"וכי האדם יראה לעיניים"
פסוקים א-יג
בכמה מילים
שמואל, שעדיין מתאבל על גורלו של שאול, נשלח על ידי אלהים לחפש לו מחליף מקרב בני ישי. בתוך תהליך החיפוש נראה כי גם שמואל, כמו רוב בני האדם, מתרשם בעיקר ממראה חיצוני או ממוסכמות חברתיות. ההדגשה של אלהים כי דווקא התכונות הפנימיות הן אלו שמעניינות אותו בבחירת מנהיג מעבירה מסר חשוב ורלוונטי לקוראים עד היום. מתוך הדיון בפסוקים נצא לבחון גם את היחס בין תכונות פנימיות לחיצוניות בעולמם של התלמידים ובתרבות שלנו כיום.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה- תכונות פנימיות וחיצוניות:
משימה – כל תלמיד יכתוב במחברת שתי תכונות שמאפיינות אותו – אחת חיצונית ואחת פנימית. נסביר:
- תכונה חיצונית – תכונה שניתן לראות עלינו במבט מבחוץ, גם אם לא מכירים אותנו. למשל – גבוה, שיער ארוך, רץ מהר, קול יפה וכו'.
- תכונה פנימית – תכונה שלא ניתן לראות עלינו מבחוץ ולמעשה צריך להכיר אותנו לעומק כדי לפגוש תכונה זו. למשל: נדיב, אכפתי, חכם, יצירתי וכו'.
דיון:
- מי רוצה לשתף את התכונות שכתבתם? (נעשה רשימה על הלוח של תכונות חיצוניות מול פנימיות)
- איזו תכונה לדעתכם מאפיינת אתכם יותר – הפנימית או החיצונית?
- אילו תכונות לדעתכם חשובות יותר כשאנחנו מסתכלים על אנשים אחרים? פנימיות או חיצוניות?
- אילו תכונות חשובות יותר כאשר אנחנו בוחרים מנהיג?
אפשרות שנייה- דיון במליאה:
- מהן תכונות חיצוניות ותכונות פנימיות?
- מה לדעתכם יותר חשוב שיהיה לכם – תכונות פנימיות או חיצוניות?
- במה בני נוער עסוקים יותר – בפנימי או בחיצוני? כיצד זה בא לידי ביטוי?
- כיצד התרבות שלנו היום מדגישה דווקא את החיצוניות? (פרסומות, "סלבים", מדיה חברתית ועוד…)
הזמנה לקריאה
כרטיס כניסה לפרק: התלמידים יקראו באופן עצמאי את שמ"א טז, פס' א-ז, ויענו על שאלות "כרטיס כניסה" – שאלות איתור מידע פשוטות יחסית למפגש ראשוני עם הפרק או לחילופין המורה תקרא את הפסוקים ותסביר את המילים הלא מובנות ולאחר מכן התלמידים יענו על השאלות:
- מדוע אלהים מבקש משמואל למלא את קרנו בשמן (פס' א)? (על מנת שילך למשוח מלך חדש)
- ממה שמואל חושש ומהו הפתרון שאלהים מציע (פס' ב-ג)? (שמואל חושש ששאול ישמע ויהרוג אותו, אלוהים מציע שיגיד שבא לזבוח לאלוהים)
- מדוע חשב שמואל שאליאב הוא המלך המיועד (פס' ו-ז)? (מראה, גבה קומה)
לאחר העבודה נעבור יחד עם התלמידים על תשובותיהם ונבהיר את המתרחש בפסוקים.
חשוב להתייחס גם לביטוי "עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל" (פס' א) המחזיר אותנו לפרק הקודם – לשמואל עדיין קשה להתמודד עם גורלו הקשה של שאול – המלך הראשון, שהוא מינה במו ידיו.
נתמקד בפס' ו-ז. נקרא את הפסוקים במליאה, חשוב להבהיר את הביטוי "אך נגד ה' משיחו" – הביטוי אמנם לא מנוסח באופן ממש ברור, אבל ברור לנו גם מההקשר שהכוונה היא ששמואל חושב שאליאב מתאים להיות למלך. נעתיק את פסוק ז על הלוח:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל:
אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ–כִּי מְאַסְתִּיהוּ
כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם—
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם,
וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"
מומלץ להעתיק את הפסוק ללוח במבנה הבא ולנתח (עם טושים בצבעים שונים) את הנקודות הבאות מתוך הפסוק:
- "אל תבט אל מראהו…" – מהן התכונות של אליאב שגרמו לשמואל לחשוב שאליאב ראוי למלוך? (גובה ומראה מרשים)
- "כי האדם יראה לעינים" – מה אומר אלהים על האופן בו בני אדם רואים בני אדם אחרים? איך זה מתקשר לדיון שלנו בתחילת השיעור? האם זה לא מפתיע ששמואל, המנהיג החכם והמנוסה מושפע גם הוא כל כך ממראה חיצוני? (ה' מציג כאן כלל מכליל – לפיו בני אדם מתמקדים בתכונות חיצוניות בעוד הוא מתמקד בפנימיות).
- "וה' יראה ללבב" – כיצד ניתן "לתרגם" את הביטוי הזה? מה בדיוק ה' רואה בלבב? האם לבני אדם יש יכולת לראות ל"ללבב" כמו ה'?
- מילה מנחה: ניתן להדגיש בצבע נוסף את המילים משורש ר.א.ה שמופיעות ארבע פעמים בפסוק זה ופעם אחת בפס' ו. שורש ר.א.ה מתבלט כאן כשורש מנחה, נשאל את התלמידים: מה משמעות החזרה על שורש זה לדעתכם? מה היא תורמת לפסוקים?
דרך החיפוש של שמואל בבית ישי, אנו לומדים כאן שיעור חשוב על הדברים החשובים באמת בעיני ה', ועל הדברים הלא חשובים שמעסיקים בני אדם. שמואל מחפש מישהו בעל מראה ייצוגי ומרשים כדי להיות המלך הבא, אך ה' מדגיש כי המראה איננו רלוונטי, אלא הלב: התכונות הפנימיות והעמוקות של האדם.
נקרא פס' ח-יג. מתואר כאן סוג של טקס למציאת המלך הבא. נשאל: מדוע לדעתכם ישי לא לקח בחשבון את בנו הקטן דוד מתחילת המפגש עם שמואל?
נעתיק על הלוח את פס יב, הפסוק בו דוד מופיע לראשונה:
"וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ
וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי"
כיצד מתואר דוד במפגש הראשון של הקורא אתו? נבאר מילים לא ברורות: "אדמוני" – צבע עורו/שערו אדום. "טוב ראי" – נראה טוב.
- שאלה למחשבה ודיון: האם זה לא מוזר שאחרי כל מה שקראנו בפס' ז, דוד מתואר כאן רק באמצעות תכונות חיצוניות? כיצד ניתן להסביר זאת?
מבט לחיים
אפשרות ראשונה:
נחלק את הכיתה לקבוצות קטנות של 5-6 תלמידים.
- חשבו בקבוצה – מדוע פסל ה' את שבעת אחיו של דוד? מה הייתה התכונה הפנימית שהוא ראה אצל כל אחד מהם?
המחיזו את המעמד – שמואל נמצא בבית ישי ובניו עוברים מולו אחד אחד.
אפשרות שנייה: "כי האדם יראה לעיניים" – האמנם?
בפרק אלהים מציג קביעה בנוגע לבני אדם ולמה שמעניין אותם ברגע שהם פוגשים אדם אחר. נזכיר את הנאמר בפס' ז: " כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב". ננסה לבחון יחד את האמירה בפסוק אל מול מציאות חיינו כיום.
- הפסוקים מתייחסים למגבלות האדם בכך שהוא אדם, ואין לו יותר ממה שעיניו רואות. חשבו על מצב מחייכם שמדגים את המשפט הזה או סותר אותו.
- האם אתם חושבים שקיימת גם חשיבות לתכונות חיצוניות? באילו מצבים?
- איזה מסר/לקח אתם יכולים לקחת מהפרק לחיים האישיים שלכם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: הכרנו לראשונה את דמותו החשובה של דוד בן ישי וקראנו על תהליך בחירתו הייחודי. דיברנו על תכונות חיצוניות ופנימיות ועל כך שלרוב בני אדם מתרשמים דווקא מהדברים החיצוניים.
מיומנויות: מילה מנחה, קריאה עצמית ומענה על שאלות איתור מידע ("כרטיס כניסה").
מתודה: ניתוח פסוקים על הלוח, המחזה פרשנית.
- "ושמע שאול והרגני" (שמ"א טז ב): פסוק מעניין שמעלה שאלות בנוגע ליחסי הסמכות בין המלך לבין הנביא. האם שמואל באמת חושש לחייו? האם אין ביכולתו של אלהים להגן על נביאו?
- המלכת דוד ועקדת יצחק: קיימות מספר הקבלות בין שליחותו של שמואל להמלכת דוד בפרק זה לבין שליחותו של אברהם בעקידת יצחק (בראשית כב). ההשוואה לאברהם מעמידה את שמואל באור ביקורתי – ניתן להתעמק בהשוואה בעזרת מאמרו של אמנון בזק. ["פרק טז – משיחת דוד", אמנון בזק, בית המדרש הווירטואלי שליד ישיבת הר עציון]
