סגור תצוגת כיתה
הפרק

"הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, סַפְּרוּ נָא לִי" – על חלומות ופתרונם

פרק מ, א-כג

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפרק מ יוסף הופך מבעל החלומות לפותר החלומות. בזה אחר זה הוא פותר את שני חלומותיהם של השרים. פתרונם המדויק עתיד לחלצו מהכלא ולרוממו בעתיד. במהלך זה נתמקד בסמליות החלומות ובפתרונם, וכמו כן בכישוריו של יוסף פותר החלומות.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – האזנה לשיר:
נאזין לשיר 'זמנך עבר' שכתב, הלחין ושר אהוד בנאי ונקרין את מילות השיר על הלוח. נגיד לתלמידים שהשיר מתאר חלום ונבקש מהם לעקוב אחר מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • אילו תחושות מעלה בכם השיר?
  • האם הדובר שמח לחזור לחוויות נעוריו? חפשו רמזים במילות השיר.

למורה: הדובר חוזר לאירועים שקרו לו בגיל הנעורים ומשוחח עם דמויות מעברו. מהשיר עולה תחושת החמצה שבאה לידי ביטוי בפזמון החוזר: "זמנך עבר".

הצעה שנייה – חידה בנושא חלומות:
נקרין על הלוח את החידה, ונבקש מהתלמידים לפתור אותה ולגלות מהו נושא השיעור.
נשאל את התלמידים:

  • האם לדעתכם ניתוח החלומות שלנו מאפשר לנו להכיר טוב יותר את עצמנו?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון (פסוקים א-ח) – יוסף פותר החלומות:
נצפה בסרטון המסכם את המתרחש בפרק מ מתוך אתר 929.
נקרא עם התלמידים במליאה את פסוקים א-ח ונשאל כמה שאלות הבהרה:

  • מי נמצאים בבית הסוהר עם יוסף? מה תפקידיהם? (שר המשקים ושר האופים)
  • לפי פסוק ח, מה מטריד את השרים? (חלומות שחלמו בלילה)

משימה אישית – כל תלמיד יכתוב במחברת שלושה כישורים הנחוצים לאדם כדי להיות פותר חלומות מוצלח.
נבקש מהתלמידים לשמור את הרשימה לעצמם לעת עתה. נחזור אליה בסוף השיעור.

שלב שני (פרק מ פסוקים ט-יט): כרטיסיות – על חלומות ופתרונות:
נחלק את התלמידים לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה המתמקדת בקטע אחר בטקסט לפי חלוקה זו:

  • פסוקים ט-יא – חלום שר המשקים
  • פסוקים יב-יג – פתרון חלום שר המשקים
  • פסוקים טז-יז – חלום שר האופים
  • פסוקים יח-יט – פתרון חלום שר האופים

(ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נזמין את התלמידים לענות על השאלות שבדף העבודה שקיבלו, ולאחר מכן להסתובב ברחבי הכיתה ולחפש את החלק החסר לפתרונם (בעל טקסט חלום שר המשקים יחפש את פתרונו ולהפך, בעל טקסט חלום שר האופים יחפש את טקסט פתרונו ולהפך). כשהתלמידים ייפגשו הם יסבירו זה לזה את החלום ופתרונו.
למורה: אפשרות נוספת לכיתות תוססות – כל זוג תלמידים יסתובב לשולחן מאחוריו או מלפניו כדי ליצור רביעייה – כל תלמיד מקבל אחת מארבע הכרטיסיות, מוצא את "זוגו" ועושה את המשימה.
נחזור למליאה ונבקש מנציגי הקבוצות להציג את החלומות ופתרונם. לאחר הצגת החלומות נשאל:

  • כיצד הצליח יוסף לפתור את החלומות?
  • כיצד הכריע שפתרון אחד חיובי ואופטימי ואילו שני עגום ונורא?
  • מה סייע לו?

לכאורה מדובר בשני חלומות דומים מאוד.

שלב שלישי – ניתוח החלומות וסמליותם (פסוקים ט-יט):
נמלא עם התלמידים על הלוח את טבלת ההשוואה בין החלומות (ראו גם בממערך השיעור).
נקרא יחד את סוף הפרק – פסוקים כ-כב, ונשאל את התלמידים:

  • האם פתרונותיו של יוסף היו מדויקים? (כן)
  • מה עלה בגורלו של יוסף? (שר המשקים שכח אותו, והוא נותר בכלא)

לסיום נבקש מהתלמידים לחזור לרשימת התכונות הנחוצות לפותרי חלומות שכתבו בתחילת השיעור ונשאל:

  • מה סייע ליוסף לפתור נכון את החלומות?
  • אילו מן התכונות שכתבתם משתקפות בפרק?

נשמע כמה תשובות, נפנה את התלמידים לפסוק ח ונשאל:

  • כיצד יוסף מסביר את יכולתו לפתור חלומות נכון? (הוא פותר חלומות בעזרתו של אלוהים)

נסכם ונאמר שאפשר למצוא רמזים לפתרון חלומם של השרים כפי שראינו בטבלה, אך בסופו של דבר יוסף אינו נסמך על חוכמתו, אלא על ביטחונו באלוהים שיורה לו את הפתרון המדויק של החלומות.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – גרפיטי בכלא:
תרגיל סיום: ננקה את הלוח ונכתוב כותרת 'קיר הכלא' (לחלופין אפשר להביא ניירות ענק ותרסיסי ספריי לרסס עליהם, או לפרוס גליל נייר רחב על רצפת הכיתה). נסביר לתלמידים כי הם יוסף – נותרו לבד בכלא אחרי שפתרו את חלומות השרים. נסביר שיוסף אינו יודע כמה זמן עוד יישאר בכלא, וחשוב לו לכתוב מסר למי שישב בתאו בעתיד – מה למד מחייו עד כה? מה חשוב לו שידעו עליו? האם הוא חש שעבר שינוי? כיצד הוא חש לאחר שסייע לשרים? מה עובר בליבו של יוסף?
נזמין תלמידים לגשת ללוח ולכתוב משפט שיוסף מבקש להשאיר לדור הבא בעקבות התנסויותיו וחוויותיו עד כה. נאסוף ונגיב לכמה אמירות מעניינות.

אפשרות שנייה – פתרון חלומות:
כל אחד מאתנו חולם חלומות. נשאל את התלמידים:

  • האם קרה לכם פעם שמישהו שיתף אתכם בחלום שחלם?
  • כיצד הגבתם?
  • האם הגבתם לפרטים שסיפר החולם על החלום?
  • האם ניסיתם להכיר את החולם טוב יותר דרך החלום שסיפר?
  • האם החולם ציפה מכם לפרש את חלומו?
  • האם פירשתם?
  • איך הרגשתם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את פרק מ ולמדנו על הרגישות והחוכמה שבה ניגש יוסף לפתרון החלומות של שרי פרעה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, פיתוח רגישות להבדלים במילה הכתובה והדבורה, שיתוף פעולה, כתיבה, אפיון דמות, השוואה בין טקסטים.
מתודות: פתחנו את השיעור בניתוח שיר בנושא חלומות או בחידה בנושא חלומות שדרכה זיהו התלמידים את נושא השיעור. הרהרנו וכתבנו מה נחוץ לפותר חלומות, קראנו קטע מהטקסט באופן עצמאי ומצאנו את בני הזוג של הקטעים (חלומות ופתרונות). מילאנו טבלה לצורך ניתוח החלומות ומאפייני החולמים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
זמנך עבר
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי חינוכית ראשונים בעולם ב-23 במרץ 2010.
חידה
הם תופסים נפח של שבעה אחוזים מחיינו ואנחנו כמעט שלא זוכרים את רובם. נכתבו עליהם...
חידה

הם תופסים נפח של שבעה אחוזים מחיינו ואנחנו כמעט שלא זוכרים את רובם. נכתבו עליהם ספרים רבים לאורך ההיסטוריה והם מופיעים אפילו אצל אנשים עיוורים! אם נזכור אותם, נוכל להכיר את עצמנו קצת טוב יותר.
במה מדובר?

סרטון סיכום פרק מ
נצפה החל בדקה 2:59. קרדיט: פורסם על ידי 929 תנך ביחד ב-10 בפברואר 2015
סרטון סיכום פרק מ

נצפה החל בדקה 2:59.

קרדיט: פורסם על ידי 929 תנך ביחד ב-10 בפברואר 2015

דפי עבודה והעשרה לשיעור
יגעת ומצאת תאמין
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: החרטומים הציעו פתרונות לחלום פרעה, אלא שלא היה קולם...
יגעת ומצאת תאמין
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה."
(פסוק ח)

תמונה: shutterstock.com

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: החרטומים הציעו פתרונות לחלום פרעה, אלא שלא היה קולם נכנס באוזניו. וכך אמרו – שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו – שבע שיבולים הטובות, שבע מלכויות אתה מְכַבֵּשׁ. שבע שיבולים הרעות, שבעה מחוזות מורדים בך.
להמשך קריאת המדרש

וכל כך למה? כדי שאחר כך יבוא יוסף וייטול את הגְדֻלָה.
אמר הקב"ה שאם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום, אין זה שבחו. יכולים החרטומים שיאמרו לו – אילו שאלת אותנו, כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגע פרעה והתייאש והוציאו את רוחו, ואחר כך בא יוסף והחזירה.

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ו, לפי ביאור שנאן)

  • פתרונו של יוסף לחלום פרעה בא לאחר פירושים שהציעו החרטומים. על פי המדרש – מדוע התנהלו הדברים באופן הזה?
הטעות של יוסף
שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל בשבילו פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים היה עסוק,...
הטעות של יוסף
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר."
(פסוק א)

תמונה: shutterstock.com

שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל בשבילו פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים היה עסוק, הוא שכח.
מה תפקיד השִׁכְחָה המודגשת הזו בסיפור?
חלק מהפרשנים והדרשנים הציעו שהשנתיים הנוספות הן עונש ליוסף. אחרים הציעו שבשנתיים הללו עבר יוסף תהליך של שינוי, תהליך התבגרות. המדרש הזה מציע פירוש שמפענח לעומק את מוטיב החלומות בסיפורי יוסף.

לקריאת המדרש

ולמה נתווספו לו ב' שנים?
כדי שיחלום פרעה, ויתגדל יוסף על ידי חלום, שנאמר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…"

(מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ג)
מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "הטעות של יוסף", אתר מיזם 929

  • על פי המדרש, הסיבה שיוסף לא יצא מבית האסורים באמצעות פרוטקציה היא מפני שהוא היה צריך לצאת דווקא בעקבות פרשנות לחלום.
    מדוע היה צריך יוסף לצאת מהמאסר דווקא בעקבות פרשנות לחלום? קראו את המאמר המלא והביעו את דעתכם.
עלה בקנה אחד
פרעה חלם שני חלומות: האחד על פָּרות והשני על שיבולים. וכך נפתח תיאור החלום השני:...
עלה בקנה אחד
"...וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת."
(פסוק ה)

איור: shutterstock.com

פרעה חלם שני חלומות: האחד על פָּרות והשני על שיבולים. וכך נפתח תיאור החלום השני: "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת" (מא, ה). בהמשך פרעה חוזר על החלום באוזני יוסף. תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע.

להמשך קריאה

החל בעברית הרבנית של ימי הביניים יש שימוש בביטוי "עלה בקנה אחד" במשמעות של התאמה והיעדר סתירה. נראה שהציור שעמד לנגד עיניהם הוא הצמיחה ממקור אחד, ומכאן התואַם (הרמוניה) והזהות בין הדברים.

מבוסס על: "עלה בקנה אחד", האקדמיה ללשון העברית.

  • המילה "קָנֶה" מופיעה בהקשר של מצרים גם במלכים ב יח, פסוק כא. מה הוא הביטוי המוכר הנזכר בפסוק?
  • בהקשר של מצרים, מה ההבדל בין שני הביטויים?
את חטאי אני מזכיר היום
שר המשקים לוקח סיכון – הוא מזכיר למלך פרעה הנוכחי את העובדה שהמלך שלח אותו...
את חטאי אני מזכיר היום
"וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר, אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם."
(פסוק ט)

איור: shutterstock.com

שר המשקים לוקח סיכון – הוא מזכיר למלך פרעה הנוכחי את העובדה שהמלך שלח אותו לבית הסוהר. הקדמתו – "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" – נועדה להסיט את תשומת הלב מעברו הפרטי ולמקד את הפניה שלו בענין יוסף. האם התכוון השר לחטאים שבגללם ישב בבית האסורים, או שמא חטאו הוא ששכח את יוסף? לא ברור.
שר המשקים מספר לפרעה על אותו נער עברי שסייע לו בפתרון החלום שחלם, ויכול לסייע גם בפתרון חלום המלך.

  • איך הייתם "מתרגמים" את הצירוף שהשתמש בו שר המשקים לעברית מודרנית?
  • מדוע השתמש שר המשקים בהקדמה זו בפנייתו לפרעה?
יוסף מפרש את חלום פרעה
מגורי האפיפיור בוותיקן עוצבו על ידי הצייר והאדריכל האיטלקי רָפָאֵל. בין השאר ניתן למצוא שם...
יוסף מפרש את חלום פרעה
"שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, חֲלוֹם אֶחָד הוּא."
(פסוק כו)

רפאל, יוסף מפרש את חלום פרעה, 1518-9, הוותיקן. Vatican loggias, מתוך ויקישתוף

מגורי האפיפיור בוותיקן עוצבו על ידי הצייר והאדריכל האיטלקי רָפָאֵל. בין השאר ניתן למצוא שם את מחזור סיפורי יוסף שצייר האומן המפורסם. הציור נאמן למתואר בפרק, ומבקש להעלות את הסיפור לדרגה קלאסית לצד סיפורים מכוננים במקרא. אך יש פער בין ציור לבין טקסט. חלוקת התפקידים כביכול ברורה, הטקסט מספר והציור מתאר.
וכיצד הציור יכול לשלב את חלומות פרעה ברצף הסיפור? במקרה זה האומן נדרש לשלם מס בצוּרת ה"בועות" ובהן הפרות והשיבולים, כדי שלא תהיה אי הבנה ויהיה ברור באיזה סיפור מדובר.

מבוסס על הרצאה של דוד איבגי – "על דמותו של יוסף באמנות". © בית אבי חי

  • מעניין להבחין ביחסי הכוחות בין פרעה ליוסף המתוארים בציורו של רפאל. פרעה כפוף בכסאו ונראה מוטרד מחלומותיו, ולעומתו יוסף עומד ומצביע כלפי מעלה.
    האם יש רמזים בפסוקים ליחסי כוחות אלו? התבססו על הכתוב.
יוסף ואסנת
אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית...
יוסף ואסנת
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה, וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם."
(פסוק מה)

אוון ג'ונס, יוסף ואסנת, 1869, מתוך ויקישיתוף

אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית במאות הראשונות לספירה, הופך אותה לאישיות רבת עוצמה. ספר זה מספר על נערה מצרייה עשירה, עובדת אלילים, אשר הוקסמה מאישיותו של יוסף והתאהבה בו.

להמשך קריאה

היא החליטה לתקן את דרכיה, להרוס את הפסלים שאותם עבדה, לצום ולהתפלל וכך להתקרב לאלוהי ישראל ובסופו של דבר גם להינשא ליוסף. הסיפור משופע בעלילה מפותלת ובתפניות דרמטיות, ונראה שמטרתו הייתה לעודד נשים בעולם ההלניסטי להתקרב אל עם ישראל ואל תורתו, על ידי הצגת אסנת כמעין גיורת קדומה שראוי ללכת בדרכה. כך הפכה אסנת, שהתורה ממעטת לעסוק בה, לאישיות רבת עוצמה, בבחינת אור לגויים.

מבוסס על: אביגדור שנאן, "אהבת יוסף ואסנת", אתר מיזם 929

  • בסיפור המקראי מדווח בלשון יבשה כי פרעה נתן את "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" לאישה ליוסף. אך במקום אחר בתורה, בספר דברים כג, ח-ט נאסר על נישואי בן ישראל ומצרייה. כיצד הספר "יוסף ואסנת" מתמודד עם קושי זה?
היאור
היאור – שמו המקראי של נהר הנילוס. אורכו של הנהר כ-6,655 ק"מ, שטח אגן הניקוז...
היאור
"וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ."
(פסוק ב)

נהר הנילוס והדלתא – תמונת לוויין, Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

היאור – שמו המקראי של נהר הנילוס. אורכו של הנהר כ-6,655 ק"מ, שטח אגן הניקוז שלו כמעט 3.5 מליון קמ"ר והוא מתחרה באמזונס על התואר – הנהר הארוך בעולם. הנילוס מתחיל בשני יובלים גדולים – הנילוס הלבן (מאגם ויקטוריה) והנילוס הכחול (מהרי אתיופיה) והוא מקור המים העיקרי בדרום סודן, בסודן ובמצרים.

להמשך קריאה

עם כל השינויים שהתרחשו מאז ימי הפרעונים ועם כל האמצעים הטכנולוגיים המודרניים, הנהר הוא עדיין מקור המים היחיד של האזור המדברי הענק (ורואים זאת היטב בתמונה). הוויכוח על חלוקה צודקת של מימיו בין התושבים המתגוררים לאורך כל נתיב הזרימה שלו, הוא היום מקור לסכסוכים מדאיגים מאוד. כאז כן היום, כל מצרי שחי לאורך הנילוס מכיר את הדאגה המתמדת ממחסור במים. אלה הם החיים במצרים, ולא רק בחלומו של פרעה.

מבוסס על: בילי סביר, "מקור מים וכאב ראש לא קטן", אתר מיזם 929

  • המצרים בעת העתיקה העריכו את היאור כמשרת האלים, ולמימיו היה חלק חשוב בפולחן.
    כיצד משפיעה עובדה זו על הבנת החלום הראשון של פרעה?
הממגורות המלכותיות
  אופיו הריכוזי של השלטון המצרי, שנהוג היה החל מאיחודם של כל המחוזות לממלכה אחת...
הממגורות המלכותיות
"וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה, וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ."
(פסוק לה)

ציור קיר מצרי. חריש, קציר ודייש - פעולות חקלאיות לקראת אגירת התבואה. מתוך ויקישיתוף

ממגורה (מקום לאחסון תבואה יבשה) בתל מגידו, תקופת הברזל. Hanay, Tell Megiddo_Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

אופיו הריכוזי של השלטון המצרי, שנהוג היה החל מאיחודם של כל המחוזות לממלכה אחת סביב שנת 3,000 לפנה"ס, חייב את השליט להקים מערכת גדולה של ממגורות ממלכתיות. המלך, שהיה המעסיק הגדול ביותר ברחבי הממלכה, והיה מופקד על העסקתם של אנשים שעברו מחקלאות לעיסוקים אחרים – בצבא, באדמיניסטרציה, בבנייה וכדומה – היה אחראי לא רק לתשלום משכורתם אלא אף להזנתם בפועל.

להמשך קריאה

על כן בשנת בצורת היה על המלך לספק את מזונם של כל המצרים, ולצורך זה נאגרו באוצרות המדינה לא רק מתכות ואבנים יקרות, אלא בעיקר מזון. משום כך נגבו מהחקלאים מיסים. כמויות מזון גדולות אוחסנו במבני ממגורה מיוחדים, שנבנו לתכלית זו. אסמים אלו היו קבוצות של מבנים עגולים בעלי גג דמוי חרוט, וסביבם חומה מבוצרת להגנה. בכל ממגורה כזאת היו שני פתחים – האחד בחלק העליון לשם מילוי, והשני קרוב לרצפה לשם הרקה.

משה ויינפלד (עורך), ספר בראשית, 2002, עמ' 224, הוצאת דברי הימים.
© הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • אגירת מזון היא שלב משמעותי בהתפתחות האנושות, ומסימני המעבר מחברה נודדת לתרבות חקלאית ויושבת קבע. לפי הפסוק האחרון בפרק, מה היה מעמדה של מצרים באותם ימים?
חרטומי מצרים
חרטומי מצרים נזכרים במקרא בהקשר של מעשי ניסים ונפלאות, כמכשפים חכמים המסוגלים לפענח חלומות או...
חרטומי מצרים
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה."
(פסוק ח)

כתב חרטומים, הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדשכרנך שבלוקסור. צילום: גיאגיאגיא, מתוך ויקיפדיה העברית

חרטומי מצרים נזכרים במקרא בהקשר של מעשי ניסים ונפלאות, כמכשפים חכמים המסוגלים לפענח חלומות או לבצע להטים מרשימים (למשל בשמות ז, פסוקים ח-יג).
מקור המילה "חרטומים" בביטוי המצרי "חרי טפ", שפירושו: כוהן "קורא" – כוהנים שהיו ממונים על הפעולות המאגיות שהיו חלק בלתי נפרד מן הדת המצרית. חוקרים שונים ניסו להסביר את מעשי החרטומים בדרכים טבעיות, אבל קסם וכישוף אינם ניתנים להסבר הגיוני. המקרא מדגיש בכל מקום את עליונותו של ה' על כל מעשה כישוף.

להמשך קריאה

הביטוי "חרטומים" הושאל גם לתיאור הכתב המצרי, המכונה בעברית "כתב חרטומים". בלועזית מכונה הכתב "כתב הירוגליפי" (כתב הכוהנים) ובמצרית כונה הכתב "מילות האל", כלומר – קדוש. לימים, בשל העובדה שהכתב המצרי הוא כתב תמונות קשה ביותר לפענוח, וגם בעת העתיקה רק סופרים יחידי סגולה ידעו לקרוא ולכתוב בו – הפך המושג למילה נרדפת לכתב בלתי מובן.

מבוסס על: גליה דורון, "חרטומים", 2005, מקראנט. © מטח.

  • לפי הפרק, במה שונה דרכו של יוסף בפתרון החלום מדרך החרטומים המצריים? בססו את תשובתכם מהכתוב.
לבוש ומנהגים בחצר המצרית
הפרק שופך אור על מנהגי התרבות המצרית. לאחר פתרון החלום, פרעה ממנה את יוסף למשנה...
לבוש ומנהגים בחצר המצרית
"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ."
(פסוק מב)

טבעת עם חרפושית- מצד אחד צורה של חיפושית הזבל (ששימשה כקמע במצרים העתיקה) ומהצד השני חותמת ייחודית של עונד הטבעת. 1539-1794 לפנה"ס, מצרים. אוסף Walters Art Museum, CC BY-SA 3.0

הפרק שופך אור על מנהגי התרבות המצרית. לאחר פתרון החלום, פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך מצרים והמינוי נחתם בטבעת המלך. יוסף מולבש בהדר בבגדי שש-פשתן רשמיים ותכשיט זהב מונח על צווארו. הוא מורכב במרכבת המלך ואנשי הארץ כורעים ברך לפניו. הכבוד להנהגה והפאר שהיה מנת חלקם של הנמנים עליה, היו חלק מהותי במנהגי העמים השכנים. לִרְאָיָה – הדמיון למגילת אסתר בתיאור הדר המלכוּת בפרס.

  • יוסף ממונה לתפקיד רשמי במצרים ומאמץ מנהגים מצריים, ובנוסף הוא מתחתן עם אישה מצרית שהיא בתו של כוהן דת. מצד שני, שמות בניו של יוסף מעידים דווקא על הקשר לעברו.
    האם, לדעתכם, איבד יוסף את זהותו העברית? ואם כן, באיזה שלב?
סימנים - בראשית מא
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מא.
סימנים - בראשית מא
"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת, וַיִּיקַץ פַּרְעֹה."
(פסוק ד)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מא.

  • מה אפשר ללמוד משמות בניו של יוסף על מצבו?

קרדיט: סימנים – בראשית מא / 929 תנך ביחד, 2015

יוסף - הכלכלן הראשון
גיא זוארץ והכלכלן שלמה מעוז משוחחים על פרשת "מקץ".  
יוסף - הכלכלן הראשון
"וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב."
(פסוק לו)

גיא זוארץ והכלכלן שלמה מעוז משוחחים על פרשת "מקץ".

 

  • אילו מושגים כלכליים מזהה הכלכלן שלמה מעוז בפעולותיו של יוסף במצרים?
  • האם גם אתם נוהגים לראות את התמונה הכללית ולתכנן לפיה את צעדיכם?

קרדיט: פרשת מקץ / פרשת השבוע עם גיא זוארץ, 2015