"וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי"
פסוקים ז-י
בכמה מילים
במהלך הוראה זה, במפגש בין משה לסנה הבוער, ננסה לבחון את נקודת המבט של אלוהים בתוך הסיפור – מתוך התמקדות ב"רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי" (פסוק ז) נשאל את עצמנו על יכולתנו לראות כאשר מישהו אחר סובל ולחשוב כיצד נוכל לעזור לו.
הזמנה ללימוד
נתחלק לזוגות ונבקש מהתלמידים להיזכר ברגע שבו הם נחשפו למישהו אחר שנתקל בקושי ולספר על כך לחברותא שלהם. נבקש שיכללו בדבריהם כמה נקודות:
- היכן זה היה?
- מי היה היצור שנתקל בקושי (אדם או חיה)?
- מה גרם לכם להבחין בסבל שלו?
(אפשר לבחור גם מצב שהתלמידים נחשפו אליו בטלוויזיה או במחשב)
נתמקד באחרונה וננסה להבין מתי קל לנו יותר לשים לב לסבל של מישהו (למשל: כשהוא משמיע קול צועק או בוכה; כשאנחנו בחוץ ולא סגורים בבית; כשאנחנו קרובים אליו וכו').
נסכם את הדיון עד כה, ונזמין את התלמידים להקשיב לסיפור דומה. נבקש מהם לנסות ולזהות בפסוקים שנקרא מי מקשיב למצוקתו של מי, ולכתוב את התשובה שעולה בדעתם במחברת בסוף הקריאה
מבט ראשון
נקרא בקול את פסוקים ז-י בפרק ג או נשמיע הקלטה של הפסוקים ולאחר מכן נבקש מן התלמידים להצביע על מילים שאינם מבינים. נבקש מהתלמידים לנסות לנחש לפי ההקשר את פירוש המילים ו"לתרגם" את המילים הקשות ללשונם.
"עֳנִי" – סבל, קושי
"נֹגְשָׂיו" – השוטרים המצרים המתעללים בהם
"אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי…" – אל הארץ שבה חיים כרגע העמים האלה
"הַלַּחַץ" – השעבוד והקושי
אחרי הבהרת המילים הקשות נשאל:
- להבנתכם, מי מאזין כאן למצוקתו של מי?
מבט שני
נקרא שנית את הפסוקים ונשאל את התלמידים:
- האם הבחנתם בשלבים השונים שפסוקים ז-ט לבין פסוק י?
בפסוקים ז-ט אלוהים מתאר שהוא רואה את הסבל של עמו, ואילו בפסוק י הוא מבטיח לעזור להם להשתחרר מן הסבל. בעקבות האבחנה הזאת נבקש כמה מתנדבים להצגה מול הכיתה.
כמה ילדים יהיו 'העם', ידברו ביניהם כמה קשה להם בעבודה ויקראו לעזרה.
'אלוהים' יעבור לידם, יראה ויבטיח להם את עזרתו.
מבט שלישי
אחרי ההמחזה נבקש מהתלמידים לשים לב למלים מיוחדות בפסוקים שמתארות את הקושי ונשאל את התלמידים:
- מה היה עשוי לגרום לכם לשים לב לקושי של מישהו אם הקושי אינו דבר חדש שקרה פתאום?
- מה גורם לה' לשים לב לקושי של בני ישראל?
נבקש מהתלמידים לבחור מילה אחת מהמילים המבטאות קושי ולדמיין סיפור קטן שהתרחש במצרים המדגים את הקושי המסוים הזה (למשל: סיפור על ילד קטן שאוהב ללמוד אבל עובד בליבון לבנים במקום זה כדי לעזור להוריו; סיפור על איש זקן שממשיך לעבוד כדי שהמשפחה שלו תקבל אוכל ועוד ועוד)
מבט לחיים
נחזור לעבודה בזוגות – בכל זוג תלמיד אחד יספר לאחר על קשיים שראה אצל מישהו אחר ויחד הם יעלו רעיונות כיצד אפשר לעזור לבעל הקושי להתמודד עמו. מתוך סיפורי התלמידים נשאל:
- איך מרגיש מי שקשה לו?
- איך מרגישים כשעוזרים למישהו שקשה לו?
כשאנחנו יודעים שקשה למישהו שקרוב אלינו אנחנו רוצים לעזור לו. כך גם אלוהים אוהב את עם ישראל
ולכן הוא רואה כשהוא סובל ומציע לו עזרה.
לסיכום, נכתוב על הלוח את המילה 'אמפתיה' וננסה לברר יחד עם התלמידים את משמעות המושג הזה.
נסביר שאמפתיה פירושה "להיכנס לנעליים" של האחר. נדגיש שכדי להצליח להבחין כשקשה לאחר, עלינו לעשות מאמץ להיכנס לנעליו, לחשוב מהם הקשיים שלו מנקודת מבטו בבחינת "יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (פסוק ז).
נרחיב קצת את הדיבור על היכולת האנושית החשובה הזאת (אפשר לדמיין עולם שאין בו אמפתיה, או יום שלא הייתה בו אמפתיה, או לדבר על הזדמנויות מהחיים שבהן אמפתיה היא כלי מהותי וחשוב).
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור הקדשנו מבט ממושך ליכולת שלנו לזהות קושי אצל הזולת ולחידוד הרגישות למכאוביו ולקשייו של האחר מתוך התיאור בפסוקים שלנו שבהם אלוהים מספר כי שמע את זעקת העם.
מיומנות: קראנו בקשב את הפסוקים ועמדנו על התפתחות דקה בעלילה בין פסוקים ז-ט לבין פסוק י.
מתודות: התלמידים שיתפו סיפורים אישיים הנוגעים לקשב לזולת, ומשם יצאנו להבנה עמוקה יותר על מושג האמפתיה כפי שהוא עולה מהפסוקים.
