הפיתוי והחטא

בפרק זה מתחיל הדיאלוג הראשון בתנ"ך. פרק זה בנוי כמעט כמו מחזה, אפשר לערוך קריאה משותפת לתלמידים בחלוקה לתפקידים: המספר, הנחש, האישה, האיש ואלוהים (ראו הצעה לקריאת הפסוקים כמו מחזה. נמצא גם בממערך השיעור).
שני דיאלוגים מצויים בפסוקים א-יד: דיאלוג בין הנחש לאישה שבו האיש נפקד. ולאחריו בא דיאלוג בין אלוהים לאיש, שבסופו האישה מצטרפת לשיח וגם עונה לאלוהים.
נקרא יחד את פסוקים א-יד.

שימו לב:

• מי לא מדבר זה עם זה? האיש והאישה אינם מדברים זה עם זה, אף שיש ביניהם אינטראקציה, מה לדעתכם המשמעות של חוסר הדיבור ביניהם? (אולי מכיוון שהם נזופים הם אינם מתקשרים בדיבור ואינם חולקים את מחשבותיהם)
• לנחש יש מידע פנימי על מה קורה אם אוכלים מפרי העץ. מיהו הנחש הזה?

נקרא לעומק כל אחד מן הדיאלוגים וננסה לאפיין את הדמויות, על פי הדיבורים ועל פי המעשים.

דיאלוג ראשון: פסוקים א-ז – הפיתוי והחטא (נחש, איש ואישה)
דיאלוג שני: פסוקים ח-יג – התחמקות מהחטא ומאחריות (אלוהים, איש ואישה)

נקרא בקול את הפסוקים לתלמידים ונסביר את המילים הקשות בזמן הקריאה לשם הבנה בסיסית את הכתוב. אחרי הקריאה הראשונית נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיס של דמות או דמויות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) שאותן היא תבחן ותאפיין לאור שני הדיאלוגים – האיש, האישה והנחש ואלוהים (אם הכיתה גדולה אפשר לחלק לקבוצות קטנות יותר ולהכין כמה כרטיסים לכל דמות). לאחר הדיונים בקבוצות נאסוף את המחשבות והמסקנות שעלו על כל דמות.

דיאלוג ראשון – פסוקים א-ז:
נחש: המקרא מאפיין את הנחש ערום.

• מהי עורמה? (הטעיית אחרים בדרך מתוחכמת. מעניין הקשר למילה ערום)
• כיצד הנחש פועל בעורמה? שימו לב כיצד הנחש פותח בדברים עם האישה וכיצד הוא מגיב לתשובתה. (הנחש משבש את דברי ה' ומוסיף: "אַף כִּי")
• מה הנחש אומר שמוביל בסופו של דבר לאכילת האישה מן הפרי? (אפשר להציע שמה שגורם לאישה לאכול הוא ההסבר מה יקרה כשיאכלו מפרי עץ הדעת, אך כמובן יכולות להיות תשובות נוספות).
• האם לדעתכם הנחש משקר לאישה לגבי מה יקרה אם יאכלו מן העץ? (נראה שכן. מהפסוקים לא עולה שהנחש יודע מה התוצאה של האכילה מהפרי האסור)

דיאלוג שני – פסוקים ח-יג:
אלוהים:

• כיצד מיוצג אלוהים בפסוקים? (אלוהים מיוצג באופן מיתמם. הוא 'כאילו' אינו יודע היכן האיש והוא גם לכאורה אינו יודע שהם אכלו מפרי העץ)
• מדוע הוא מיוצג באופן זה? (אפשר להציע שאלוהים גורם לאיש ולאישה לעמוד מאחורי המעשים שלהם, נותן להם הזדמנות להכיר באשמה ולספר את הסיפור)
• מה פירוש שאלת אלוהים: "אַיֶּכָּה"? האם הוא שואל רק על מקומו הפיזי של האדם? (סביר להניח שהשאלה מתכוונת למכלול רחב יותר ולא רק לפן הפיזי)

דיאלוג ראשון – פסוקים א-ז:

• כיצד האישה עונה לשאלה הראשונה של הנחש? (מציינת את החיוב שנאמר: "מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל")
• מה היא משנה מהאיסור שניתן לאיש בפרק ב? (לא אומרת: "מִכֹּל עֵץ הַגָּן"; מתייחסת לפרי ולא לעץ; מוסיפה איסור נגיעה)
• כיצד האישה מתייחסת לפרי לפני דברי הנחש וכיצד ומה היא עושה אחרי השיחה עם הנחש? (אחרי השיחה עם הנחש האישה אוכלת מהפרי)
• האם האישה מפתה את האיש לאכול מן הפרי? (אפשר להבין כי הנתינה הייתה פיתוי, אך לא הכרחי)
• מדוע האיש אינו שואל את השאלות ששאלה האישה את הנחש?

דיאלוג שני – פסוקים ח-יג:

• מדוע האלוהים פונה דווקא לאיש ולא לאישה? (אולי משום שהאדם הוא שצווה לא לאכול)
• היכן לדעתכם נכחה האישה בזמן השיחה בין אלוהים לאיש?
• מדוע האישה מאשימה את הנחש? (אולי היא מרגישה שהנחש רימה אותה)

דיאלוג ראשון – פסוקים א-ז:

• מדוע פנה הנחש דווקא לאישה ולא לאיש?
• היכן לדעתכם נכח האיש בזמן השיחה בין הנחש לאישה?
• למה לדעתכם האיש פסיבי?

דיאלוג שני – פסוקים ח-יג:

• כיצד מגיב האיש לבואו של אלוהים ומדוע הוא מגיב כך? (מתחבא. בפסוק מתוארת תשובה – משום שהוא ירא וערום)
• כיצד הוא עונה על שאלת האל?
• במה האיש מאשים את האל ובמה הוא מאשים את האישה? (את האשה – שנתנה לו לאכול, את האל – "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי…")
• האם דמותו של האיש משתנה בין שני הדיאלוגים? במה? (כיוון אפשרי לתשובה: האיש פסיבי מאוד בדיאלוג הראשון. הפסיביות הזאת מתחזקת בדיאלוג השני כאשר הוא מטיל את האשמה על האישה. יתרה מזו, הוא אינו עומד מאחורי מעשיו אלא מתחבא)

הנחש פועל בעורמה, הוא מפעיל על האישה מניפולציה, מציג את הדברים באופן אחר או חלקי וחושף לה מידע חדש שגורם לה להסתכל אחרת על הפרי. אלוהים מוצג כאילו אינו יודע מה מתרחש בגנו – הוא אינו יודע היכן האדם, מה מעשיו ומי האחראי למתרחש בגן.

בתשובה לשאלת הפתיחה של הנחש האישה משנה מדברי אלוהים, מוסיפה את איסור הנגיעה על איסור האכילה, טועמת מפרי העץ ומביאה גם לאיש לאכול. לאחר מכן האישה מתחבאת, וכמעט נעלמת מהפסוקים. הדו-שיח מתנהל בין אלוהים לאדם בעוד האישה שותקת עד אשר אלוהים פונה אליה ישירות והיא מגלגלת את האחריות אל הנחש.

בדיאלוג הראשון האיש פסיבי מאוד, הוא אוכל מן הפרי שהאישה מגישה לו בלי שהיא צריכה לשכנע אותו ובלי לברר איזה פרי זה. בדיאלוג עם אלוהים לאחר מכן הוא מנסה להסתיר את חטאו ודווקא כך חושף את מעשהו, משם הוא מגלגל את האחריות על האישה שהביאה לו את הפרי ועל האל שהביא לו את האישה.

לשאלה מי באמת אחראי על מעשה החטא נותן המקרא תשובה בפסוקים הבאים – דבר האלוהים ברור וישר – כולם נושאים באחריות וכולם נענשים. הנחש, שלא קיבל אפילו זכות תגובה והתגוננות, בא ראשון על עונשו, ולאחר מכן גם האיש והאישה נענשים. למקרא יש תשובה ברורה – כל אחד אחראי, וכל אחד נושא בתוצאות המעשים שלו.

• מיהו הנחש? האם הוא דמות ממשית או מטפורה לפיתוי וליצר הרע?
• האם הפיתויים של האדם באים לו מבחוץ או מבפנים?
• כיצד אני מגיב כאשר אני עושה מעשה לא ראוי? האם אני לוקח אחריות על מעשיי או מגלגל את האחריות הלאה ממני?
• מה האחריות שלי אם מישהו אחר מפתה אותי לאכול מהדבר האסור או לעשות מעשה אסור?
• מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם פיתוי?

תוכן: בשיעור זה עסקנו בנושא הפיתוי והאחריות. שאלנו כיצד הפיתוי פועל על האדם? ומה קורה כאשר האדם לא עומד בפיתוי ונופל בחטאו? מי אחראי למעשה האדם? בשאלות אלו דנו דרך אפיון הדמויות הנמצאות בגן העדן: האיש, האישה, הנחש ואלוהים.
מיומנויות: קריאת פסוקים והבנתם, השלמת פערי מידע ופרשנות.
מתודות: בפתיחת השיעור התנסינו בביקורת תרבות דרך קריקטורה או סרטונים. במהלך השיעור עבדנו בקבוצות.