נצפה החל בדקה 2:59.
קרדיט: פורסם על ידי 929 תנך ביחד ב-10 בפברואר 2015
בפרק מ יוסף הופך מבעל החלומות לפותר החלומות. בזה אחר זה הוא פותר את שני חלומותיהם של השרים. פתרונם המדויק עתיד לחלצו מהכלא ולרוממו בעתיד. במהלך זה נתמקד בסמליות החלומות ובפתרונם, וכמו כן בכישוריו של יוסף פותר החלומות.
הצעה ראשונה – האזנה לשיר:
נאזין לשיר 'זמנך עבר' שכתב, הלחין ושר אהוד בנאי ונקרין את מילות השיר על הלוח. נגיד לתלמידים שהשיר מתאר חלום ונבקש מהם לעקוב אחר מילות השיר.
נשאל את התלמידים:
למורה: הדובר חוזר לאירועים שקרו לו בגיל הנעורים ומשוחח עם דמויות מעברו. מהשיר עולה תחושת החמצה שבאה לידי ביטוי בפזמון החוזר: "זמנך עבר".
הצעה שנייה – חידה בנושא חלומות:
נקרין על הלוח את החידה, ונבקש מהתלמידים לפתור אותה ולגלות מהו נושא השיעור.
נשאל את התלמידים:
שלב ראשון (פסוקים א-ח) – יוסף פותר החלומות:
נצפה בסרטון המסכם את המתרחש בפרק מ מתוך אתר 929.
נקרא עם התלמידים במליאה את פסוקים א-ח ונשאל כמה שאלות הבהרה:
משימה אישית – כל תלמיד יכתוב במחברת שלושה כישורים הנחוצים לאדם כדי להיות פותר חלומות מוצלח.
נבקש מהתלמידים לשמור את הרשימה לעצמם לעת עתה. נחזור אליה בסוף השיעור.
שלב שני (פרק מ פסוקים ט-יט): כרטיסיות – על חלומות ופתרונות:
נחלק את התלמידים לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה המתמקדת בקטע אחר בטקסט לפי חלוקה זו:
(ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נזמין את התלמידים לענות על השאלות שבדף העבודה שקיבלו, ולאחר מכן להסתובב ברחבי הכיתה ולחפש את החלק החסר לפתרונם (בעל טקסט חלום שר המשקים יחפש את פתרונו ולהפך, בעל טקסט חלום שר האופים יחפש את טקסט פתרונו ולהפך). כשהתלמידים ייפגשו הם יסבירו זה לזה את החלום ופתרונו.
למורה: אפשרות נוספת לכיתות תוססות – כל זוג תלמידים יסתובב לשולחן מאחוריו או מלפניו כדי ליצור רביעייה – כל תלמיד מקבל אחת מארבע הכרטיסיות, מוצא את "זוגו" ועושה את המשימה.
נחזור למליאה ונבקש מנציגי הקבוצות להציג את החלומות ופתרונם. לאחר הצגת החלומות נשאל:
לכאורה מדובר בשני חלומות דומים מאוד.
שלב שלישי – ניתוח החלומות וסמליותם (פסוקים ט-יט):
נמלא עם התלמידים על הלוח את טבלת ההשוואה בין החלומות (ראו גם בממערך השיעור).
נקרא יחד את סוף הפרק – פסוקים כ-כב, ונשאל את התלמידים:
לסיום נבקש מהתלמידים לחזור לרשימת התכונות הנחוצות לפותרי חלומות שכתבו בתחילת השיעור ונשאל:
נשמע כמה תשובות, נפנה את התלמידים לפסוק ח ונשאל:
נסכם ונאמר שאפשר למצוא רמזים לפתרון חלומם של השרים כפי שראינו בטבלה, אך בסופו של דבר יוסף אינו נסמך על חוכמתו, אלא על ביטחונו באלוהים שיורה לו את הפתרון המדויק של החלומות.
אפשרות ראשונה – גרפיטי בכלא:
תרגיל סיום: ננקה את הלוח ונכתוב כותרת 'קיר הכלא' (לחלופין אפשר להביא ניירות ענק ותרסיסי ספריי לרסס עליהם, או לפרוס גליל נייר רחב על רצפת הכיתה). נסביר לתלמידים כי הם יוסף – נותרו לבד בכלא אחרי שפתרו את חלומות השרים. נסביר שיוסף אינו יודע כמה זמן עוד יישאר בכלא, וחשוב לו לכתוב מסר למי שישב בתאו בעתיד – מה למד מחייו עד כה? מה חשוב לו שידעו עליו? האם הוא חש שעבר שינוי? כיצד הוא חש לאחר שסייע לשרים? מה עובר בליבו של יוסף?
נזמין תלמידים לגשת ללוח ולכתוב משפט שיוסף מבקש להשאיר לדור הבא בעקבות התנסויותיו וחוויותיו עד כה. נאסוף ונגיב לכמה אמירות מעניינות.
אפשרות שנייה – פתרון חלומות:
כל אחד מאתנו חולם חלומות. נשאל את התלמידים:
תוכן: קראנו את פרק מ ולמדנו על הרגישות והחוכמה שבה ניגש יוסף לפתרון החלומות של שרי פרעה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט, פיתוח רגישות להבדלים במילה הכתובה והדבורה, שיתוף פעולה, כתיבה, אפיון דמות, השוואה בין טקסטים.
מתודות: פתחנו את השיעור בניתוח שיר בנושא חלומות או בחידה בנושא חלומות שדרכה זיהו התלמידים את נושא השיעור. הרהרנו וכתבנו מה נחוץ לפותר חלומות, קראנו קטע מהטקסט באופן עצמאי ומצאנו את בני הזוג של הקטעים (חלומות ופתרונות). מילאנו טבלה לצורך ניתוח החלומות ומאפייני החולמים.
קרדיט: פורסם על ידי חינוכית ראשונים בעולם ב-23 במרץ 2010.
הם תופסים נפח של שבעה אחוזים מחיינו ואנחנו כמעט שלא זוכרים את רובם. נכתבו עליהם ספרים רבים לאורך ההיסטוריה והם מופיעים אפילו אצל אנשים עיוורים! אם נזכור אותם, נוכל להכיר את עצמנו קצת טוב יותר.
במה מדובר?
וכל כך למה? כדי שאחר כך יבוא יוסף וייטול את הגְדֻלָה.
אמר הקב"ה שאם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום, אין זה שבחו. יכולים החרטומים שיאמרו לו – אילו שאלת אותנו, כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגע פרעה והתייאש והוציאו את רוחו, ואחר כך בא יוסף והחזירה.
(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ו, לפי ביאור שנאן)
שנתיים תמימות המתין יוסף ששר המשקים יפעיל בשבילו פרוטקציה אצל פרעה. ושר המשקים היה עסוק, הוא שכח.
מה תפקיד השִׁכְחָה המודגשת הזו בסיפור?
חלק מהפרשנים והדרשנים הציעו שהשנתיים הנוספות הן עונש ליוסף. אחרים הציעו שבשנתיים הללו עבר יוסף תהליך של שינוי, תהליך התבגרות. המדרש הזה מציע פירוש שמפענח לעומק את מוטיב החלומות בסיפורי יוסף.
ולמה נתווספו לו ב' שנים?
כדי שיחלום פרעה, ויתגדל יוסף על ידי חלום, שנאמר: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…"
(מדרש בראשית רבה, פרשה פט, פסקה ג)
מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "הטעות של יוסף", אתר מיזם 929
שר המשקים לוקח סיכון – הוא מזכיר למלך פרעה הנוכחי את העובדה שהמלך שלח אותו לבית הסוהר. הקדמתו – "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" – נועדה להסיט את תשומת הלב מעברו הפרטי ולמקד את הפניה שלו בענין יוסף. האם התכוון השר לחטאים שבגללם ישב בבית האסורים, או שמא חטאו הוא ששכח את יוסף? לא ברור.
שר המשקים מספר לפרעה על אותו נער עברי שסייע לו בפתרון החלום שחלם, ויכול לסייע גם בפתרון חלום המלך.
פרעה חלם שני חלומות: האחד על פָּרות והשני על שיבולים. וכך נפתח תיאור החלום השני: "וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת" (מא, ה). בהמשך פרעה חוזר על החלום באוזני יוסף. תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע.
החל בעברית הרבנית של ימי הביניים יש שימוש בביטוי "עלה בקנה אחד" במשמעות של התאמה והיעדר סתירה. נראה שהציור שעמד לנגד עיניהם הוא הצמיחה ממקור אחד, ומכאן התואַם (הרמוניה) והזהות בין הדברים.
מבוסס על: "עלה בקנה אחד", האקדמיה ללשון העברית.
אסנת אשתו של יוסף זוכה להתייחסות מעטה בפסוקים. ספר קדום בשם "יוסף ואסנת", שנכתב ביוונית במאות הראשונות לספירה, הופך אותה לאישיות רבת עוצמה. ספר זה מספר על נערה מצרייה עשירה, עובדת אלילים, אשר הוקסמה מאישיותו של יוסף והתאהבה בו.
היא החליטה לתקן את דרכיה, להרוס את הפסלים שאותם עבדה, לצום ולהתפלל וכך להתקרב לאלוהי ישראל ובסופו של דבר גם להינשא ליוסף. הסיפור משופע בעלילה מפותלת ובתפניות דרמטיות, ונראה שמטרתו הייתה לעודד נשים בעולם ההלניסטי להתקרב אל עם ישראל ואל תורתו, על ידי הצגת אסנת כמעין גיורת קדומה שראוי ללכת בדרכה. כך הפכה אסנת, שהתורה ממעטת לעסוק בה, לאישיות רבת עוצמה, בבחינת אור לגויים.
מבוסס על: אביגדור שנאן, "אהבת יוסף ואסנת", אתר מיזם 929
מגורי האפיפיור בוותיקן עוצבו על ידי הצייר והאדריכל האיטלקי רָפָאֵל. בין השאר ניתן למצוא שם את מחזור סיפורי יוסף שצייר האומן המפורסם. הציור נאמן למתואר בפרק, ומבקש להעלות את הסיפור לדרגה קלאסית לצד סיפורים מכוננים במקרא. אך יש פער בין ציור לבין טקסט. חלוקת התפקידים כביכול ברורה, הטקסט מספר והציור מתאר.
וכיצד הציור יכול לשלב את חלומות פרעה ברצף הסיפור? במקרה זה האומן נדרש לשלם מס בצוּרת ה"בועות" ובהן הפרות והשיבולים, כדי שלא תהיה אי הבנה ויהיה ברור באיזה סיפור מדובר.
מבוסס על הרצאה של דוד איבגי – "על דמותו של יוסף באמנות". © בית אבי חי
היאור – שמו המקראי של נהר הנילוס. אורכו של הנהר כ-6,655 ק"מ, שטח אגן הניקוז שלו כמעט 3.5 מליון קמ"ר והוא מתחרה באמזונס על התואר – הנהר הארוך בעולם. הנילוס מתחיל בשני יובלים גדולים – הנילוס הלבן (מאגם ויקטוריה) והנילוס הכחול (מהרי אתיופיה) והוא מקור המים העיקרי בדרום סודן, בסודן ובמצרים.
עם כל השינויים שהתרחשו מאז ימי הפרעונים ועם כל האמצעים הטכנולוגיים המודרניים, הנהר הוא עדיין מקור המים היחיד של האזור המדברי הענק (ורואים זאת היטב בתמונה). הוויכוח על חלוקה צודקת של מימיו בין התושבים המתגוררים לאורך כל נתיב הזרימה שלו, הוא היום מקור לסכסוכים מדאיגים מאוד. כאז כן היום, כל מצרי שחי לאורך הנילוס מכיר את הדאגה המתמדת ממחסור במים. אלה הם החיים במצרים, ולא רק בחלומו של פרעה.
מבוסס על: בילי סביר, "מקור מים וכאב ראש לא קטן", אתר מיזם 929
ממגורה (מקום לאחסון תבואה יבשה) בתל מגידו, תקופת הברזל. Hanay, Tell Megiddo_Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0
אופיו הריכוזי של השלטון המצרי, שנהוג היה החל מאיחודם של כל המחוזות לממלכה אחת סביב שנת 3,000 לפנה"ס, חייב את השליט להקים מערכת גדולה של ממגורות ממלכתיות. המלך, שהיה המעסיק הגדול ביותר ברחבי הממלכה, והיה מופקד על העסקתם של אנשים שעברו מחקלאות לעיסוקים אחרים – בצבא, באדמיניסטרציה, בבנייה וכדומה – היה אחראי לא רק לתשלום משכורתם אלא אף להזנתם בפועל.
על כן בשנת בצורת היה על המלך לספק את מזונם של כל המצרים, ולצורך זה נאגרו באוצרות המדינה לא רק מתכות ואבנים יקרות, אלא בעיקר מזון. משום כך נגבו מהחקלאים מיסים. כמויות מזון גדולות אוחסנו במבני ממגורה מיוחדים, שנבנו לתכלית זו. אסמים אלו היו קבוצות של מבנים עגולים בעלי גג דמוי חרוט, וסביבם חומה מבוצרת להגנה. בכל ממגורה כזאת היו שני פתחים – האחד בחלק העליון לשם מילוי, והשני קרוב לרצפה לשם הרקה.
משה ויינפלד (עורך), ספר בראשית, 2002, עמ' 224, הוצאת דברי הימים.
© הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.
כתב חרטומים, הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדשכרנך שבלוקסור. צילום: גיאגיאגיא, מתוך ויקיפדיה העברית
חרטומי מצרים נזכרים במקרא בהקשר של מעשי ניסים ונפלאות, כמכשפים חכמים המסוגלים לפענח חלומות או לבצע להטים מרשימים (למשל בשמות ז, פסוקים ח-יג).
מקור המילה "חרטומים" בביטוי המצרי "חרי טפ", שפירושו: כוהן "קורא" – כוהנים שהיו ממונים על הפעולות המאגיות שהיו חלק בלתי נפרד מן הדת המצרית. חוקרים שונים ניסו להסביר את מעשי החרטומים בדרכים טבעיות, אבל קסם וכישוף אינם ניתנים להסבר הגיוני. המקרא מדגיש בכל מקום את עליונותו של ה' על כל מעשה כישוף.
הביטוי "חרטומים" הושאל גם לתיאור הכתב המצרי, המכונה בעברית "כתב חרטומים". בלועזית מכונה הכתב "כתב הירוגליפי" (כתב הכוהנים) ובמצרית כונה הכתב "מילות האל", כלומר – קדוש. לימים, בשל העובדה שהכתב המצרי הוא כתב תמונות קשה ביותר לפענוח, וגם בעת העתיקה רק סופרים יחידי סגולה ידעו לקרוא ולכתוב בו – הפך המושג למילה נרדפת לכתב בלתי מובן.
מבוסס על: גליה דורון, "חרטומים", 2005, מקראנט. © מטח.
טבעת עם חרפושית- מצד אחד צורה של חיפושית הזבל (ששימשה כקמע במצרים העתיקה) ומהצד השני חותמת ייחודית של עונד הטבעת. 1539-1794 לפנה"ס, מצרים. אוסף Walters Art Museum, CC BY-SA 3.0
הפרק שופך אור על מנהגי התרבות המצרית. לאחר פתרון החלום, פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך מצרים והמינוי נחתם בטבעת המלך. יוסף מולבש בהדר בבגדי שש-פשתן רשמיים ותכשיט זהב מונח על צווארו. הוא מורכב במרכבת המלך ואנשי הארץ כורעים ברך לפניו. הכבוד להנהגה והפאר שהיה מנת חלקם של הנמנים עליה, היו חלק מהותי במנהגי העמים השכנים. לִרְאָיָה – הדמיון למגילת אסתר בתיאור הדר המלכוּת בפרס.
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית מא.
קרדיט: סימנים – בראשית מא / 929 תנך ביחד, 2015
גיא זוארץ והכלכלן שלמה מעוז משוחחים על פרשת "מקץ".
קרדיט: פרשת מקץ / פרשת השבוע עם גיא זוארץ, 2015