סגור תצוגת כיתה
הפרק

"חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" – על הקושי לשמוע ביקורת

פרק ז, י-יז

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בפסוקים אלו מתוארת התמודדותו של עמוס עם אמציהו כהן בית אל, דמות ממלכתית שמאשימה אותו בעקבות נבואותיו בקריאה למרד ממניעי בצע כסף ומגרשת אותו מתחומי ישראל חזרה אל יהודה. עמוס מכריז כי הוא שליח ה' ומתנבא שאמציהו עצמו יהיה עד לחורבן. במהלך נדון בשאלה מדוע במקום להישמע לאזהרות הנביא אמציהו מגרש אותו?

פרק ז, י-יז- הקושי לשמוע את המוכיח בשער:
בפסוקים אלו יוצא כנגד עמוס אמציה, כהן בית אל, לאחר שניבא על קצה הקרב של שושלת ירבעם השני. אמציה מאשים את עמוס בהמרדה וגם מנסה לגרש אותו מהממלכה, כשהוא מאשים אותו בכך שהוא פוגע בכבוד המלך והממלכה בנבואותיו. הוא שולח את עמוס ללכת ולהשיג לחם באמצעות נבואותיו במולדתו יהודה: "חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא" (יב) , בכך הוא מקל ראש בנבואות עמוס ורומז שכל מטרתן לפרנס את אומרן. עמוס מגיב ואומר שאינו ממשפחת נביאים אלא ממשפחה חקלאית ושאלוהים הוא שנתן לו את הייעוד של הנבואה. הוא מנבא פורענות אישית כנגד אמציה ואז כללית על כל מלכות ישראל "וישראל גלה יגלה מעל אדמתו" (יז)

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – הצגת תגובות אפשריות:
נכתוב על הלוח: איתי קיבל ציון גרוע במבחן חשוב בתנ"ך.

נבקש מהתלמידים להציע תגובות אפשריות של איתי לציון הגרוע. כמה מתגובות יהיו בונות וטובות – איתי יבקש ניסיון חוזר, איתי יחזור ויבדוק מה היה לא בסדר ויפיק לקחים לעתיד; וכמה מהן יהיו תגובות קשות ופגועות – איתי יתייאש, יזרוק את המבחן לפח, יאשים את המורה וכו'…

נדון בשאלה:

  • מה המטרה של ציון גרוע?
  • האם אם קיבלת פעם אחת ציון גרוע זאת אומרת שכך יהיה תמיד?
  • מה ימנע את ההישנות?

הצעה שנייה – שאלה לדיון:

  • כשאדם אומר לנו דבר שלא קל לנו לשמוע על עצמנו אבל אנחנו יודעים שהוא נכון, כיצד עלינו להתייחס לדבריו?
  • כיצד עלינו להתייחס למי שאומר לנו את הדברים?
  • מה נחשוב עליו?

הצעה שלישית – צפייה בסרטון:
נקרין לתלמידים את הסרטון 'גדר, כבשה ואיש עם בעיה' מאת יעל בירן. לא נצפה בכולו אלא רק החל מדקה 0:39 ועד דקה 2:12. בסרטון מתוארות התמודדויות רבות של הכבשים עם בעיית הגדר.

לפני ההקרנה נבקש מהתלמידים לכתוב בעת הצפייה התמודדות אחת שמצאה חן בעיניהם והתמודדות אחת שנראתה להם טיפשית או מרגיזה. בתום הצפייה נבקש לשתף ולנמק.

נכתוב על הלוח את האפשרויות של הכבשים לפתור את בעיית הגדר, ונראה שיש כאלה שעברו במאמץ ומחשבה, יש כאלו שניצלו מעמד או אחרים ויש כאלו שהוציאו את זעמן על הגדר. בהמשך השיעור נבקר את אמציהו שבמקום להתמודד עם הבעיה עצמה העדיף להוציא את זעמו על מי שייצג אותה בעיניו.

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – המסר מאמציהו לירבעם (קריאה משותפת):
נקדים ונאמר שהקטע שאותו אנחנו עומדים לקרוא שונה מהקטעים האחרים שפגשנו בנבואתו של עמוס מכיוון שעכשיו לא נפגוש בנבואותיו של עמוס בלבד אלא גם בתגובה אליהן מצד שומעיהן. נושא זה הוא פתח לדיון על אודות הנביא ויחסיו עם החברה.

נקרין על הלוח את הפסוקים ולפני שנקרא נטרים ונאמר שפסוקים אלו מתארים שליחת מסר, בזמן הקריאה ננסה לאתר מי השולח, מי המקבל, מה תפקידיהם ומה המסר.

נקרא את הפסוקים ונענה בעל פה:

  • מי שולח המסר ומה תפקידו? (אמציהו כהן בית אל)
  • למי נועד המסר ומה תפקידו? (לירבעם השני מלך ישראל)
  • מה נאמר במסר? (נזכיר שקשר משמעו מרד ואז נשאל שוב. המסר הוא שעמוס הנביא מוביל מרד נגד המלך ירבעם ומנבא שירבעם ימות במלחמה וממלכת ישראל תגלה)

נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם אמציהו מתכוון כשהוא אומר על עמוס: "לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו" (פסוק י)?

אפשר להביא את פירוש מצודות דוד: "להכיל – לסבול, כמו נלאיתי הכיל", ולשאול:

  • למה לדעתכם הכוונה שהארץ אינה יכולה לסבול את דבריו של עמוס?

נשלח את התלמידים לעיין גם בפסוק ט שהוא חלק מנבואה שמנבא עמוס ונשאל:

  • האם דבריו של אמציהו מוטעים לגמרי או שיש בסיס כלשהו לדבריו? (אמציהו אינו טועה לגמרי – עמוס אכן ניבא שישראל תגלה ושבית ירבעם יבוא לסיומו במלחמה – הציטוט שסביר שהתלמידים יצליחו לזהות ולהבין הוא "וְקַמְתִּי עַל-בֵּית יָרָבְעָם, בֶּחָרֶב")

לסיכום שלב א, אמציהו הכהן (סמכות דתית) מאשים את עמוס בפני המלך (סמכות מדינית) בהנהגת מרד בממלכת ישראל. מה עומד לקרות כעת לעמוס?

שלב שני – דברי אמציהו לעמוס – למידה בזוגות:
נחלק את הכיתה לזוגות לעבודה על דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נתכנס במליאה ונבקש מכמה תלמידים לשתף את תשובותיהם לשאלה האחרונה. נפתח דיון:

  • למה לדעתכם אמציהו מגרש את עמוס?
  • מדוע הוא מתייחס אליו כך?
  • מדוע חשוב לו שעמוס יפסיק להתנבא עד כדי כך שהוא מגרש אותו? (אפשר להזכיר שלדעת רוב הדעות עמוס מגיע מיהודה ולכן הוא בעצם מגרש אותו אל ממלכת המוצא שלו)

שלב שלישי- תשובתו של עמוס:
לפני שניגש לתשובתו של עמוס נזכיר שיש שני נושאים שהוא צריך להשיב עליהם:

  1. ההאשמה שהוא מנבא לשם הפרנסה.
  2. הגירוש מישראל ליהודה והאיסור לנבא בממלכה.

נבקש מהתלמידים שיעיינו בפסוקים יד-יז ויזהו את התגובה של עמוס לשני נושאים אלו.

תגובה לטענה הראשונה – פסוקים יד-טו; תגובה לנושא השני – פסוקים טו-יז.

נפרש יחד את התגובה לטענה הראשונה: "לֹא נָבִיא אָנֹכִי" (פסוק יד) – האומנם? הרי עמוס נביא!

אלא שעמוס מבהיר שנבואה אינה המקצוע שלו, הוא "בוֹקֵר… וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". ננסה להבין את מקצועו מתוך המילים:

  • בּוֹקֵר – מלשון בקר (Cowboy)
  • וּבוֹלֵס שִׁקְמִים – שקמה היא עץ ומכך אנו לומדים שעמוס גידל עצי שקמה או טיפל בהם.

עמוס גם אומר בפסוק טו "וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן", מה שמלמד שרעה גם כבשים ולא רק בקר.

לסיכום: עמוס מבהיר לאמציהו שבמקצועו הוא חקלאי ולא נביא, כך שאינו זקוק לנדבות.

  • מדוע הוא נביא אם אינו זקוק לפרנסה? (כי אלוהים שלח אותו ונתן לו את התפקיד להינבא על ישראל)

מהי תשובתו של עמוס לאיסור להתנבא בממלכת ישראל? רשימה של דברים איומים שיקרו לאמציהו.
נבקש מהתלמידים לזהות ולציין ארבעה דברים שעתידים לקרות לאמציהו לפי נבואת עמוס:

  • אשתו תזנה בעיר – כלומר תהיה מופקרת.
  • בניו ובנותיו יפלו בחרב – ילדיו ימותו במלחמה.
  • אדמתו תחולק לאחרים באמצעות חבל (קו מידה).
  • אמציהו עצמו ימות על אדמה טמאה (שהיא לא אדמת ישראל).

נשאל את התלמידים:

  • מה משותף לכל הדברים האלה? (כולם חלק מהחורבן והגלות שעליהם ניבא עמוס מלכתחילה)
  • מה הדבר שניבא עמוס על כלל ממלכת ישראל? ("וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ")

נעלה שאלה לדיון:

  • מדוע חוזר עמוס על נבואת החורבן לאחר שאמציהו מודיע לו שלא יוכל יותר להתנבא בממלכת ישראל?
  • איזה מסר הוא מנסה להעביר בכך לגבי גירושו?
    (הצעה לתשובה: בחזרה על נבואת החורבן ובעירוב אמציהו באופן אישי בנבואה עמוס מבקש להעביר מסר לאמציהו: הגירוש של הנביא לא יעביר את רוע הגזרה המתקרבת. הבעיה של אמציהו אינה עמוס, אלא החורבן הקרב ובא, ואם אמציהו והעם לא יחזרו בתשובה החורבן יקרה גם אם עמוס לא יהיה שם)

לסיכום המהלך נקרא את הפסוקים שלמדנו בהטעמה.

מבט לחיים

לדעת אמציהו מי שמדבר דברים רעים על עתיד הממלכה הוא אדם מסוכן, ולא משנה כוונתו.

  • למה היה לאמציהו קל יותר לצאת נגד עמוס מלשמוע לו ולתקן את דרכיו?
  • האם אנחנו יודעים לשמוע ביקורת כאשר היא נכונה ולעבוד על עצמנו בעקבותיה ולהשתפר, או שאנחנו נאטמים מיד כשאנחנו שומעים ביקורת עלינו ועל מעשינו?

אפשר לחזור לעמוס פרק ג פסוק ו: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?" ולשאול:

  • האם יעזור לעם לשבור את השופר?
  • האם בכך יינצלו מהמלחמה?
  • כלומר, האם יעזור לעם לגרש את הנביא?
  • האם בכך יינצלו מחורבן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עיינו בדבריו של אמציהו הכהן לעמוס ובתשובתו של הנביא על דברים אלו ודיברנו על כך שהרחקת המזהיר אינה מבטלת את החורבן הקרב, ושאם רוצים להציל, יש לפעול בעקבות האזהרה ולא נגד מודיעה.
מיומנויות: התמודדות עצמאית עם טקסט מקראי, התמודדות עם פרשן מסורתי, פירוש מילים מתוך עצמן ומתוך הקשר ידוע.
מתודות: פירוש ביטוי, למידה בזוגות, בניית רשימת הגזרות.

אפשר עוד...

השוואת ברכת אלוהים לאברהם לדברי עמוס:
נפתח בבראשית פרק יב פסוקים א-ג ונלמד את הציווי לאברהם שבו מתחילה נבדלותו ונבדלות צאצאיו: "לֶךְ לְךָ…".

נפרש את ההבטחה לעם גדול שיצא מצאצאיו של אברהם ואת הברכות. נשים לב שגם בפסוקים אלו וגם בעמוס פרק ג נזכרות "מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". אחת מברכות אברהם היא שבצאצאיו של אברהם עתידים להתברך כל העמים.

נקביל בין ההבטחה והברכה לבין דברי עמוס בפרק ג ונשאל את התלמידים:

  • איך מתקיימים שני הדברים יחדיו?
  • איך הבחירה היא בסיס להחמרה עם העם ועם זה ברכה?
  • האם אברהם היה מקבל את הברכה ויוצא לדרך גם אם היו נמסרים לו דבריו של עמוס, לדעתכם? מדוע?

הסכנה שבשפע:
עמוס הוא אחד משלושה נביאים שלפחות כמה מנבואותיהם ניתנו בימי שפע (גם הושע וישעיהו ניבאו בימי שפע – לעיון והרחבה בקווי דמיון נוספים בנבואותיהם אפשר לקרוא את מאמרו של בן-נון).

עמוס מתריע על עוולות גדולות ועל חורבן בזמן שבו נדמה שהממלכה משגשגת. הוא זועק על מוסר בשעה שהפולחן במצב נפלא. אפשר לשאול על כך:

  • מהן הסכנות שמביא אתו השפע?
  • ממה יש להיזהר?

אפשר להוסיף לדיון את הציווי בדברים פרק ו פסוקים י-יד לזכור ללכת בדרכי ה' גם בעתות שפע.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
גדר כבשה ואיש עם בעיה
קרדיט: Isaac Katri, הועלה ב-7 בנובמבר 2013 
גדר כבשה ואיש עם בעיה

קרדיט: Isaac Katri, הועלה ב-7 בנובמבר 2013 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הצד הטוב של ירבעם השני
אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי...
הצד הטוב של ירבעם השני
"כִּי כֹה אָמַר עָמוֹס בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ." (ז, יא)

קרדיט: ירבעם השני – בנו ויורשו של יהואש, המלך הי"ד של ממלכת ישראל העתיקה, 1553, מתוך ויקישיתוף

אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להימנות בכתוב עם מלכי יהודה הצדיקים מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס.
להמשך המדרש

ומנלן (ומניין לנו) שלא קיבל לשון הרע — דכתיב (שנאמר): "וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל וגו' " (עמוס ז, י), וכתיב (ונאמר): "כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גָּלֹה יִגְלֶה מעל אדמתו" (עמוס ז, יא).
אמר ירבעם: חס ושלום אמר אותו צדיק כך (שירבעם ימות בחרב)
ואם אמר — מה אעשה לו ומדוע יֵעָנֵשׁ?
שְׁכִינָה אמרה לו והוא חייב לנבא.

תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נט, עמוד ב (על פי ביאור שטיינזלץ)

  • בשונה מהמגמה בספר מלכים, המדרש מאיר באופן חיובי את יחסו של מלך ישראל ירבעם (השני) לעמוס הנביא. לפי המדרש, כיצד נוהג ירבעם ומה תפקיד הנביא?
רוֹעֵי העם
מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם –...
רוֹעֵי העם
"וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל." (ז, טו)

רועה צאן בקיבוץ גבעת חיים. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

רועה צאן בגליל 1940. צילום: לע"מ

מלבד היותם מנהיגי עם ישראל, המכנה המשותף של משה, דוד ועמוס הוא מקצועם הקודם – רועי צאן. על פי המדרש תפקיד זה שימש כאַסְמַכְתָה (הוכחה) ליכולת ההנהגה שלהם.

לקריאת המדרש

ה' צדיק יבחן,
אמר ר' יצחק במה הוא בוחן הצדיקים? במרעה,
דוד נבחן במרעה, שנאמר מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת וגו' (תהלים עח, עא),
עמוס נבחן במרעה, ויקחני ה' מֵאַחֲרֵי הצאן (עמוס ז, טו)
אף משה נבחן במרעה, שנאמר ומשה היה רועה וגו'.

מדרש תנחומא (מהדורת בובר), שמות י.

  • בהקבלה להיום, איזה מקצוע לדעתכם הוא הכנה טובה לתפקיד הנהגה?
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון...
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

איור: מיכל בן חמו

עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון הדשנות, ומאשים אותן שהן נהנות על גבם של העניים.

להמשך קריאה

הבשן הוא חלק פורה ביותר בעבר הירדן המזרחי. השימוש דווקא בביטוי זה הוא עדות נוספת לרקע הקודם של עמוס, כפי שהוא מעיד על עצמו בפרק ז: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן…" (פסוקים יד-טו). עמוס, המכיר היטב צאן וּבָקָר, יודע שפרות הבשן נחשבות לגזע האציל והמשובח ביותר.

היום הביטוי "פרות הבשן" משמש לתיאור אנשים המתמקדים בחיי הנאה בלי לשים לב למצוקות של אחרים.

  • נשות המעמד העליון לא עשקו את העניים בעצמן, אלא דחפו את בעליהן לבצע את החָמָס. מדוע לדעתכם מייחס הנביא את העושק לנשים (הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים)?
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק...
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו
"הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ." (ג, ג)

איור: מיכן בן חמו

כשמורה לספרות רוצה להסביר מהי שאלה רטורית יִשָּׁלֵף מהארון ספר התנ"ך, יִפָּתַח בספר עמוס בפרק ג וכמו מאליו יִקָּרֵא:

להמשך קריאה

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ.
הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ;
הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם לָכָד.
הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ;
הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד.
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ;
אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה.

…לקראת סוף הנבואה, המתח בשיאו כשמגיע הנביא לשורה המתארת את השופר המחריד את העיר ומבשר קולה של מלחמה. ורק אז הוא מעז וקובע את שורת המחץ – "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה". לשם הוא חתר ולשם הביא את השומעים, שאוזניהם מצלצלות עכשיו בבעתה.

מתוך אתר מיזם 929

  • כוחם של נביאי הכתב (נביאים שהשאירו אחריהם קבצים כתובים של נבואות), וראשון להם עמוס, טמון ביכולת הנאום והשכנוע שלהם. מה כוחה של השאלה הרטורית בהשפעה על דעת הקהל? כיצד היא מסייעת לנביא?
הנביא עמוס
  עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל...
הנביא עמוס
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר… לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

גוסטב דורה, הנביא עמוס, 1866, מתוך ויקישיתוף

גוסטב דורה (1832 - 1883), מאייר ספרים, צייר ופסל צרפתי. צילום פורטרט של גוסטב דורה, צולם ע"י נדאר, 1867, מתוך ויקישיתוף

 

עמוס – הנוקד, רועה הצאן והבקר, בולס השקמים מתקוע שביהודה – ניבא בממלכת ישראל הצפונית בתקופת מלכותו של ירבעם השני מלך ישראל.

להמשך קריאה

תקופה זו נחשבת לתקופה של שפע לא צפוי. לאחר זמן רב שממלכת ישראל נלחצה על ידי הארמים, כיוון הרוח השתנה. אחרי תקופת מחסור ומצור החלה תקופה של פריחה כלכלית לצד התפתחות של תרבות צרכנית ראוותנית.

בציורו של דורֶה, עמוס רוכן על מטהו (רמז למקצועו הקודם?) על אדמת הטרשים הפשוטה של יהודה, משקיף אל נמען נבואתו – שומרון, בירת ממלכת ישראל, המוקפת חומה גבוהה. הָאֲפֵלָה עוטפת את היצירה, ומקורו של האור בדברי הנביא שעוד יבואו.

  • ביצירה בולט הפער בין נקודת המוצא של הנביא לבין נמען נבואתו. עמוס חי בממלכת יהודה ומנבא על ממלכת ישראל.
    מה היתרון הגדול במוצאו של עמוס הבא לנבא על ממלכת ישראל? ומה החיסרון במוצאו?
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
    "חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב] "לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח...
חֹזֶה לֵךְ בְּרַח
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

חיים נחמן ביאליק (1934-1873) היה גדול המשוררים העברים בזמן המודרני. צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

איור: מיכל בן חמו

 

 

למילות השיר ולהמשך קריאה

"חוֹזֶה, לֵךְ בְּרַח" / ח.נ ביאליק [עמוס ז, יב]

"לֵךְ בְּרַח?" – לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!

הֲלוֹךְ בַּלָּאט לִמְּדַנִי בְקָרִי,

גַּם דַּבֵּר כֵּן לֹא-לָמְדָה לְשׁוֹנִי

וּכְקַרְדֹּם כָּבֵד יִפֹּל דְּבָרִי.

וְאִם-כֹּחִי תַם לָרִיק – לֹא-פִשְׁעִי,

חַטַּאתְכֶם הִיא וּשְׂאוּ הֶעָוֹן!

לֹא-מָצָא תַחְתָּיו סְדָן פַּטִּישִׁי,

קַרְדֻּמִּי בָא בְּעֵץ רִקָּבוֹן.

אֵין דָּבָר! אַשְׁלִים עִם-גּוֹרָלִי:

אֶת-כֵּלַי אֶקְשֹׁר לַחֲגוֹרָתִי,

וּשְׂכִיר הַיּוֹם בְּלִי שְׂכַר פָּעֳלִי

אָשׁוּבָה לִּי בַּלָּאט כְּשֶׁבָּאתִי.

אֶל-נָוִי אָשׁוּב וְאֶל-עֲמָקָיו

וְאֶכְרֹת בְּרִית עִם שִׁקְמֵי יָעַר;

וְאַתֶּם – אַתֶּם מְסוֹס וְרָקָב

וּמָחָר יִשָּׂא כֻלְּכֶם סָעַר.

תמוז, תר"ע.

אחת מנבואותיו של עמוס (בפרק ז) קוממו עליו את אמציה, כוהן במקדש בבית אל. אמציה לעג לעמוס וניסה להבריח אותו מממלכת ישראל לממלכת יהודה שממנה הגיע. עמוס ענה לו בנבואת זעם על גורלה המר של משפחתו ועל חורבנה של ממלכת ישראל. הוא חזר ליהודה, ושם חזה כיצד נבואות הזעם שלו מתגשמות.

בביטוי "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח", הלקוח מדבריו של אמציה, נעשה שימוש בשירה ובפזמונאות העברית המודרנית. ב-1910 כתב המשורר חיים נחמן ביאליק שיר בשם הזה, המתאר את מצוקתו האישית והציבורית בתור "המשורר הלאומי". ביאליק חש כי יצירתו ומסריו נופלים על אוזניים ערלות, ומכיוון שכך ביקש להשתחרר מייעודו הציבורי ולפרוש אל עולמו הפרטי ואל הטבע.

מעובד על פי: דויד פרץ, "חוזה לך ברח", הפסקול של חיינו – תרבות.il. © מטח

  • המשורר חיים נחמן ביאליק מזדהה עם תפקידו הקשה של עמוס הנביא. באילו דימויים משתמש המשורר כדי לקשור בינו לבין הנביא?
  • אילו יחידים או קבוצות משמשים כמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר (מי שמתריע על עוולות ומטיף מוסר) בחברה הישראלית היום?
חזון הנביאים במגילת העצמאות
דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס. בניסוח "מגילת העצמאות" –...
חזון הנביאים במגילת העצמאות
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

דוד בן-גוריון אהב תנ"ך והעריץ את הנביאים. לבנו בחר לקרוא עמוס.

להמשך קריאה

בניסוח "מגילת העצמאות" – מסמך מכונן ויש שיאמרו החוקה שלא נכתבה מעולם – מוצגת התשתית הערכית של מדינת ישראל. בעריכה הסופית של המגילה לא ויתר בן-גוריון על רוח חזונם של נביאי ישראל.

  • מהו אותו חזון של נביאי ישראל שאליו התכוונו מנסחי מגילת העצמאות? ענו על סמך נבואותיו של עמוס.
  • מדוע, לדעתכם, הקפידו מנסחי המגילה על הניסוח "לאור חזונם של נביאי ישראל" ולא למשל "לפי תורת ישראל" או "לפי ההלכה היהודית"?
הבשן
  הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך. האזור...
הבשן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן..." (ד, א)

קרטוגרפיה: תמר סופר, סופר מיפוי

בכתום - אזור הבשן, חלקו הצפוני מצוי כיום בתחום סוריה, וחלקו הדרומי בממלכת ירדן, Janz, ויקישיתוף, CC BY-SA

גשר הרוס - נהר הירמוך, צילום: אליעזר שוורץ, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הבשן – השם המקראי לאזור פורה בְּעֵבֶר הירדן המזרחי, משני צידי נהר הירמוך.

להמשך קריאה

האזור כולל את חבל הגולן וגם שטחים שמדרום לירמוך. היום הבשן נמצא בשטח סוריה וממלכת ירדן.
השלטון הישראלי בבשן הגיע לסיומו בשנת 732, אז השתלט תגלת פלאסר מלך אשור על עבר הירדן והגלה חלק מתושבי המקום.

  • התבוננו במפה – באיזה חלק של ממלכת ישראל נמצא אזור הבשן?
  • מה מאפיין את אזור הבשן מבחינה גאוגרפית, וברִבּוֹנוּת של אילו מדינות הוא נמצא כיום?
ארץ יהודה
ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה. אחרי...
ארץ יהודה
"וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל עָמוֹס חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא." (ז, יב)

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן

ארץ יהודה – שם גאוגרפי-מדיני שבו השתמשו לראשונה בנביאים ובכתובים לסימון נחלת שבט יהודה.

להמשך קריאה

אחרי חלוקת המלוכה בישראל היה השם "ארץ יהודה" בפי הנביאים וסופרי המלכים לשם נרדף לממלכת יהודה, שכללה את נחלות יהודה ובנימין.
מוצאו של עמוס בתקוע אשר ביהודה. היום מזהים רוב החוקרים את תקוע ביישוב הידוע ביהודה, ששכן 8 ק"מ מדרום לבית לחם. אם כן, נביא מהממלכה הדרומית נשלח להוכיח את הממלכה הצפונית – ישראל.

על פי: "ארץ יהודה", אנציקלופדיה יהודית, מכללת הרצוג – דעת – לימודי יהדות ורוח. © 2010

  • מדוע לדעתכם נבחר נביא מממלכת יהודה לנבא על ממלכת ישראל? מה הקשר של הביטוי "אין נביא בְּעִירוֹ" לבחירה זו?
בולס שקמים
בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס… יש יותר מפירוש אחד...
בולס שקמים
"וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים." (ז, יד)

צילום: ד"ר משה בלס

בּוֹלֵס שִׁקְמִים – נראה שאין הַכַּוָנָה למישהו שזולל שקמים מתוך בולמוס…
יש יותר מפירוש אחד שמנסה להבין מהו בולס שקמים.

להמשך קריאה

ראה כי הכוונה למומחה במלאכה החקלאית של ניקוב פרי השקמה או התאנה, כדי לסייע בהבשלתו.
יש פרשנים שהציעו שהכוונה לאדם המייבש את פירות השקמה או לאדם הקוטף את הפירות. בכל מקרה מדובר כנראה במלאכה עונתית, ובשאר השנה עוסק הבולס במלאכות אחרות, כמו רעיית הצאן וגידול הבקר.

  • מדוע עמוס מציין בפני אמציה, כוהן בית אל, שהוא איננו נביא מקצועי אלא "בוֹקֵר ובוֹלֵס שִׁקְמִים"?
פח ומוקש
סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת...
פח ומוקש
"הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ, הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד." (ג, ה)

כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

סדרת השאלות הרטוריות של עמוס נפתחת בדוגמאות מעולם החי (האהוב עליו). האריה שואג רק לקראת טרף, הציפור נופלת ארצה רק אם משהו גורם לה ליפול.

להמשך קריאה

הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? כלומר – הציפור עטה על הפח (=מלכודת), כאשר מוקש (=פיתיון) מונח במלכודת.
הפח והמוקש הם שני כלים ללכידת ציפורים. הפח הוא מלכודת בת שני חלקים. קשה יותר לדעת מהו בדיוק המוקש. ייתכן שהכוונה לפיתיון או לדבר מה המכשיל את הציפור, ואולי הכוונה למנגנון שסוגר את המלכודת על הציפור.

  • הנביא עמוס שואל את העם בלי לצפות לתשובה: האם ציפור תיפול ארצה אם לא לכדה אותה מלכודת? אם המשל של הנביא הוא על ציפור ועל מלכודת הלוכדת אותה, מהו הנמשל?
דבר עמוס הנביא
עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים. קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי...
דבר עמוס הנביא
"שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (ג, א)

  • עמוס – מה הוא אומר? סכמו את דבריו בשלושה משפטים.

קרדיט: 929- הנביא עמוס (שלישי מתוך תרי עשר)/תנך ביחד 929, 2016