הנקמה
פרק טו
הזמנה ללימוד
נחזיר את התלמידים לסוף פרק יד ונשאל:
- כיצד נהג שמשון לאחר שגילה כי הפלשתים גילו את חידתו בעזרתה של אשתו? (פרק יד פסוק יט: "וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַּעַל בֵּית אָבִיהו")
- כיצד מרגיש שמשון כלפי האישה שאהב ובחר להינשא לה?
- כיצד ינהג לדעתכם?
- האם יחזור אליה?
- אם יחזור, מה יגלה?
נבקש מהתלמידים להציע כמה תרחישים אפשריים.
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים א-ח ונסביר את העלילה בעת הקריאה. נבקש מהתלמידים לשים לב לפעולות ששמשון עושה:
- ספרו כמה פעלים מיוחסים לשמשון בפסוקים.
מבט שני
עברו ימים ואולי תקופה ארוכה, כעסו של שמשון שכך והוא החליט לסלוח לאשתו, הוא בא להתפייס עמה.
- מה הוא מגלה? (שהיא נישאה בינתיים לאיש אחר)
נתמקד בתשובתו של אבי אשתו (נלמד את המושג חותן – חותנו, ונוסיף את המושג חמות – חמותו) בפסוק ב:
- איך הוא מסביר לשמשון מדוע אינו יכול להיפגש עם אשתו?
האב מוכן לתת לו בת אחרת.
- איזה ספור תנכ"י מזכיר לנו סיפור זה? (סיפור יעקב ורחל, לבן הבטיח ליעקב את רחל ונתן תחתיה את לאה אחותה הבכורה)
- איך שמשון מגיב על הידיעה כי אשתו ניתנה לאחר, ועל ההצעה לשאת את אחותה תחתיה? (מאיים וכועס)
נכתוב על הלוח את הפעלים שסימנו התלמידים בחלק הראשון של השיעור: "וַיִּפְקֹד", "וַיֹּאמֶר", "וילך","וַיֹּאמֶר", "וַיֵּלֶךְ", "וַיִּלְכֹּד", "וַיִּקַּח", "וַיֶּפֶן", "וַיָּשֶׂם", "וַיַּבְעֶר", "וַיְשַׁלַּח", "וַיַּבְעֵר", "וַיֹּאמֶר", "וַיַּךְ", "וַיֵּרֶד", "וַיֵּשֶׁב".
- מה אפשר ללמוד מריבוי הפעלים? (שמשון פועל בדחיפות ובעוצמה מול פלשתים)
- מה מניע את שמשון לפעול כך? (שמשון מרגיש פגוע כי אשתו נלקחה ממנו ומחליט לנקום בפלשתים)
נבקש מהתלמידים לספר על התחבולה שבה בחר שמשון לפגוע בפלשתים: לתפוס שלוש מאות שועלים, להעמידם צמודים זה לזה בזנבותיהם ולהניח לפיד בוער בין זנבותיהם כדי לשרוף את שדות פלשתים, וכל זה בכוחות עצמו.
- האם שמשון מצליח? (כן)
- האם הפלשתים מגלים מי שרף את השדה? (כן, "שִׁמְשׁוֹן, חֲתַן הַתִּמְנִי")
- במי הם פוגעים בתגובה למעשהו של שמשון? (הם שורפים את אשתו ואת אביה)
- מדוע לדעתכם הם לא פוגעים ישירות בשמשון? (אולי הם מפחדים ממנו)
- מהי תגובתו של שמשון? (מכה בפלשתים מכה גדולה)
נזהה את התגלגלות הנקמה. נבקש מהתלמידים להשלים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
בשיח בכיתה נדון על רצף האירועים שהוביל לנקמה אחר נקמה, נשאל:
- היכן אפשר היה לעצור את מעגל הנקמה?
- מי יכול היה לעצור אותו?
- איך אפשר היה לנהוג אחרת?
- מה לדעתכם יהיה הצעד הבא?
- לאן הנקמה תוביל?
מן הסתם מעשיו של שמשון זכו לתהודה רבה בקרב בני עמו ובקרב הפלשתים.
- מה הם חושבים?
- מה הם אומרים זה לזה?
נזמין שני תלמידים לקדמת הכיתה שישחקו ויכוח פנימי בין אנשי שבט יהודה. נבקש מאחד התלמידים להציג טיעונים בעד התנהגותו של שמשון ומהתלמיד השני להציג טיעונים נגד התנהגותו של שמשון. נעודד את התלמידים להשתמש בידע שצברו על פעולותיו של שמשון ועל מושג הנקמה.
נקרא את המשך הפרק – פסוקים ט-כ ונשאל:
- מה דרשו הפלשתים מאנשי יהודה? (להסגיר את שמשון)
- מדוע לא סירבו אנשי שבט יהודה לדרישת הפלשתים? (פחד מפלשתים)
- מהי טענתם של אנשי יהודה כלפי שמשון? מצאו את הפסוק המתאים והסבירו אותו. (פסוק יא: "הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים, וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ?")
שמשון מסכים שאנשי יהודה יסגירו אותו לפלשתים בתנאי אחד.
- מהו התנאי? (שלא יהרגו אותו בעצמם אלא ימסרו אותו קשור לפלשתים)
- מדוע הסכים שמשון להסגיר את עצמו לאנשי יהודה? (הבין את המצב שאנשי יהודה נמצאים בו, ידע שיצליח להשתחרר מפלשתים)
שמשון אסור בחבלים נמסר לידי הפלשתים.
- איך שמשון מצליח להשתחרר מכבליו? (הוא הצליח להשתחרר מהכבלים בקלות כאילו הם נמסו)
- מה הדבר הראשון ששמשון עושה כשהוא משתחרר מהכבלים? (מכה 1,000 איש מהפלשתים)
- באיזה כלי נשק הוא עושה זאת? (לחי חמור)
פסוק טז כתוב במקצב שונה מעט, כמו שיר. נציע לתלמידים שמעוניינים לנסות להלחין את הפסוק (אפשר בסגנון ראפ, זה מתאים ).
- מה הבעיה ששמשון נתקל בה בפסוק יח? (הוא צמא, ואין לו מים)
הוא פונה אל אלוהים.
- מה הטיעון שלו? (אם אמות בצמא הפלשתים יתפסו אותי וחבל שזה יקרה אחרי כל מה שעבר עליי)
- האם אלוהים נענה לבקשתו? כיצד? (כן, ה' מוציא לו מים מהמכתש)
ביחידת הפסוקים יש שני שמות סמליים של מקומות.
- מה הם? מה הם מסמלים? ("רמת לחי" מזכירה לנו את כלי הנשק שבו השתמש שמשון ו"עין הקורא" מזכירה לנו ששמשון קרא שם אל אלוהים)
מבט שלישי
בחלק זה נעסוק במושג נקמה – מהי נקמה? מדוע אנשים רוצים לנקום? האם נקמה היא פתרון?
נבקש מהתלמידים להציע פרשנויות שונות ולהביא סיפורים מחייהם האישיים המתארים נקמה.
נשאל את התלמידים:
- למה הובילה הנקמה?
- האם בכך שנקמתם הסתיים העניין או שנקמו בכם בחזרה?
נפנה את התלמידים להתעמק בזוגות בדף העבודה.
מידע למורה:
הנקמה ביהדות אסורה כנקמת היחיד ברעהו על פי הפסוק "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (ויקרא פרק יט פסוק יח). לעומת איסור הנקמה על היחיד, בממד הלאומי הנקמה מותרת כלפי עמים הצוררים ואויבים את עם ישראל, כדברי הפסוק: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים" )תהילים פרק קמט פסוק ז). נקמה זו לעיתים אף נתפסת כחובה דתית. אחד הנימוקים המרכזיים לכך הוא שהגויים בדרך כלל מנסים להדיח את היהודים מאמונתם באלוהי ישראל, לכן בהקשר זה בתנ"ך מוטיב הנקמה די רווח: בספר במדבר מסופר על אלוהים שמצווה את משה לפני מותו לנקום את נקמת ישראל מיד המדיינים, שהחטיאו את בני ישראל ופגעו בהם: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים – אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ "(במדבר פרק לא פסוק ב). ממד הנקמה בולט ביחס לעמלק שכלפיו קיים ציווי כוללני: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים פרק כה פסוקים טז-יט).
האל ביהדות מצטייר לא רק כאל חסד ורחמים שטוב לכול, אלא גם כאל מעניש ונוקם. בהתאם לכך, בתפילות ובמזמורים שונים ישנה ציפייה ובקשה שה' ינקום בעמים שפגעו בישראל, לדוגמה בתהילים: "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים" (תהילים פרק צד פסוקים א-ב).
מבט לחיים
נלמד את הפתגם מפרקי אבות פרק ד משנה א: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" ונבין את דברי חז"ל כי גבורה אינה דווקא בכוח אלא באיפוק.
שמשון מכונה במקומות רבים "שמשון הגיבור". נציג בפני התלמידים את חלקו הראשון של הפתגם: "איזהו גיבור?" נבקש כי יענו על שאלה זו, ישלימו את הפתגם.
- מיהו גיבור?
- האם הגבורה נמדדת בכוח?
נציג בפני התלמידים את המשכו של הפתגם "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" ונבין את המילים:
- כובש – תופס אזור במלחמה, לוכד, משתלט, מתגבר, מכניע, משעבד.
- יצרו – היצר שלו – דחף פנימי, חשק, תשוקה, רצון שקשה להשתלט עליו.
כדי להסביר את המושג 'יצר' נשאל את התלמידים:
- האם אתם מרגישים לפעמים רצון עז לעשות דבר מה וקשה לכם לשלוט בו או להימנע מרצון זה?
נעזור במתן דוגמאות: לשחק בטלפון בזמן השיעור; לשחק במשחק מחשב; לצפות בטלוויזיה עוד ועוד; לאכול חטיפים וממתקים; להציק לאחד הילדים וכו'…
נקרא את הסיטואציות שלהלן, והתלמידים יציעו פתרונות כיצד לכבוש את היצר בכל מצב:
- אני כועס על מישהו ואני רוצה להרביץ לו, או לקלל – אני מתאפק ועוצר את עצמי.
- אני עומד בתור ורוצה מאוד להיות ראשון – אני מתאפק, לא דוחף, ולא נדחף לראש התור.
- אני יודע את התשובה ורוצה מאוד לענות עליה – אני מחכה עד שהאחרים יסיימו את דבריהם.
- אני רוצה לצפות עוד קצת בטלוויזיה – סוגר את המקלט בשעה שקבעתי יחד עם הוריי.
- אני רוצה עוד חטיף ועוד ממתק – אך מסתפק במה שקיבלתי או שלקחתי.
- רק עוד משחק מחשב אחד – מסיים לשחק כעבור כמה משחקים כפי שקבעתי עם הוריי.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו על נקמתו החוזרת של שמשון בפלשתים ונקמתם החוזרת בו ולמדנו בצורה מעמיקה על מושג הנקמה. הצגנו גם את הצד השני של אותו מטבע – התאפקות, כיבוש היצר.
מיומנויות: זיהוי ריבוי פעלים ומשמעותו, קריאת מקורות יהודיים ולמידה על יחסם לנקמה. פיתוח חשיבה ביקורתית ושיח לגבי המושגים נקמה, גבורה ואיפוק.
מתודות: ספירת פעלים בטקסט, מילוי תרשים זרימה בנושא נקמה, העלאת השערות בנוגע לעמדתן של הדמויות המקראיות, שיתוף אישי בנושא הנקמה, העלאת פתרונות לסיטואציות הדורשות התאפקות.
