שלנו. באינטרקום אמרו שזה מקצין העיר,...
קטע מתוך הספדו של דוד גרוסמן על בנו אורי

"בלילה שבין שבת לראשון, בעשרים לשלוש בלילה, צלצלו בדלת שלנו. באינטרקום אמרו שזה מקצין העיר, ואני הלכתי לפתוח, וחשבתי לעצמי – זהו, החיים נגמרו. אבל כעבור חמש שעות, כשמיכל ואני נכנסנו לחדר של רותי והערנו אותה כדי לומר לה את הבשורה הקשה, רותי, אחרי הבכי הראשון, אמרה: 'אבל אנחנו נחיה, נכון? אנחנו נחיה ונטייל כמו קודם ואני רוצה להמשיך לשיר במקהלה ושנמשיך לצחוק כמו תמיד ואני רוצה ללמוד לנגן בגיטרה'. וחיבקנו אותה ואמרנו שנחיה.

את הכוח שלנו ניקח מאורי, היו בו עוצמות שיספיקו לנו להרבה שנים. הייתה בו קרינה כה עזה של חיים, של חיוניות ושל חום ואהבה, והאור שלה ימשיך ויזרח עלינו, גם אם הכוכב שהפיק אותה כבה. אהוב שלנו, הייתה לנו זכות גדולה לחיות אתך. תודה על כל רגע שהיית שלנו".

קרוב מאוד
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ…"אמר רבי שמואל בר רב נחמן: למה הדבר דומה? לבת מלך, שלא היה...
קרוב מאוד
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."
(ל, יד)

איור: shutterstock.com

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ…"
אמר רבי שמואל בר רב נחמן: למה הדבר דומה?
לבת מלך, שלא היה אדם מכיר אותה, והיה לַמֶלֶך איש אחד שהיה קרוב אליו והיה נכנס לארמונו בכל שעה, והייתה בתו של המלך עומדת לפניו.
להמשך המדרש

אמר לו המלך: ראה עד כמה אני מחבב אותך, שאין איש מכיר את בתי, ועומדת היא לפניך.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: ראו עד כמה אתם חביבים עליי, שאין איש בארמוני שמכיר את תורתי, ולכם נתתי אותה.

(עיבוד. על פי: מדרש דברים רבה, פרשת ניצבים, סימן ז)

  • במה מתבטאת הקִרבה של עם ישראל לאלוהים, על פי המדרש?
לא בשמיים היא
"כִּי הַמִּצְוָה… לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא…"אמר להם משה: שלא תאמרו – משה אחר עומד ומביא לנו...
לא בשמיים היא
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה."
(ל, יא-יב)

רמברנדט ואן ריין, משה ולוחות הברית, 1659, מאוסף גמלדה-גאלרי, גרמניה, מתוך ויקישיתוף

"כִּי הַמִּצְוָה… לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא…"
אמר להם משה: שלא תאמרו – משה אחר עומד ומביא לנו תורה אחרת מן השמיים. כבר אני מודיע לכם: "לא בשמיים היא", משום שלא נשתייר חלק ממנה בשמיים.

(עיבוד. על פי: מדרש דברים רבה, פרשת ניצבים, סימן ו)

  • מדוע חשוב למשה להדגיש שהתורה ירדה לארץ בשלמותה?
שרירות לב
בפסוק מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל לא מחייבת אותו.המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים...
שרירות לב
"וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה."
(כט, יח)

הלב. איור: shutterstock.com

בפסוק מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל לא מחייבת אותו.
המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים בתנ"ך, תמיד בצירוף 'שרירות לב', במשמעות של 'כוח', 'תוקף' – בדומה לשורש מהשפה הארמית שר"ר ('שריר וקיים'). על פי הבנה זו, שרירות לב היא עקשנות.
היום הצירוף 'שרירות לב' משמש גם לציון רוע, עָרִיצוּת והתנהגות חסרת התחשבות או ללא שיקול דעת.

(מעובד. על פי: האקדמיה ללשון)

  • כִּתבו משפט ושלבו בו את הביטוי "שרירות לב".
לא בשמיים היא
משה אומר שהתורה אינה נמצאת בשמיים, אלא היא בהישג יד וקיומה אפשרי. חז"ל למדו מפסוק...
לא בשמיים היא
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה."
(ל, יב)

לא בשמיים היא. איור: מיכל בן חמו

משה אומר שהתורה אינה נמצאת בשמיים, אלא היא בהישג יד וקיומה אפשרי.
חז"ל למדו מפסוק זה כי משום שהתורה כבר אינה נמצאת בשמיים, יש לפרש את פרטי הלכותיה על פי המסורת ופסיקות החכמים, ללא התערבות אלוהית משמיים.
היום משתמשים בצירוף "לא בשמיים היא" גם כדי לומר שדבר מסוים הוא אפשרי, אם רק נתאמץ.

  • הסבירו כיצד האיור של המאיירת מיכל בן חמו ממחיש את הביטוי "לא בשמיים היא" – האם האיור ממחיש את הביטוי על פי משמעותו בפסוקים, מרחיב אותו או מציג פרשנות שונה?
ובחרת בחיים
פרק ל בספר דברים. בפרק הקודם עברנו מחוויה של יציבות – "אתם ניצבים", לחוייה של תלישות,...
ובחרת בחיים

פרק ל בספר דברים. בפרק הקודם עברנו מחוויה של יציבות – "אתם ניצבים", לחוייה של תלישות, של ריחוק, של חולשה. העם בסוף הפרק הקודם מוצא את עצמו בגלות. 

אם הפרק הקודם תיאר תהליך שבו האדם שלא מתייצב, שלא עומד בכל יישותו, מוצא את עצמו בגלות, הפרק שלנו מתאר. תהליך הפוך.

זהו תהליך שבו האדם אוסף את עצמו מחדש ושב, הוא מתייצב מחדש.

ההתייצבות הזו משיבה אותו מחדש אל הארץ.

השיבה אל הארץ היא סופו של סיור שמשה ערך לעם. זהו סיור בדמיון, סיור שבו העם הניצב מרגיש את עצמו מתרחק מעצמו, מתרחק מערכיו, ויחד עם הריחוק הזה בא ריחוק מהארץ. סופו של הסיור הוא בחזרה אל ההתייצבות וחזרה אל הארץ.

את המסע הדמיוני חותם משה בפסוקים הבאים. ראו איך הפסוקים היפים משלבים בין חוויית הגוף לחוויית המקום.

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."

הפרק הזה הוא המקור לאחד הביטויים היפים מהתנך. מכירים?

 

מה זה אומר לבחור בחיים? מה זה אומר לא לבחור בכך? באילו מצבים נתקלתם בהם הביטוי הזה יכול להיות מעודד או פשוט שימושי?

לבחור נכון
השיר "לבחור נכון", של הזמר והיוצר אמיר דדון, מתאר את החופש של האדם לבחור את...
לבחור נכון
"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ."
(ל, יט)

השיר "לבחור נכון", של הזמר והיוצר אמיר דדון, מתאר את החופש של האדם לבחור את הדרך שבה יצעד. זאת בדומה לנושא המרכזי בפרק – הבחירה החופשית של האדם.

למילות השיר

לבחור נכון
מילים ולחן: אמיר דדון ואלדד ציטרין

בסוף הכול מתנקז אליי,
עניין של זוויות,
אני לא מבין רמזים אולי,
צבעים ואותיות.

מבט חטוף אל עצמי ודי,
רק לא להסתכל,
מה שֶׁבִּפְנִים כבר בִּפְנִים מדי,
קוראים לזה הֶרְגֵל.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

אותו הקול מדבר אליי,
פוגש בי בלילות,
הולך מבלי להבין לאן,
האם אדע לחזור?

מבט חטוף מסביב ודי,
יותר כבר לא אפול,
יש ילד שמסתכל עליי,
קוראים לזה לגדול.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

בסוף הכול מתחבר אליי,
עניין של חלומות,
אם אתעורר בדיוק בזמן,
אולי אוכל לזכור.

אומרים יש מי ששומר עליי,
נותן לי את הכוחות,
עוד לא מצאתי תשובה אֲבָל
קוראים לזה לִחְיוֹת.

מתי אלמד לבחור נכון?
להאמין, לראות שטוב,
בלי להביט שוב לאחור,
לבחור נכון.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • אמיר דדון חוזר ושואל: "מתי אלמד לבחור נכון?"
    גם פרק ל עוסק בנושא זה. "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" – לכל אדם שתי דרכים אפשריות, הטוב והרע, ומכאן האדם בוחר כיצד לנהוג.
    הסבירו מה הכוונה במילים "לבחור נכון" על פי הפרק.
קרדיט: לבחור נכון / אמיר דדון, 2016
הירדן
נְהַר הַיָּרְדֵּן עובר לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום בשבר הסורי-אפריקאי, ומחלק אותה לשני חלקים...
הירדן
"הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ."
(ל, יח)

הירדן סמוך ליציאתו מהכנרת. צילום: י.ש, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 2.5

תוואי נהר הירדן. ‏‏מתוך ויקישיתוף

נְהַר הַיָּרְדֵּן עובר לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום בשבר הסורי-אפריקאי, ומחלק אותה לשני חלקים – עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתקופת התנ"ך: הירדן נזכר כמה פעמים בתנ"ך כגבול המזרחי של ארץ כנען, וכמפריד בין נחלתם של שניים וחצי שבטי ישראל ממזרח לירדן לבין נחלות שאר שבטי ישראל. עם חציית הירדן נכנסו בני ישראל אל ארץ כנען.

  • מדוע משה נשא את נאומו על גדת הירדן?
נחלת ראובן, גד וחצי המנשה
לפני הכניסה לארץ ביקשו שניים וחצי השבטים (גד, ראובן וחצי המנשה) להישאר בעבר הירדן המזרחי,...
נחלת ראובן, גד וחצי המנשה
"וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי."
(כט, ז)

מפת נחלות השבטים בעבר הירדן המערבי והמזרחי Janz, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

לפני הכניסה לארץ ביקשו שניים וחצי השבטים (גד, ראובן וחצי המנשה) להישאר בעבר הירדן המזרחי, משום שזה אזור פורה והיה להם צאן רב. תחילה משה כעס עליהם, אולם לאחר משא ומתן הוחלט שהם יוכלו להתיישב בעבר הירדן המזרחי לאחר שיסייעו לאחֵיהם בכיבוש הארץ.

  • מדוע רצו שניים וחצי השבטים להישאר בעבר הירדן המזרחי? התייחסו לאופי האזור ולכמות המשקעים.
    כדי לענות, קראו את תחילת הערך על אזור הגלעד בויקיפדיה.
ברית במקרא ובעולם העתיק
  ברית היא הסכם בין שני צדדים. בספר דברים מתוארת הברית שנכרתה בין אלוהים לבין...
ברית במקרא ובעולם העתיק
"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת."
(כט, יג)

חוזה אֵסַרְחַדוֹן – שבועת אֱמוּנִים של המלכים הכפופים למלך ממדי לשמור אמונים לאשור ולמלכהּ לרגל חילופי מלכים בשלטון, בשנת 672 לפנה"ס. The Trustees of the British Museum © , CC BY-SA 4.0

 

ברית היא הסכם בין שני צדדים. בספר דברים מתוארת הברית שנכרתה בין אלוהים לבין בני ישראל. הברית דומה במבנה שלה לבריתות שאנחנו מכירים מהמזרח הקדום, שנכרתו בין מלכים לא שווים בעוצמתם – מדובר במערכת יחסים לא שוויונית, שבה החלש התחייב בשבועה בפני החזק לשמור על תנאי הברית בתמורה לקבלת הגנה. אם יָפֵר החלש את תנאי הברית – יבואו על ראשו קללות נוראיות.

  • באילו פסוקים מתוארות הקללות (קללה – אָלָה) שיבואו על בני ישראל אם יָפֵרוּ את הברית בינם לבין אלוהים?
הפירמידה החברתית
בפסוקים ט-י בפרק כט משה פונה לכל העם העומד מולו, ומונה את מרכיביו, מהאנשים שנמצאים...
הפירמידה החברתית
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
(כט, ט-י)

איור: shutterstock.com

בפסוקים ט-י בפרק כט משה פונה לכל העם העומד מולו, ומונה את מרכיביו, מהאנשים שנמצאים במעמד הגבוה ביותר ועד לאנשים שנמצאים בתחתית הפירמידה החברתית, מי שעוסקים במלאכות הכַּפַּיים הפשוטות ביותר – חוטבי העצים ושואבי המים.

  • על פי הפסוקים, חוטבי העצים ושואבי המים הם במעמד הנמוך ביותר בעם.
    מדוע דווקא העוסקים במלאכות אלה הם במעמד הנמוך ביותר?
אתם ניצבים היום
דֹב אלבוים ויצחק לבני מציגים פרשנות מעניינת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים".
אתם ניצבים היום
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל."
(כט, ט)

דֹב אלבוים ויצחק לבני מציגים פרשנות מעניינת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים".

  • מה היא הפרשנות המוענקת למילים "אַתֶּם נִצָּבִים" בסרטון?

קרדיט: מקבלים שבת עם דב אלבוים – פרשת "ניצבים" – אורח: יצחק לבני/כאן 11- תאגיד השידור הישראלי, 2015

ברכות וקללות
פרקים כח-לד הם שיאו של נאום משה – טקס הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל...
ברכות וקללות
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ."
(כט, א)

פרקים כח-לד הם שיאו של נאום משה – טקס הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל – שם יבינו עם ישראל את הברירה העומדת לפניהם ואת ההשלכות של כל בחירה.

  • מה משמעות הטקס שמשה מצווה לערוך בהר עיבל ובהר גריזים?