"חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" – על הקושי לשמוע ביקורת
פרק ז, י-יז
בכמה מילים
בפסוקים אלו מתוארת התמודדותו של עמוס עם אמציהו כהן בית אל, דמות ממלכתית שמאשימה אותו בעקבות נבואותיו בקריאה למרד ממניעי בצע כסף ומגרשת אותו מתחומי ישראל חזרה אל יהודה. עמוס מכריז כי הוא שליח ה' ומתנבא שאמציהו עצמו יהיה עד לחורבן. במהלך נדון בשאלה מדוע במקום להישמע לאזהרות הנביא אמציהו מגרש אותו?
פרק ז, י-יז- הקושי לשמוע את המוכיח בשער:
בפסוקים אלו יוצא כנגד עמוס אמציה, כהן בית אל, לאחר שניבא על קצה הקרב של שושלת ירבעם השני. אמציה מאשים את עמוס בהמרדה וגם מנסה לגרש אותו מהממלכה, כשהוא מאשים אותו בכך שהוא פוגע בכבוד המלך והממלכה בנבואותיו. הוא שולח את עמוס ללכת ולהשיג לחם באמצעות נבואותיו במולדתו יהודה: "חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא" (יב) , בכך הוא מקל ראש בנבואות עמוס ורומז שכל מטרתן לפרנס את אומרן. עמוס מגיב ואומר שאינו ממשפחת נביאים אלא ממשפחה חקלאית ושאלוהים הוא שנתן לו את הייעוד של הנבואה. הוא מנבא פורענות אישית כנגד אמציה ואז כללית על כל מלכות ישראל "וישראל גלה יגלה מעל אדמתו" (יז)
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – הצגת תגובות אפשריות:
נכתוב על הלוח: איתי קיבל ציון גרוע במבחן חשוב בתנ"ך.
נבקש מהתלמידים להציע תגובות אפשריות של איתי לציון הגרוע. כמה מתגובות יהיו בונות וטובות – איתי יבקש ניסיון חוזר, איתי יחזור ויבדוק מה היה לא בסדר ויפיק לקחים לעתיד; וכמה מהן יהיו תגובות קשות ופגועות – איתי יתייאש, יזרוק את המבחן לפח, יאשים את המורה וכו'…
נדון בשאלה:
- מה המטרה של ציון גרוע?
- האם אם קיבלת פעם אחת ציון גרוע זאת אומרת שכך יהיה תמיד?
- מה ימנע את ההישנות?
הצעה שנייה – שאלה לדיון:
- כשאדם אומר לנו דבר שלא קל לנו לשמוע על עצמנו אבל אנחנו יודעים שהוא נכון, כיצד עלינו להתייחס לדבריו?
- כיצד עלינו להתייחס למי שאומר לנו את הדברים?
- מה נחשוב עליו?
הצעה שלישית – צפייה בסרטון:
נקרין לתלמידים את הסרטון 'גדר, כבשה ואיש עם בעיה' מאת יעל בירן. לא נצפה בכולו אלא רק החל מדקה 0:39 ועד דקה 2:12. בסרטון מתוארות התמודדויות רבות של הכבשים עם בעיית הגדר.
לפני ההקרנה נבקש מהתלמידים לכתוב בעת הצפייה התמודדות אחת שמצאה חן בעיניהם והתמודדות אחת שנראתה להם טיפשית או מרגיזה. בתום הצפייה נבקש לשתף ולנמק.
נכתוב על הלוח את האפשרויות של הכבשים לפתור את בעיית הגדר, ונראה שיש כאלה שעברו במאמץ ומחשבה, יש כאלו שניצלו מעמד או אחרים ויש כאלו שהוציאו את זעמן על הגדר. בהמשך השיעור נבקר את אמציהו שבמקום להתמודד עם הבעיה עצמה העדיף להוציא את זעמו על מי שייצג אותה בעיניו.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – המסר מאמציהו לירבעם (קריאה משותפת):
נקדים ונאמר שהקטע שאותו אנחנו עומדים לקרוא שונה מהקטעים האחרים שפגשנו בנבואתו של עמוס מכיוון שעכשיו לא נפגוש בנבואותיו של עמוס בלבד אלא גם בתגובה אליהן מצד שומעיהן. נושא זה הוא פתח לדיון על אודות הנביא ויחסיו עם החברה.
נקרין על הלוח את הפסוקים ולפני שנקרא נטרים ונאמר שפסוקים אלו מתארים שליחת מסר, בזמן הקריאה ננסה לאתר מי השולח, מי המקבל, מה תפקידיהם ומה המסר.
נקרא את הפסוקים ונענה בעל פה:
- מי שולח המסר ומה תפקידו? (אמציהו כהן בית אל)
- למי נועד המסר ומה תפקידו? (לירבעם השני מלך ישראל)
- מה נאמר במסר? (נזכיר שקשר משמעו מרד ואז נשאל שוב. המסר הוא שעמוס הנביא מוביל מרד נגד המלך ירבעם ומנבא שירבעם ימות במלחמה וממלכת ישראל תגלה)
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם אמציהו מתכוון כשהוא אומר על עמוס: "לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו" (פסוק י)?
אפשר להביא את פירוש מצודות דוד: "להכיל – לסבול, כמו נלאיתי הכיל", ולשאול:
- למה לדעתכם הכוונה שהארץ אינה יכולה לסבול את דבריו של עמוס?
נשלח את התלמידים לעיין גם בפסוק ט שהוא חלק מנבואה שמנבא עמוס ונשאל:
- האם דבריו של אמציהו מוטעים לגמרי או שיש בסיס כלשהו לדבריו? (אמציהו אינו טועה לגמרי – עמוס אכן ניבא שישראל תגלה ושבית ירבעם יבוא לסיומו במלחמה – הציטוט שסביר שהתלמידים יצליחו לזהות ולהבין הוא "וְקַמְתִּי עַל-בֵּית יָרָבְעָם, בֶּחָרֶב")
לסיכום שלב א, אמציהו הכהן (סמכות דתית) מאשים את עמוס בפני המלך (סמכות מדינית) בהנהגת מרד בממלכת ישראל. מה עומד לקרות כעת לעמוס?
שלב שני – דברי אמציהו לעמוס – למידה בזוגות:
נחלק את הכיתה לזוגות לעבודה על דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נתכנס במליאה ונבקש מכמה תלמידים לשתף את תשובותיהם לשאלה האחרונה. נפתח דיון:
- למה לדעתכם אמציהו מגרש את עמוס?
- מדוע הוא מתייחס אליו כך?
- מדוע חשוב לו שעמוס יפסיק להתנבא עד כדי כך שהוא מגרש אותו? (אפשר להזכיר שלדעת רוב הדעות עמוס מגיע מיהודה ולכן הוא בעצם מגרש אותו אל ממלכת המוצא שלו)
שלב שלישי- תשובתו של עמוס:
לפני שניגש לתשובתו של עמוס נזכיר שיש שני נושאים שהוא צריך להשיב עליהם:
- ההאשמה שהוא מנבא לשם הפרנסה.
- הגירוש מישראל ליהודה והאיסור לנבא בממלכה.
נבקש מהתלמידים שיעיינו בפסוקים יד-יז ויזהו את התגובה של עמוס לשני נושאים אלו.
תגובה לטענה הראשונה – פסוקים יד-טו; תגובה לנושא השני – פסוקים טו-יז.
נפרש יחד את התגובה לטענה הראשונה: "לֹא נָבִיא אָנֹכִי" (פסוק יד) – האומנם? הרי עמוס נביא!
אלא שעמוס מבהיר שנבואה אינה המקצוע שלו, הוא "בוֹקֵר… וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". ננסה להבין את מקצועו מתוך המילים:
- בּוֹקֵר – מלשון בקר (Cowboy)
- וּבוֹלֵס שִׁקְמִים – שקמה היא עץ ומכך אנו לומדים שעמוס גידל עצי שקמה או טיפל בהם.
עמוס גם אומר בפסוק טו "וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן", מה שמלמד שרעה גם כבשים ולא רק בקר.
לסיכום: עמוס מבהיר לאמציהו שבמקצועו הוא חקלאי ולא נביא, כך שאינו זקוק לנדבות.
- מדוע הוא נביא אם אינו זקוק לפרנסה? (כי אלוהים שלח אותו ונתן לו את התפקיד להינבא על ישראל)
מהי תשובתו של עמוס לאיסור להתנבא בממלכת ישראל? רשימה של דברים איומים שיקרו לאמציהו.
נבקש מהתלמידים לזהות ולציין ארבעה דברים שעתידים לקרות לאמציהו לפי נבואת עמוס:
- אשתו תזנה בעיר – כלומר תהיה מופקרת.
- בניו ובנותיו יפלו בחרב – ילדיו ימותו במלחמה.
- אדמתו תחולק לאחרים באמצעות חבל (קו מידה).
- אמציהו עצמו ימות על אדמה טמאה (שהיא לא אדמת ישראל).
נשאל את התלמידים:
- מה משותף לכל הדברים האלה? (כולם חלק מהחורבן והגלות שעליהם ניבא עמוס מלכתחילה)
- מה הדבר שניבא עמוס על כלל ממלכת ישראל? ("וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ")
נעלה שאלה לדיון:
- מדוע חוזר עמוס על נבואת החורבן לאחר שאמציהו מודיע לו שלא יוכל יותר להתנבא בממלכת ישראל?
- איזה מסר הוא מנסה להעביר בכך לגבי גירושו?
(הצעה לתשובה: בחזרה על נבואת החורבן ובעירוב אמציהו באופן אישי בנבואה עמוס מבקש להעביר מסר לאמציהו: הגירוש של הנביא לא יעביר את רוע הגזרה המתקרבת. הבעיה של אמציהו אינה עמוס, אלא החורבן הקרב ובא, ואם אמציהו והעם לא יחזרו בתשובה החורבן יקרה גם אם עמוס לא יהיה שם)
לסיכום המהלך נקרא את הפסוקים שלמדנו בהטעמה.
מבט לחיים
לדעת אמציהו מי שמדבר דברים רעים על עתיד הממלכה הוא אדם מסוכן, ולא משנה כוונתו.
- למה היה לאמציהו קל יותר לצאת נגד עמוס מלשמוע לו ולתקן את דרכיו?
- האם אנחנו יודעים לשמוע ביקורת כאשר היא נכונה ולעבוד על עצמנו בעקבותיה ולהשתפר, או שאנחנו נאטמים מיד כשאנחנו שומעים ביקורת עלינו ועל מעשינו?
אפשר לחזור לעמוס פרק ג פסוק ו: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?" ולשאול:
- האם יעזור לעם לשבור את השופר?
- האם בכך יינצלו מהמלחמה?
- כלומר, האם יעזור לעם לגרש את הנביא?
- האם בכך יינצלו מחורבן?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עיינו בדבריו של אמציהו הכהן לעמוס ובתשובתו של הנביא על דברים אלו ודיברנו על כך שהרחקת המזהיר אינה מבטלת את החורבן הקרב, ושאם רוצים להציל, יש לפעול בעקבות האזהרה ולא נגד מודיעה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט מקראי, התמודדות עם פרשן מסורתי, פירוש מילים מתוך עצמן ומתוך הקשר ידוע.
מתודות: פירוש ביטוי, למידה בזוגות, בניית רשימת הגזרות.
השוואת ברכת אלוהים לאברהם לדברי עמוס:
נפתח בבראשית פרק יב פסוקים א-ג ונלמד את הציווי לאברהם שבו מתחילה נבדלותו ונבדלות צאצאיו: "לֶךְ לְךָ…".
נפרש את ההבטחה לעם גדול שיצא מצאצאיו של אברהם ואת הברכות. נשים לב שגם בפסוקים אלו וגם בעמוס פרק ג נזכרות "מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". אחת מברכות אברהם היא שבצאצאיו של אברהם עתידים להתברך כל העמים.
נקביל בין ההבטחה והברכה לבין דברי עמוס בפרק ג ונשאל את התלמידים:
- איך מתקיימים שני הדברים יחדיו?
- איך הבחירה היא בסיס להחמרה עם העם ועם זה ברכה?
- האם אברהם היה מקבל את הברכה ויוצא לדרך גם אם היו נמסרים לו דבריו של עמוס, לדעתכם? מדוע?
הסכנה שבשפע:
עמוס הוא אחד משלושה נביאים שלפחות כמה מנבואותיהם ניתנו בימי שפע (גם הושע וישעיהו ניבאו בימי שפע – לעיון והרחבה בקווי דמיון נוספים בנבואותיהם אפשר לקרוא את מאמרו של בן-נון).
עמוס מתריע על עוולות גדולות ועל חורבן בזמן שבו נדמה שהממלכה משגשגת. הוא זועק על מוסר בשעה שהפולחן במצב נפלא. אפשר לשאול על כך:
- מהן הסכנות שמביא אתו השפע?
- ממה יש להיזהר?
אפשר להוסיף לדיון את הציווי בדברים פרק ו פסוקים י-יד לזכור ללכת בדרכי ה' גם בעתות שפע.