הורה היאחזות

נחלק לתלמידים דף ובו פסוקים כה-לג, ונבקש מהם לקרוא קריאה דמומה ולהדגיש את המילה 'חלוץ' על הטיותיה בכל הופעותיה בפסוקים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם המילה הזאת חוזרת פעמים רבות כל כך?

נסביר שזוהי מילה מנחה שבאה לבטא רעיון מרכזי בפרק. נשאל:

• למה לדעתכם חזרו דווקא על המילה הזאת?
• מה אנחנו יכולים להסיק מהחזרה הזאת על המסר של הטקסט?

נקרין על הלוח את ההקשרים של המילה 'חלוץ' בפסוקים.
נבקש מן התלמידים לענות במחברתם על השאלה הזאת:

• כיצד הייתם 'מתרגמים' את הביטויים האלה לשפת ימינו?

נשמע מספר אפשרויות בכיתה. נדגיש שההבטחה של גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים לפני האלוהים פירושה שלא רק שהם ישתתפו במלחמה על הנחלות אלא שהם יהיו הראשונים.
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם שניים וחצי השבטים אינם מסתפקים בהבטחה להשתתף במלחמה, אלא מבטיחים להיות הראשונים? (זוהי דרכם של שניים וחצי השבטים להפגין נאמנות וערבות הדדית מלאה כלפי אחיהם שאר בני ישראל ולהעביר את המסר שכיבוש הארץ הוא משימה שמחייבת את העם כולו, לא רק את השבטים שעוד לא מצאו נחלה להתיישב בה)

נשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם יש קשר בין ההתחייבות של גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים לפני המחנה ובין הבקשה שלהם לקבל את עבר הירדן המזרחי?

נעמוד על כך שגם בבקשת ההתיישבות וגם בהוראה להיות חלוצים לפני המחנה יש דבר שקורה בפעם הראשונה. גד, ראובן וחצי המנשה מבקשים להיות חלוצי התיישבות, ולאחר השיחה עם משה לוקחים על עצמם אחריות גם להיות חלוצים בקרב. נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם נבחרה המילה 'חלוץ'?
• מה הקשר בין חלוץ בהתיישבות לחלוץ בקרב?

נחזור לתמונות שראינו בתחילת השיעור ונסביר שהמילה 'חלוץ' מבטאת התחלה: מי שיש לו אומץ ליזמות התיישבותית, יכול להשתמש באומץ הזה גם להיות יוזם בקרב.
כעת נערוך בכיתה מדרש-יוצר:
נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה ונבקש מהם להביע באופן יצירתי כלשהו, בציור, בחידה, בהצגה או בשיר, את הביטוי "חָלוּץ לִפְנֵי ה'" כפי שהם רואים אותו בעיני רוחם.

נשאל את התלמידים:

• האם בתקופה האחרונה הייתם חלוצים במשהו?
• באילו מקומות בחיים שלנו אנחנו יכולים להיות חלוצים?

נחליט על משהו קטן שבו אנחנו רוצים להיות "חלוצים לפני המחנה" בשכבה או בבית הספר, למשל: להתחיל להרים את הכיסאות באופן קבוע בסוף היום, לארגן הפסקה פעילה, להתחיל מסורת של מחזור וקומפוסט בבית הספר וכן הלאה.
אפשרות נוספת היא לעסוק במושג החלוציות דרך נושא ההתנדבות. נסביר שלמעשה חלוץ הוא מי שמתנדב להיות ראשון. נחשוב על מגוון תחומים בכיתה שלפעמים צריך בהם מתנדבים: לנקות את הכיתה, ללכת להביא משהו למורה, להביא כיבוד לשיעור חברה וכן הלאה. נשאל את התלמידים:

• מתי התנדבתם בעת האחרונה?
• למה כדאי להתנדב?
• למה זה קשה?

נחשוב עם התלמידים על דרכים יצירתיות לעזור לכמה שיותר אנשים להתנדב. לדוגמה – פרס חודשי למי שהתנדב הכי הרבה פעמים, או חוק שלפיו אסור למישהו אחד להתנדב פעמיים עד שכל הכיתה התנדבה אחריו למשהו וכן הלאה.
לסיום נוכל להשמיע לתלמידים המנון הפלמ"ח ולעקוב אחר מילותיו (ראו קישור להמנון גם בממערך השיעור). נדגיש את רצון לוחמי הפלמ"ח והדור ההוא להיות "ראשונים תמיד".
נשאל את התלמידים:

• מתי לדעתכם כתבו את השיר הזה?
• על מי הוא מספר?

נספר לתלמידים שפלמ"ח הוא ראשי תיבות של "פלוגות מחץ" ושהוא היה הארגון ששימש צבא של המדינה היהודית שבדרך, בשנים 1948-1941. הפלמ"ח היה הזרוע הצבאית של ארגון ההגנה, והוא פעל בשני מוקדים עיקריים: לחימה והתיישבות בארץ – אלה הם בדיוק תחומי החלוציות שבהם עוסק הפרק הזה.
נשאל את התלמידים:

• האם אתם מוצאים ביטויים לחלוציות בשיר? " רִאשׁוֹנִים תָּמִיד אֲנַחְנוּ", " כָּל בָּחוּר וָטוֹב – לַנֶּשֶׁק" וכן הלאה. נעמוד על כך שלא בכדי הפרק מחבר בין החלוציות בקרב לחלוציות ביישוב הארץ – אלו הם שני הדברים העיקריים שצריך להתמקד בהם כשמתחילים לבנות חיים חדשים כעם וכמדינה בארץ ישראל.

תוכן: עסקנו בהתחייבותם של בני גד, ראובן וחצי המנשה להיות חלוצים בשני תחומים עיקריים בפרק – הלחימה וההתיישבות.
מיומנויות: עקבנו אחרי מילה מנחה בפסוקים ודנו במשמעויותיה.
מתודות: הבענו באופן יוצר את הביטוי "חָלוּץ לִפְנֵי ה'", ולמדנו את המנון הפלמ"ח כביטוי לחלוציות בהיסטוריה הקרובה.